אדריכלות

    להיכל התרבות נולד אח במרתף: אולם צוקר לחזרות ולמופעים קטנים

    אקורד סיום חגיגי בסימפוניית השיפוץ הבלתי נגמרת של ההיכל בת''א: אולם החזרות של הפילהרמונית, שיאפשר להעלות שני מופעים במקביל. הצצה לקראת הפתיחה

    מיכאל יעקובסון

    |

    11.10.17 | 13:19

    חזרות אחרונות עם המנצח זובין מהטה לקראת קונצרט הפתיחה החגיגי ביום שישי
     מבט מהשורות העליונות על הבמה. 400 המושבים ניתנים לפינוי מכני מהיר, כדי לאפשר לכל התזמורת לנגן יחדיו, ולא רק להרכב קאמרי כמו כאן (צילום: גדעון לוין)
    מבט מהשורות העליונות על הבמה. 400 המושבים ניתנים לפינוי מכני מהיר, כדי לאפשר לכל התזמורת לנגן יחדיו, ולא רק להרכב קאמרי כמו כאן (צילום: גדעון לוין)
    כל שטחו של האולם המלבני זהה לשטח הבמה באולם הוותיק והגדול (כדי לראות את השיפוץ שלו - לחצו על התצלום) (צילום: גדעון לוין)
    עבודה גדולה של האמן יזהר פטקין נמצאת במבואה: וילון ארוך ועליו דימויים בהשראת ארכיון התזמורת (צילום: גדעון לוין)
    ממול הוצבה יצירתו הוותיקה של בצלאל שץ, שעיטרה במשך עשרות שנים את בית ההארחה של התזמורת, עד שזה נמכר ונהרס (צילום: גדעון לוין)
    עיצוב האולם חף מאלמנטים בולטים או נועזים. האקוסטיקה קבעה, כך נדמה, כיצד האולם ייראה. עכשיו צריך גם לשמוע (צילום: גדעון לוין)
    תוכנית האולם (תוכנית: קולקר קולקר אפשטיין אדריכלים)
    ההיכל נהנה עכשיו מעבודת אמנות נוספת, שהייתה בבית ההארחה המנוח: קיר פסיפס עם מוטיב מוזיקלי, שהוכן לתזמורת (צילום: גדעון לוין)

    60 שנה אחרי שנחנך היכל התרבות בתל אביב, מצטרף אליו השבוע אח קטן וצעיר, המסתתר מתחת לקרקעית בריכות הנוי בכיכר התרבות. "אולם צוקר", על 400 מושביו, ישמש כאולם החזרות של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. כאשר הנגנים יערכו חזרות באולם הקטן, יוכל האולם הגדול להשתחרר למופעים נוספים – ולכך יש משמעות כלכלית ברורה מבחינתה של הנהלת ההיכל.

     

    למעשה, האולם הקטן נמצא מחוץ להיכל התרבות, ברצועה ברוחב 18 מטרים בין חזית ההיכל לדופן של "חניון התרבות" התת-קרקעי. הוא בוצע בנפרד מהשיפוץ של ההיכל, מאחר שהיה תלוי בתקציב נוסף שטרם הושג בשעתו. תרומה ענקית בסך 10 מיליון שקלים איפשרה את הקמת האולם: בני הזוג רבקה סקר ועוזי צוקר – היא יו"ר סותבי'ס ישראל והוא בכיר בעולם הפיננסי – תרמו את הסכום וקיבלו את שם האולם. העירייה תרמה כ-12 מיליון שקל, ואת השאר הביאה קרן התזמורת הפילהרמונית, שבני הזוג סקר-צוקר הם מידידיה הבולטים.

     

    בני הזוג תרמו 10 מיליון שקל (צילום: מיכאל יעקובסון)
      בני הזוג תרמו 10 מיליון שקל(צילום: מיכאל יעקובסון)

       

      "כשפתחו את היכל התרבות ב-1957, בארץ עדיין חילקו מזון בקיצוב, היו פה פחות משני מיליון תושבים וחצי מהם לא שמעו בכלל מוזיקה קלאסית", מזכיר האדריכל עפר קולקר (בעלים משותף של משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין) את המציאות שאליה נולד הבניין, לפני שהפך למושג בתרבות הישראלית.

      משרד האדריכלים (אדריכל אחראי: ברק עילם) חתום על השיפוץ המקיף של היכל התרבות, שיפוץ שמגיע כעת לקו הגמר אחרי קרב איתנים מול נאמני שימור שהתנגדו לפרויקט.

       

      "היכל התרבות נבנה הרבה מעבר לקנה המידה של מדינת ישראל בשעתו", טוען קולקר, "והביא לידי ביטוי את השאיפה להקים מדינה עם תרבות מתקדמת". לנוכח המצוקה הכלכלית שאפיינה את המדינה הצעירה בשנות החמישים, הוא אומר, אמנם בנו היכל אך חסכו בכל דבר אפשרי – כמו אולם חזרות, חדרי אמנים ומחסנים ראויים, ובמה חפורה לתזמורת באופרות (דבר שנאמני השימור התנגדו לביצועו, ולכן לא נעשה גם עכשיו).

       

      סאגה מפרכת בת 15 שנה

       

      יותר מ-15 שנים נמשך השיפוץ של היכל התרבות. אולם צוקר מופיע במודלים של האדריכלים כבר ב-2002, כאשר יצאו לדרך, לפני שידעו כי נאמני שימור

      כמו דני קרוון (מתכנן כיכר התרבות, שנמצאת מעל האולם החדש) יעמדו על רגליהם האחוריות כדי לסכל את התוכניות המקוריות, שכללו את הגבהת האולם הגדול, חפירת במה תחתונה ("פיט") ועוד. לפני ארבע שנים נחנך היכל התרבות המחודש, במתכונת המוסכמת על המתנגדים, לפני כשנה הצטרף אליו "מועדון סלע" – סלון VIP מוקפד למפגשים אקסלוסיביים לפני ואחרי קונצרטים – וכעת מצטרף כאמור "אולם צוקר" שמאפשר להיכל התרבות להעלות שני מופעים בו בזמן.

       

      החפירות. שיפוץ ההיכל היה מבצע מורכב וארוך (צילום: יניב ברמן)
        החפירות. שיפוץ ההיכל היה מבצע מורכב וארוך(צילום: יניב ברמן)

        אולם צוקר במבט מהבמה. הכניסות נמצאות למעלה, במרום השורה העליונה (צילום: גדעון לוין)
          אולם צוקר במבט מהבמה. הכניסות נמצאות למעלה, במרום השורה העליונה(צילום: גדעון לוין)

           

          האדריכל אמנון רכטר, בנו של האדריכל יעקב רכטר שהשתתף בתכנון היכל התרבות (עם הסב זאב רכטר ועם האדריכל דב כרמי), טוען כי הוא עצמו הגה את הרעיון של האולם הקטן. אמנון רכטר הוביל את פרויקט השיפוץ בשעתו, עד שפוטר לאחר חילוקי דעות עם הנהלת התזמורת הפילהרמונית. לדבריו, הוא הציע גם אולם שלישי – מתחת לכניסה הצפונית ל"גן יעקב" הסמוך – אך הוחלט שלא להגשים את הרעיון.

           

          כיכר התרבות, שנחנכה לפני כשש שנים ושנויה במחלוקת עד היום בגלל בעיית השמש הקופחת בה, לא הושלמה עד היום בגלל החפירות של אולם צוקר. מקטע העבודות עדיין סגור, עד שעבודות הריצוף מעליו יסתיימו כדי לאפשר את השלמת כיכר התרבות, וגם את שביל האופניים ההיקפי שיוכל לעבור סוף-סוף ברחוב הוברמן, ולמנוע פגיעה בהולכי רגל בכיכר עצמה.

           

          עיצוב צנוע שנאמן לעבר

           

          ההתערבות בבניין הקיים לא הייתה קלה, ולכן הגישה לאולם החדש אינה אופטימלית ודורשת כניסה להיכל התרבות, ללא כניסה נפרדת מהרחוב. בעורף של המבואה הראשית יורדים אל מסדרון חפור, שזוכה לאור השמש מבעד לחלונות התקרה, עד שמגיעים למבואת אולם צוקר. היא מתנשאת לגובה שתי קומתיים, נהנית משלושה מעגלים של גופי תאורה בתקרה, ומעוצבת ברוח ההיכל הוותיק: המזנון החדש נראה ישן בכוונה, סרגלי העץ עוטפים את הקירות של המבואה כמו באולם הגדול, והריצוף חלק וצהבהב באבן דמוית אבן פקיעין (המקורית כבר לא ניתנת להשגה, ולכן מצאו אבן דומה בחו"ל). גם המדרגות נאמנות להיכל הוותיק.

           

          שתי עבודות אמנות גדולות תורמות למבואה את הייחוד שלה. האחת הובאה מבית ההארחה היפה של התזמורת בצפון תל אביב, שנמכר לפני כמה שנים ונהרס לטובת פרויקט מגורים סתמי. מדובר בעבודת מתכת וזכוכית צבעונית של בצלאל שץ (בנו של בוריס שץ, מייסד "בצלאל" בירושלים). מאותו בית הארחה נלקח גם קיר פסיפס שנעשה בשעתו למען התזמורת, והוא הורכב כעת במבואה הראשית של ההיכל. העבודה השנייה, "הפוגה", הוזמנה מהאמן הישראלי-אמריקאי יזהר פטקין לפי דרישתו של התורם צוקר. מדובר בווילון בד ארוך (כ-20 מטרים), שעליו מצוירים דימויים שנבחרו מתוך ארכיון התזמורת. יש גם עבודה קטנה של הפסל יגאל תומרקין, שניתנה בשעתו כמתנה לד"ר אמנון גולדנברג, אחד מידידיה הבולטים של התזמורת, והיא סולם ברזל שעליו מטפסים זוג קופידונים חמודים.

           

          מושבים בצבע ג'ינס. כולם ניתנים ל''שאיבה'' פנימה, כך שכל 100 נגני התזמורת יוכלו לבצע חזרות יחדיו (צילום: גדעון לוין)
            מושבים בצבע ג'ינס. כולם ניתנים ל''שאיבה'' פנימה, כך שכל 100 נגני התזמורת יוכלו לבצע חזרות יחדיו(צילום: גדעון לוין)

             

            כדי לחסוך חפירה נוספת באדמה, נכנסים לאולם המלבני מחלקו העליון, כך שמיד נחשפים למלוא היקפו ולעומקו (כ-15 מטרים). שטחו הכולל של האולם הוא כ-900 מטרים רבועים (כמו שטח הבמה בלבד באולם הגדול). כמו המבואה, עיצוב האולם הוא שמרני, צנוע וחף מאיזשהו פרט נועז או אלגנטי. ייתכן שהאדריכלים העדיפו להימנע ממאבקים נוספים ומחריגות תקציב, אחרי שהותשו במשך עשור וחצי. "עשינו מה שנכון ומה שרצינו", אומר עפר קולקר. "לא חרגנו מהתקציב ולא עשינו זאהה חדיד".

             

            כל הכיסאות ניתנים לאיסוף

             

            הפונקציה הראשית של החלל, כאולם לחזרות של התזמורת, קבעה את התכנון. כאשר כל 100 נגני התזמורת יערכו כאן חזרות, יתפנו כל המושבים באולם – באמצעות מתקן חשמלי ש"שואב" את המושבים - ויהיה להם מקום. המושבים הסמוכים לבמה יכולים אף הם להיאסף, כדי לאפשר לנגנים לשבת על הבמה, ולהבדיל יוכלו המושבים לחזור למקומם ולאפשר קשר אינטימי בין הצופים למוזיקאים במופעים קאמריים.

             

            התורם הראשי ביקש שיועץ האקוסטיקה יהיה יסוהיסו טויוטה, מומחה בעל שם עולמי לאקוסטיקה של אולמות קונצרטים ענקיים (כמו היכל "דיסני" בלוס אנג'לס, בתכנונו של האדריכל פרנק גרי). טויוטה ביטל את יציע המושבים שתוכנן מעל הטריבונה, בטענה שהוא יפגע באיכות האקוסטית, ולכן נצבע היציע בשחור והפך לחלק מהקומה הטכנית שמשקיפה על האולם. ההחלטות האקוסטיות הקנו לאולם את אופיו: דפנות הקירות מחופות בלוחות עץ מקומרים עם גב פלדה; והתקרה השחורה הגלית, שמסתתרת מעל מתקני התאורה, ההגברה והתפאורה, ומפרידה בין האולם לבין הכיכר שמעליו. זובין מהטה ביקש שהאולם יאפשר לבצע יצירות עם מקהלה, ולכן הותקנה מחיצה ניידת בין מעבר האמנים לבין האולם, שמאפשרת להעמיד מקהלה בתווך.

             

            האקוסטיקה קבעה את העיצוב. לוחות עץ מקומרים עם גב פלדה (צילום: גדעון לוין)
              האקוסטיקה קבעה את העיצוב. לוחות עץ מקומרים עם גב פלדה(צילום: גדעון לוין)

              מומחה האקוסטיקה טויוטה (מימין) והאדריכל עפר קולקר. ''לא עשינו זאהה חדיד'' (צילום: גדעון לוין)
                מומחה האקוסטיקה טויוטה (מימין) והאדריכל עפר קולקר. ''לא עשינו זאהה חדיד''(צילום: גדעון לוין)

                מבט מהיציע, שתוכנן לשמש לצפייה אך הפך - בהוראת מומחה האקוסטיקה - לחלק מהקומה הטכנית (צילום: גדעון לוין)
                  מבט מהיציע, שתוכנן לשמש לצפייה אך הפך - בהוראת מומחה האקוסטיקה - לחלק מהקומה הטכנית(צילום: גדעון לוין)

                   

                  המושבים הכחולים, שהם נגיעת הצבע היחידה באולם, נרכשו מחברה ספרדית בניגוד למושבים באולם הגדול שנרכשו מהיצרנית המקורית שייצרה את המושבים שהותקנו לפני 60 שנה. בעתיד יוכל האולם להכיל עוד 100 מושבים (ובסך הכל 500), אך הגידול ידרוש התקנת מדרגות נוספות שטרם הוקמו.

                  "תחרות היא דבר בריא וגורמת לכולם להיות טובים יותר", אומרת דלית קורל, מנכ"לית היכל התרבות. "התחרות משפיעה גם עלינו, כי יש בעיר הרבה אולמות בגודל של 400 מושבים, אבל באולם צוקר יש את האקוסטיקה הטובה ביותר, ומקום כמו היכל התרבות יש רק אחד. החשיבות של החיבור לאולם הגדול ולאולם סלע, שמתאים להשקות אלבומים ולאירועים יוקרתיים, הופכים את המקום למרכז".

                   

                  הכוונה היא לערוך כאן גם כיתות אמן, הרצאות והקרנות סרטים. מחיר ההשכרה הבסיסי של האולם יהיה 10,000 שקלים. במוצאי שמחת תורה (יום חמישי, 12.10) ייחנך האולם החדש בקונצרט חגיגי בניצוחו של זובין מהטה, עם הפסנתרנית מריה ז'ואאו פירש. בהמשך החודש יופיעו כאן גם שלמה גרוניך, חנן בן ארי, אסף אמדורסקי וקרולינה.

                   

                  משרד קולקר-קולקר-אפשטיין (הוקם ב-1982) הוא אחד ממשרדי האדריכלים הגדולים בישראל, עם כ-60 אדריכלים שפועלים בו. ברשימת הפרויקטים הגדולים של המשרד, אפשר למצוא את קומפלקס משרד החוץ ומבקר המדינה בקריית הממשלה בירושלים, בניין עיריית ירושלים, עיר הבה"דים בנגב ומרכז כנסים במכון וייצמן למדע ברחובות.

                   

                  האדריכלים ברק עילם ועפר קולקר באולם החדש (צילום: גדעון לוין)
                    האדריכלים ברק עילם ועפר קולקר באולם החדש(צילום: גדעון לוין)

                     

                    בימים אלה עובדים במשרד על שני מגדלי משרדי הממשלה של מחוז ירושלים בכניסה לבירה, בניין עיריית תל אביב-יפו במתחם סומייל, בניין הנהלת רשות שדות התעופה בנתב"ג, ותוכנית מתאר לעיר ערבית חדשה בגליל. את פרויקט אולם צוקר הובילו עפר קולקר, שותף מייסד במשרד (עם אחיו אמיר ורנדי אפשטיין) והאדריכל ברק עילם, שותף במשרד.

                     

                     
                    הצג:
                    כל התגובות לכתבה "להיכל התרבות נולד אח במרתף: אולם צוקר לחזרות ולמופעים קטנים"
                    אזהרה:
                    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד