לאשה

    נישאה לבעל של חברתה שנפטרה, הבן מבקש שתאמץ אותו רשמית

    אחרי שחברתה הטובה אורית נפטרה מסרטן, אופירה עזריאלי נישאה לאלמן שלה וגידלה את בנה יאיר כאמא לכל דבר. לאחרונה מלאו לו 18, והיתה לו בקשה אחת

    אפירה  אורי ויאיר עזריאלי בחצר ביתם. "מתוך הטרגדיה צמח סיפור חדש" (צילום: גילעד משיח)
    אפירה אורי ויאיר עזריאלי בחצר ביתם. "מתוך הטרגדיה צמח סיפור חדש" (צילום: גילעד משיח)

    ביום הולדתו ה־18 הייתה ליאיר עזריאלי משאלה לא שגרתית: הוא ביקש שאופירה, האישה שמגדלת אותו כבר שנים, תאמץ אותו באופן חוקי. "זה משהו שרציתי מגיל קטן, ועכשיו, כשאני בן 18, זה הרבה יותר פשוט", הוא אומר.

     

    אופירה הייתה חברתה הטובה של אמו, אורית ז"ל, שנפטרה עוד בטרם מלאו לו ארבע. לאחר מות האם, נישאה אופירה לאביו האלמן וגידלה אותו כבנה. "במסיבת יום ההולדת של יאיר אמרתי לו שהוא המתנה הכי יפה שקיבלתי עד היום", אומרת אופירה, ומסתכלת עליו באהבה. "הוא האור שלי שאמא שלו שלחה לי ממרומים".

    ואביו אורי מוסיף: "כשאורית חלתה הבנו שהכל מאללה, רק שהאללה הזה לא רצה לעזור. לפחות יאיר ואני זכינו באופירה".

     

    מפגש עם האקסית של החבר

     

    כדי להבין את סיפורם צריך לחזור 20 שנים אחורה. אופירה (57), שהייתה בעלים של משרד יחסי הציבור "פרופיל", הכירה את סטיב, שהיה אז גרוש ואב לשני ילדים. "הייתי רווקה קרייריסטית ועבדתי עם החברות הכי גדולות במשק. העסקתי

    אופירה: "אורית ואני תמיד צחקנו ואמרנו שיש לנו את אותו הטעם, שתינו יצאנו עם אותו אחד. התכוונו לסטיב, ולא חלמנו אז שכמה שנים אחר כך אני אגור כאן בבית שלה ואתחתן עם בעלה השני"

    עשרה עובדים, הרווחתי המון והחיים היו נהדרים. גרתי בכיכר המדינה בדירה יפה והייתי מוזמנת לכל הפתיחות וההשקות".

     

    באחד הימים, כשבן זוגה נסע לחו"ל, ביקש ממנה בנו הצעיר דניאל (כיום בן 33) לבוא איתו לתחרות סוסים כדי לצלם ולהראות את התמונות לאביו כשישוב. "בתחרות דניאל הכיר לי את אמא שלו, אורית, ואת בעלה אורי. הכימיה ביני ובין אורית הייתה מידית, ממש התאהבות ממבט ראשון, ואז כל פעם שהייתי בבית של סטיב, דניאל היה מתקשר לאמא שלו ומבקש שאדבר איתה. היה לו ממש כיף שאנחנו בקשר".

     

    גם כשאופירה וסטיב נפרדו, הקשר בין אופירה לאורית נשמר. "כשאורית שמעה שנפרדנו היא צלצלה אליי והציעה שניפגש. כשנפגשנו היא הביאה לי מתנה ראש שום מוזהב, והתחילה להתפתח בינינו ידידות מופלאה. היינו מדברות המון, נפגשות, היא הזמינה אותי לכאן, לבית שאנחנו גרים בו עד היום באבן־יהודה, לבקר אותה ואת אורי, ולא פעם גם אמא שלי הייתה מצטרפת לארוחות שבת וחג. הפכתי לבת בית".

     

    מה היה סוד החיבור בינך ובין אורית?

    "השונוּת. אני רווקה חילונית, הגעתי מעולם הזוהר הנוצץ של תל־אביב, והיא הייתה מסורתית, מבוגרת ממני בחמש שנים, נשואה בשנית ואמא לשניים. כששאלו איך הכרנו תמיד צחקנו ואמרנו שיש לנו את אותו הטעם, שתינו יצאנו עם אותו אחד. התכוונו לסטיב, ולא חלמנו אז שכמה שנים אחר כך אני אגור כאן בבית שלה ואתחתן עם בעלה השני".

     

    אורי, איך הכרת את אורית?

    "היא ובעלה הראשון סטיב שכרו ממני דירה ברמת־השרון. אני גרתי אז בחצבה, הייתי נשוי ואב לשלושה ילדים והם היו הדיירים שלי. לימים שנינו התגרשנו, ועם הזמן נוצר בינינו קשר והחלטנו להתחתן למרות שהיא הייתה בת 45 וכבר אמא לשני ילדים, ואני בן 55 ואב לשלושה. מאוד רצינו ילדים משותפים. זה היה תהליך יקר ולא פשוט".

    אופירה: "היא נלחמה בשביל שהנסיך הקטן יגיע, עברה מסע ארוך. כשהיא נכנסה להיריון מאוד שמחתי בשבילה. אחד הדברים הראשונים שביקשה ממני היה לעזור לה למצוא שם לילד שהגימטריה שלו תהיה חמש".

     

    למה חמש?

    "היא האמינה ששם שסכום הספרות שלו בגימטריה הוא חמש נותן כוח ומזל לאדם, ואני עזרתי למצוא את השם יאיר. אם כבר מדברים על קארמה, אז לפני שיאיר נולד, כשאורית קנתה לו את כל הציוד, היא ביקשה לשמור אותו אצלי בבית, בחדר שהיה מיועד לילד שלי".

     

     

    אורית ז"ל עם אורי ויאיר. "נלחמה בשביל שהנסיך יגיע" (צילום: אלבום פרטי)
      אורית ז"ל עם אורי ויאיר. "נלחמה בשביל שהנסיך יגיע"(צילום: אלבום פרטי)

       

      מה פירוש "בחדר שהיה מיועד לילד שלי"?

      "היה שלב שבו שיחקתי בראש ברעיון שאולי אהפוך לאם. אורית עודדה אותי לעשות את זה, ועוד לפני שהספקתי למצמץ צלצלה לפרופ' שלמה משיח (שהיה מנהל מחלקת יולדות בשיבא ומומחה להפריות חוץ גופיות, שר"א), קבעה לי תור, לקחה אותי לשם

      אופירה: "כשהייתה לי הפלה אורית אמרה: 'בעתיד תקבלי ילד טוב יותר'. אף תסריטאי לא יכול היה לכתוב תסריט שבו שנה וחצי אחרי כן אורית לא תחיה והילד הטוב יותר שאקבל יהיה בנה יאיר"

      ודיברה בשמי. אלמלא היא, לא בטוח בכלל שהייתי הולכת על זה, אבל כשאורית רצתה משהו היא הלכה איתו עד הסוף. בסוף נכנסתי להיריון באופן טבעי ממישהו שיצאתי איתו, אבל בסוף השבוע ה־11 התברר שלעובר אין דופק. ישבתי ליד המרפאה ממררת בבכי, והראשונה שהתקשרתי אליה הייתה אורית. היא ליוותה אותי להפלה וכשיצאנו משם אמרה את המשפט שהפך בדיעבד למכונן: 'אל תבכי, כנראה הילד הזה לא היה צריך להגיע לעולם, בעתיד תקבלי ילד טוב יותר'. אף תסריטאי הוליוודי לא יכול היה לכתוב תסריט שבו שנה וחצי אחרי כן אורית לא תהיה בין החיים והילד הטוב יותר שאקבל יהיה בנה יאיר. לכן אני אומרת שהוא המתנה שאורית שלחה לי ממרומים".

       

      לא ניסית להרות שוב?

      "הייתי מבואסת מכל הטראומה, הייתי מעל גיל 40 והבנתי שהסיכויים די אפסיים. בסך הכל לא היה לי רע, החיים שלי היו תותים".

       

      "חשבנו שזו תקופה שתחלוף"

       

      בעוד אופירה משלימה עם הרעיון שלא תביא ילד לעולם, החליטו אורית ואורי להביא ליאיר אח. לאורית היו שני ילדים מנישואיה הקודמים (קלוד, היום בן 37, ודניאל, 33) ולאורי – שלושה ילדים מנישואיו הקודמים (סער, 43, אלינור, 36, וברק, 32).

       

      "יאיר נולד בשנת 1999, ושנה אחרי כן חשבנו על הילד השני", משחזר אורי. "בבדיקות אצל הרופא, לפני שנכנסה להיריון, אורית גילתה שהיא חולה בסרטן השחלות. היא עברה כריתה של השחלות והרחם וגם סדרה של טיפולים כימותרפיים והקרנות. למשך תקופה נראה היה שהחיים חזרו לשגרה".

       

      איך הסתדרת עם אישה חולה ותינוק בבית?

      "זה היה תמרון לא פשוט. הייתי זכיין של סניפי בורגר ראנץ' בבאר־שבע, ומצד

      אורי: "אורית ואני חשבנו על ילד שני, ובבדיקות אצל הרופא, לפני שנכנסה להיריון, התגלה סרטן השחלות. ניתקנו את יאיר ממנה כדי שלא יראה אותה במצבים הקשים"

      שני טיפולים ותינוק קטן. ניתקנו את יאיר ממנה כדי שלא יראה אותה במצבים הקשים. המשפחה שלה מאוד תמכה וגם החברים, בהם אופירה".

      אופירה: "דיברנו כל יום בטלפון ואורית נשמעה אופטימית, חשבנו שזו תקופה קשה שתחלוף. אחרי זמן מה נראה היה שאורית יצאה מזה, היא חיה את החיים, נסעה עם יאיר לים ולטיולים ולא דאגנו".

       

      ומה קרה אז?

      אורי: "אחרי תקופה התברר בבדיקות שהסרטן התפשט בחלל הבטן. חיפשנו פתרונות בארץ ובעולם וכשראינו שהרפואה הקונבנציונלית לא פותרת את הבעיה, אורית הלכה למטפלים אלטרנטיביים ואחד מהם אמר שאם נשנה את השמות שלנו היא תירפא. אז היא הוסיפה את השם אור ואני שיניתי את השם מנחמן אברהם לאורי. כיוון שלא היה לנו דבר אחר להיתלות בו זו הייתה הדרך. כמה חודשים אחרי היא נפטרה".

       

      אופירה: "חודש לפני מותה היא ביקשה שאפיק לה יום הולדת 48. אורי כבר ידע אז כמה חמור מצבה, אני לא. היו כאן 60 איש ועשינו שירה בציבור עם שירים שהיא אוהבת. היא ואני שרנו יחד את 'עוף גוזל'. היא נראתה כל כך מאושרת וקורנת. ההארה האמיתית שלי לגבי מצבה הייתה כשבשיחה שלנו למחרת שאלתי אם קיבלה מתנות יפות, ואורית אמרה שאפילו לא פתחה אותן".

      ב־5.5.2003 נפטרה אורית והיא בת 48 בלבד. "עוד קודם לכן היא דאגה לקנות לי ולה חלקת קבר בזכרון־יעקב, שם גרה משפחתה", מספר אורי.

       

      בחודשים האחרונים לחייה דיברתם על מה יקרה אם תלך לעולמה?

      "דיברנו המון, בעיקר על יאיר. יותר מהכל היה לה חשוב שהוא יהיה מטופל ושאדאג לו. היא ביקשה מאחותה הצעירה שתישאר בתמונה, ואני הרגעתי אותה ואמרתי לה שבכל הנוגע ליאיר אין לה מה לדאוג. היא כתבה מכתב לכל ילד, ובגלל שיאיר היה בן שלוש וקצת ביקשה שייתנו לו אותו כשיהיה בן 18".

       

      יאיר, יש לך זיכרונות מאמא?

      "לא ממש. אולי זיכרון אחד: אורית עומדת ומדברת בטלפון ליד המפל שיש לנו בחצר ואני מושך לה בשמלה, מציק לה, ואז הטלפון נופל למפל".

       

      למה אתה קורא לה אורית?

      "זה יותר נוח לי. לפעמים אני אומר 'אמא'. האחים שלי, דניאל וקלוד, אומרים ממי. הם גדלו איתה, אני פחות. מגיל קטן קראתי לאופירה אמא, אז כנראה מתוך הרגל אני קורא לה אורית".

       

      יאיר בילדותו עם אופירה ואורי. "הוא האור שלי שאמא שלו שלחה לי ממרומים". (צילום: אלבום פרטי)
        יאיר בילדותו עם אופירה ואורי. "הוא האור שלי שאמא שלו שלחה לי ממרומים".(צילום: אלבום פרטי)

         

        "רציתי משפחה כמו של כולם"

         

        לתוך החלל העצום שהותירה אורית בלכתה ביקש אורי לצקת שמחת חיים למען בנו. "מצד אחד, היה קשה עם הילד, ומצד שני, בזכותו היה לי תפקיד. יאיר נתן לי כוח להמשיך. הוא החזיק אותי על הקרקע. לא יכולתי לשקוע".

        יאיר: "עד גיל שש לא הבנתי מה המשמעות של 'אמא מתה'".

        אופירה: "למחרת הלוויה הגעתי אליהם הביתה, יאיר רץ אליי ואמר: 'את יודעת שאמא שלי מתה', ואני נחנקתי. מאותו רגע נשמר הקשר, המשכתי לבוא לקידוש בשישי ולהבדלה במוצ"ש. לקחתי על עצמי תפקיד ויום בשבוע נהגתי להוציא את יאיר מהגן. לא ידעתי מה אני אמורה לעשות עם ילד, אז הלכתי איתו לבתי קפה. אני שתיתי קפה ועוגה, הוא אכל גלידה, קניתי לו צעצועים ובערב החזרתי אותו הביתה".

         

        ואיך התפתח הקשר בינך ובין אורי?

        "הייתי כאן הרבה ולאט־לאט הבית התרוקן ממבקרים, כל אחד חזר לחייו. אין

        יאיר: "רק בכיתה א' או ב' בכיתי לראשונה כשמישהו אמר לי שאמא שלי מתה. בזכות אופירה, שהייתה איתי מגיל צעיר וקראתי לה אמא, לא באמת הרגשתי חסך"

        לי הסבר למה התמדתי והמשכתי לבוא, אולי הרגשתי שצריכים אותי ואולי כי הייתי רווקה ופנויה ולא היו לי דברים על הראש חוץ מעבודה, אז נתתי את הזמן שלי כדי להיות איתם. עוד לפני שהיינו יחד התחלנו לקחת את יאיר לטיולים בשבתות, ויום אחד, אאוט אוף דה בלו, פתאום משהו קרה בינינו. ברגע הראשון הרגשנו לא נעים, כאילו עשינו משהו לא בסדר. זה היה כמה חודשים אחרי שאורית נפטרה".

         

        מתי שיתפתם את הסביבה בקשר שלכם?

        "בערך שנה אחרי שאורית נפטרה. במשפחה היו כאלה שאמרו שזה מוקדם מדי. בשנת 2005 התחתנו".

        יאיר: "אני זוכר את החתונה שלהם. שרתי להם את 'לעולם בעקבות השמש', הייתי כמעט בן שש ואני זוכר שממש שמחתי".

         

        היה לכם חשוב להינשא רשמית?

        אופירה: "זה היה הרצון שלי. לא הייתי נשואה, ואורי, שעבורו אלו נישואים שלישיים, זרם ומיד הבין. חלמתי על חתונה, ואם כבר מצאתי גבר ויש ילד – רציתי שנהיה משפחה כמו כולם. עשינו את זה כדת משה וישראל וזה חולל מהפך. מיום שהתחתנו יאיר קרא לי אמא. המסר שלי היום, בדיעבד, הוא שילד זקוק למסגרת המשפחתית הזו כדי להרגיש כמו כולם".

        יאיר: "קראתי לה אמא כבר מההתחלה, ואז דודה שלי אמרה: 'עוד לא קוראים לה אמא, כי הם לא התחתנו', אז אחרי שהם התחתנו קראתי לה ככה".

        אופירה: "לפני זה הוא קרא לי 'אופי טופי מלכת היופי', ומזה יצא ספר ילדים שכתבתי, שמוקדש ליאיר".

         

        המשפחה של אורית הגיעה לחתונה?

        "בטח, כולל האקס שלי ואשתו החדשה. עוד לפני שהתחתנו יזמתי טיול לאיטליה עם הילדים של אורי ועם יאיר, שזה לא מובן מאליו כי יש נשים שהיו רוצות את הבעל לעתיד לבד".

         

         

        יאיר עזריאלי בגיל 6, מאחל מזל טוב לאופירה ואורי לרגל נישואיהם

        סגורסגור

        שליחה לחבר

         הקלידו את הקוד המוצג
        תמונה חדשה

        שלח
        הסרטון נשלח לחברך

        סגורסגור

        הטמעת הסרטון באתר שלך

         קוד להטמעה:

         

        אחרי החתונה חשבתם על ילד נוסף?

        "לא ניסינו. אל תשכחי שמערכת היחסים בינינו התחילה כשהייתי כבר בת 43, ולא פשוט שזה יקרה בצורה טבעית. הבנתי שאני לא יכולה להגיד לגבר שאיבד אישה אחרי כל כך הרבה הפריות, שגם אני נכנסת למסע הזה. ניסינו באופן טבעי, וכשזה לא הלך קברתי את זה. הייתי מאושרת שזכיתי בילד, זו כבר לא הייתה משאת הנפש שלי".

         

        לא היה לך מוזר להיכנס לגור בבית שבעלך חי בו עם אישה אחרת?

        "אם הייתה נכנסת לחייו אישה זרה, יכול להיות שהיא הייתה רוצה בית אחר. אבל אני באתי לבית של החברה הטובה שלי וכיבדתי את מה שהשאירה. זה נראה לי הכי טבעי. אני מקיימת קידוש והבדלה למרות שבאתי מבית חילוני, קיבלתי על עצמי להפריד בין כלים חלביים, בשריים וכלי פסח. המצחיק הוא שכחברה שלה הבאתי לכאן מתנות שלימים אני השתמשתי בהן".

         

        את מציגה תמונה אידאלית, אבל אפשר להניח שהיו גם הרבה קשיים בדרך.

        "היה עצב עמוק. אורי איבד אישה, יאיר איבד אמא, ואני איבדתי את החברה הטובה שלי. כל הסיפור בינינו החל ממקום עצוב. אבל מתוך הטרגדיה של כולנו צמח סיפור חדש. כשיאיר היה קטן אחד הילדים צעק לו 'יא בן זונה', ורגע אחרי נזכר ואמר: 'אין לך בכלל אמא'. יאיר הגיע הביתה פגוע עצוב, ואנחנו לא ויתרנו. דיברנו עם האמא ועם הילד, היה לי חשוב לחזק את יאיר".

         

        יאיר, אתה זוכר קושי?

        "אני לא ממש זוכר, אני חושב שרק בכיתה א' או ב' זו הייתה הפעם

        יאיר: "קראתי לאופירה אמא כבר מההתחלה, ואז דודה שלי אמרה: 'עוד לא קוראים לה אמא, כי הם לא התחתנו', אז אחרי שהם התחתנו קראתי לה ככה"

        הראשונה שבכיתי כשמישהו אמר לי שאמא שלי מתה".

         

        היה שלב שזה כן העסיק אותך?

        "זה מגיע בשלבים, לא בבום. הבום הגיע בשנים מאוחרות יותר, כשהפנמתי שזה קרה ושזה לא רגיל שאין אמא. בזכות אופירה, שהייתה איתי מגיל צעיר, לא באמת הרגשתי חוסר באמא. לא היה לי שום זיכרון מלפני שנפטרה, אז לא היה חסך".

         

        אוסף הפילים של אמא

         

        השגרה שהם מנהלים כיום אינה מרמזת על הנסיבות הלא שגרתיות שהובילו את שלושתם לחיות יחד. "היחסים ביני ובין יאיר הם יחסי אמא ובן, ואולי בגלל זה מעולם לא חשבנו להפוך את האימוץ לפורמלי, אבל עכשיו אנחנו בתהליך כדי להסדיר את זה רשמית", אומרת אופירה. "זה כמו שזוג חי לפני החתונה יחד וכאילו אחרי החתונה לא משתנה כלום מבחינת היומיום, אבל משהו מבפנים משתנה. יש משהו מרגש בפורמליות, כשהאימוץ יושלם זו תהיה עוד מדרגה שנעלה יחד".

         

        בשנת 2008 סגרה אופירה את משרדה במטרה להשקיע במשפחתה החדשה. "עד היום אנשים לא מבינים איך סגרתי את המשרד, אבל לי זה היה ברור שעשיתי וי ענק על הקריירה ועכשיו הגיע הזמן לעשות וי על הקריירה הבאה".

         

        במרוצת השנים כתבה שני ספרי ילדים, ובהמשך ספר למבוגרים שנקרא "פירורים של חום" ובו סיפורים קצרים מחייה. "גדלתי בבית חם, הוריי ניצולי אושוויץ, אבל בקושי הכרתי את הסיפור שלהם. בעקבות עבודת השורשים של יאיר שמעתי דברים שמעולם לא שמעתי".

         

        כיום היא מרצה ברחבי הארץ בהרצאה שנקראת "אני דור שני כעת תורי לספר", שבה היא מראיינת את אמה על הבמה ויחד הן מבצעות דואט בפולנית. "ערכתי 15 סרטונים ליום שאמא לא תהיה איתי שם על הבמה. הכל מתורגם לאנגלית ואני מרצה גם בעולם. לא מזמן הזמינו אותי לבית הספר של יאיר וזה היה מרגש: אני ואמא על הבמה ויאיר בקהל". בנוסף היא מעלה מופע שנקרא כמו הספר, "פירורים של חום", עם הזמרת לימור בלס. "אני מדברת שם על זוגיות, קריירה, ענייני משקל, צירופי מקרים בלתי אפשריים וגם הסיפור על יאיר. אני מספרת שכקרייריסטית הייתי מגיעה הביתה ואומרת 'בן לו היה לי'. שנים היה לי גן נעול ויום אחד זכיתי בו. בגיל 43 קיבלתי ילד זהוב תלתלים ונבון".

         

        "היה לי ברור שעשיתי וי ענק על הקריירה ועכשיו הגיע הזמן לעשות וי על הקריירה הבאה" (צילום: גילעד משיח)
          "היה לי ברור שעשיתי וי ענק על הקריירה ועכשיו הגיע הזמן לעשות וי על הקריירה הבאה"(צילום: גילעד משיח)

           

          אורי, שבמשך שנים היה בעל עסקים בדרום ויזם בנייה עובד כיום בשני בתי ספר יסודיים כמורה לאגרואקולוגיה. "הגעתי לזה כשיאיר היה תלמיד ביסודי ואני הייתי בהנהגת הורים. הקמתי בבית הספר גן קיימות אורגנית, וכשיאיר סיים כיתה ו' אמרתי לבית הספר שימצאו פראייר אחר. כשביקשו שאשאר עזבתי את כל העסקים והפכתי למורה".

           

          יאיר לומד כיום בכיתה י"ב בבית הספר הדסים באבן־יהודה במגמת כימיה ופיזיקה והוא חובב סטריט וורקאאוט ("זה כמו לעשות מכון כושר ברחוב"). למסיבת יום ההולדת שחגג בחודש שעבר בביתו הגיעה המשפחה המורחבת: "סטיב, הגרוש של אורית, לא

          אופירה: "אני מנהלת עם אורית שיחות מעת לעת ומספרת לה שבלי שתכננתי אני אמא ליאיר ולעוד חמישה ילדים מקסימים, סבתא לשלושה נכדים שזכיתי בהם בלי שום מאמץ, ובעיקר – שזכיתי לאהוב"

          יכול היה להגיע בסוף, אבל שלח מתנה. דניאל וקלוד היו וגם האחים הנוספים שלי, חוץ מסער שנפגע בתאונת דרכים. גם שלושת האחיינים שלי היו. הרגשתי מאוד בר מזל".

          אופירה: "עשינו לו ממש שבעה ימי משתה".

           

          במה בירכת אותו?

          "אמרתי לו שהוא המתנה הכי יפה שקיבלתי עד היום, הוא האור שלי ואני יודעת שהוא האור שאמא שלו, ששמה היה אורית אור, שלחה לי ממרומים.

          "לאורית היה אוסף של פילים, היו לה מאות פילים שחלקם נמצאים אצלנו וחלקם אצל הילדים הבוגרים. לחתונה של דניאל הבאנו, נוסף על צ'ק, שני פילים מאמא שלו, ועכשיו, ביום הולדת 18, דניאל וקלוד נתנו לו שקית אורגנזה ובתוכה פיל".

          יאיר: "לא ציפיתי לזה והתרגשתי. גם החברים שלי התרגשו, אבל יותר עניינו אותם ה־40 אלף שקל לרכב שקיבלתי מסבתא רות, אמא של אורית".

           

          אורית נוכחת כאן איתכם?

          אופירה: "אני מנהלת איתה שיחות מעת לעת ומספרת לה שבלי שתכננתי אני אמא ליאיר ולעוד חמישה ילדים מקסימים, סבתא לשלושה נכדים שזכיתי בהם בלי שום מאמץ, ובעיקר – שזכיתי לאהוב".

           

          הגליון החדש של לאשה (צילום: מאיר כהן, סגנון: קרן נפתלי)
          הגליון החדש של לאשה (צילום: מאיר כהן, סגנון: קרן נפתלי)
           
          הצג:
          כל התגובות לכתבה "נישאה לבעל של חברתה שנפטרה, הבן מבקש שתאמץ אותו רשמית"
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד