"החלום שלי זה לצעוד בתצוגה של ויקטוריה'ס סיקרט לבושה בצניעות"

הדוגמנית רבקה ווג מזמינה קפה הפוך וממלמלת בשקט, כמעט בלב, את ברכת "שהכול נהיה בדברו". לפגישתנו בבית הקפה הירושלמי היא נכנסת לבושה שמלה שחורה שמסתיימת קצת מעל הברך, מעיל צמר אפור, ומגפונים שחורים להשלמת המראה - מגדירה לעצמה את גבולות הצניעות הדתית, תוך שהיא מקפידה להתרחק מכל משבצת של קונבנציות חברתיות והלכתיות. כבת 17 שגדלה בבית חרדי של חסידות ברסלב עם אבא חובש כיפה שחורה, ולמדה עד לא מזמן בתיכון של חסידות חב"ד, היא עושה כעת צעדים ראשונים ובטוחים בתעשיית הדוגמנות הישראלית, וממשיכה לעבוד את השם בלב שמח.

"מגיל קטן אהבתי את המצלמה ותמיד רציתי להיות דוגמנית, אבל חששתי שאין מקום לדוגמנית דתייה"(צילום: שי יחזקאל, באדיבות לאשה)

ווג, שמגדירה את עצמה יהודייה דתייה שומרת מצוות, שינתה את שם משפחתה המקורי מוועג הגלותי לווג האופנתי, ומצטרפת כעת לקבוצה מצומצמת של דוגמניות ישראליות שומרות מצוות, כמו חוה מונד החיה ופועלת כיום בלונדון, ויעל שלביה-כהן בת ה-16.

היא נולדה וגדלה בשכונת גבעת המבתר בצפון מזרח ירושלים, הבת השנייה מבין שמונה אחים, מתוכם שבע בנות, לחגי (מארץ' לשעבר), חסיד ברסלב ואיש נדל"ן, ולמיכל, קוסמטיקאית - שניהם ניו יורקים יהודים שחזרו בתשובה, עלו לישראל לפני כ-20 שנה והשתקעו בירושלים.

"אני כבר מכינה את עצמי לזה שאפסיד עבודות שיתקיימו בשבת"(צילום: ירדן גל)

בטרם הפך לתלמיד חכם היה אביה דוגמן פעיל בארצות הברית, אך לאחר טיול לאוקראינה במהלכו נחשף לחסידות ברסלב, החליט לחזור בתשובה. זו הסיבה, מספרת ווג, שאביה לא שלל באופן גורף את כניסתה לתחום, ואף רואה בבתו דור שני למקצוע. "לאבא שלי זה היה קצת מוזר, אבל הוא אמר לי 'תעשי מה שנראה לך נכון'", היא אומרת בראיון ראשון ל-Xnet. "הוא גאה בי ובבחירה שלי. שני ההורים שלי ראו, ברוך השם, שאני עובדת הרבה. ובעזרת השם, אני מקווה שהעבודה תמשיך".

"התנאים שלי הם שהבגד לא יהיה חשוף מדי. אני לא מצטלמת בבגדי גוף, בגדי ים, הלבשה תחתונה וחשופת זרועות". בצילומים למותג האופנה האנה(צילום: רותם לבל)

ווג מתנשאת לגובה של 178 סנטימטרים, והיא בעלת שיער בלונדיני טבעי ועיני אוקיינוס כחולות. במבט חטוף היא נראית כמו האחות היפה של אל ודקוטה פנינג, אחרים אומרים לה שהיא דומה לסופיה מצטנר, אבל היא לא מוצאת דמיון ביניהן. הצעות לדגמן קיבלה מגיל צעיר מסקאוטרים ומעצבות אופנה של הזרם הדתי-חרדי. "מגיל קטן אהבתי את המצלמה ותמיד רציתי להיות דוגמנית, אבל חששתי שאין מקום לדוגמנית דתייה", היא מספרת. לפני שנה הצטלמה לראשונה עבור המעצבת הדתייה ברכה בן חיים, והרגישה שמצאה את ייעודה. "כשההורים שלי הבינו שאני ממש רוצה את זה, הם החליטו לחפש לי סוכנות מקצועית, ובחצי שנה האחרונה אני חתומה ב-mc2. לפני הדת, להורים שלי חשוב שהבת שלהם תהיה מאושרת".

"בבית הספר היסודי עברתי תקופה לא קלה, וגם כאן נכוויתי כמה פעמים מבית הספר. חברות שלי אמרו שזה בגלל שאני יפה ובלונדינית, אז המורות היו נגדי"(צילום: טל עבודי)

דוגמנית בתנאי שהבגדים לא חשופים

עד כה הספיקה ווג לצעוד על מסלולי התצוגות של רנואר ומאיה נגרי, ולהצטלם לקולקציות של לא מעט מעצבים, ביניהם השת"פ של רונן חן ונועה רביב, ג'ולייט ולילך אלגרבלי, וכן לאתרים סטורי אונליין וסטייל ריבר. כיום היא גם חתומה בסוכנויות הבינלאומיות Why Not במילאנו ו-Women בפריז, אליה היא צפויה לנסוע בקרוב לסיבוב אודישנים מלווה באמה.

"אני לובשת מכנסיים, כי אצל חרדים אמריקאיים, שזה שונה וליברלי יותר מחרדים בישראל, זה מקובל. זה עדיין צנוע ומכסה את הרגליים". בצילומים למותג ג'ולייט(צילום: דור שרון)

אז איך משלבים בין דת לדוגמנות, בין עבודת שמיים לצילומי אופנה?

"התנאים שלי הם שהבגד לא יהיה חשוף מדי. אני לא מצטלמת בבגדי גוף, בגדי ים, הלבשה תחתונה וחשופת זרועות", מסבירה ווג, אך משתדלת לא לצמצם אופציות עתידיות: "אני לא חושבת שזה ישתנה, אבל אני לא יודעת מה יהיה בעתיד. אני מאמינה באלוהים, אבל את הצניעות אני מגדירה לעצמי".

את לובשת מכנסיים?

"אני לובשת מכנסיים, כי אצל חרדים אמריקאיים, שזה שונה וליברלי יותר מחרדים בישראל, זה מקובל. זה עדיין צנוע ומכסה את הרגליים".

"בפריז אסביר להם שאני יהודייה דתייה, ואת כללי הצניעות שלי. אני מניחה שבעתיד זה יקשה עליי, אבל יכול מאוד להיות שזה גם יהיה הייחוד שלי"(צילום: דנה קרן)

בקרוב את נוסעת לעבוד בפריז. איך תסבירי שם את האיסורים שלך?

"אסביר להם שאני יהודייה דתייה, ואת כללי הצניעות שלי. אני מניחה שבעתיד זה יקשה עליי, אבל יכול מאוד להיות שזה גם יהיה הייחוד שלי. אני כבר מכינה את עצמי לזה שאפסיד עבודות שיתקיימו בשבת. ומבחינת כשרות, אני מתכננת לאכול רק ירקות ורק במסעדות כשרות. אם הלקוח מוכן לתנאים שלי - סבבה, ואם לא - גם סבבה".

ואם נניח תקבלי הצעה שאי אפשר לסרב לה, למשל, לפתוח את התצוגה השנתית של ויקטוריה'ס סיקרט? תהפכי למפורסמת בין לילה, תזכי לשכר נאה, אבל תצטרכי לצעוד על המסלול בהלבשה תחתונה.

"כולם שואלים אותי את השאלה הזאת", היא צוחקת, "אנסה לשכנע אותם שאלבש משהו צנוע יותר, כמו הלבשת בית. החלום שלי זה לצעוד בתצוגה של ויקטוריה'ס סיקרט לבושה בצניעות, ולא בחזייה ותחתונים".

"פחות מעניין אותי להוציא עכשיו תעודת בגרות, ואני רוצה להיות בפוקוס על הקריירה ובעתיד לפתוח מותג אופנה על שמי"(צילום: רותם לבל)

את גרה בשכונה מעורבת עם רוב חרדי. איזה תגובות את מקבלת מהסביבה?

"אנחנו גרים בשכונה קטנה עם בתים פרטיים, אז כולם מכירים את כולם, ובבית הכנסת יש את כל הזרמים: חרדים, דתיים, אשכנזים, ספרדים. אני מקבלת תגובות חיוביות גם מחברות שלי, וגם מחברות לשעבר שניתקו איתי קשר בעבר, וחזרו להיות חברות שלי בגלל הדוגמנות. מצד שני, יש בנות וגם סתם עוקבים באינסטגרם שמבקרים אותי על כך שאני דתייה ולדגמן זה לא צנוע. אבל אלה החיים שלי והבחירות הן שלי".

"יש בנות וגם סתם עוקבים באינסטגרם שמבקרים אותי על כך שאני דתייה ולדגמן זה לא צנוע. אבל אלה החיים שלי והבחירות הן שלי". ווג בצילומים לרונן חן x נועה רביב(צילום: דודי חסון)

מתפללת ברכבת מירושלים לעבודה בתל אביב

היא שומרת מצוות, מתפללת כל בוקר תפילת שחרית ("אני מאמינה שתפילה היא הקשר היומיומי בין האדם לאלוהים"), גם אם היא צריכה לעשות זאת באוטובוס או ברכבת מירושלים לעבודה בתל אביב. את בת המצווה חגגה בטיול משפחתי לאוקראינה, כולל עלייה לרגל לקברו של רבי נחמן באומן. היא מספרת על בית משפחתי אוהב, תומך ומלוכד. השנה עשו עלייה גם סבה וסבתה, מניו יורק לשכונת מוסררה היוקרתית בסמוך לעיר העתיקה בירושלים.

"אני זוכרת שיום אחד הגעתי לבית הספר עם נעליים חדשות, והמנהלת העירה לי, 'רבקה, את מקבלת את הנעליים חינם מהדוגמנות? כל יום את באה עם נעליים אחרות'". בתצוגת האופנה של רנואר(צילום: לנס הפקות)

על אף התדמית החרדית שאופפת אותה, נראה כי חייה של ווג משוחררים יותר מנערות דתיות בנות גילה. היא רוכבת על סוסים באופן קבוע, מבלה עם חברות בבתי הקפה של שוק מחנה יהודה, שהופך מדי לילה למוקד הבילויים של צעירי העיר, ולפני כחצי שנה, לקראת סוף כיתה י"א, נטשה את ספסל הלימודים בבית הספר של חסידות חב"ד, כדי להקדיש את כל כולה לעבודת הדוגמנות.

כיום היא לומדת בבית, ללא מסגרת מוסדית, ומתכננת להשלים בגרויות בעתיד, אם בכלל. "אני שלמה עם ההחלטה הזאת במאת האחוזים", היא אומרת על עזיבת בית הספר. "פחות מעניין אותי להוציא עכשיו תעודת בגרות, ואני רוצה להיות בפוקוס על הקריירה ובעתיד לפתוח מותג אופנה על שמי. יש לי חלומות גדולים. מי שלא חולם - לא מגיע רחוק. ואם אני רוצה בגרויות אני יכולה להשלים אותן תוך שנה".

"הייתי רוצה לעשות קמפיין גדול לדיור, פראדה או שאנל, והחלום שלי זה להיות על השער של ווג". בצילומים למעצבת לילך אלגרבלי(צילום: גלעד בר שלו)

כיצד ההורים שלך הגיבו כשאמרת להם שאת עוזבת את ספסל הלימודים?

"הם היו מופתעים, ובהתחלה ניסו להניא אותי מזה, אבל הבינו שזה מה שאני רוצה. אני מקווה רק שהעבודה תמשיך".

למדת בתיכון חרדי. עד כמה בית הספר היה פתוח לעובדה שאת דוגמנית?

"המנהלת תמכה בהחלטה שלי לדגמן. בהתחלה עוד הסתרנו את זה ממנה, ולבסוף הם גילו. אני זוכרת שיום אחד הגעתי לבית הספר עם נעליים חדשות, והמנהלת העירה לי, 'רבקה, את מקבלת את הנעליים חינם מהדוגמנות? כל יום את באה עם נעליים אחרות'".

עלתה עלייך.

"אבל לא בגלל זה עזבתי את בית הספר".

"הדבר הכי חשוב שלמדתי עד כה זה לא לעוף על עצמי. אני משתדלת להיות נחמדה לכולם, כולל למי שמבקש ממני סלפי. יש הרבה דוגמניות שההצלחה עלתה להן לראש ופחות אוהבים לעבוד איתן". בתצוגת האופנה של מאיה נגרי(צילום: תם מרשק)

יכול להיות שעזיבת בית הספר בשביל הדוגמנות היא סוג של מרד?

"אני לא מורדת. פשוט בבית הספר היסודי עברתי תקופה לא קלה, וגם כאן נכוויתי כמה פעמים מבית הספר. חברות שלי אמרו שזה בגלל שאני יפה ובלונדינית, אז המורות היו נגדי. זה משהו אישי שלי, כך שאני לא מרגישה אכזבה לעזוב".

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים?

"הייתי רוצה לעשות קמפיין גדול לדיור, פראדה או שאנל, והחלום שלי זה להיות על השער של ווג. אבל הדבר הכי חשוב שלמדתי עד כה זה לא לעוף על עצמי. אני משתדלת להיות נחמדה לכולם, כולל למי שמבקש ממני סלפי. יש הרבה דוגמניות שההצלחה עלתה להן לראש ופחות אוהבים לעבוד איתן. חשוב לי, יותר מכל, להישאר עם רגליים על הקרקע".

_____________________________________________________

ואיך הפך אלן גודין, מבקש מקלט בן 17, לדוגמן מבוקש?

הפנים היפות של אלן גודין. לחצו על התמונה לכתבה המלאה (צילום: אסף עיני, סטיילינג: שי לי ניסים)