אז כן, עולם העבודה משתנה וזה עומד לשנות לכולנו את החיים. נשמע לכם מוכר? אמרו את זה קודם לפנינו? נראה שכן. ובכל זאת, כדאי מאוד להקשיב לתחזיות של ד"ר אייל דורון, דוקטור לפילוסופיה של האמנויות מאוניברסיטת תל־אביב, שהשלים את הפוסט־דוקטורט שלו באוניברסיטת חיפה בחשיבה יצירתית.
הבשורה על פי דורון: "משהו גדול מאוד קורה בשוק התעסוקה. בעתיד הקרוב, כעשר שנים מעכשיו, מי שלא יהיה קצת משוגע ייפלט ויצטרף ל־40 אחוז מהאוכלוסייה שיהיו מובטלים. אז תשכחו מכל מה שלמדתם על רצינות ואחריות ותהיו יותר ספונטניים ואינטואיטיביים, כי המאה ה־21 עובדת אחרת, ומי שלא יפנים זאת יישאר בחוץ".
לדבריו, כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו מה זה אומר לגביו. עלינו ללמוד לבדל את עצמנו כמה שיותר מהרובוט שהולך להחליף אותנו. מי שלא יהיה יצירתי יהיה מובטל או שיעבוד בעבודה לא מספקת ולא מתגמלת".
וואו, מפחיד.
"אני לא עוסק בהפחדות, אלא מסביר איך להסתגל לעולם החדש. כל המובילים בעולם החדש, מגוגל ופייסבוק ועד אמזון, הם בעצם 'משוגעים' שהולכים כמעט נגד כל מה שלמדנו ופועלים בספונטניות מתוך אינטואיציה ותחושות בטן".
מה השתנה?
"היצירתיות הפכה להיות התכונה החשובה ביותר. פעם אנשים אמרו לעצמם: 'עזבו אותנו, נסתדר איכשהו, נעביר כרטיס', אבל הימים האלה נגמרו. אי־אפשר להיות בינוניים יותר, אנשים כבר לא יוכלו להגיד לעצמם: 'אין לי בעיה להסתפק במועט', כי לא יהיה לו כלום, אפילו לא מעט. כולם צריכים לדעת לשחק את המשחק החדש: להיות יצירתי, להיות יזם, להיות קצת לא נורמלי. העולם כבר לא מתמסר לאנשים נורמליים".
איך נהיה קצת "לא נורמליים" אם אנחנו די נורמליים?
"בואי נבדיל בין אמנות ובין חשיבה יצירתית, ונוריד מהשיח את הגאונים ואת אמני־העל. יצירתיות היא תכונה שניתנת לאימון ופיתוח, כמו שריר. אין בן אדם שהוא לא יצירתי – כל קיצור דרך, כל פתרון בעיה, כל חביתה מקושטת היא יצירה. אם אתה לא קצת יצירתי, אין לך יתרון".
יצירתיות היא מושג מאוד חמקמק. איך אדע שהצלחתי?
"את לא צריכה להגיע לאיזשהו טופ כדי לדעת את זה, ההצלחה היא של האדם ביחס לעצמו, ובתנאי שהוא מנסה למתוח את הגבולות שלו ודואג לא לסבול מזה יותר מדי. אני אצטט לך משפט מתוך הספר שלי, 'החיים בלונה פארק': 'אם עשית את המקסימום עד לנקודה שבה הרגשת שהחופש שלך נפגע, אם במקום ריגוש, אתגר וחופש את צוללת לתוך מועקה, לחץ וחרדה – את צריכה לבדוק את עצמך שוב'".
מה הולך לקרות, בעצם?
"תוך עשר שנים מהיום רובוטים יחליפו אותנו בהמון תחומים בשוק העבודה, למשל, ליד ההגה. לא רק נהגי אוטובוסים ומוניות ילכו הביתה, אלא גם שוטרי תנועה ובעלי מוסכים ופחחים כי יהיו גם פחות תאונות, וזוהי רק דוגמה אחת. מקצועות לא ייעלמו מהיום למחר, זה יקרה בהדרגה – פחות אנשים יהיו מועסקים בענף, הם ירוויחו פחות, מעמדם יהיה הרבה פחות יציב, עד לדעיכה הסופית".
מי יעבוד ויתפרנס בעוד עשר שנים ומי ירעב ללחם?
"ישרוד רק מי שידע לחשוב מחוץ לקופסה. כל האמצע – שכבת הביניים – יהיה בבעיה. לעומת זאת, הקצוות ישרדו: מצד אחד הגאונים, המעצבים והאמנים, ומצד שני המניקוריסטיות ומעצבי השיער, למשל".
דווקא המניקוריסטיות ומעצבי השיער?
"את לא תיתני לרובוט לספר אותך, נכון?".
אילו מקצועות יימחקו?
"כל אנשי הטלמרקטינג, השליחויות, הבנקים, הדואר, חברות הביטוח, וכמובן – הנהגים ואנשי הרכב. תראי מה קרה פה: בתוך חמש שנים הבנקים הפכו ממקום העבודה הכי בטוח בעולם למשהו שיכול להיעלם ברגע. כל מקצועות האמצע ייעלמו כי הם ניתנים להחלפה על ידי אלגוריתם, ורק המבריקים יישארו בכל מקצוע".
איך אני יכולה "להמציא את עצמי מחדש"?
"את יכולה, למשל, לפתוח בלוג, לצבור 20 אלף עוקבים והנה עבודה שלא ניתנת להחלפה על ידי רובוט. אני קורא לזה 'רוטינה יצירתית'. רובנו על אוטומט, לא מסתכלים למציאות בעיניים אלא חולפים לידה. הקפיצה האמיתית מתרחשת כשהאדם מפענח את המציאות שלו מזווית אחרת, מקורית ואישית. נכון, זאת חפירה, אבל אם לא חפרת – שילמת".
ואילו ענפים ימשיכו להתקיים?
"מקצועות שעוסקים בנפש האדם ומקצועות של מוטוריקה עדינה, כל מי שהמקצוע שלו הוא 'טיילור מייד', כלומר עבודה עם מרכיבים אישיים ואישיותיים שלא ניתנים להחלפה. בעידן שבו כולם סוגדים לחוכמת ההמונים, דווקא חוכמת היחיד תנצח את הרובוטיקה והטכנולוגיה, בעזרת האישיות, הניסיון והאינטואיציה שלו".
רילוקיישן לנגב
ד"ר אייל דורון (47) הוא ראש החטיבה לפסיכולוגיה ורוח בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, וראש המסלול Creativity in Action בבית הספר להכשרת מנהלים במרכז. הוא מרצה מבוקש שמציע שש הרצאות סביב נושא האושר, מימוש עצמי ושוק העבודה המשתנה, והדוקטורט שלו עוסק בחוויה האסתטית בהשראת מודל הקתרזיס של אריסטו.
הוא נשוי לקרן, יועצת משפטית ואב לשני ילדים: איתמר (12) ואלונה (תשע). המשפחה שלו עוברת דירה בכל ארבע שנים מטעמים אידיאולוגיים, "כי כשהמציאות משתנה חשוב להתרגל לסביבות חדשות ולחוסר ודאות", הוא אומר. בשנה האחרונה הם גרים בהרצליה, שאליה עברו מפרוור צפון תל־אביבי. "אנחנו סומכים על עצמנו שנסתדר ונכיר חברים חדשים", הוא אומר. "השנה איתמר היה צריך לנחות בכיתה ו' חדשה לגמרי כשכל ילדי הכיתה כבר חמש שנים ביחד, וזה עבר מצוין. הילדים כל כך התרגלו לעבור, שעכשיו הם כבר רוצים רילוקיישן בחו"ל, אבל אני דווקא בעד לעבור לנגב".
בעברו היה דורון תסריטאי ועורך של סדרות טלוויזיה ותוכניות בידור. בין היתר עיבד לטלוויזיה את הסדרה "ג'ינג'י" (ערוץ 1), פיתח את הסדרה "משפחה וחצי" ("רשת"), כתב במשותף עם אור ישראלי ארבע עונות של הסדרה "שמש" עם צביקה הדר ("קשת"), וכן כתב ויצר את סדרת הדרמה "לא הבטחתי לך" (yes). עם זאת, גולת הכותרת של פועלו הטלוויזיוני הייתה טרילוגיית הסדרות שיצר עבור "קשת": "איך להיות מאושר בשישה שיעורים", "איך להצליח בשישה שיעורים" ו"משפחה מאושרת בשישה שיעורים", שהגישו פרופ' יורם יובל ועו"ד רונאל פישר.
"הייתי במסלול ניהול לטלוויזיה, עשיתי את כל התפקידים האפשריים מתחקירן ועד תסריטאי ובמאי, ולשם הייתי מכוון, אבל לא הרגשתי מדויק", הוא מספר. "אני חושב שהייתי טוב בזה, אפילו טוב מאוד, אבל הרגשתי שזה לא היה הדבר שבשבילו הגעתי לכאן. בשביל לדייק את עצמך צריך לפעמים לעשות בחירות ואפילו לוותר על חלומות".
ויתרת על חלומות?
"ודאי. מגיל מאוד צעיר היה לי ברור שאהיה מחזאי ידוע שמתורגם לכל השפות, חשבתי שזה התפקיד שלי בעולם, אבל זה לא היה זה".
אז התפשרת על החלומות?
"לא פשרה אלא בחירה. זה כמו כדור פורח שאת צריכה להשליך ממנו מדי פעם את שקי החול למטה. זרקתי את השק של המחזאי ואת השק של איש הטלוויזיה, אבל התחלתי לעוף, להגיע ולהשפיע. זה לא אומר שלא שילמתי מחירים. הייתי צריך לקבור את החלום להיות מחזאי בעל שם עולמי".
נסו להיות טאלנט
דורון טוען שראיונות העבודה בעידן החדש לא יכללו שאלות על ידע, אלא על דרך חשיבה יצירתית. "ג'ונתן רוזנברג, סגן נשיא גוגל, אומר שמה שהם מחפשים הוא 'חיות לומדות', כלומר, אנשים שיודעים ללמוד", הוא מסביר. "הידע כשלעצמו כבר לא חשוב. הם לא רוצים לדעת אם את יודעת את התשובה, אלא איך את מגיעה אליה, כלומר, איך את חושבת. מישהו אמר לי שם: 'אם אתה מתלבט לגבי עובד, דמיין מצב שאתה נתקע איתו חמש שעות בשדה התעופה – האם זה נראה לך כמו גיהינום או שדווקא יכול להיות לך מעניין? או, למשל, אם הם מחפשים מנהל שיווק או מכירות, הם קובעים עם המועמד בבית הקפה הקבוע שלו, כדי לראות כמה אנשים הוא מכיר ואיך הוא מתקשר".
איך אני אעבור ריאיון טריקי שכזה?
"תתחילי לחשוב אחרת. את צריכה להבין שכל אחד מאיתנו צריך להיות מהיום סוג של 'טאלנט', כזה שלא הומצא הרובוט שיוכל להחליף אותו. את צריכה לפתח בולטות ולהיות יוצאת דופן".
המבחנים היצירתיים האלה כבר נכנסו לשוק העבודה בארץ?
"יותר ויותר. זה כבר מתדפק בדלת, ולכן אני מציע להתחיל לתרגל יצירתיות, כי יצירתיות היא שפה, ולא לומדים אותה בבת אחת. לא סתם אני מלמד את התלמידים שלי 'יצירתיות חשיבתית ברמה של שפת אם'. וזה לא חדש, אגב. יש שאלה מאוד מפורסמת ששואלים חיילים: למה המכסה של הביוב תמיד עגול?"
נו, למה?
"כי הוא לא נופל. בזווית מסוימת מכסה מרובע יכול ליפול".
איך אתה ממליץ להכין את הילדים לעולם המחר?
"ראשית, למדו אותם שפות, וכמה שיותר. אני בכלל לא מדבר על אנגלית, זה מובן מאליו, הנה, הבן שלי לומד עכשיו ספרדית. שנית, תתחילו להיות יותר גמישים מחשבתית. אני לא מצליח להבין למה הורים ויתרו כל כך בקלות על האינטואיציה שלהם והפכו להיות שוטרים – עכשיו למקלחת, עכשיו שיעורים. הם נורא מבאסים. אי־אפשר כל היום לשנע את הילד לפי חוקים נוקשים ולצפות ממנו להיות יצירתי".
ואיך אתה ממליץ למערכת החינוך להשתנות לנוכח התחזיות הקודרות שלך?
"בתי הספר סיימו את תפקידם. אם הם היו חברה עסקית, הם היו נסגרים מזמן. מערכת החינוך בעולם המערבי נמצאת בהיסטריה גדולה מאוד. פה ושם יש ניסיונות להכניס את העולם החדש לבתי הספר, אבל זה לא מספיק. כסיסטם, המערכת לא עובדת, ואני מאמין שאם זה היה תלוי בשר נפתלי בנט, הוא כבר היה הופך הכל. אלמנתו של סטיב ג'ובס מציעה פרס של 50 מיליון דולר למי שימציא את בית הספר מחדש".
להמציא את בית הספר מחדש? זה מעשי?
"אם בית הספר יעבוד עם התלמידים על מקוריות, חשיבה יצירתית ויכולת להכיל שינויים, אז כן. יש מרכיבים שלמים בחשיבה, כמו אלתור, הרצאה, יישום החומר, שהם מאוד קריטיים לעולם החדש, אבל לא נוגעים בהם בבית הספר".
מה יקרה באוניברסיטאות?
"עוד 15 שנה הן ישנו את פניהן מהקצה אל הקצה. אני שומע על פקולטות ליזמות באוניברסיטאות ואני לא מאמין. מה, בפקולטה להנדסה אין יזמות? בפקולטה למשפטים אין יזמות? באוניברסיטה של המאה ה־21 הכל זה יזמות, כי מי שלא ייזום יישאר מאחור. קחי שני נהגי מוניות עם אותם נתונים: אחד מסיע נוסעים כל היום במונית ומסתפק בזה, והשני יוזם – יש לו כבר כמה מוניות משלו ועכשיו הוא גם מורה דרך. מי מהם ישרוד לדעתך את העידן החדש?". .
10 שאלות לדוגמה, שמוצגות בראיונות עבודה של חברות בינלאומיות
1. מי היה מנצח בקרב בין ספיידרמן ובאטמן?
שאלה שנשאל מועמד לעבודה באוניברסיטת סטנפורד.
2. כמה המבורגרים מוכרת מקדונלד'ס בארצות־הברית בשנה, לדעתך?
שאלה שנשאל מועמד לתפקיד מדען נתונים בפייסבוק.
3. אם היית יכול לבחור רק שיר אחד שיתנגן בכל פעם שאתה נכנס לחדר, מה הוא יהיה?
שאלה שנשאל מועמד למשרת ניהול אסטרטגיית לקוחות בגוגל.
4. איך הייתם פורקים מטוס בואינג 747 מלא בסוכריות ג'לי?
שאלה שנשאל מועמד לתפקיד מנהל תמיכת מחשוב בחברת Bose.
5. כמה תחנות דלק יש בארצות־הברית?
שאלה שנשאל מועמד לתפקיד אנליסט פיננסי בכיר בחברת "זאפוס".
6. תאר את הצבע הצהוב לאדם עיוור.
שאלה שנשאל מועמד לתפקיד דייל בחברת התעופה "ספיריט איירליינס".
7. מהי ההחלטה הכי שנויה במחלוקת שאי פעם קיבלת?
שאלה שנשאל מועמד לתפקיד מנהל חשבונות ב"טוויטר".
8. מה הדבר הראשון שתעשה, אם תהיה השורד היחיד בהתרסקות מטוס?
שאלה שנשאל מועמד לתפקיד חוקר בטיחות ואמינות ב־Airbnb.
9. אם יש לך 2,000 מיילים שלא נקראו, אך תוכל לענות רק על 300 מהם, כיצד תבחר על אילו לענות?
שאלה שנשאל מועמד לעבודה ב"דרופ־בוקס".
10. למה כדור הארץ הוא עגול?
שאלה שנשאל מועמד לתפקיד מהנדס תוכנה ב"טוויטר".
מה הן התשובות?
"אין תשובה אחת טובה", אומר אייל דורון. "זה כמו שהמורה מבקשת: 'תסבירו לי את השיר במילים שלכם'. הכוח של השאלות האלה הוא בשאלות עצמן. אני יכול לתת כמה כיווני מחשבה. למשל, על שאלה מספר 1 – ככל הנראה מבקשים לבדוק מי לדעתך ינצח לאורך זמן: זה שמונע מיצר נקמה או זה שרוצה להציל את העולם. על שאלה 2 אפשר לענות אם עושים הערכה ש־15 אחוז מהאוכלוסייה בדיאטה, 40 אחוז מתחת לקו העוני ו־20 אחוז צמחונים.
