נסטור סרמי נולד בארגנטינה, ואת רוב פעילותו המקצועית כמתכנן עירוני ומעצב נוף עשה בוושינגטון הבירה. אך הוא כבר לא שם: בן זוגו עובד בשירות החוץ האמריקאי, כך שהחיים זימנו להם הזדמנות להכיר מקרוב ולאורך זמן גם את מקסיקו סיטי ותל אביב. כעת הם מתגוררים בהיידראבאד, הודו.
"תמיד אהבתי לצלם בניינים, אמנות ותשתיות – הנושא החביב עליי", מסביר סרמי ל-Xnet. "אבל מאז שאני באינסטגרם אני מפנה את תשומת הלב שלי לפרטים, לדפוסים, לטקסטורות ולצבעים. בזכות אינסטגרם למדתי להעריך אדריכלות ותיקה יותר, שלא בהכרח נמצאת במרכז הטרנד. לפני שאני מעלה צילום אני משתדל ללמוד על הנושא שבמרכזו, על מעצביו והקשריו ההיסטוריים והגיאוגרפיים".
הנה, למשל, מלון בקואלה לומפור:
מגדלי ז'אן נובל בקואלה לומפור:
מגדלי סקשי בהיידראבאד:
ובניין משרדים באזור התעשייה הרצליה פיתוח:
לחשבון האינסטגרם שלו יש היום כמעט 8,000 עוקבים. צילום לא אופייני הוא דווקא הצילום שפותח את הכתבה, של נקודת המפגש בין רחוב אלנבי חוף הים התל אביב מלמעלה. "תאמינו או לא, זה היה הנוף שנשקף מחדר הרחצה שלי בשלוש השנים שגרתי בתל אביב!", אומר סרמי. "קשה לי להאמין שאי פעם אגור בבית או בדירה עם נוף יפה ממנו. זה פשוט בלתי אפשרי".
איזה מצילומיך הוא האהוב עליך?
"המגדל עם גרם המדרגות החשוף של תחנת כיבוי האש של תל-אביב הוא אייקון אדריכלי-פיסולי מהמעלה הראשונה. כשגרנו בתל-אביב, כל יום חלפתי על פני הבניין הזה בדרך להרצליה. אפילו אחרי שלוש שנים, לא יכולתי להוריד ממנו את העיניים. צילמתי לא מעט צילומים שלו, אבל תמיד הרגשתי שבצילום הזה במיוחד יש משהו מושלם: האור הנכון, הצל, הטונים, הקונטרסט בין האור והלבן לשמים הכחולים".
וזה הצילום שזכה להכי הרבה לייקים בפיד:
"אני אוהב את הבניין הזה כל כך. אני אף פעם לא שבע מלהסתכל עליו, אפילו כשאני סתם נוסע בכביש החוף. יש משהו דינמי במבנה הבטון הזה שיושב על ראש הגבעה, ואני חושב שהצילום הזה תופס יפה את הדינמיות הזו. מפתיע, איך מבנה בן כמעט 50 שנה לא איבד את הרלוונטיות ואת האיכות שלו".
מהי התגובה הכי מפתיעה שקיבלת?
"מבחינתי התגובות המפתיעות ביותר הן אלו שמגיעות ממעצבים, אדריכלים או משרדי אדריכלות ידועי שם, שכותבים שהם אוהבים את הצילומים שעשיתי לעבודותיהם".
כמה רחוק הגעת בשביל צילום?
"אני אוהד מושבע של הסדרה 'עמוק באדמה'. בשנה שעברה בלוס אנג'לס עשינו עיקוף גדול בדרך לשדה התעופה, רק כדי להציץ ולצלם את 'בית הלוויות של פישר ובניו'. כמעט פספסנו את הטיסה אבל זה היה שווה לגמרי. אפילו שמבחינה אדריכלית זה לא בניין מעניין במיוחד – עוד בית טיפוסי בסגנון הוויקטוריאני, כמו הרבה אחרים בארצות הברית – מאוד רציתי צילום שלו באינסטגרם שלי".
אתה נעזר בפילטרים?
"בדרך כלל לא. את רוב עבודת העריכה על התמונות אני עושה באינסטגרם מאוחר יותר. לפעמים אני משתמש באפליקציה SKRWT, שמאפשרת לתקן פרספקטיבות ועיוותים. מבין הפילטרים של אינסטגרם אלו שאני הכי מחבב הם לודוויג וג'ונו".
בניין מגורים בקואלה לומפור:
מסגד בהיידראבאד:
מקום שאתה חולם לצלם?
"יש המון. בית האופרה של סידני, בורג' חליפה בדובאי, הכנסייה של לה קורבוזייה ברונשאם, אלהמברה, מרכז התרבות היידר אלייב בבאקו ועוד".
למי תשמח לפרגן באינסטגרם?
''הפיד של דרק בייקר ההולנדי חביב עלי תמיד:
''את הפיד של זואי וות'רל גיליתי לאחרונה:
''וזה החשבון הישראלי האהוב עלי, של צבי אלחייני'':
