סיטרואן קקטוס: מנימליסטית, אבל חסכונית, מגניבה ועושה את העבודה

האבזור מצומצם והמחיר צנוע, אבל העיצוב מקורי והיא מעניקה תמורה לכסף: מה חשבנו על הדגם הפופולרי, ואיך הוא קשור לשנות ה-40 של המאה הקודמת?

צביקה בורג

|

18.10.17 | 11:59

הצטרפו לנסיעת המבחן
הייתה "מכונית השנה" עפ"י מדורי רכב בעיתונות העולמית והישראלית. סיטרואן קקטוס (צילום: מתוך media.citroen.com)
הייתה "מכונית השנה" עפ"י מדורי רכב בעיתונות העולמית והישראלית. סיטרואן קקטוס (צילום: מתוך media.citroen.com)
מכונית מנימליסטית, שעומדת בסטנדרטים של רכבים משוכללים ויקרים ממנה. סיטרואן קקטוס (צילום: JÉRÔME LEJEUNE, מתוך media.citroen.com)
מכונית מנימליסטית, שעומדת בסטנדרטים של רכבים משוכללים ויקרים ממנה. סיטרואן קקטוס (צילום: JÉRÔME LEJEUNE, מתוך media.citroen.com)
הכריות המקיפות את צדדי הרכב מחדדות את האלמנט האורבני. סיטרואן קקטוס (צילום: מתוך media.citroen.com)
הכריות המקיפות את צדדי הרכב מחדדות את האלמנט האורבני. סיטרואן קקטוס (צילום: מתוך media.citroen.com)
סיטרואן קקטוס זכתה ללא מעט תשבחות מאז הוצגה לפני כשנתיים. היו מדורי רכב בעיתונות העולמית והישראלית שאפילו בחרו בה כ"מכונית השנה". איך קרה, שדווקא מכונית שאינה הכי יפה והכי מעוצבת בשוק, שלא מציעה ביצועים מסחררים ולמעשה לא מובילה באף תחום – זוכה לביקורות חיוביות כל-כך?

 

התשובה היא הרעיון, הקונספט. האפשרות לקחת פלטפורמה מוטורית מינימלית, להפוך אותה לשימושית ולכזו שעומדת בסטנדרטים של מכוניות משוכללות ויקרות ממנה, לתת לה טאץ' מגניב ולמכור אותה במחיר נגיש ונוח, בפער משמעותי ממכוניות בקטגוריה דומה.

 

קצת היסטוריה. זוכרים את סיטרואן דה-שבו, שהוצגה אי-שם בשנות ה-40 של המאה שעברה? המשימה שהוטלה אז על מהנדסי יצרנית הרכב הייתה לפתח מכונית פשוטה, מינימלית, אמינה, שמצד אחד - תוכל לשמש את תושבי הערים הגדולות וגם את החקלאים באזורים הכפריים של צרפת ("שיוכלו לנסוע דרך שדה חרוש עם קרטון ביצים על המושב האחורי, אבל כך שאף ביצה לא תישבר"), ומצד שני – תהיה זולה במיוחד, עניין שהיה חשוב באותם ימים קשים שלאחר מלחמת העולם השנייה. הדה-שבו הייתה להיט היסטרי ויחד עם פיאט 500 ופולקסווגן חיפושית – גם הם דגמים מינימליסטיים ויעילים - הובילו את שוק הרכב באירופה בתקופת הצנע של שנות ה-50 וה-60.

 

שורשי הקונספט של הקקטוס נטועים אי שם בשנות ה-40 של המאה שעברה. סיטרואן קקטוס (צילום: מתוך media.citroen.com)
    שורשי הקונספט של הקקטוס נטועים אי שם בשנות ה-40 של המאה שעברה. סיטרואן קקטוס(צילום: מתוך media.citroen.com)

     

    באווירה חסכונית. הרוח המינימליסטית הזו שורה גם על הקקטוס. איך מעצבים מכונית כזאת? בעיקרון – מה שלא ממש צריך, לא הכניסו לרכב. רשימה חלקית: החלונות מאחור לא נפתחים, אלא לכדי חרך צר; הפלסטיקה בתא הנוסעים אינה מהסוג הכי איכותי; המושבים נראים כלקוחים מסלון ביתי ולא ממש שייכים לתעשיית הרכב (אם כי במפתיע - הם נוחים למדי); ההגה מתכוונן רק לגובה ולא לעומק; מול הנוסע שלצד הנהג חסר פתח מזגן ואפילו מראה בסוכך השמש שלו אין.

     

    אבל את כל אלה אפשר להגדיר כזוטות או כסתם פינוקים, כי בתחומים החשובים ממש לא חסכו. קחו למשל את הדגם האוטומטי, ששיווקו בישראל החל השנה. הוא מצויד במנוע טורבו-בנזין בנפח 1.2 שמפיק 110 כ"ס ומומנט של 20.9 קג"מ; בתיבה אוטומטית בת 6 הילוכים; במערכת "עצור וסע" להגברת החיסכון בדלק; משקל הרכב 1,050 ק"ג בלבד (לטובת ביצועים וחיסכון בדלק), כ-200-100 ק"ג פחות ממכוניות אחרות בממדים דומים; תא מטען סביר בנפחו (348 ליטר) אבל יכול להכיל הרבה; המרחב פנימי מרווח בהחלט לארבע מבוגרים (ועד חמישה נוסעים).

     

    מרחב פנימי מרווח בהחלט לארבע מבוגרים (ועד חמישה נוסעים). סיטרואן קקטוס (צילום: מתוך groupe-psa.com)
      מרחב פנימי מרווח בהחלט לארבע מבוגרים (ועד חמישה נוסעים). סיטרואן קקטוס(צילום: מתוך groupe-psa.com)

       

      הלאה: יש לקקטוס 4 כוכבי בטיחות במבחן הריסוק של ארגון EuroNCAP; צריכת הדלק (האמיתית) נעה סביב 12.5 ק"מ ליטר; הביצועים לא רעים (מ-0 ל-100 קמ"ש ב-9.7 שניות) והמחיר – 105 אלף שקל. כ-20-15% פחות מרוב המכוניות המשפחתיות בשוק.

       

      בסביבה אורבנית. יש לקקטוס בעיקר קטע עיצובי: בממדים היא משתבצת בין קטגוריית הקרוס-אוברים שמעל לבין הסטיישנים שמתחת, וכדי לחדד את האלמנט האורבני בתדמית ציידו אותה במין חגורת כריות אוויר (שלמעשה עשויות מפלסטיק דמוי גומי) המקיפות את רוב צדדי הרכב ויכולות להגן על משטחי הפח מפני פגיעות ושריטות האופייניות לתנועה במרחב העירוני הצפוף.

       

      כך שאם תרצו – ה"קקטוס" מחזירה את סיטרואן לימים שבהם הייתה המותג הכי מגניב והכי מפתיע בשוק, אבל הפעם, יש לקוות, בלי הבעיות הטכניות שאפיינו את ההגנבה בדגמי הסיטרואן של פעם (זוכרים את ה-BX?).

       

      ויש גם בונוס. למרבה הצער, ב"קקטוס" הישראלית לא מותקנות מערכות הבטיחות המתקדמות היודעות לבלום ולתקן סטייה מנתיב באופן אוטונומי, אבל יש לה התקן מוביל-איי להתראה וגם מערכת מולטימדיה עם ממשק סיטרואני העונה לשם "טאץ'", שלמעשה מאפשרת לנהל רבים מענייני הרכב (מתיפעול המזגן ועד האזנה לרדיו רגיל או אינטרנטי) דרך המסך. מסך המולטימדיה הזה מאפשר להותיר את סביבת הנהג (הדשבורד) נקייה כמעט ממתגים, כפתורים ושעונים. מצד אחד - יש בזה אלמנט עיצובי מעניין ומרגיע. מצד שני – זה גורם להתעסקות רבה מדי עם הצג ועם מערכת הטאץ', עניין שאינו בריא לנהיגה בטוחה. יכול להיות שאחרי תרגול רב התיפעול הופך לאוטומטי כמעט, אבל כדאי לשים לב ולא להוריד את העיניים מהכביש בעת הנהיגה.

       

      ה"קקטוס" מחזירה את סיטרואן לימים שבהם הייתה המותג הכי מגניב והכי מפתיע בשוק (צילום: JÉRÔME LEJEUNE, מתוך media.citroen.com)
        ה"קקטוס" מחזירה את סיטרואן לימים שבהם הייתה המותג הכי מגניב והכי מפתיע בשוק(צילום: JÉRÔME LEJEUNE, מתוך media.citroen.com)

         

        אז מה הסיפור פה? סיטרואן מיקמו את הקקטוס בקטגוריית רכבי הפנאי. אם תרצו – "רכב פנאי אורבני". ככזה הוא מתחרה בקרוס אוברים מלוקקים, מאובזרים ויקרים יותר כמו אופל מוקה, שברולט טראקס, סוזוקי קרוסאובר או פיאט 500X, אבל הוא פשוט וספרטני מהם, והכי חשוב - זול בהרבה.

         

        מצד שני – אפשר למקם את הקקטוס גם בקטגוריית התת-משפחתיות (כמו סקודה רפיד, פיג'ו 301, יונדאי i25 או פיאט טיפו). מחיר ה"טיפו", למשל, דומה עד זהה ל"קקטוס", אבל כאן מגיעים – כמו שאומרים - לפואנטה: ה"טיפו" היא עוד מכונית (לא רעה אמנם, אבל מכונית רגילה). ל"קקטוס" יש סיפור, יש הגנבה, יש אפילו אופי. ומי שמחפש להיות קצת שונה, קצת מיוחד, כדאי שייקח אותה בחשבון. הילדים, אגב, יאהבו אותה. בגלל העיצוב, כמובן.

         

        פלוס: עיצוב, שימושיות, אופי, מחיר.

        מינוס: אבזור, בטיחות.
        נמסרו מתחילת 2017: 418 יחידות.

        שורה תחתונה: אם אתם רוצים להיות שונים מהשכנים.

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד