"שלום, אני ממש מתנצלת שאני מתקשרת בשעה כזו". יום שישי, 1:00 בלילה והמחשבות הכי מפחידות עוברות לי בראש כשאני עונה לטלפון. "אני פשוט לא יודעת עם מי לדבר או את מי לשאול מה לעשות", אני שומעת בכי. "היא לא מפסיקה לבכות. לא משנה מה אני עושה, היא לא נרגעת. גם בן הזוג שלי לא מצליח להרגיע אותה. אני מיואשת. מאוד לא נעים לי... אבל אין לי ברירה. בבקשה, תעזרי לנו".
שוחחתי איתה קצת והתברר שמיכל, האם, שבוע אחרי לידה. הם חזרו הביתה לפני 3 ימים. קיבלו הדרכה מהירה בבית החולים ו"את השאר תלמדו עם הזמן". התינוקת אכלה ועכשיו סובלת מגזים ושום תנוחה לא מרגיעה אותה. ניסו הכל. קפיצה על כדור פיזיו, טיול באוויר הצח וגם נסיעה באוטו.
ניסיתי להסביר להם על תנוחות מרגיעות, לבדוק חיתול, לבדוק בגדים. התינוקת ממשיכה לצרוח. הטלפון עבר לבן הזוג. אני שומעת את האמא בוכה. היא יוצאת מדעתה. לא מצליחה להרגיע את התינוקת שלה. אני שומעת את האכזבה שלה מעצמה בטלפון. "יש מצב שאת יכולה להגיע?" הוא שואל בזהירות.
נסעתי! ברור שלא הייתה לי ברירה. מי מתקשר ביום שישי בשעה כזאת אם הוא לא נואש? לא יכולתי לתת להם לחכות. אפילו לא עד הבוקר. שמעתי אותה בוכה עוד בחדר המדרגות. האב פתח לי את הדלת. רואים שגם הוא בכה. מולי מטיילת מצד לצד בבית אמא מבוהלת, עיניה אדומות ונפוחות מבכי, עייפה משעות רבות של עמידה ונדנוד, מחכה לראות מה יקרה עכשיו.
אחרי שהצגתי את עצמי, ביקשתי להחזיק אותה. תינוקת מתוקה, עייפה מבכי. גם היא מותשת. בוכה, נרגעת לרגע ומתחילה בכל כוחה שוב. אני שמה לב שהיא מלקקת שפתיים, מזיזה את הראש מצד לצד, מחפשת... וכשמכניסים לה מוצץ היא מוצצת אותו בכל הכוח.
התינוקת בכלל לא סובלת מגזים. היא פשוט רעבה. "למה?" הם שואלים אותי. "היא אוכלת 30 מ"ל, בדיוק כפי שנתנו לה בבית החולים".
מה שההורים לא לקחו בחשבון הוא שכמות החלב עולה. אמנם בהדרגה, אך בגיל שלה (בת שבוע) לא מספיקה הכמות שנתנו לה ולמרות שהיא סיימה את הבקבוק, לא הוצע לה עוד חלב. כיוון שהייתה רעבה, היא גם לא יכלה להירדם. גם לנו המבוגרים קשה להתמודד עם מצב של רעב. אנחנו הופכים עצבניים ולא נחמדים. על אחת כמה וכמה תינוקת קטנה.
כמובן שגם לי זה קרה, כמו לאמהות רבות. נזכרתי ביום בו חזרתי הביתה עם התאומות שלי. אחת מהן התחילה לבכות ושום דבר לא עזר. הסתובבתי איתה שעה על הידיים ולא הצלחתי להרגיע אותה. פתאום שכנה דפקה בדלת ושאלה אם אני צריכה עזרה כי היא שומעת תינוק בוכה הרבה זמן. זה היה רגע קשה. הרגשה של כישלון. אמרתי לה שאני לא צריכה עזרה ושאסתדר בעצמי, אבל זה לא היה נכון. כל כך התביישתי שאני לא מצליחה להרגיע אותה. למזלי אחרי כמה דקות הקטנה נרדמה לי בידיים. עם הזמן למדתי שעייפות יתר גרמה לבכי הממושך.
כאשר תינוק בוכה עלינו לבדוק אם הצרכים הבסיסיים שלו סופקו:
תמיד נבדוק קודם כל אם התינוק נקי
טיטול מלא צואה מפריע כמעט תמיד, אך יש תינוקות שגם כשהטיטול יותר מדי מלא בשתן זה מאוד מפריע להם והם לא רגועים. היום ישנם בשוק טיטולים עם פס המחליף את צבעו כאשר הטיטול רטוב. זה מקל על החיים, במיוחד בחודשים הראשונים, כשאנחנו לא בטוחים אם הטיטול רטוב או לא.
בגדים
יש להקפיד להלביש את התינוק בהתאם לעונה, כך שלא יהיה לו חם מדי או קר מדי. בחודש הראשון לחייו, התינוק לא מסוגל לשמור על חום גופו ולכן יש להלבישו בשתי שכבות. בקיץ דקות ובחורף עבות. עם זאת, חימום יתר אינו מומלץ ולכן שימו לב לשמור על טמפ' החדר ב-21-23 מעלות.
מזון
מזון הוא כמובן צורך בסיסי ולכן יש להתאים את כמות המזון לגיל התינוק. תינוק בן יומו לא אוכל כמו תינוק בן חודש. הכמות עולה בהדרגה. וודאו כי התינוק מקבל כמות מספיקה של מזון.
תינוק במשקל ממוצע נולד עם קיבה שמכילה 5-7 מ"ל ביום הראשון, 20-30 מ"ל ביום השלישי, 50-60 מ"ל לאחר שבוע וכ-60-81 מ"ל בסוף החודש הראשון. במקרה שלנו, נוצר מצב שהתינוקת קיבלה מחצית מהתזונה לה היא זקוקה ולכן הייתה רעבה. בהנקה לא ניתן למדוד כמויות ולכן נניק לפי הצורך.
שינה
כמו המזון, גם שינה היא צורך בסיסי וחשוב ביותר. ללא שינה מספיקה, התינוק יהיה עצבני ולא נינוח. וודאו שהתינוק ישן מספיק לפי גילו ובהפרשי זמן מתאימים. תינוקות, בשונה ממבוגרים, אינם "צוברים" שעות שינה ולכן תינוק שלא ישן בזמן, נכנס לעייפות יתר ויהיה לו הרבה יותר קשה להירדם. לחצו
הרדמה
חלק גדול מהתינוקות אינם מסוגלים להרדים את עצמם וזקוקים לנו בפעולה הזאת. כיוון שהם עייפים ולא מצליחים להירדם – הבכי הוא בלתי נמנע. הרדימו את התינוק לפי "חלונות שינה". חלון שינה זהו הזמן החל מהרגע שהתינוק מראה סימני עייפות ועד הרגע שהוא עובר לעייפות יתר (בממוצע כרבע שעה). אם תרדימו את תינוקכם כשתתחילו לראות סימני עייפות, התינוק יירדם מהר וללא קשיים.
בתקווה ללילות שקטים רוויי מנוחה.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
ביאטריס גל, אמא ל-4, מדריכה ומלווה אימהות לפני ואחרי לידה, יועצת להורות ראשונית. מאמינה ביכולתה של כל אחת להיות האמא שהיא בוחרת וחולמת.
