4,724 עבודות מ-58 מדינות נשלחו השנה לקטגוריה יוקרתית המתמקדת בעיצוב קונספט, בתחרות העיצוב התעשייתי הנחשבת באירופה, אחת החשובות בעולם – ה-Reddot Award. רון פרנץ, בוגר שנקר, קטף בה זכייה מרשימה.
פרס Design Concept מוענק לעבודות פורצות דרך שהן עדיין בשלב הרעיון, ומשלבות טכנולוגיה ואסתטיקה. בעצמו הוא נחלק ל-34 קטגוריות, מעיצוב רכב ומוצרים רפואיים ועד עיצוב לטיולים ולמטבחים. בכל קטגוריה זוכות שבע עבודות שיכולות להתגאות בנקודה האדומה, שהיא חותמת כבוד בעולם המוצרים התעשייתיים. אבל רק העבודה שזוכה במקום הראשון בקטגוריה מקבלת את החותמת היוקרתית – Best of the Best.
פרנץ שלח לתחרות שתי עבודות: VITREOS – רובוט לניתוחי עיניים בשלט רחוק, שאותו עיצב במסגרת פרויקט הגמר שלו ב-2016, ו-ROV – מצלמה שנעה במים ומצלמת בעומק הים, אותה עיצב בשנה ג' ללימודיו. ROV זיכתה אותו במקום השני בקטגוריית הניידות (בה לקח את המקום הראשון רכב קונספט של ב.מ.וו), אבל VITREOS זיכה אותו במקום הראשון בקטגוריית מדעי החיים (Life Science).
הזכיות של פרנץ הציבו את שנקר בצמרת דירוג האוניברסיטאות של הרד-דוט, כשהיא חולקת עם MIT את המקום התשיעי, בין סנט. מרטינס והרויאל קולג' הלונדוניים.
איך הגיע סטודנט לעצב מערכת מורכבת כמו רובוט לניתוחי עיניים חוצי יבשות? אביו של רון, ד"ר יוסף פרנץ, הוא מנתח רשתית ומנהל יחידת הרשתית בבית החולים מאיר, כך שהנושא קרוב ללבו. למעלה מ-25 מיליון אנשים, הוא מספר, חולים במחלות רשתית, שחלקן, ללא טיפול מתאים, עלולות להוביל לעיוורון. אלא שניתוחי הרשתית הם מההליכים המורכבים והעדינים של הרפואה המודרנית, והם מחייבים מומחיות ומיומנות גבוהות. רוב מנתחי העיניים הטובים נמצאים במרכזי הרפואה בערים הגדולות במדינות המערב, ומה יעשו מיליוני החולים הנזקקים לניתוח, שנמצאים בקצה השני של העולם?
המערכת שעיצב פרנץ מאפשרת, תיאורטית, למנתחי עיניים מומחים לנתח כל אדם בכל מקום (כמעט) על כדור הארץ, ובתנאי שיש בסביבתו את הציוד המתאים. היא מורכבת משני חלקים – קונסולה המיועדת לרופא המנתח, ומתקן עם זרועות רובוטיות, שנמצא במקום הניתוח. בזכות פיתוחים טכנולוגיים הגיעו הזרועות הרובוטיות לביצועים גבוהים ומדויקים בניתוח הרשתית, ואינן מחייבות הימצאות פיזית של הרופא המומחה במקום הניתוח. כך יכול, לכאורה, כל אדם בכל מקום להיות מנותח בשליטה מרחוק, על-ידי המומחה שיבחר.
הצורך לעבור ניתוח עיניים מעורר תמיד לחץ וחרדה בקרב החולים, ועל אחת כמה וכמה במצב שבו אין קשר אישי עם המנתח. כדי להקל על המטופלים עמל פרנץ על יצירת מערכת נעימה למראה - רובוט רפואי שמזכיר רהיט פיסולי, כזה שייצור חוויה אסתטית בחדר הניתוח, ויקטין, ולו במעט, את הפחדים.
בטקס קבלת הפרס, שהתקיים בטאייפיי בירת סינגפור בחודש שעבר, פרנץ בלט למדי. "הלכתי עם כיפה וציצית", הוא מספר, "וכשראו אותי, כולם ניגשו אלי ואמרו 'אה, אתה מישראל' והתחילו לשאול שאלות. היה לי ברור שאנחנו ידועים כמעצמה טכנולוגית, ושאנשים פונים אלי כאילו אני נציג המעצמה, וזה היה קצת מוזר".
הבחירה של פרנץ במכשיר רפואי כנושא פרויקט הגמר אינה שגרתית. "כשהתעסקתי בזה היו מעט מאוד מוצרים רפואיים המבוססים על טכנולוגיות מתקדמות כפרויקטי גמר. היכולות, הרעיונות והטכנולוגיות כולן נמצאות בארץ, וחבל לא לנצל את זה". מי שהנחה אותו בשנקר היה דניאל לייבוביץ'.
פרנץ לא הוסלל לעיצוב ולטכנולוגיה מילדות. הוא גדל ברעננה, למד ב"מיתרים" ("תיכון פלורליסטי, דתי חילוני"), ניגן על סקסופון ושירת בלהקה צבאית. כשהגיע הרגע להחליט על לימודים הוא חיפש אחר תחום שיספק את הרעב שלו ליצירתיות, ושמע לראשונה על תחום העיצוב התעשייתי. כשהגיע ליום פתוח בשנקר אמר לעצמו "זהו", ונרשם.
למבחני הקבלה הגיע בלי הכנה מוקדמת, התקבל והלך ללמוד – בישיבה. רק אחרי שנתיים וחצי בישיבה חזר לשנקר. כשסיים את הלימודים עבד שנה בסטודיו של אלכס פדואה, לשעבר ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי, אך לא מזמן התחתן, עבר לירושלים, וחזר ללמוד בישיבה.
ומה עם עיצוב מוצר?
"אני מחלק את הזמן בין הלימוד לבין עבודה על פרויקטים בעיצוב, שעוסקים בפיתוח מוצרים המבוססים על רעיונות חדשניים ופטנטים, עבור יזמים פרטיים".
בעתיד מתכנן פרנץ לעבוד בסטודיו בצורה מלאה. בינתיים נוצר קשר עם מדענים מאוניברסיטת בן גוריון, כדי להמשיך את המחקר המדעי על המערכת. ההצעה נמצאת כעת, הוא מספר, בידיו של המדען הראשי.
------------------------------------------------------
ניסאן אסעד חאיק עיצבה לאחיה כיסא גלגלים, כתוצאה מניסיונה המשפחתי. לחצו על התמונה לכתבה המלאה:
