ביום שלישי שעבר הגישה השחקנית רומי אבולעפיה את פרס הסרט התיעודי הקצר בטקס פרסי אופיר, שנערך בצל המאבק בין שרת התרבות מירי רגב ויוצרי הקולנוע בישראל. אבולעפיה, 33, הפתיעה את הנוכחים בטקס והצופים בבית כשעלתה לבמה בשמלת מיני שחורה עם צווארון גולף בעיצובה של אבישג ארבל, וחשפה בייבי באמפ של שבוע 24. ערב קודם לכן היא נפגשה בארוחת ערב עם החמות, השחקנית חנה לסלאו, שציידה אותה בזוג עגילי חישוק מוזהבים, והתוצאה על השטיח האדום נראתה פוטוגנית להפליא.
כמי שהתבגרה על מסך הטלוויזיה מגיל 13, ועזבה ללונדון בשלבים החל מגיל 20, נותרה אבולעפיה בזיכרון כילדה-נערה נטולת גיל, כך שההיריון הראשון שלה תפס את כולם בהפתעה, כולל אותה. "ההיריון הוא די תגלית בשבילי", אומרת אבולעפיה בראיון מיוחד ל-Xnet שהתקיים בערב ראש השנה. "זה היה עבורי גילוי שאני אישה, שיש לי יכולת לעשות כזה נס. עד אז בכלל חשבתי שאני גבר, לא במובן הפיזיולוגי, אלא בתפיסה שלי את עצמי".
בשנים האחרונות מתגוררת אבולעפיה בשכונת נוטינג היל בלונדון עם בעלה, מפיק הקולנוע בן גלעדי (בנם של המפיק אביב גלעדי והשחקנית חנה לסלאו), אבל גם משם היא מקפידה לשמור על יחסיה עם תעשיית הטלוויזיה והקולנוע בישראל, הן כשחקנית והן כעורכת וידאו. בביקורה הנוכחי בישראל אף הצטלמה לקטלוג החדש לסתיו-חורף של מעצבת בגדי ההיריון אבישג ארבל - פחות בשביל הפרנסה, יותר בשביל החוויה. "אני בהיי מההיריון ודי נהנית להצטלם. זאת נוכחות חדשה בעולם שלי, ולהצטלם בהיריון מגביר את זה, ונותן לזה במה", היא מסבירה. "אני חווה את ההיריון כאנונימית בלונדון, אבל גם נחמד לי להציג אותו בפומבי".
מפתיע לשמוע את זה ממך, כי בעבר נראה היה שאת די סולדת מעבודות דוגמנות.
"נכון, סבלתי כשעשיתי את הקמפיין לקסטרו בגיל 18 (אבולעפיה היתה הפנים של המותג לעונה אחת ב-2003, והוחלפה על ידי בקי גריפין, א"י), אבל זה לא מדויק שלא נהניתי בצילומים. נהניתי להצטלם, סבלתי מהפרסום. לא ידעתי איך להתמודד איתו. עכשיו אני בן אדם אחר".
היית אז בשיאך, וניתן להניח שלא חסרו הצעות לקמפיינים.
"אין לי נתונים של דוגמנית, אף פעם לא היה לי סוכן דוגמנות, או שהסתובבתי עם בוק באודישנים ברחבי העולם. אני נהנית להצטלם כמו שאני נהנית לשחק. היום אני גם במצב מאוד שלם בקריירה שלי, אז אני לא חוששת שיתייגו אותי כדוגמנית או פרזנטורית. זה לא מאיים עליי".
אבולעפיה מרגישה הכי טוב עם עצמה בתקופת ההיריון, והשינויים הפיזיולוגיים לא ממש מטרידים אותה, אבל השאלות על החיים כאישה, רעיה ואמא בהחלט החלו לצוץ, ועבור מישהי עם מודעות עצמית כה גבוהה, זה לא נהיה יותר קל עם הזמן. "ההחלטה להקים משפחה היתה החלטה מודעת. רציתי את זה", היא מסבירה. "אבל עם ההיריון החלו לצוף שאלות של דימוי עצמי: מי אני בעולם? מה עכשיו? מה הלאה? האם אני רק כלי? אבל אז ההורמונים התאזנו ויצאתי מהדרמטיות הסופנית", היא מספרת. "עד עכשיו זה העסיק אותי ברמה התיאורטית והאינטלקטואלית, אבל זה תחילתו של מסע. זה יישמע אולי קלישאתי - ואוף, זה נורא, ואני אפילו לא רוצה להגיד את זה, אבל בעיניי זה אמיתי - ההיריון הביא איתו איזושהי שלמות".
לא רק לאבולעפיה ההיריון הוא טבילת אש, אלא גם עבור החותנת חנה לסלאו, שתהפוך לראשונה לסבתא. השתיים הכירו עוד לפני שאבולעפיה השתלבה במשפחה, על סט הסרט Anderswo (הפקה גרמנית של הבמאית אסתר עמרמי), בו גילמה אבולעפיה את בתה של לסלאו. "חנה ואני מסתדרות מצוין בגלל שאנחנו כל כך שונות. אני לא יכולה לחשוב על הפכים יותר גדולים מאיתנו", צוחקת אבולעפיה. "מאז ההיריון אנחנו מדברות הרבה יותר, ויש הרבה זיכרונות משפחתיים שצפים אצל חנה. בשלב הזה אנחנו עדיין לא בשלב הסבתאות. אין לנו מושג איך זה יראה".
"להיות שחקן זה להיות בודד"
כבר 13 שנים שאבולעפיה חיה און אנד אוף בלונדון, אליה "נמלטה" בגיל 20 בעקבות לב שבור, ותחושה שהיא חייבת להמציא את עצמה מחדש. היא למדה קולנוע ב-London Film School, שכרה דירה בהאקני בצפון מזרח העיר, ולאחר ארבע שנים שבה לישראל. היא חזרה לשחק בסדרות טלוויזיה כמו "אלנבי", "דני הוליווד", ו"תיבת נח", ובמקביל הכירה את המפיק הצעיר בן גלעדי, ועברה לחיות איתו לפני ארבע שנים בלונדון, הפעם בנוטינג היל הבורגנית. לאחרונה ניתקה את הקשרים המקצועיים עם הסוכנים הבינלאומיים שלה, מתוך שאיפה להתמקד בקריירת העריכה והמשחק בישראל. "להיות שחקן זה להיות די בודד", היא אומרת. "זאת בחירה לרצות לחיות את החיים האלה. גם כשאתה שחקן מצליח אתה רחוק מבן הזוג והילדים. בחרתי שאני לא רוצה לשחק באנגלית או לכתת רגליים באודישנים. אני מעדיפה לכתת רגליים בפגישות עם במאים ולערוך סרטים".
אבל למרות הקשרים ההדוקים שהיא מטפחת עם המשפחה ואנשי הקולנוע בישראל, אבולעפיה מסרבת לנקוט עמדה נחרצת בנושאים אקטואליים שמטרידים את הישראלים, כך שכשהיא נשאלת על המצב הפוליטי בישראל, היא משיבה ב"אני לא אדם מעורב פוליטית", ובנוגע לפרשת מירי רגב-פוקסטרוט, היא אומרת "חשוב לי לקרוא יותר ולנסות להבין מה אולי אפשר לעשות לגבי זה". לניתוק הזה אפשר להוסיף את העובדה שהיא לא מנהלת חשבון אינסטגרם פעיל ("אני לא מקבלת מזה סיפוק"), ושלדבריה, חשבון הפייסבוק שלה משמש בעיקר לחיפוש אחר מנקה פעמיים בשבוע.
למה את לא נראית אבולעפיה
גם כשמנסים לגשש האם הנושא העדתי מדגדג לה בשנים האחרונות, כשחקנית ממוצא טורקי (וקצת אנגלי), אבולעפיה נשמעת מתחמקת. "אני יודעת שהנושא העדתי מאוד טעון בישראל, אבל אני לא אכנס לזה, גם בגלל שאני לא פה, וגם בגלל שזה לא חלק מהזהות שלי באופן מיידי", היא אומרת. "כל החיים אנשים לא ידעו איך למסגר אותי, אז היה קשה להתלבש עליי. אנשים מאוד מבולבלים: את אבולעפיה, אז את אמורה להיות מזרחית, לא? מה זה אמורה? כי המראה שלי לא מסגיר את זה?"
"אימא שלי גדלה בפחונים בסביבה שהנושא העדתי מאוד בלט בה", אומרת אבולעפיה. "כילדה היא הלכה פעם לחברה האשכנזית והבלונדינית שלה, והאמא של הילדה העמידה את אמא שלי לחכות במסדרון, בזמן שהם אכלו שניצלים במטבח. הפער העדתי לא טפטף אליי מאמא שלי, אבל טפטפו דברים אחרים, כמו היצר ההישרדותי, הידיעה שאתה בא מכלום, ושאתה צריך להיאבק על המקום שלך. זה כנראה הושרש בי עמוק ממקום של הזדהות".
בקרוב תוכלו לראות את אבולעפיה בהפקה המסקרנת של רשת "ההרמון", המגוללת את סיפורו של שבתאי צדיק (בן דמותו של גואל רצון). אבולעפיה משחקת בסדרה את הודיה, בחורה צעירה, אם לשני ילדים בעיצומו של היריון שלישי. "הודיה חריפה וערנית, אבל תמיד דואגת להביא הומור לחיים בקומונה", מסבירה אבולעפיה על הדמות. "היא מאמינה אדוקה בכוח של שבתאי, אחרי שזה הציל אותה כשהיתה במקום אפל בחייה. היא מאסה בעולם האינדיבידואליסטי, החומרני והמנוכר שממנו באה, מההזנחה בתחפושת של חירות שאפיינה את בית הוריה. מזיוני סרק וברים היפסטריים, ממלצרות ומלימודי תקשורת באוניברסיטה. הבחירה בשבתאי ובקומונה נראית לה יותר אמיצה ויותר מגניבה מההיגררות בתוך הריק החומרני שהיא ניסתה למלא במדיטציה וניו אייג'. אבל מעל הכול, קוסם לה הצד שהוא כמו קיבוץ. החברותא, הארוחות, הילדים הרבים".
"אחד הדברים המעניינים בסדרה, זה היחסים בין הנשים והקהילתיות שנוצרה ביניהן", היא מסבירה. "הודיה, למשל, תהיה מוכנה לעשות בשביל שבתאי הכול - אלא שעבור תהילה (שני קליין), החברה הכי טובה שלה בקומונה, היא תהיה מוכנה לעשות אפילו יותר. אני מרגישה שהסדרה נוגעת בצורך שלנו בקהילה ובמשפחתיות. אני באה ממשפחה שהיא כת בפני עצמה", היא צוחקת בתשובה לשאלה האם בעבר מצאה את עצמה פוזלת לכתות. "אנחנו משפחה מאוד קטנה ותמיד גידלו אותנו בתחושה של 'אנחנו נגד העולם'. המשפחה האורגנית שלי כל כך חשובה לי ומשפיעה עליי, שאני יכולה להבין מה זה עושה לאנשים שצריכים לחפש אחר המשפחה האלטרנטיבית שלהם".
ובכל זאת, בחרת לחיות רחוק מהמשפחה שלך.
"בדיוק בגלל זה", היא מחייכת. "אלו היחסים. אמא שלי תמיד מתבאסת עליי ואומרת, 'אם הייתי נותנת לכם קצת פחות, הייתי שמים עליי'. אבל אני אדם מאוד משפחתי, ולכן אני מאוד נהנית לחוות את עצמי עכשיו בהיריון".
______________________________________________________
ולמה קלאודיה שיפר לא מרגישה כמו "דוגמנית-על"?
