כשבוחנים מקרוב את האקווינוקס (Equinox) – המיניוואן החדש של שברולט – זוכים הפרטים הקטנים הללו בנקודות זכות: הוא מרווח מאוד (יותר מכמה ממתחריו הבולטים – קיה ספורטאז' ויונדאי טוסון, למשל), מאובזר היטב, נוח לנהג ולנוסעים גם בנסיעה ממושכת, בעל צריכת דלק לא רעה כלל (כ-14 ק"מ לליטר בשיוט רגוע מחוץ לעיר ובסביבות 11-10 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת מעשית יותר), וגם מצויד בחלום הרטוב של נהגי ונוסעי העשור השני של המאה ה-21 – שפע של שקעי טעינה מכל סוג, גם מלפנים וגם בשורת הנוסעים מאחור, כולל אפילו שקע כוח – אם ממש דחוף לכם לעבוד עם המחשב הנייד תוך כדי נסיעה. וכך, עוד לפני שלחצנו על מתג ההתנעה (לא צריך לסובב מפתח בסוויץ' של אקווינוקס, פשוט אין כזה) – זכה המיניוואן האמריקאי הסימפטי הזה ברושם חיובי.
קצת היסטוריה. הגרסה הקודמת של האקווינוקס נחתה אצלנו בישראל לפני קצת יותר משנתיים, כתשובה של שברולט לזינוק המהיר ברכישת מיניוואנים בינוניים כמו יונדאי טוסון, קיה ספורטאז', מיצובישי אאוטלנדר ומאזדה CX5. אבל כשהגיע לכאן האקווינוקס, כבר היה הדגם הזה בשלהי חייו. מחירו היה יקר והמפרט הטכני לא הכי רלוונטי, כך שהמתחרים אכלו אותו בלי מלח. לא פלא, שב-9 החודשים הראשונים של 2017 נמסרו בישראל רק 143 אקווינוקס, לעומת קצב מסירות היסטרי של המתחרים: 9,961 קיה ספורטאז', 6,254 מיצובישי אאוטלנדר, 6,123 יונדאי טוסון, 3,264 ל-CX5 של מאזדה, 1,455 פיג'ו 3008 ו-1,216 רנו קאדג'ר.
אבל האקווינוקס החדש הוא כבר סיפור אחר. היצרן הצליח להשיל ממשקלו לא פחות מ-180 ק"ג לעומת הדגם היוצא, המנוע האמריקאי המיושן והבזבזני (2,400 סמ"ק) הוחלף במנוע טורבו-בנזין 1,500 סמ"ק (150 כ"ס) בעל אוריינטציה אירופאית, והמחיר הוזל בכ-20 אלף שקל.
וכך, עם תג מחיר של 150 אלף שקל לדגם הבסיסי ו-160 אלף שקל למאובזר יותר – הופך האקווינוקס לרלוונטי יותר.
יוצאים לסיבוב. העיצוב של האקווינוקס פושר למדי, אין לו את השיק האירופאי של הפיג'ו 3008 או את העיצובים הזורמים שבהם מתגאים יונדאי טוסון וקיה ספורטאז'. אבל, כשנכנסים מתגלה היתרון שלו: בסיס גלגלים ארוך יותר מאפשר מרחב פנים נדיב מאוד. שלושה מבוגרים יכולים לשבת מאחור כמעט כמו על הספה בסלון שבבית. גם תא המטען נדיב מאוד בנפחו, ומשפחות עם ילדים יברכו על כך.
בחינת רשימת האבזור מגלה מערכת מיקרופונים חבויים בתקרה שמשדרים גלי קול המנטרלים את רעשי המנוע והצמיגים בנסיעה (וזה עובד, האקווינוקס שקט למדי); מערכת מולטימדיה בעלת צג גדול וברור עם אפשרות לקישור למערכות אפל ואנדרואיד; צג מידע נוסף מול עיני הנהג המאפשר קבלת מידע ושליטה על המערכת (קבלת שיחות טלפון, למשל) בלי להסיט את המבט הצידה, לצג הגדול; התנעה ללא מפתח; מושב נהג חשמלי; פתחי מיזוג מול המושב האחורי.
הדגם המאובזר יותר זוכה גם לדלת חשמלית לתא המטען ולאותו שפע של שקעי טעינה שהזכרנו.
מה חסר? מערכות בטיחות מקוריות, מהסוג שתחיל להפוך לסטנדרט גם במכוניות קטנות וזולות. במקום בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב והתראת שטחים מתים, מקבלים באקווינוקס ה"ישראלי" מערכת של מובילאיי המתריעה במצבי סכנה וגם מצלמת רוורס. זה יותר טוב מכלום, אבל הרבה פחות טוב ממה שצריך ב-2017.
על הכביש. למרות המנוע ה"אירופאי", התנהגות הכביש עדיין אמריקאית: רכה יחסית, זורמת, לא ספורטיבית, ומצד שני – נוחה ושקטה. כוח יש בכל מצב, אבל לא יותר מדי. מצד שני, קחו בחשבון שמדובר ברכב להסעת נוסעים, ולא במכונית ספורטיבית, וככזה צריך לבחון אותו במונחים של נוחות ויעילות, יותר מאשר בסעיפי הביצועים.
בעד: מרחב פנימי, נוחות נסיעה, אבזור.
נגד: עיצוב חיצוני, אבזרי בטיחות.
שורה תחתונה: אופציה מעניינת למשפחות בעלות חיבה לאמריקה.
