גילי סער יושבת בביתה החדש בשכונת קסקו וייחו העתיקה והרומנטית בפנמה סיטי. גשם חזק יורד בחוץ ("כל טיפה בגודל של הראש שלי"), והיא כבר יודעת שכדי לצאת מהבית תידרש לשילוב הביזארי של שמלה קיצית ומעיל גשם דק.
ברוכים הבאים לחיים של הבחורה המגניבה־תמיד בגרסת פנמה, פלוס שני ילדים, פלוס בעל (אריאל לוינסון) שארגן לשניהם תפקידי ניהול ותקלוט שדורשים סיורים במרכז אמריקה עם גיחות לאירופה. במילים אחרות, עוד שיא של מגניבות נוסח סער נשבר. היומיום שלה מצטלם עכשיו כמו החופשה האקזוטית הארוכה שרבים חולמים עליה כל החיים.
גילי סער מדגמנת חיים חדשים בפנמה >>
"אריאל ואני הכרנו בלונדון לפני כ־15 שנים", היא מספרת. "אני חלקתי שם דירה עם עדי נוימן ודִגמנתי, והוא התגורר שם הרבה שנים עם המשפחה. הבאתי אותו לישראל לעשור שלם, אבל כבר מההתחלה הוא אמר לי שהוא נוסע אחריי, אבל יום יבוא ואני אצטרך לנסוע אחריו. הייתי מוכנה לזה, והיום אכן הגיע".
כשהוא הגיע, סער הייתה בחודש החמישי להריונה, עם בִתם אנה (בת חמישה חודשים), אחות לליאו בן הארבע. זה לא הפריע לה להעלות לפייסבוק צילומים ממסע הרפתקני לפונטה מונה, אזור פראי שאפשר להגיע אליו בעיקר מהים. מטרת הנסיעה הייתה לבחון מקום חדש לפתיחת הוסטל של רשת ההוסטלים הצבעוניים "סלינה", שלוינסון הוא המנהל הקריאטיבי שלה.
אחרי הטראק הגיעה גם תקופת הקינון?
"אחרי חודש של הסתובבויות כבר הייתי חייבת להכניס את ליאו לגן ולתת לו להיות עם בני גילו. הרגשתי שהוא ממש צריך את זה. מאותו רגע הייתה לו קפיצת התפתחות. הוא הגיע לכאן עם אנגלית בסיסית והוא מדבר עכשיו שוטף אנגלית, ספרדית ועברית. זה מדהים. הוא השתלב יפה ומחייך לכולם. הוא מפטפט עם כל מי שהוא פוגש, ואחר כך לא מבין איך הוא הולך איתי בשכונה וכל כך הרבה בעלי בתי קפה ומסעדות צועקים לו: "ליאו, קומו סטס?".
ואיך את נקלטת?
"בשכונה שהתמקמנו בה גרים עוד ישראלים. יש לי חברה שגם בעלה עובד ב'סלינה'. זו רשת שהקימו קיבוצניקים, יוצאי סיירות, והם מאוד חמים. בכל יום שישי אנחנו נפגשים ויושבים יחד. אם זה אצל אחד הרווקים בחבורה, אז נשב על גלידה ויין, ואם זה בבית של משפחה, אז תהיה גם ארוחת ערב או שנצא למסעדה יחד. אני גם מארחת ומבשלת. הכרתי פה גם חברה מגואטמלה ושכנה מתאילנד. אני אוהבת לטייל עם ליאו בשכונה. אנחנו רואים את האוקיינוס מגינת המשחקים וצופים הרבה בתנועת האוניות. מטיילות פה לפעמים גם איגואנות ונצפו אפילו תנינים באזור.
למה?
"העבודה של אריאל מאוד דינמית. הוא זז מלא בין ארצות, ויכול להיות בכלל שנעקור בעוד חצי שנה מפנמה לבוליביה או לאירופה, כי הרשת מתרחבת לשם".
חוויה מעורבת
ההגדרה "דינמית", שבה סער משתמשת לתיאור עבודתו של בן זוגה, נכונה לא פחות גם כשמנסים לתאר את הקריירה שלה. מי שהתחילה כדוגמנית ושחקנית והמשיכה כחברה בלהקת הבנות המגניבה ביותר במזרח התיכון "טרי פויזן", המשיכה גם לאחר התפרקות הלהקה ליצור מוזיקה עם הבסטי שלה, הדוגמנית והדי־ג'יי חן יאני.
"לייבלים עולמיים מתעניינים בנו, וכשאני מגיעה לארץ בסתיו נמשיך לעבוד ונצלם שיר שני", היא מודיעה. בסתיו היא גם תצטלם לעונה השנייה והשלישית של הסדרה "האחיות המוצלחות שלי" שמביים גורי אלפי. סער משחקת את קארן, בת הזוג הלסבית של האחות הבכורה, לסבית בארון שמגלמת דנה אברהם־סמו, אשתו של יובל סמו. אבל זה לא נגמר כאן: הסרט "מצברוח טוב" שסער מככבת בו מוקרן בפסטיבלים בעולם ואף זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל בכלכותה.
את מצליחה לקבל תפקידים בתעשייה בישראל ממקום מושבך במרכז אמריקה?
"כשאני מגיעה לארץ לביקורי משפחה וחברים או לצילומים, אני גם נפגשת עם אנשים בתעשייה, אחרי שלפעמים שלחתי אודישנים שצילמתי כאן. המרחק שלי מסנן ומשאיר רק את ההצעות השוות. יש לי גם תוכניות להמשיך לתקלט – היה לנו תכנון לעשות לי תקלוט בכל ה'סלינות' בקוסטה ריקה, פנמה ומקסיקו. אלה הוסטלים שעורכים המון מסיבות. רק שלא לקחנו בחשבון את העניין הלוגיסטי של הילד והתינוקת", היא צוחקת, "אז הכל בהולד".
אני במקומך הייתי מעלה בכל יום צילום מדהים אחר מפנמה כדי לחלוק את כל החוויות החדשות. איך את מתאפקת?
"יש לי המון מה לצלם. בגלל שלח פה כל הזמן, הצמחייה מגיעה לגבהים ולגוונים מטורפים. כל צמח שאני רואה מקבל פה תנאים מדהימים לצמוח ולהיות בשיאו וזה משגע, וכשיוצאים מהעיר מגיעים לחופים הכי יפים בעולם. אבל יש לי יחסי אהבה־שנאה עם רשתות חברתיות. אני עושה מהן הפסקות. מצד אחד זה מושך, ומצד שני את נכנסת וישר מתחילה לקנא. הכל נראה הכי מושלם וורוד וכולם ביזי־ביזי. אבל אני יודעת שזה תמיד הפוך".
שאת תקנאי באחרים? מה פתאום. במי את כבר יכולה לקנא?
"בחברים שעושים פרויקטים מדהימים במשחק או בעיצוב או הממממ… בכל בנאדם שעובד בעצם. בחודשים האחרונים הצטלמתי לקמפיין בגדי הריון (של אבישג ארבל; ד"ד), עבדתי על תסריט לפיצ'ר שהתחלתי לכתוב בקורס כתיבה שלקחתי על ילד שסובל מרגישות יתר והפרעה חושית, ותקלטתי במסיבת סילבסטר של 'סלינה' בקוסטה ריקה. לא הקלטתי מוזיקה. למעשה הייתי עסוקה בעיקר במעבר לפה: לקלוט את ליאו בגן החדש ובמדינה החדשה, לבסס לנו בית ולהיערך ללידה ביתית.
"אני לא רגילה להיות בקצב נמוך של עשייה. אני יודעת שנולדה תינוקת וצריך עכשיו לנשום קצת וקצב הדברים יהיה אחר לאיזה זמן, אבל עדיין זו תקופה שאני לא רגילה אליה. אני מסתכלת על הקליפ שחן יאני ואני צילמנו לפני שבאתי לפה, עם תסרוקות וחצאיות וינטג', והסטייל האורבני נראה לי רחוק. אני לא מוצאת את נעלי העקב שלי מאז שבאתי לפה. כל העניין של בגדים יפים ולעשות רושם על אנשים נעלם. אני לובשת את הבגדים הכי אווריריים שאפשר ונועלת כפכפים, סנדלים שטוחים וסניקרס. התלתלים שלי הפכו מהלחות לגדולים ורכים. נהיה לי אפרו מטורף. אני מתה על זה. בארץ לא ברור אם השיער שלי מתולתל או מוזר ואני עושה מלא פאנים. בקיצור – חוויה מעורבת".
למה את מתגעגעת?
"למשפחה, לחברים, לאוכל, לרדת ברגל לים מהבית שלנו בתל אביב. יש רשימה ארוכה של חברים שהייתי רוצה לחבק עכשיו. אמא שלי הגיעה לכאן לחודש שלם כדי לעזור לי אחרי הלידה. אני מאוד קשורה אליה. היא תרפיסטית במוזיקה ומדריכת תרפיסטים. היא מנגנת בגיטרה ושרה מדהים. שקלתי את המקצוע שלה כשהתלבטתי אם ללכת ללמוד מוזיקה או משחק אחרי הצבא. כל כך התגעגענו, שאנחנו מגיעות לשיחות נפש ברמות שאנחנו יושבות פה בבתי קפה ומייבבות. יהיה לי קשה כשהיא תחזור".
ספרי על הלידה הביתית.
"לפני שהגענו עשיתי גוגל על לידות בית בפנמה, כי ממש רציתי ללדת בבית. אחד הדברים הראשונים שמצאתי היה בלוג של אישה שכתבה על זוג רופאים, בעל ואישה, שתומכים בלידות טבעיות וגם מיילדים בבית חולים. הסיפור שלה היה מרגש ומדהים. בפנמה ובכלל בדרום אמריקה הרופא שמלווה את ההריון הוא גם זה שמלווה אותך בלידה. הגעתי לגן של ליאו והתברר שחצי מילדי הגן נולדו עם זוג הרופאים הזה בבית. אז לפני שהתחלתי לחפש אותם כבר מצאתי אותם. אנה נולדה כשהיא מחייכת אליי מתוך בריכת מים חמימים".
זה נשמע כאילו זה לא היה ההריון האחרון.
"אם מתחילים עם כל המחשבות על הריון נוסף, אז אין זמן מתאים. זה לא משתלם כלכלית ולא הגיוני בשום צורה. אבל אם מקשיבים ללב, אז זה מה שהלב שלי אומר".
______________________________________________
