"אני מדוכאת שזה עומד להיגמר, זאת החוויה הכי מדהימה שהייתה לי בחיים" היא מספרת. "הנציגות משאר המדינות פשוט מדהימות, כולנו כל הזמן יחד. במיוחד שותפתי לחדר ג׳ודי גרסייה, המייצגת את מדינת גיברלטר. מהרגע הראשון הרגשתי ממש בנוח איתה, זה היה ממש מפתיע - כאילו שאנחנו מכירות שנים. אנחנו מאוד דומות בהמון דברים. תמיד כשקורה משהו ששתינו יודעות שנצחק ממנו, ובאותו רגע זה לא מתאים להתגלגל מצחוק, אנחנו מסמנות אחת לשנייה עם העיניים. מבחינתי היא חברה לחיים ובוודאות אשמור איתה על קשר, כבר הכנתי את חבר שלי שאנחנו טסים לשם בקרוב".
נשמע שאתן בעיקר מבלות כל היום
"אני מאוד נהנת, למרות שזה לא כמו שזה נראה. לוח הזמנים פה מאוד עמוס, ואני במחסור מטורף בשעות שינה. אבל אני לא מתלוננת לרגע, אני מודה על הזכות להיות פה, ועל הזכות לייצג את ישראל ולהנות מכל רגע".
איך נראה סדר היום שלך?
"אין משהו קבוע. יש ימים בהם רק נוסעים לטייל, יש כאלו שבהם אנחנו עושות חזרות לטקס מהבוקר עד הערב. ויש את אלו שהכי קשים לי, כשמטיילים בבוקר, חוזרים אחר הצהריים ואז מתחילים חזרות עד אמצע הלילה".
ראינו שגם צעדת בתצוגת אופנה
"נכון, נכנסתי לרשימת ה"טופ 30" (מתוך 120 מתמודדות) בתחרות "מיס מודל" שנערכה השבוע. התרגשתי בטירוף שבחרו אותי. כבר יצא לי ללכת לא מעט פעמים על מסלול, אז הרגשתי מאוד בטוחה בעצמי. הרבה בנות ביקשו ממני עזרה בהליכה שלהן, ועזרתי כמובן. שאני חושבת על זה, זה מטורף שיצא לי להשתתף בתצוגת אופנה בסין. השתתפנו גם בצעדה, שהזכירה עדלאידע בפורים. חילקו אותנו לפי היבשות שבאנו מהן וצעדנו כשמלווים אותנו רקדנים מקצועיים ועגלות עם בובות ענק. זאת הייתה חוויה מדהימה".
בפעם שעברה סיפרת על בעיות עם האוכל מבחינת הכשרות. הסתדרת?
"כשהגעתי לכאן זה היה נורא, היו הרבה פעמים שלא היה לי מה לאכול. כיוון שאני שומרת כשרות אז לא תמיד אפשר להסתדר. היו ימים שנאלצתי להסתפק ב-30 כוסות תה וכמה חטיפי סלים דליס. סיפרתי למארגני התחרות שאני שומרת כשרות ולקח לי המון זמן להסביר מה זה אומר, ולדעתי הם בכלל לא הבינו. אבל הם מצאו לי פתרון נחמד, ודואגים לי למנות צמחוניות. הייתה פעם אחת שארגנו לי מלוואח, זה היה מדהים. אני מודעת לעובדה שכשאני חוזרת אצטרך לבנות לעצמי תפריט בריא, אחרי שאני חייה פה על לחם ופירות".
ומה עם המשפחה? דואגים?
"אני מתה מגעגועים אליהם, מוזר לי להיות כל כך רחוקה מהם. אנחנו תמיד ביחד. ברוך השם, זכיתי במשפחה תומכת, הם תמיד מרימים אותי למעלה ולא מושכים אותי לרגשות הרעים. כל שבת אנחנו עושים שיחת וידאו כולנו, כי במהלך השבוע לא תמיד יוצא בגלל הלוז המאוד צפוף".
ומה שלום החבר?
"אור בסדר גמור. המצב הזה לא חדש לנו, עברנו את זה בשנה שעברה כשנסעתי לדגמן באיטליה. זו העבודה שלי, הוא מכבד ומבין את זה. הוא תומך בי בצורה מדהימה, לא יכולתי לבקש בן זוג טוב יותר. חגגנו שנתיים ביחד בשבוע שעבר ולכבוד המאורע כתבנו ברכות מרגשות אחד לשנייה. אני מתגעגעת אליו מאוד, אבל כשאחזור לארץ (בלי נדר) נצא לאיזו מסעדה טובה כמו שאנחנו אוהבים".
את חושבת שתביאי את הכתר?
"בעזרת השם, זה החלום שלי, והלוואי שהוא יתגשם".
