לאשה

    סובלת מגירוד או צריבה באזור האינטימי? זה לא בהכרח פטרייה

    אי נוחות באיזור הפות והנרתיק היא תלונה נפוצה בקרב נשים, ויכולות להיות לכך סיבות רבות. הנה 10 מחלות שרובנו לא מכירות (ושאת חלקן הגדול אפשר לפתור בקלות)

    אבחנה שגויה מובילה לכך שהמצב לא משתפר לעולם (צילום: Shutterstock)
    אבחנה שגויה מובילה לכך שהמצב לא משתפר לעולם (צילום: Shutterstock)

    תשאלו את כל מי שחשה אי־נוחות כלשהי באזור הפות, ותגלו שהמחשבה הראשונה שחולפת בראשה היא "פטרייה. שוב פטרייה". זאת, מתברר, גם המחשבה הראשונה של גינקולוגים, כשמגיעה אליהם אישה המתלוננת על צריבה, גירוד או כאבים. "ובהרבה מקרים אין לזה שום קשר לפטריות", אומרת ד"ר אחינועם לב־שגיא, רופאת נשים המתמחה בטיפול במחלות הפות והנרתיק. "נשים רבות סובלות מגרד, הפרשות או כאבים ביחסי מין, ומשום שהרופאים לא מאבחנים אותן כראוי, התלונות האלה הופכות לכרוניות וכתוצאה מכך הן נאלצות לחיות עם המצוקה הזו כל חייהן, למרות שאת מרבית הבעיות הללו ניתן לפתור".

     

    לדברי ד"ר לב־שגיא, 30 אחוז מהנשים שמגיעות לטיפול גינקולוגי מתלוננות על אחת מהתופעות הללו, ויותר מ־20 אחוז מעידות שהן סובלות מכאבים

    בזמן קיום יחסי מין. "יחסי מין לא אמורים לכאוב", היא מבקשת להדגיש שוב ושוב. "אני שומעת מנשים מיתוסים כאלה, שגורמים להן להשלים עם העובדה שמין כרוך בכאבים, אבל זאת טעות איומה. מין אמור להיות מהנה ונעים, ואם משהו כואב לך, את צריכה לברר למה ואיך לטפל בזה. נכון, יש גינקולוגים שעלולים להתרעם אם הפציינטית מפקפקת ביכולת שלהם לאבחן את הבעיה, אבל חשוב שנשים ידעו שאם הן סובלות ממצוקה והיא לא נפתרת, כדאי לחפש רופא מומחה שמכיר את התחום טוב יותר, ושלא נגזר עליהן לחיות כך".

     

    עד כמה פטרייה בנרתיק היא תופעה שכיחה?

    "חמישה אחוזים מהנשים אכן סובלות מפטריות ומדלקות חוזרות בגלל פטריות, אבל אצל רבות מדובר במחלות אחרות לגמרי, שנותרות לא מטופלות, כי לחלק מהרופאים יש נטייה לאבחן אותן אפילו בלי לבדוק, והאבחנה השגויה מובילה לכך שמצבן לא משתפר לעולם. חלקן מטפלות בעצמן בתכשירים נגד פטריות שלא רלוונטיים לבעיה שלהן, הן סובלות מירידה משמעותית באיכות החיים, אובדן ימי עבודה, פגיעה בתפקוד המיני ובדימוי הגוף ובנוסף, חלק מהמחלות עלולות להיות מידבקות ולהוביל לסיבוכים ולאי־פריון".

     

    לפניכן עשר תופעות ומחלות של הפות והנרתיק. ד"ר לב־שגיא מפרטת, מסבירה ומדגישה שבכל מקרה יש להיוועץ בגינקולוג ולא להחליט על טיפול על דעת עצמכן.

     

    1. קנדידה

    התסמינים: כאבים והפרשה לבנה המעידים על פטרייה בנרתיק או בפות. מדובר בזיהום שנגרם על ידי זנים שונים של קנדידה, שרבים מהם עמידים לתרופות הנוגדות פטריות המצויות בשימוש רגיל. הטיפול השגרתי יעיל לזמן קצר בלבד, משום שמצבים כמו סוכרת לא מאוזנת, עודף אסטרוגן, מערכת חיסונית מדוכאת או טיפול באנטיביוטיקה מחמירים את המצב.

    מה עושים? מי שסובלת מהתופעה בשכיחות גבוהה – יותר מארבע פעמים בשנה – תוכל לקבל טיפול מונע לתקופה של שישה חודשים.

     

    2. ניוון רירית הנרתיק

    ירידה ברמת ההורמון אסטרוגן שגורמת לניוון רירית הנרתיק שכיחה אחרי הפסקת הווסת, בזמן הנקה, בזמן נטילת תרופות אנטי־אסטרוגניות מסיבות שונות ולעתים, גם כשאתן נוטלות גלולות למניעת היריון. התוצאה: גרד, עקצוצים, יובש, כאבים בזמן קיום יחסי מין והפרשה מהנרתיק.

    מה עושים? משתמשים בתכשירי אסטרוגן לטיפול מקומי.

     

    3. דלקת עור בפות

    תופעות של גרד, צריבה ואדמומיות ולעתים גם בצקת, המלוות באי־נוחות גדולה, נגרמות לעתים מגירויים של חומרים כמו שתן (במקרים של דליפת שתן, למשל, או שימוש בתחבושות היגייניות או חיתולים אצל מי שמרותקות למיטה) או צואה (במקרים של דליפה), וכן – שימו לב – בחשיפה חוזרת לחומרי ניקוי המשמשים לרחצת עור הפות. לדברי ד"ר לב־שגיא, ישנם מקרים לא מעטים של אלרגיה לחומרי רחצה וקוסמטיקה, חומרי סיכוך, קונדומים, מגבונים לחים, חומרים קוטלי זרע ועוד. "לעתים קרובות קורה שנשים סובלות מאי־נוחות ומטפלות בעצמן במשחות להקלת הגירוד או במוצרים שהם לכאורה טבעיים, אבל יש בהם חומרים מעוררי אלרגיה.

    גם ניסיון 'לנקות' את המקום על ידי רחצה תכופה ושימוש בסבונים מיוחדים ומגבונים גורמים לשפשוף, ייבוש של העור, פציעה וחשיפה מתמדת לחומרים שמעוררים אלרגיה ומחמירים את הזיהומים החיידקיים והפטרייתיים במקום".

    מה עושים? מפסיקים להשתמש במגיני תחתון, משתמשים כמה שפחות בסבון, לובשים תחתונים עשויים מכותנה, מכבסים באבקת כביסה ללא "ביו" ולא משתמשים בקרמים ומשחות, אלא אם הרופא רושם משחת סטרואידים חלשה, לטיפול במשך זמן קצר בלבד.

     

     נשים רבות נאלצות לחיות עם המצוקה הזו כל חייהן, למרות שאת מרבית הבעיות הללו ניתן לפתור (צילום: Shutterstock)
      נשים רבות נאלצות לחיות עם המצוקה הזו כל חייהן, למרות שאת מרבית הבעיות הללו ניתן לפתור(צילום: Shutterstock)

       

      4. הרפס

      נגיף ההרפס הזה אינו מסתפק בזיהום ראשוני, אלא נותר רדום וממתין בדריכות להזדמנות להתפרץ בתוך תאי העצב. ברגע שניתנת לו הזדמנות כזו, הוא מגרד, מעקצץ וגורם לכאבים. חשוב במיוחד לזהות את הנגיף, משום שהרפס עלול לעבור מהנרתיק של האם ליילוד במהלך הלידה.

      מה עושים? הרופא ירשום לכן תרופה אנטי־ויראלית שמתאימה לטיפול בהתפרצות בזמן התרחשותה, וזו תקל את הכאבים והתסמינים האחרים.

       

       

      5. ליכן סקלרוזוס

      לא רבות שמעו על המחלה, שתסמיניה כוללים גרד וצריבה ולעתים מופיעות רק הצטלקויות בעור הפות ולעתים גם בעור שסביב פי הטבעת. המחלה עלולה לתקוף נשים בכל גיל, אם כי שכיחותה גבוהה יותר בגילאי 50-40. מדובר במחלת עור התוקפת את הפות, חיץ הנקבים ואזור פי הטבעת, וגורמת לעור להפוך דק ולבן. אם האישה מגרדת את המקום נוצרת הצטלקות בלתי הפיכה באזור הפות והידבקות של הרקמה המגנה על הדגדגן (המכונה Clitoral Hood).

      זו אינה מחלה מידבקת ואין לה קשר להרגלי תזונה. היא נחשבת מחלה אוטואימונית ולחלק מהנשים שסובלות ממנה יש גם מחלות אוטואימוניות נוספות, כמו סוכרת או תת־פעילות של בלוטת התריס.

      מה עושים? הטיפול כרוך בשימוש מקומי בסטרואידים ומחייב מעקב. לעתים נדירות מאוד יש צורך בניתוח לפתיחת ההצטלקויות.

       

       

      6. ליכן סימפלקס כרוניקוס

      זהו מצב של התעבות העור, בדרך כלל כתוצאה משפשופים וגירודים ממושכים, בעיקר בשפתיים הגדולות של הפות, השפתיים הקטנות, חיץ הנקבים ואזור פי הטבעת. מחלה זו מלווה, כמו קודמתה, בתחושת גרד וצריבה, המובילה להתעבות העור באזור, החמרת תחושת הגרד וחוזר חלילה. הסיבה לגרד הראשוני שונה מאישה לאישה, אבל נשים רבות מתארות את התסמינים כגרד בלתי נשלט שמחמיר במצבי לחץ נפשי, בערב או לפני השינה, בימים חמים ובעת עלייה בלחות.

      מה עושים? להפסקת הגרד הלילי ממליצים על קומפרסים קרים, אמבטיות ישיבה ושינויים בהרגלי ההיגיינה. הטיפול כרוך בשימוש מקומי בסטרואידים.

       

      ניסיון 'לנקות' את המקום על ידי רחצה תכופה ושימוש בסבונים מיוחדים ומגבונים גורמים לשפשוף, ייבוש של העור, פציעה וחשיפה מתמדת  (צילום: Shutterstock)
        ניסיון 'לנקות' את המקום על ידי רחצה תכופה ושימוש בסבונים מיוחדים ומגבונים גורמים לשפשוף, ייבוש של העור, פציעה וחשיפה מתמדת (צילום: Shutterstock)

         

         

        7. וגינוזיס חיידקי

        הנרתיק שלנו מכיל בימים כתיקונם אוכלוסייה גדולה של חיידקים החיוניים לפעילותו של הגוף. אלה החיידקים הלקטובצילים. במצב המכונה וגינוזיס חיידקי, תופסים את מקומם של אלה חיידקים אחרים, המתרבים וגורמים בין השאר להפרשה מרובה ולריח רע במיוחד. "זו אינה דלקת", מדגישה ד"ר לב־שגיא, "ולכן ההפרשה לא מלווה באודם, גרד וכאבים, אך המצב מחייב טיפול".

        מה עושים? מקבלים טיפול אנטיביוטי מקומי.

         

         

        8. טריכומוניאזיס

        כשלאזור הנרתיק מגיע טפיל קטן בשם טריכומונוס וגינליס (המועבר ביחסי מין) הוא גורם לדלקת בנרתיק, הפרשה צהובה־ירוקה בעלת ריח רע, המלווה בגרד וכאבים בעת קיום יחסי מין. כאמור, גברים עלולים להידבק. חלקם לא יפתחו תסמינים וחלקם יחוו גרד ויסבלו מהפרשה שקופה מהפין וכאבים בזמן מתן שתן.

        האבחנה נעשית על ידי בדיקת מעבדה של משטח במיקרוסקופ ובאמצעות בדיקת מעבדה בשם STD-PCR הקיימת בכל קופות החולים.

        מה עושים? שני בני הזוג חייבים להיות מטופלים בו־זמנית באנטיביוטיקה כדי למנוע הדבקה חוזרת, אבל רק רופא שידע לחפש את הטפיל הזה יזהה אותו וימנע מהנדבקים סבל מתמשך.

         

         

        9. וולוודיניה

        15-3 אחוז מהנשים יסבלו במהלך חייהן מכאבים בפות ובנרתיק שמקורם אינו ברור. הכאבים הללו מופיעים לעתים ללא כל גירוי ולעתים בעקבות מגע, החדרת טמפון או לחץ על האזור, אפילו בגלל מכנסיים או תחתונים הדוקים מאוד. לדברי ד"ר לב־שגיא, קשה מאוד לאבחן ולטפל בוולוודיניה, כי כנראה לא מדובר במחלה אחת, אלא במגוון של גורמים מצטברים הכוללים בין השאר בעיה עצבית, הפרעה בוויסות כאב, הפרעה בתפקוד רצפת האגן וגם גורמים כמו דיכאון, חרדה או הפרעה ביחסים בין בני הזוג.

        מה עושים? הטיפול כולל לעתים קרובות תכשירים מקומיים נוגדי דלקת, פיזיותרפיה ("תתפלאו כמה בעיות אפשר לפתור בפיזיותרפיה של רצפת האגן!" היא מדגישה), שינויים בתזונה ועוד.

         

        כ־12 אחוז מהנשים סובלות מכאבים בזמן חדירה ומרגישות גבוהה מאוד של האזור בזמן קיום יחסי מין (צילום: Shutterstock)
          כ־12 אחוז מהנשים סובלות מכאבים בזמן חדירה ומרגישות גבוהה מאוד של האזור בזמן קיום יחסי מין(צילום: Shutterstock)

           

          10. כאבים בזמן חדירה

          כ־12 אחוז מהנשים סובלות מכאבים בזמן חדירה ומרגישות גבוהה מאוד של האזור בזמן קיום יחסי מין. התופעה עלולה להיות מולדת (יש נשים שיש להן באזור ריבוי של תאי עצב), להיגרם בגלל שימוש בגלולות נגד היריון או בגלל כיווצים של רצפת האגן בעקבות פעילות גופנית מוגזמת. אצל נשים אחרי לידה זה אפילו שכיח יותר: לעתים הכאב מופיע בגלל התפרים ולעתים הרירית במקום הופכת דקה יותר בגלל ההנקה.

          מה עושים? ניתן לטפל טיפול מקומי בחומרים שלא דורשים להפסיק את ההנקה - במקרים שבהם הכאב מופיע לאחר הלידה, לגשת לפיזיותרפיה של רצפת האגן או למתן את קצב ההתעמלות והאימון הגופני, כדי למנוע התכווצויות של המקום.

           

          הגליון החדש של לאשה (צילום: מאיר כהן, סגנון: קרן נפתלי)
          הגליון החדש של לאשה (צילום: מאיר כהן, סגנון: קרן נפתלי)
           
          הצג:
          כל התגובות לכתבה "סובלת מגירוד או צריבה באזור האינטימי? זה לא בהכרח פטרייה "
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד