בינואר השנה נכנסה ל' לרשת האופנה זארה סניף קריון ומדדה מעיל ועליו תג המחיר 79.90 יורו. כשהגיעה לקופה דרשה לשלם 79.90 שקל (ולא יורו), בהתאם לחוק הגנת הצרכן שמחייב חנויות בישראל לפרסם את המחירים בשקלים בלבד, אך לדאבונה נתקלה במנהל סניף שסירב לבקשתה והבהיר כי על הרשת לבדוק את טענתה, בבדיקה שאורכת שלושה שבועות ובה יצפו בחומרים ממצלמות האבטחה בחנות, כדי לוודא שהיא לא הסירה את מדבקת המחיר בשקלים בעצמה.
בתלונה שהגישה למועצה הישראלית לצרכנות, כותבת ל' כי בשום מקום באתר החברה לא מצוינת מדיניות זו. "היה כאן מעבר על החוק, בכך שהלקוח לא קיבל את המוצר כפי שרשום בחוק במחיר שאותו ראה", כתבה בתלונה והוסיפה: "אם קבוצת זארה טוענת שלקוח יכול להסיר מדבקה כלשהי שהסתירה את המחיר, אז שלא תעבוד עם מדבקות על מחירים כשידועה לה הרגישות לכך, או שתעמוד ותיקח אחריות למעשים אלו".
סוגיית הצגת מחירים בשקלים בלבד היא אחד הסודות שרוב הצרכנים אינם מכירים ויופתעו מאוד לגלות. על פי חוק הגנת הצרכן, אי הצגת המחיר בשקלים או הצגת מחיר במטבע חוץ לצד המחיר בשקלים, עלולה להטעות את הצרכן, ולכן החוק מחייב הצגת מחיר בשקלים בלבד, ואף מאפשר לצרכן לשלם בפועל את סכום המט"ח הנקוב על התווית, אבל בשקלים. כך שעל חולצה שמחירה 30 יורו, אתם זכאים לשלם בקופה 30 שקלים בלבד. נשמע לא אמיתי? גם אנחנו חשבנו כך, אז פנינו לעו"ד יעל כהן שוואט, סגנית היועץ המשפטי מהמועצה הישראלית לצרכנות, שהסבירה כי הצגת מחיר במט"ח היא עבירה פלילית, מכיוון שהיא מטעה את הצרכן. "חלה חובה על עוסק להציג על גבי מוצר את מחירו הכולל של המוצר ובשקלים דווקא", היא מסבירה ל-Xnet. "כל הצגה אחרת אינה עולה בקנה אחד עם דרישת החוק, למעט מקרים מיוחדים בודדים, אליהם יש התייחסות בדין (כרטיסי טיסה ושירותי חבילות תיירות ונופש, דיוטי פרי וכו', א"י). לפיכך, אם מצוין על המוצר מחיר אחד והוא במט"ח, רשאי הצרכן להניח כי מדובר במחיר המוצר בשקלים, ולעמדת המועצה הוא זכאי לדרוש את המוצר בסכום הנקוב על התווית ובשקלים".
המקרה של ל' אינו היחיד בו נתקלה השנה המועצה הישראלית לצרכנות בכל הנוגע לסימון מחירים בשקלים. ד', למשל, ראתה בסניף זארה בקניון עיר ימים בנתניה אוברול ועליו המחיר 29.90 יורו. היא ניגשה לקופה וביקשה לשלם 29.90 שקל, אך שם נאמר גם לה כי עליה להמתין 21 יום, כדי שהחנות תבדוק שהיא לא הסירה את המדבקה כדי לחשוף את המחיר. גם לפ', שביקשה לקנות חגורה ועליה מחיר ביורו בסניף פול אנד בר (מקבוצת זארה ישראל, זכיינית מותגי אינדיטקס בארץ) בקניון פתח תקווה, נמסר כי תוכל לרכוש את החגורה רק לאחר בדיקת קב"ט. בשני המקרים התלוננו הלקוחות כי החברה לא טיפלה בתלונתן בצורה משביעת רצון, וגם לאחר שנאמר להן כי הן יכולות לחזור לסניף ולרכוש את המוצר על פי מחירו ביורו, לא נשמר עבורן המוצר שביקשו לקנות.
רשתות אופנה בינלאומיות כמו זארה, מנגו, פול נ' בר ואחרות, נוהגות לפרסם את המחיר בשקלים כמדבקה על תווית המחיר המקורית של פריט הלבוש, מאחר שהפריט מגיע אליה מחו"ל עם המחיר במט"ח. לפעמים המחסנאי שמדביק את המחיר בשקלים מפקשש, והמחיר ביורו נשאר גלוי לעין, אך ברוב המקרים מודבק המחיר בשקלים על גבי המחיר במט"ח, כך שהוא מכסה אותו. ניתן להבחין בכך בקלות בכל ביקור בחנות של רשת אופנה בינלאומית בישראל, ולפעמים תגלו תוויות שחושפות גם את המחיר ביורו, כפי שתיעדנו בסניף מנגו בקניון רננים ברעננה.
בביקור בחנות מצאנו סווטשירט עם קפושון בצבע תכלת, ועליו המחיר 29.90 יורו, כשהמדבקה עם המחיר 179.90 שקל הונחה באופן שמאפשר לראות בבירור את שני המחירים. כשהגענו לקופה נאמר לנו במפורש שמדובר בטעות הדבקה והמחיר הוא 179.90 שקל, ולא נוכל לקבל את הפריט במחיר של 29.90 שקל, למרות ההטעיה. אגב, הצגת שני המחירים על אותו הפריט חושפת גם את פערי המחירים בין ישראל לאירופה - לרעת הלקוח הישראלי, כמובן, שנדרש לשלם במקרה זה 47 אחוז יותר.
בית המשפט כבר התייחס לנושא בשנת 2009, כשפסק נגד חברת קסטרו במקרה בו הוצגו מחירים בשקלים לצד מחירי מט"ח. "להוספת מחיר במטבע זר פוטנציאל מטעה במיוחד, שכן המחירים ביורו ו/או בדולר של ארה"ב, נמוכים בהרבה מהמחיר בשקלים חדשים", כתבה השופטת דורית רייך-שפירא בפסק הדין. "אי בהירות במחיר או בגובה ההנחה היא דרך קלה וזולה במיוחד שבה יכול ספק להביא את הצרכן לרכישה, תוך ניצול חולשתו של הצרכן בדרך שאיננה הוגנת".
עו"ד כהן שוואט מוסיפה כי אם הודבקה תווית מחיר בשקלים, כך שהמחיר במט"ח מבצבץ מתחת, וברור כי הכוונה היתה להציג את המחיר בשקלים, קיים חשש כי אם הצרכן יפנה לעזרת בית המשפט, הוא יידחה בטענה לחוסר תום לב מצד הצרכן. אבל מה קורה במקרה בו ראינו שני מחירים: 29.90 יורו ו-179.90 שקל? במועצה מסבירים כי לבית המשפט הסמכות להכריע בעניין זה האם צרכן סביר יכול לטעות לחשוב שהמחיר שניסו להסתיר הוא המחיר, ולא המחיר בשקלים המופיע באופן מודגש יותר. במקרים ברורים יותר, כשאין ניסיון להסתיר את המחיר במט"ח, והצרכן עלול לטעות ולהניח כי המחיר האמיתי של המוצר הוא מחירו המט"חי בשקלים, מדובר בהטעיה והלקוח זכאי לקבל את המוצר במחיר של הסכום הנקוב אבל בשקלים.
יש לציין כי מבדיקה שערכנו בימים האחרונים בסניפים של רשתות אופנה זרות בשני קניונים באיזור המרכז, התקשינו למצוא הטעיית צרכנים שיטתית, והמקרים אליהם נחשפנו היו ספורים. אבל אף פעם לא מזיק להכיר את החוק הפועל לטובת הצרכן, גם בחלקים שהרשתות יעדיפו שלא תכירו. בפעם הבאה שאתם נחשפים למחיר במט"ח במקום בשקלים או לצד המחיר בשקלים, תוכלו לדרוש בקופה לשלם את המספר הנקוב במט"ח אבל בשקלים. כמו כן, באפשרותכם לפנות לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מטעם משרד הכלכלה והתעשייה, ולבקש שיפעלו למניעת הטעיה ולתיקון הנדרש.
עו"ד כהן שוואט מוסיפה כי "אם תתברר הפרה מכוונת של הדין, וכי מדובר בהתנהלות שיטתית של העוסק, הרי שהוא יהיה צפוי להטלת עיצום כספי של עד 22,000 שקל על כל הפרה. במקרה בו זכאי הצרכן לקבל את הסכום במספר הנקוב במט"ח בשקלים, ובית העסק מסרב, יכול הצרכן לתבוע את בית העסק ולבקש פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 10,000 שקל, בכפוף לשיקול דעת בית המשפט".
תגובת קבוצת זארה ישראל: "אנו מצרים על המקרים הנ"ל ומתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחות. המקרים המצוינים אינם מייצגים את חנויות רשתות קבוצת זארה ומהווים מקרים בודדים בלבד, המנוגדים לנהלי החברה. אנו נבדוק כל מקרה לגופו ונחדד את נהלי החברה. קבוצת זארה פועלת על פי חוק, מסמנת ומציגה את מוצריה בשקלים בלבד. מדובר בטעות אנוש שכן הפריטים מיובאים מאירופה ותו המחיר מסומן בארץ מחדש על פי החוק בשקלים".
ממנגו נמסר בתגובה: "מנגו פועלת על פי חוק ומקפידה על כל הוראה, קלה כחמורה. כל הפריטים בחנויות מנגו מוצגים תמיד עם מדבקת מחיר בש"ח בלבד. במקרה המתואר מדובר בטעות אנוש חד פעמית של הדבקה שלא במקום. נרענן את הנהלים בקרב מנהלי החנויות ונבדוק את המקרה לגופו".
______________________________________________________
ואיך נראית הדירה הראשונה שקנתה המעצבת טובה'לה?
