לפני כשבועיים התעורר מעצב האופנה הצעיר דור וקנין אל תוך סיוט. בחודש האחרון הוא עובד במרץ על תצוגת האופנה הראשונה שלו, שתתקיים ביום שישי הקרוב, עבורה יצר נעלי פלטפורמה מזוג נעלי קרוקס, באמצעים זולים כמו דבק מגע ואזיקונים - רק כדי לגלות שבית האופנה בלנסיאגה השיק ברעש וצלצולים גרסת נעלי פלטפורמה בשיתוף קרוקס, שהוכרזו מיד כנעליים המכוערות בעולם וסחפו את הרשת כולה.
"אני על סף מוות", כתב וקנין בחשבון הפייסבוק שלו, לאחר שגילה כי בלנסיאגה "גנבו" לו את הרעיון עוד בטרם הספיק להציג אותו. אמש, באירוע הפתיחה של "שבוע האופנה האלטרנטיבי", שנערך בשדרות רוטשילד בתל אביב, הוא עדיין נשמע לוחמני: "הבטחתי שאגיע לתצוגה עם פלטפורמות עשויות שבע קומות של נעליים. נראה לבלנסיאגה למי יש יותר גדול".
וקנין בן ה-20, שגדל ברעננה ובשנה האחרונה מתגורר בתל אביב, הוא חלק מקבוצת המסיבות "קוק שוק", שמפעילים האמנים ואנשי הלילה יוחאי מטוס וחיים ויטלי כהן. 25 הדגמים שיציג בסוף השבוע במסגרת אירועי האופנה האלטרנטיביים יוצרו משאריות טקסטיל שנשארו במועדון התחת ז"ל, שפעל ברחוב אבן גבירול בתל אביב עד לפני שנה, והיה בית לליין המסיבות.
הבגדים שיצר וקנין הם המשך ישיר לשיח שמקדם בשבועות האחרונים מטוס, הרוח החיה מאחורי "שבוע האופנה האלטרנטיבי": "זה סוג של בדיחה על כל הדבר הזה, של מה זה אלטרנטיבי, אוונגרד, ועל ההגדרה של משהו כאלטרנטיבי", אומר מטוס, ווקנין מוסיף: "אנחנו רוצים לייצר אסתטיקה לא נורמטיבית, לגרום לצופים לחשוב, ולשבור את המוסכמות שהחברה בנתה לגבי טרנדים וקוד לבוש".
באופן אירוני, האלטרנטיבה האופנתית שמציעים מארגני האירוע, נוסחה במושגים הכי מיינסטרימיים שיש. "הקאט ווק הארוך ביותר במזרח התיכון", זעקה הכותרת שניסחו. "לא צריכות להיות מטר שמונים, לא צריכות להיות רזות או לבנות, ולא צריכות את אישור החברה או העירייה בשביל לחסל את המסלול", נכתב בדף האירוע בפייסבוק. "בינינו, אם קנדל ג'נר חדיד הולכת בשבוע האופנה, למה שאנחנו לא?"
שיא גינס אומנם לא נשבר שם, אבל בשעה 19:30 החלו להתאסף בצל פסלו של קדישמן בכיכר הבימה קומץ צעירים במערכות לבוש לא שגרתיות, שהרכיבו לעצמם לטובת האירוע - בגדים המבקשים לערער על התפיסות המקובלות של אסתטיקה, טרנדים ומיניות.
אביב שלם, למשל, שעושה דראג פרפורמנס תחת שם הבמה עסיס ד'ארונג', מגיע למקום בבגדים, ומחליף בכיכר הבימה למערכת לבוש בצבעי ניאון: מכנסי עבודה צהובים עם מחזירי אור, נעלי פלטפורמה כסופות שרכש בחנות יד שנייה בניו יורק, חזיית קונוסים שיצר בעצמו, ועליונית בעיצובו של ג'רמי סקוט לאדידס. "הקונספט הוא בגדי פועלות", הוא מסביר, "מחווה לנשים שעובדות בכביש".
לא רחוק ממנו יושב אורן כנען, בן 16 מבית יהושוע, תלמיד בתיכון תלמה ילין, שלאחרונה אף צולם לקמפיין הסתיו של המעצבת רוני בר. כנען, במשקפי שמש כהים וגוף של דוגמנית על, לבוש בפיג'מה כסופה בהדפס דלמטי, ונעלי עקב כסופות מעל גרביים שחורים.
המעניין בתצוגה שנערכה לאורך שדרות רוטשילד, היתה האינטראקציה שנוצרה בין הצועדים על ה"מסלול" לבין עוברי האורח ברחוב, שתהו מה פשר התהלוכה הצבעונית, הקשיבו בעניין להסברים, שלפו את הנייד לצלם, ואף הצטרפו לטור הצעדה, והעצימו את נוכחותה בשדרה.
עבור חלק מהמשתתפים היתה תצוגת האופנה הזו עוד הזדמנות לחגוג ולהתלבש, ואילו אחרים ראו בה אקט פוליטי במרחב הציבורי. ערן אבן, לשעבר מעצב ברשת רנואר, הגיע לבוש בחולצה לבנה ללא שרוולים, חצאית מקסי בצבע צהוב ניאון, ומעליה רשת ספורט לבנה שתפר במיוחד לאירוע, במטרה לערער על תבניות המגדר בעולם האופנה או בחברה הישראלית.
"אני רוצה ללכת ביומיום בלי שימשטרו אותי או את הגבולות שלי, הפוליטיים, הגופניים והמגדריים", אומר האמן חגי הירשפלד, שמחליף את בגדי היומיום שלו לשמלת מטפחת שנראית כמו חיקוי זול של ורסאצ'ה, נעלי ספורט, ומעין כאפייה שגלגל וכרך סביב ראשו. "כל התפיסה של מה נכון היא בולשיט!"
מה עומד מאחורי התלבושת שלך היום?
"הכאפייה מייצגת את העם הפלסטיני, הסיכה של V15 מייצגת את החופש הפוליטי, השמלה את החופש המגדרי, והשרשרת מייצגת מזרחיות. כל המראה הזה מבקש לחגוג רב תרבותיות וריבוי צבעים".
