אין כפרה בלי תשליך: הבגדים והאנשים שחייבים להוציא מהאופנה
לרגל כיפור, השנה החדשה והעונה שבפתח, כמה עצות ממני לסידור נכון של הארון, וגם של מגירות הנפש המתמלאות מדי שנה בכל השיט שמוכרים לנו כצו השעה. וסליחה
מן הידועות היא שפעם בשנה כדאי לעמוד מול ארון הבגדים שלנו ולזרוק את המיותר. בלי חמלה ובלי חמדה, כל מה שלא לבשנו השנה – לתרומה או לפח האשפה. חשוב לזכור: בגד הוא לא אח, ואם הוא לא היה שם בשבילנו כשהיינו צריכים, מקומו לא איתנו. כמו כן, זכרו: היסטוריה משותפת היא גורם שיש להתחשב בו בארוחות משפחתיות, ואילו בארון היא מותרות שאנחנו לא רוצים להרשות לעצמנו. נאמנות לבגדים ואביזרים זה הכי לחלשים, וכן, זה כולל את השמלה מלפני ההיריון עם הבכור, וגם את החולצה שלבשת בסיום קורס מדריכי משהו בצבא.
כמובן שלא אשלח אתכם למערכת התשליך חמושים בלא כלום - אז בבקשה, קבלו את ההנחיות הבאות כמתנה ממני לחגים, ואולי בכלל, לחיים.
1. ישנה אפשרות שהשנה אתם לא הולכים להיות רזים יותר.
2. כפכפים זה נוח בדיוק כמו לגור אצל ההורים כשאתה בן 30, ואני לא צריך להסביר למה שניהם לא ראויים.
3. בגדים טיפשיים שקנית בהמון כסף בלי שום סיבה הגיונית, לא נעשים מתוחכמים מעצם השהייה בארון.
4. סינתטי זה לא סוג של בד. נקודה.
5. לאפור אין באמת 50 גוונים, אלא אחד. כל השאר זה סתם לבנים מלוכלכים.
6. טי שירט במידה סמול זו לא דרך לעשות שרירים.
נאמר שלצורך מיון ראשוני הכללים האלה מספיקים (האמת שברבים מהמקרים די בסעיף הראשון לפרק חצי ארון). ואחרי שהתאמנתם על סינון ראשוני בארון הפרטי, אפשר לעבור ל"תשליך" מהותי יותר, תחת הכותרת "חלאס עם זה!"
האייטיז. כי די כבר להתנהג או להתלבש כאילו לא קרה דבר מאז שלימדו אותנו שתהילה נקנית בזיעה. זה הזמן להיפטר מחולצות הבטן, ולהוליך אחריה אל הפח גם את האוברולים מג'ינס, הסווטשרטים עם הלוגו הענק, כריות הכתפיים, הפאוצ'ים, והקאמבק של סמנתה פוקס.
הפרזנטורים של הרשתות המקומיות. לא מגיע לנו משהו קצת פחות לעוס מהפרצופים שלוהקו למכור לנו את מיטב התוצרת הסינית עם התג הישראלי? כשבראש צועדים רותם סלע ויהודה לוי, המגדירים מחדש את המושגים "חשיפת יתר" ו"תחושת מיאוס בציבור", למה עוד ניתן לצפות בעונה הזאת?
שמלות אוברסייז. נוח זה נהדר, אבל כמו תמיד כשמדובר בחומרים מנחמים, גם כאן הם באים בעסקת חבילה עם משמין ולא מחמיא. אתם יודעים לבד אם ההערה הזו רלוונטית לכם או לא.
הכתרת ילדות כאושיות אופנה. בואו נפזר את שלטון הגנון - נועה קירל היא לא אושיית אופנה או מקור השראה, למרות מאות אלפי העוקבים, וכמוה גם כל אחת מהילדות שמתחרות בה על צפיות ברשת. הניחו להן להתבגר, לפתח סגנון ועומק כלשהו, ואז נדבר.
נשים בנות 50 מורידות בגדים. למה זה דחוף בעצם? מה הדחף של האושיות הבשלות לתרום את עירומן המצודד יותר או פחות, לבנק האוננות העולמי? סלין דיון, אלכסנדרה שולמן, סרינה וויליאמס או רובי פורת שובל – בבקשה תתלבשו.
החיבור בין הביטויים "שופינג אונליין" ו"דואר ישראל". העובדה שהדברים שאנחנו רוכשים הם "לא מכאן" לא מצדיקה כשלעצמה את זמן ההמתנה האינסופי ו/או דמי המשלוח המופקעים. בואו נודה, בסוף כולכם תקנו את אותם הבגדים מאסוס.
בר רפאלי בהיריון. סליחה? לא היינו שם כבר השנה? עכשיו שוב נתחיל את כל התהליך מחדש, ובעוד חודשיים היא כבר תלבש שוב ביקיני ותקטר כמה קשה לה להתלבש ולשמור על הגזרה. בר, תעשי לנו טובה, בריכת הגנטיקה המבורכת שלך היא הרבה יותר ממה שאנחנו מוכנים לסבול.
אופנה עם אג'נדה. זה חשוב שיש לכם גם מטרה טובה מאחורי הבגדים, אבל לא חייבים לתפור בכוח לחפתים סיסמאות לא מנומקות רק בשביל להעלות את המחיר, להרים את הבאז או סתם בשביל הקטע. כלומר, תודה, אבל אנחנו כבר תרמנו במשרד.
הרדאר. נו, אתם יודעים, הגיא פינס החדש הזה בערוץ עשר, שתכף הופך לערוץ 14, ובחר משום מה בצנון וכרובית כמגישים. זה הכי טוב שמצאתם כדי לתת פייט לטייקון חדשות הבידור המקומיות? קחו את כיפור כדי לחשוב על זה שוב.