הורים יקרים, הילד שלכם לא גאון. הוא משתדל, משקיע ומתאמץ

אלה שלי, עם המדליה שהכינה לעצמה

עודדי את הילד שלך על המאמץ שהשקיע

אולי כבר יצא לך לעודד ילד שלך שלא הצליח במשהו שרצה; אולי ציון נמוך משחשב במבחן; אולי לגבי הכתבה שלא הצליח בה כפי שציפה או אולי סתם על זה שלא הצליח לצבוע בדיוק בתוך הקווים. העידוד שלך חשוב דווקא לגבי התהליך עצמו, על המאמץ וההשקעה בדרך אל התוצר והוא מפחית את מידת השיפוטיות שלך ומאפשר לילד להצליח להעריך את ההישג.

• במקום לומר לו ״עשית עבודה נהדרת״, את יכולה לומר למשל שהוא היה מרוכז למשך הרבה זמן.
• במקום לומר ״כל הכבוד שסיימת להכין שיעורי בית״, את יכולה לומר שהוא כתב בכתב כל כך ברור ומובן.
• במקום לומר ״אתה מדהים״, את יכולה לומר שאת רואה שהוא מתחשב באחיו וחולק איתו את החטיף.
• במקום לומר שהוא כל כך מוכשר, את יכולה לומר שהוא התאמץ והשקיע בציור כדי שיצא בדיוק כמו שהוא רוצה.
• וככה והלאה.
  

אין כזה דבר מדליה על השתתפות

ובהמשך ישיר להמלצה הקודמת, אני זוכרת את הפעם הראשונה בה אביתר השתתף בתחרות שחיה בחוג שכל כך אהב. הוא היה אז בן שש, תלמיד כיתה א׳ בקבוצה מעורבת של ילדים בני 6 ובני 7, בנים ובנות. כולם הגיעו אל התחרות הזו, כולם סיימו את התחרות, כולם קיבלו מדליה ואני התבלבלתי לגמרי. אם זו תחרות, אז בתחרות כמו בתחרות יש מנצח אחד, מקסימום שלושה. כולנו ראינו את האולימפיאדה. יש מדלית זהב, כסף וארד. אין מדליה על השתתפות. מה זה אומר בכלל מדליה על עצם ההשתתפות? בחיים כמו בחיים, בתחרות כמו בתחרות, מי שניצח מקבל מדליה, מי שלא - יכול לבחור מה הוא עושה להבא, למשל כדאי שילמד לחזק את מה שהוא חזק בו ולשפר את מה שנדרש שיפור. הרי זו הדרך הנכונה להצליח. היא עוברת דרך למידה, תיקון, אימון וחוזר חלילה. לא?

ומה אם הילד לא התקדם? ברוך הבא לחיים, ילד. כל התנסות, לאו דווקא כזו שהיא תחרותית, מזמינה לילד שלך אפשרות להצליח או לא, לשפר יכולת או דווקא ברגע האמת לא להצליח להביא אותה לכדי ביטוי, אבל - אימון ורק אימון והתנסויות חוזרות יכולות לשפר את המיומנות שלו (אני מזמינה אותך לקרוא את הטור שלי ״מחנה אימונים״). אם תדעי לכוון אותו למקד את תשומת הלב במה שהצליח בו גם בתוך הכישלון - לימדת אותו שיעור חשוב בחיים, אולי כזה שלא לומדים בשום בית ספר ועל זה, את מוזמנת לתת לעצמך מדליה. שידע לראות מה כן עבד לו, מה כן השתפר ולצדו, לא במקום, לא לטמון את הראש בחול, להסתכל לתוצאה בעיניים וללמוד ממנה איך לשפר את אסטרטגיית ההכנה שלו לקראת ההתנסות הבאה.

אתם שלחתם: זוהר עומדת גאה בדוכן הלימונדה שיזמה, ליד השלט שהכינה בעצמה(צילום: מורן מואס)

קיר הגאווה

את לא באמת חייבת לחכות שהילד שלך יציג על בימת הילדים או ישתתף בתחרות ויזכה או לא. את יכולה להזין את מנגנון העידוד העצמי של הילד שלך בכל יום קצת. בשביל זה אני רוצה להכיר לך את קיר הגאווה. לכל ילד יש סיבה להיות גאה, בכל יום, על משהו טוב שעשה, על משהו חדש שלמד, על ניסיון שהצליח וגם על עצם זה שהתנסה. למה לחכות לסיבה מיוחדת? מדע הפסיכולוגיה החיובית מסביר שיש לנו נטייה טבעית מוקדמת לשים לב דווקא לדברים שמשתבשים, לאלה שבהם לא הצלחנו, לא היינו מרוצים, לא עבדו לנו. זו נטייה שנגזרת מהעובדה שבעבר, כשחיינו בטבע, לא היה שום ערך הישרדותי בהנאה מריחה של רקפת פורחת, אבל בהחלט היה ערך לשים לב לרחש של חיה טורפת שמתקדמת לעברנו. הנטייה הזו קיימת אצל כולנו, אבל הבשורה המשמחת היא שאפשר באופן אקטיבי לאזן אותה, לא להתעלם ממה שלא עבד, השתבש או לא הצליח, אלא לצדו להתבונן בצורה יזומה וקבועה על מה שכן. כן עבד, כן הצליח והילד שלך גאה בו.

את יכולה להקצות קיר בחדר שלו עליו תתלו יחד לוח שעם או לוח מגנטי והכותרת שלו תהיה ״קיר הגאווה של _______״. בכל ערב, לפני השינה, תוכלי להקדיש כמה דקות לבחון עם הילד שלך על מה הוא גאה היום. על משהו טוב שעשה, על משהו חדש שלמד, על ניסיון שהצליח וגם על עצם זה שהתנסה. זה יהיה הקיר לתלות בו ציור מוצלח, עבודה שהוא גאה בה, הכתבה עם ציון שמעיד על שיפור. כל זיכרון שצבר היום ועליו הוא גאה.

ילדים זקוקים לעדות מוחשית. מילים והסברים לא מספיקים לילדים צעירים ואת קיר הגאווה אפשר למלא בשלל תכונות ויכולות של הילד שלך. אם הוא צעיר מכדי לכתוב, אפשר שהוא יכתיב לך ויצייר או יקשט סביב המילים הטובות ותתלו יחד, ואם הוא כבר כותב, בעידודך הטוב יוכל לציין ולסמן את הגאווה היומית שלו. בכל כמה זמן התיעודים שלו יכולים להפוך לקלסר עב כרס, כזה שיישא איתו כל ימיו ובעיקר ירגיש אותו בכל חושיו.

אתם שלחתם: אביתר, בן כמעט 5, עובד בריכוז מלא על דגם לגו(צילום: רובי מזעקי)

נוסחת העידוד

אם את לא מוצאת מילים לעודד את הילד שלך ולעומת זאת את מוצאת את עצמך אומרת מילים כלליות, כמו ״כל הכבוד״, ״אלוף״, ״מדהים״ ודומיהן, זה בסדר. זה רק כי את רגילה ובכל יום את מתאמנת, משתפרת וככה תצליחי. אני רוצה להציג לך נוסחה שתעזור לך להרחיב את המילים הטובות והכלליות שיש לך ולהפוך אותן לבעלות ערך גם עבור הילד שלך. זו נוסחה פשוטה ולוגית וברגע שאת מסכימה להתמסר אליה, יהיה לך קל בכל פעם קצת יותר לעשות בה שימוש. הנה היא:

אתם שלחתם: נטע, בת 4, אופה ומסופקת מכך שהצליחה ללוש בצק(צילום: עדי שבירו גולדברג)

• "אתה מדהים כי המשכת לנסות, למרות שזה קשה. אתה ממש נחוש". עכשיו הוא יודע שהוא נחוש. התפקיד שלך אמא יהיה להראות לו במגוון רחב של מקומות ומרחבים כיצד הנחישות שלו באה לידי ביטוי.
  

• "כל הכבוד. התאפקת עד שאסיים את השיחה ורק אז ניגשת אלי". עכשיו היא יודעת שהיא מתאפקת. התפקיד שלך אמא יהיה להראות לה במגוון רחב של מקומות ומרחבים כיצד האיפוק ודחיית הסיפוקים שלה באה לידי ביטוי.
  

• "אני רואה איך סיימת את שיעורי הבית. אתה כזה חרוץ. היום זה לקח לך רק שעה וחצי". עכשיו הוא יודע שהוא חרוץ ושהוא מתקדם. התפקיד שלך אמא יהיה להראות לו במגוון רחב של מקומות ומרחבים כיצד החריצות שלו באה לידי ביטוי.
  

• "כל כך כיף לי לארח את החברים שלך. הם כל כך אוהבים אותך כי אתה חברותי ומתחשב". עכשיו הוא יודע שהוא חברותי ומתחשב. התפקיד שלך אמא יהיה להראות לו במגוון רחב של מקומות ומרחבים כיצד החברות הטובה שיש לו להציע וההתחשבות שלו באה לידי ביטוי.
  

• "הבטחת שתסיימי לראות את הפרק ומיד כיבית את הטלוויזיה בלי שאזכיר לך. איזו אחראית את". עכשיו היא יודעת שהיא אחראית. התפקיד שלך אמא יהיה להראות לה במגוון רחב של מקומות ומרחבים כיצד האחריות שלה באה לידי ביטוי.
  

• "איזה שילוב בגדים מיוחד בחרת הבוקר. יש לך כזה טעם טוב ואסתטיקה מפותחת". עכשיו היא יודעת שיש לה טעם טוב ואסתטיקה משובחת. התפקיד שלך אמא יהיה להראות לה במגוון רחב של מקומות ומרחבים כיצד הטעם הטוב והאסתטיקה המשובחת שלו באה לידי ביטוי.