אדריכלות

    חשבתם לפתוח עסק קטן בפלורנטין? מבחן שנתי: מה הצליח ומה נכשל

    שדרת החלומות השבורים: השכונה הקדחתנית ממציאה עצמה מחדש כל שנייה, הרצל משנה צורה, ועשרות חולמים מאבדים את המכנסיים. סיכום שנה פסימי-אופטימי

    ציפה קמפינסקי פורסם: 18.09.17 01:12
    רחוב הרצל משנה תדמית. בהכללה גסה אפשר לומר שעל כל חנות רהיטים שנסגרת בקצה אחד, נפתחת חנות של סיטונאי אביזרים לסלולרי. מימין: חנות רהיטים שחוסלה. משמאל: אחת מחנויות האביזרים החדשות  (צילום: ציפה קמפינסקי)
    רחוב הרצל משנה תדמית. בהכללה גסה אפשר לומר שעל כל חנות רהיטים שנסגרת בקצה אחד, נפתחת חנות של סיטונאי אביזרים לסלולרי. מימין: חנות רהיטים שחוסלה. משמאל: אחת מחנויות האביזרים החדשות (צילום: ציפה קמפינסקי)
    החנויות החדשות שנפתחו השנה מריחות כמו צפון העיר ומתהדרות בשמות לועזיים. מימין: חנות פרחים ברחוב פלורנטין, משמאל: קרפרי (בשדרות וושינגטון) (צילום: ציפה קמפינסקי)
    מצד שני, עונה השכונה על צורכי תושביה "הדרומיים" עם סניף חדש של פלאפל בן חור (בשדרות וושינגטון), וחנות תקליטים (ברחוב הקישון) (צילום: ציפה קמפינסקי)
    חומוסיה חדשה (בסמטת השוק), שמתגנדרת בלוק כאילו אותנטי, מריחה יותר כמו מלכודת תיירים מאשר חומוסיה מקומית (צילום: ציפה קמפינסקי)
    חיים ביחד: חלל עבודה שיתופי אופנתי (ברחוב ויטל) וחנות וינטג' חדשה שהיא גם בר (ברחוב זבולון) (צילום: ציפה קמפינסקי)

    בעלות החנות "פדרו טי.אל.וי", שנפתחה בימים אלה ברחוב מטלון פינת החלוצים בפלורנטין, הוסיפו לשלט המעוצב שלהן, כמנהגם של מוסדות ותיקים, את תאריך היווסדה של החנות, עם טוויסט מחויך:

     


    רחוב מטלון, 8 בספטמבר 2017
    רחוב מטלון, 8 בספטמבר 2017

     

    זאת חנות לאביזרי פסטיבלים, והצעירות שפתחו אותה חוגגות את ההווה בלי שום התנצלות. הפסטיבל שלהן מתחיל עכשיו, ורק אלוהים, או רבנו, יודע כמה זמן הוא יימשך. ממילא, מעטים בני המזל בשכונה שיכולים עדיין להתגאות באריכות ימים:

     


    שרידים אחרונים של שיכון ותיקים,  מחזיקים מעמד מ-1935 ואילך. ברחובות לוינסקי וכפר גלעדי
    שרידים אחרונים של שיכון ותיקים, מחזיקים מעמד מ-1935 והלאה. ברחובות לוינסקי וכפר גלעדי

     

    בהקשר זה של תוחלת חיים עסקית, לרחובות שלנו יש, בפרוס השנה החדשה, חדשות טובות וחדשות רעות. נתחיל בטובות. בשנה החולפת, בין ספטמבר 2016

    לספטמבר 2017, נפתחו בשכונה קרוב ל-90 עסקים חדשים. והרעות? שבאותה תקופה נסגרו לא פחות עסקים, חלקם צעירים מאוד.

    הספירה לא כוללת בתי מלאכה ומפעלים, אלא רק בתי עסק ומוסדות בקומת הרחוב. וגם כך, ברור שכסף רב החליף השנה ידיים ברחובות שלנו, או נשפך לים; אך באיזו אלכימיה פלאית הרחובות האלה יודעים להפוך דמעות לדלק; וכזיקית, לשנות את פניהם בקצב תחלופת חלונות הראווה.

    עסקים קטנים נחשבים למנוע הצמיחה של המשק. בגובה עיניהם של הולכי הרגל, חלונות הראווה הם הנוף, התפאורה של חיי היומיום; ובשכונה שנתונה בתהליך מואץ של התחדשות עירונית, הם גם מצפן המורה את כיוון הנסיעה שלה. רמז: צפונה.

     


    חנות/ מספרה לשזירת תוספות שיער, רחוב שטרן, 9 בספטמבר 2017
    מי רוצה קוקו-בלוף? מכון לשזירת תוספות שיער, רחוב שטרן, 9 בספטמבר 2017

     

    הקץ לדיבורים, אלה הפרטים. בשנה החולפת נפתחו בשכונה: חוץ ממכון/מספרה לשזירת תוספות השיער (ברחוב שטרן), גם שתי מספרות גברים (אחת בקישון, אחת במסילת וולפסון), מספרת נשים (ברחוב השוק), מכון להסרת קעקועים, כן, להסרת קעקועים (בפרנקל), מכבסה אחת (ברחוב פלורנטין), טמבוריה אחת (בפרנקל), שתי חנויות תקליטים (אחת באברבנאל, אחת בקישון), שתי חנויות פרחים (אחת ברחוב פלורנטין, אחת בשטרן), גלריה אחת (בפלורנטין); וחלל שיתופי לאמנות (בזבולון).

     


    משימושי עד אמנותי, ממרושל עד מעוצב. עסקים חדשים ברחובות פלורנטין, הקישון, פרנקל וזבולון
    שימושי עד אמנותי, מרושל עד מעוצב. כמה מהעסקים החדשים ברחובות הקישון, פלורנטין, פרנקל וזבולון

     

    נפתחו גם: שתי חנויות לבגדי נשים (אחת בעליה, אחת ברביעיית פלורנטין), חנות נעליים ובגדים (בפלורנטין), נגריה קטנטונת (ברחוב הקישון), גלריה קטנה וסדנה לרהיטים (ברחוב זבולון), חנות קטנה ליינות ספרדיים (במרחביה), שני משרדי תיווך (בפרנקל), שלישי (באברבנאל), משרד לשיווק, יזמות וניהול נכסים (בשדרות וושינגטון); ושני חללי עבודה שיתופיים (אחד במשה מאור, אחד בויטל). וזה ממש לא הכל.

     


    עסקי הנדל
    הנדל"ניסטים מדברים עברית, אחרים - אנגלית. עוד חדשים ברחובות זבולון, הקישון, פרנקל, ויטל, משה מאור ושדרות וושינגטון

     

    נפתחו גם: שתי חנויות תכשיטים (אחת בפרנקל, אחת בעליה), שתי חנויות של ציוד הידרופוני לגידול ירוקים (אחת בבן עטר ואחת ברחוב הסדנה), חנות למוצרי עישון (בכפר גלעדי), שני משרדים של עורכי דין (אחד בעליה ואחד בפלורנטין פינת וושינגטון), פרפומריה (בלוינסקי), חנות יד שנייה (בנחלת בנימין), חנות לדברי וינטג' שהיא גם בר (ברחוב זבולון), מעבדה לתיקון טלפונים (בשדרות וושינגטון), ולפחות שמונה חנויות של סיטונאי אביזרים לסלולר (ברחובות הרצל ולוינסקי). וגם זה לא הכל.

     


    שירות לכל מצב, ביוקר או בזול. עסקים חדשים ברחובות נחלת בנימין, לוינסקי, העליה, בן עטר, כפר גלעדי ושדרות וושינגטון
    מריחים שינוי באוויר. עסקים חדשים ברחובות נחלת בנימין, לוינסקי, העליה, בן עטר, כפר גלעדי ושדרות וושינגטון

     

    כי נפתחו גם: חנות אופניים גדולה (בפלורנטין-העליה), חנות של יבואן אבזרי אופניים (ברחוב זבולון), מכון כושר (ברביעיית פלורנטין), חנות ללימודי גיטרה (ברחוב מרכולת), חנות של הכל בשקל (ברחוב מרחביה), עוד חנות לאוכל ופינוקים של חיות מחמד (בפרנקל), שלוש חנויות לשמלות כלה (אחת בבנבנישתי, אחת בעליה ואחת בהרצל), פלורנטף, שזה מקום לפעילות עם ילדים (בקורדוברו), שני משרדי סיוע לפליטים ומהגרי עבודה (ברחוב אברבנאל); וסניף של קהילת יוניברסל, שזה עדי יהווה (בדרך שלמה).

     


    הכל בשקל, או קצת יותר. עוד מקומות חדשים ברחובות אברבנאל, מרכולת, מרחביה, העליה, פרקנל ורביעיית פלורנטין
    הכל בשקל, או קצת יותר. עוד מקומות חדשים ברחובות אברבנאל, מרכולת, מרחביה, העליה, פרקנל ורביעיית פלורנטין

     

    אם זה לא מספיק לשנה אחת, אז בקרוב ייפתחו: מעון ילדים של ויצ"ו (ברחוב גנני), גן ילדים דו-קומתי (במקום חנות הרהיטים לגעת בעץ שנסגרה מזמן בנחלת בנימין), סניף של רשת בתי מרקחת וקוסמטיקה (ברביעיית פלורנטין), וספא לכלבים (ברחוב פרנקל). "אל תשאלי", אומר שרון, בעליו של הספא (הוא מחזיק גם חנות מיצים ברחוב פלורנטין), "לא רק רחצה ותספורת, גם הכנת כלבים לאירועים, משהו ברמה. את יודעת, יש כלבים שמביאים את הטבעת לחתן ולכלה בחתונה". שיהיו בריאים.

     


    קאמינג סון: מימין למעלה, בכיוון השעון: מעון הילדים של ויצ
    קאמינג סוּן. מימין למעלה, בכיוון השעון: מעון הילדים של ויצ"ו, ספא לכלבים, גן ילדים דו קומתי, וסניף של רשת פארם

     

    אוכלים או אוכלים אותה

     

    והנה הגענו לאוכל. אי אפשר הרי בלי אוכל. ענף ההסעדה לוהט, וברחובות שלנו טוחנים בלי הפסקה. זה לא חדש. מה שטוחנים בהחלט חדש: 

     


    שומשום טרום מונבט באמת היה חסר פה. רחוב השוק, 21 באוגוסט 2017
    שומשום טרום מונבט באמת היה חסר פה. רחוב השוק, 21 באוגוסט 2017

     

    בתחום האוכל נפתחו השנה: פסטה בר לוינסקי (בנחלת בנימין), סביח לוינסקי (ברחוב השוק), יוסף הנקניק וחומוס לוינסקי (בלוינסקי), סניף של חומוס אליהו (ברחוב מעון), סניף של חומוס סעיד מעכו (באברבנאל), חומוס מבסוטה (בסמטת השוק), פלאפל ושות' (בהרצל), טומֶטומאטו, שניצל אנד ביר, קרפרי ברטון, דֶלי צמחוני "הטעם של החיים", וסניף של פלאפל בן חור (בשדרות וושינגטון); וכאמור, מלאכת הטוחן (ברחוב השוק):

     


    כמה ממקומות האוכל שנפתחו השנה ברחובות לוינסקי, נחלת בנימין, הרצל, אברבנאל ושדרות וושינגטון
    כמה ממקומות האוכל שנפתחו השנה ברחובות לוינסקי, נחלת בנימין, הרצל, אברבנאל ושדרות וושינגטון

     

    נפתחו גם: סניף של בוטיק המאפים סנטרל ומכולת טבע (ברחוב פלורנטין), מכולת טבעונית משפחתית (ברחוב זבולון, במקום חנות חומרי הניקוי של הסבא); אקדמיה קולינרית, שנקראת כיתת אומן (ברחוב העליה); וגם: סמואל אוכל בלקני (גם ברחוב העליה), דדה (מקום של קיבוצניקים באוריאל אקוסטה), סנדוויצ'יה יום טוב (בלוינסקי), נינה (בהרצל), שרקייה ומכסיקנוס (בדרך שלמה), ביר סטיישן (בשטרן פינת פרנקל), קיוסקו (בית קפה בפרנקל), המזנון ניפגש בסיבוב (באברבנאל פינת מסילת ולפסון), טוסטר ופאפומאמה (ברביעיית פלורנטין), 

     


    עוד כמה מהמקומות החדשים ברחובות אוריאל אקוסטה, העליה, פרנקל, פלורנטין ודרך שלמה
    עוד כמה ממקומות האכילה החדשים שנפתחו ברחובות: אוריאל אקוסטה, העליה, פרנקל, פלורנטין ודרך שלמה

     

    על דיאטה אין מה לדבר, כי תיכף מגיעה:

     


    במקום שתיפתח בקרוב הכנאפה של נצרת היה מזנון
    במקום שתיפתח בקרוב הכנאפה של נצרת היה פעם מזנון "ירוק", אבל הוא נסגר מזמן. רחוב אברבנאל

     

    ובקרוב ייפתח גם טאבון (ברחוב ויטל). אליו נגיע בהמשך. קודם נזיל קצת דמעות, כי לא רק בקרוב יש אצלנו, אלא גם לשעבר.

     


    הסנדוויץ' האחרון בדייבוצ'קה, 30 בספטמבר 2016
    הסנדוויץ' האחרון בדייבוצ'קה, 30 בספטמבר 2016

     

    דייבוצ'קה, הסנדוויצ'יה המשובחת של קרן אדם (ברחוב החלוצים), נעלה את הדלת בסוף ספטמבר שעבר, ומאז הלכו לעולמם עוד רבים: 

     


    בבית הקפה הקטן שפעל בקיוסק העירוני נדמו קולות הבריסטה. מחכים לזוכה חדש במכרז ההפעלה. שדרות וושינגטון, דרך שלמה
    בית הקפה בקיוסק העירוני המה אדם, אך נדם. עכשיו מחכים לזכיין חדש. שדרות וושינגטון, דרך שלמה

     

    בית הקפה הקטן והחביב בקיוסק העירוני שבקצה שדרות וושינגטון נסגר, משום שהמפעיל לא עמד, לדברי השכנים, בתנאי המכרז של העירייה. מסיבות אחרות נסגרו: טרופיקל (בשטרן פינת פרנקל), פביאן בר (בשטרן פינת קורדוברו), השטייטל (בפרנקל פינת העליה), הבר פרנקל 9 (בפרנקל); אלימלך (בוולפסון שנסגרה סופית), רייזה (בהרצל), המזללה מילו (בדרך שלמה), מזללת המזל והסנדוויצ'יה יאשקה (באברבנאל); בורגרים והגלידריה עלמקל (ברביעיית פלורנטין); צ'אנגוס, ניוקי שופ והטעם של החיים (בשדרות וושינגטון); סביח לוינסקי (ברחוב השוק), וגם בורקס העגלה (בפלורנטין). 

     


    בין מזל לטרופיקל. הסוגרים ברחובות אברבנאל, שטרן, פלורנטין, פרנקל, דרך שלמה, שדרות וושינגטון, העליה ורביעיית פלורנטין
    ז"ל בין מזל לטרופיקל. נסגרו ברחובות אברבנאל, שטרן, פלורנטין, פרנקל, דרך שלמה, שדרות וושינגטון, העליה ורביעיית פלורנטין

     

    זה לא רק מסעדות שנסגרות

     

    כלי התקשורת מרבים לעסוק, בשנים האחרונות, בסגירה הסדרתית של מסעדות בארץ. אבל ברחובות שלנו לא רק מסעדות נמוגו השנה בקצב.   

     


    ציור של אורן  פישר על קיר גלריה משונע, שלו ושל אנטון אברמוב, שנסגרה עקב הריסת הבניין. רחוב הרצל, 4 בספטמבר 2016
    ציור של אורן פישר על קיר גלריה משונע, שלו ושל אנטון אברמוב, שנסגרה עקב הריסת הבניין. רחוב הרצל, 4 בספטמבר 2016

     

    השנה נסגרו: גלריה משונע (בהרצל 112, הבניין כבר נהרס), גלריה פלורנטין 45 (בפינת השוק), גלריה ארטמיסיה לאמנות נשים (בחלל שלה ברחוב אברבנאל, ייפתח משהו במעורבותו של אספן האמנות סרז' תירוש); סטודיו של מעצב התיקים יניב סלע (החלל שהתפנה סופח לסטודיו קעקועיזם הסמוך), סטודיו לעיצוב גרפי של נדב מזרחי (החלל הפך למשרד תיווך), חנות חגורות, דפוס הגולן והמכון להסרת קעקועים (כולם ברחוב פרנקל); וגם שתי מרפאות של וטרינרים (אחת בפלורנטין, שעל חורבותיה קמה מכולת הטבע; ואחת ברחוב ויטל, שעל חורבותיה תקום ככל הנראה מסעדה טבעונית). 

     


    כבר לא איתנו: וטרינרים, מעצבים ואמנים. ברחובות: פלורנטין, ויטל, השוק ופרנקל
    כבר לא איתנו: וטרינרים, מעצבים ואמנים. ברחובות: פלורנטין, ויטל, השוק ופרנקל

     

    גם אלה אינם: סניף בנק הפועלים (בהרצל), חנות לריהוט משרדי (בפלורנטין. החלל הגדול שלה חולק לשניים, ובחלליים התיישבו המכבסה ואחת מחנויות הפרחים), חנות גדולה לריהוט ביתי (בפרנקל), לפחות שש חנויות רהיטים (בהרצל), וארבע חנויות לבגדי גברים (ברחוב העליה); חנות מנורות (בנחלת בנימין), עסק למכונות לעיבוד מתכת ועץ (בהרצל), חנויות הצעצועים פרדיסו (בכפר גלעדי) ויש לי יום הולדת (באברבנאל), טמבורייה (בבנבנישתי), ומספרת הגברים שרק נפתחה במסילת וולפסון (החלל שלה מוצע להשכרה).

     


    צעצועים ורהיטים שכבר לא. ברחובות הרצל, פרנקל וכפר גלעדי
    לא גן עדן. צעצועים ורהיטים שנסגרו ברחובות הרצל, פרנקל וכפר גלעדי

     

    מהנוף נעלמו גם: חנות להלבשה תחתונה (ברחוב המשביר), חנות לשמלות כלה (ברחוב בנבנישתי), מקום לעישון נרגילות (ברחוב מעון), חנות של אביזרים למסיבות רווקות (בכפר גלעדי), ובית ספר קטן למוזיקה (בקורדוברו).

     


    כבר לא בולטות בנוף. ברחובות: המשביר, קורדוברו, כפר גלעדי ומעון
    גם אלה כבר אינם. ברחובות המשביר, קורדוברו, כפר גלעדי ומעון

     

    התאדתה גם החנות הוותיקה לאבזרי אופנה, אשליות (בכפר גלעדי פינת וולפסון. במקומה נפתחה חנות ללא שם לכל מיני צצקעס). וזה לא הסוף.

     


    על חורבות מכולת "הרפורמה" יקום בית מגורים. עוד בית מגורים. רחוב פלורנטין, 14 בספטמבר 2017

     

    צער רב נגרם מסגירתה של "הרפורמה" (המכולת הכי משפחתית ולבבית שפעלה בשכונה יותר מ-25 שנה, שנאלצה לסגור עקב הריסת הבניין והקמתו של בית מגורים); ומעציב גם מותו הפתאומי של הרפד:

     


    פלורנטין פינת בן עטר, 30 ביוני 2017
    פלורנטין פינת בן עטר, 30 ביוני 2017

     

    המרפדייה הפינתית הקטנה כבר פונתה מתכולתה, והחלל יושכר בקרוב. העובדה שכל חלל שמתפנה (עקב סגירה של עסק) נתפס די מהר (על ידי עסק חדש) מנחמת בערך כמו העובדה שכל חדר שמתפנה בבית אבות נתפס על ידי קשיש חדש. השיטה הכלכלית עובדת, רק שבדרך מישהו חייב למות. והחיים, כמובן, נמשכים.

     

    הופ, עוברים דירה

     

    את תחושת חוסר היציבות והשינוי הבלתי פוסק של הרחוב מלבה לא רק פתיחה של עסקים חדשים, אלא גם מעבר של עסקים ותיקים ממקום למקום בתוך השכונה. העסקים נגרפים בשצף הגועש, זזים הלאה - מרצון לשפר עמדות, או בלית ברירה: 

     


    אין צורך להוריד את השלטים. חנות חיות המחמד, שעברה מדרך שלמה, תפסה את מקומה של חנות רהיטים שנסגרה. רחוב הרצל, 31 באוגוסט 2017
    אומרים שאני אינני אני, אז מי אני בכלל, רהיטים או חיות מחמד? רחוב הרצל, 31 באוגוסט 2017

     

    "מזון וציוד לבעלי חיים" עברה לא מזמן מחלל קטן בדרך שלמה לחלל גדול של חנות רהיטים שנסגרה (בהרצל). מועדון הדיו (Club Ink) לקעקועים עבר כמה חנויות מזרחה על רחוב פרנקל (במקום מסעדה שנסגרה מזמן). את החלל שפינו הקעקועים תפסה בראונפילד לחיות מחמד (החנות שלהם ברחוב החלוצים, שהיתה יותר קטנה, הפכה למחסן); הסנדלריה של נתן עברה מלוינסקי לרחוב העליה; קופי לאב (מעבדת קפה) עברה ממרחביה לחלוצים, השואו רום של שמעון בוזגלו עבר מפרנקל לבן עטר; ולבנה זוהרים עברה ממש ממול (לצדו השני של רחוב מטלון).

     


    עשו רילוקיישן. ברחובות העליה, מטלון, פרנקל, מרחביה ופלורנטין
    עשו רילוקיישן. ברחובות העליה, מטלון, פרנקל, מרחביה ופלורנטין

     

    רילוקיישן הוא לא רק עניין של חברת הובלה ושיפוצניק. לעסקים יש השפעה סביבתית. סטודיו אדריכלות קטן, לדוגמה, החליט להשתדרג, ועבר לא מזמן מחלל פינתי בפלורנטין-שדרות וושינגטון לחלל ברחוב פרנקל (שפינתה חנות רהיטים, שהחליטה להשתדרג ועברה לצדו השני של הרחוב). את מקומו של הסטודיו לאדריכלות תפס משרד עורכי דין, ולכבוד הדיירים החדשים, נצבעו הקירות הבהירים של המבנה באפור, החלונות הבלגיים השקופים הוחלפו בזגוגיות שחורות ואטומות, ופינת הרחוב כבר הרבה פחות ידידותית.

     


    ממשרד אדריכלים פתוח ומזמין למשרד עורכי דין שחור ומבוצר, פלורנטין פינת שדרות וושינגטון
    מסטודיו אדריכלות פתוח ומזמין למשרד עורכי דין מסוגר ומנוכר, פלורנטין פינת שדרות וושינגטון

     

    הדחפורים בדרך

     

    חלק מהעסקים זזים רק בלית ברירה שכופה ההתחדשות העירונית. עסקים שפועלים במבנים המיועדים להריסה או לתמ"א נאלצים לעבור. בקרוב, צפויים שיפוצו והגבהתו של בית המגורים בפינת שדרות וושינגטון ופלורנטין (מול משרד עורכי הדין החדש); הריסת מבנה גדול מאוד בין הרחובות הרצל, מטלון וכפר גלעדי; הריסת מבנה נמוך קומה בפינת הרחובות העליה ומטלון; והריסת מבנה ארוך ברחוב הרבי מבכרך:

     


    המיועדים להריסה ולהגבהה. למעלה מימין: הרצל-מטלון- כפר גלעדי; משמאל: פלורנטין פינת שדרות וושינגטון. למה מימין: רחוב הרבי מבכרך; משמאל: העליה פינת מטלון
    המיועדים להריסה ולהגבהה. למעלה: הרצל-מטלון-כפר גלעדי (מימין) ופלורנטין-שדרות וושינגטון. למטה: הרבי מבכרך (מימין) והעליה-מטלון

     

    הדד-ליין המתקרב של הדחפורים הזיז ממקומם לא מעט עסקים, ובהם טבק בעליה (שעבר לצדו השני של רחוב העליה); חנויות צעצועים ותכשיטים, שנדדו מבלוק הרצל-מטלון-כפר גלעדי, לרחובות סמוכים; גבי הנגר שעבר עם הנגרייה שלו מבכרך לפרנקל (במקומה של חנות רהיטים שנסגרה); ומסעדת באגסי הוותיקה, שנפרדה מהפינה שלה (בפלורנטין-שדרות וושינגטון), והתיישבה בדרך שלמה (במקומה של מזללת מילו שנסגרה).

    התזוזות נמסרות ללקוחות, וכך מתמלאים הרחובות בשלטים זמניים בדרגות פירוט משתנות: 

     


    עוברים דירה כי אין ברירה. ברחובות העליה, פלורנטין, הרצל, כפר גלעדי ומטלון
    עוברים דירה כי אין ברירה. ברחובות העליה, פלורנטין, הרצל, כפר גלעדי ומטלון

     

    הגברת מחליפה אדרת

     

    לא כל שינוי זוכה להודעה פומבית. הגלידרייה ג'לה (בנחלת בנימין פינת לוינסקי), שנפתחה לפני שנתיים, הפכה השנה ל"יום טוב גלידה" (סביר להניח שעקב חילופי בעלות). לעומת זאת, יוסף הנקניק (בלוינסקי), נפתח רק השנה והציע טוסט-נקניק, אך כעבור זמן קצר הפך פתאום, על ידי בעליו, לחומוסיה. למה? שאלתי אותו. "אשתי הפכה לצמחונית", אמר יוסף. והאנגלית על החלון, שאלתי, זה בשביל התיירים? יוסף לא הכחיש.

     


    מאנגלית לעברית ומעברית לאנגלית. מגלידה לגלידה ומנקניק לחומוס. עונים לדרישות התיירים. רחוב לוינסקי
    מאנגלית לעברית ומעברית לאנגלית. מגלידה לגלידה ומנקניק להומוס. עונים לדרישות התיירים. רחוב לוינסקי

     

    בסביבה כל כך צפופה ותחרותית, משהו חייב לזוז, גם אם עומדים במקום. אז חומוס בית לחם (פלורנטין פינת ויטל), הגלידריה אניטה (פלורנטין) והבר אגנס (בקישון) עברו השנה שיפוץ וצבע; בבר נייט שיפט (ויטל) החליפו ויטרינות ודלת; משרדו של המתווך הצעיר ניב זקן (פלורנטין) השתדרג; לחנות המיצים מיט'שלי (פלורנטין) נוסף, אחרי שיפוצון, בר סלטים; ובמקום של חני לחיות מחמד (בקישון) הפכו את כל חלון הראווה למודעת מחירים ענקית, הכוללת את ההדגשה המפתה: "מחירי תחת".

     


    המשתפצות. ברחובות: הקישון, ויטל ופלורנטין
    בין אניטה ג'לטו למחירי תחת. המשתפצות ברחובות: הקישון, ויטל ופלורנטין

     

    ההכרח לצמוח כדי לשרוד דורש יותר משינוי קוסמטי, כפי שאפשר ללמוד מהשינוי שהתחולל באחרונה בחנות ותיקה אחת לחלקים של גופי תאורה (בנחלת בנימין). שנים לא היה לחנות הזאת אפילו שלט, וכעת לא רק שיש שלט, גם מראה מחסן החלפים המבולגן והמקסים שלה הוחלף בחלון ראווה מעוצב למשעי; כזה שיזמין פנימה לא רק בעלי מקצוע, אלא גם מבקרים שמגיעים לאזור בבגדים מגוהצים וידיים נקיות: 

     


    כבר לא מחסן. הפנים החדשות של החנות לאביזרים לבניית גופי תאורה, רחוב נחלת בנימין, 13 בספטמבר 2017
    כבר לא מחסן. הפנים החדשות של החנות לאביזרי תאורה. רחוב נחלת בנימין, 13 בספטמבר 2017

     

    משחק החיים

     

    הקמת עסק, מראה היטב גם השנה האחרונה, היא סוג של רולטה רוסית, שתוצאותיה לא ניתנות לניבוי או לחיזוי. בטוח שמי שמקים עסק חולם להצליח. מעטים מגשימים את החלום. מכון להסרת קעקועים נשמע כמו רעיון מוצלח בסביבה צעירה ומקועקעת, אך המכון המעוצב, עם השם המתוחכם PLAN B (בפרנקל), החזיק מעמד בקושי עשרה חודשים. ייתכן שהקדים את זמנו.

    הטעם של החיים, דֶלי טבעוני שקם בשדרות וושינגטון (על חורבות החנות סֶנדלווּד, למוצרי עץ קטנים), נסגר גם הוא כעשרה חודשים אחרי פתיחתו, למרות שאופנת הטבעונות רק מתפשטת.

    חייהן של חנות שמלות הכלה (בבנבנישתי) ומספרת הגברים (במסילת וולפסון) היו קצרים עוד יותר: משהו כמו שלושה חודשים הספיקו להם כדי להבין שחייבים לסגור את הדלת. אם נדרשת עוד הוכחה לכך שעסקים קטנים נולדים עם תעודת פטירה, אז יש. חנות הבגדים והנעליים הזולות, OMRA, נפתחה במאי 2017, וכעבור כשלושה חודשים נסגרה, והפכה למחסן:

     


    חנות הבגדים והנעליים הזולות נפתחה במאי 2017. כיום היא מחסן, רחוב פלורנטין
    במאי 2017 זו חנות בגדים ונעליים זולות, בספטמבר מחסן. רחוב פלורנטין

     

    וזה לא השיא. כי יש כאלה שמתו לפני שנולדו:

     


    בר הפיצה טוני: הבטחה שלא קוימה, רחוב ויטל, 14 בינואר 2017
    הפיצה של טוני: ביצה שלא נולדה, רחוב ויטל, 14 בינואר 2017

     

    השלטים הגדולים ברחוב ויטל הבטיחו בר פיצה או פיצה בר. אז הבטיחו. טוני'ס מעולם לא נפתח, ובמקומו התיישב טאבון ("יקראו לו טאבוניה עם א'", אמר לי בחור חביב שעסק בהסרת שאריות צבע מהוויטרינה, ואולי התכוון ל"טבוניא"):

     


    מחכים לסמבוסק. הטאבון, רחוב ויטל, 1 בספטמבר 2017
    מחכים לסמבוסק. טאבון בעבודה, רחוב ויטל, 1 בספטמבר 2017

     

    וטוני'ס הוא לא המקרה היחיד של ביצה שלא נולדה. ברביעיית פלורנטין, בישר שלט גדול על בואם הקרוב של הבורגנים (שייתפסו את מקומה של בורגרים שנסגרה): 

     


    לא שכונה לבורגנים, רביעיית פלורנטין, 20 בדצמבר 2016
    לא שכונה לבורגנים, רביעיית פלורנטין, 20 בדצמבר 2016

     

    אבל הבורגנים לא הגיעו, ובאותו מקום נפתחה מסעדת צעירים חמודה עם שם בלתי אפשרי - פאפומאמה:

     


    מכניסים חיים למתחם מדשדש: פאפומאמה על הדק, 8 בספטמבר 2017
    פאפומאמה מדליקים את הדק, 8 בספטמבר 2017

     

    המתחם של פיבקו לא מצליח לקיים הבטחות. גם השלט על האקווריום העגול היה גדול וברור:

     


    מי אתה לא נדע לעולם. עוד ביצה שלא נולדה. רביעיית פלורנטין, 24 באפריל 2017
    מי אתה לא נדע לעולם. עוד ביצה שלא נולדה. רביעיית פלורנטין, 24 באפריל 2017

     

    אבל הבר הבריא לא נפתח מעולם, ואת מקומו באקווריום תפס היפוכו:

     


    בריא לא בריא. רביעיית פלורנטין, 28 באוגוסט 2017
    בריא לא בריא, טוסט נקניק אלוהי. רביעיית פלורנטין, 28 באוגוסט 2017

     

    באקווריום השני במתחם, ממלאות את החלל שהותירה אחריה הגלידריה עלמקל, חנויות פופ אפ עונתיות כאלה ואחרות, שנפתחות ומיד נסגרות:

     


    בקצב הפופ-אפ: מכירות מתחלפות באקווריום, רביעיית פלורנטין
    בקצב הפופ-אפ: מכירות מתחלפות באקווריום, רביעיית פלורנטין

     

    הפופ-אפ אופנתי. טומֶטומאטו, מקום של פסטה (בשדרות וושינגטון), נולד בינואר וכעבור שמונה חודשים כבר יצא לחופשת שיפוצים, שבמהלכה אירח:

     


    מי אני, איטליה או הודו? שדרות וושינגטון, 2 בספטמבר 2017
    מי אני, איטליה או הודו? שדרות וושינגטון, 2 בספטמבר 2017

     

    מזל שיש איזה עוגן בסביבה: בורקס מיס (ברחוב שטרן). שום פופ אפ. שלושה דורות של משפחת אופים חרוצים. במאי האחרון הם חגגו בגאווה יום הולדת 50 לעסק, יובל של עבודה באותו מקום:

     


    לא נשברים. בורקס מיס חוגגים יובל של אפייה במקום אחד, רחוב שטרן, 26 במאי 2017
    לא נשברים. בורקס מיס חוגגים יובל של אפייה במקום אחד, רחוב שטרן, 26 במאי 2017

     

    וכל בוקר הם עדיין מבשלים:

     


    שומרים על המסורת: מבשלים מדי בוקר סיר ביצים קשות לבורקס, רחוב שטרן, 28 במאי 2017
    שומרים על המסורת: אין בורקס בלי ביצה קשה, רחוב שטרן, 28 במאי 2017

     

    שלב המסקנות

     

    מה כל זה אומר? קשה להסיק מסקנות נחרצות מגל פתיחות וסגירות עצום כזה, בשנה אחת בלבד. ובכל זאת מסתמנות כמה. שתיים, אולי שלוש:

     

    1. רחוב הרצל מתנער בהדרגה מתדמיתו כרחוב הרהיטים. בהכללה גסה אפשר לומר שעל כל חנות רהיטים שנסגרת בקצה אחד של הרחוב, נפתחת בקצהו השני חנות של אביזרים לסלולרי, ועוד בסיטונות. מה שאומר שלישראלים כיום חשוב יותר איך נראה הטלפון שלהם מאשר איך נראה הסלון.

     


    הסלולרי מוביל. חנויות האביזרים שנפתחו ברחוב הרצל
    המובייל מוביל. חנויות האביזרים שנפתחו השנה ברחוב הרצל

     

    2. מנקודת מבט של עירוב שימושים, שמאפיין את השכונה (מלאכה, מסחר, מגורים), המנצח הגדול הוא ענף שירותי היומיום: המכבסה החדשה שנפתחה השנה היא המכבסה ה-14 ברחובות שלנו; שלוש המספרות החדשות שכבר נפתחו, והשתיים שעומדות להיפתח בקרוב, נוספות על 20 המספרות הקיימות (שלוש מהן מספרות גברים, ואחת "ברבר שופ" אופנתית די צעירה ברחוב מרחביה). החנות החדשה לחיות מחמד מצטרפת לשש הוותיקות; כך שרק הטמבוריה החדשה, שהיא ה-11 בשכונה, נוטעת תקווה שאולי מישהו פה עדיין עוסק במלאכת כפיים, ולא רק אוסף כביסה בדרכו לקנות אוכל לכלב.

     

    3. אם גם בר פסטה שנפתח בנחלת בנימין וגם סביח שנפתח ברחוב השוק צירפו לשמם את לוינסקי, סימן שהתיירות פורחת. לוינסקי הוא מותג חזק. (וגם הוא לא מבטיח שום דבר. הסביח כבר נסגר). מצד שני, אם את מקומה של חנות למכירת מכונות לעיבוד עץ (עם שלט נפלא) תופס, לאחר סגירתה, בוטיק שמלות כלה (עם שלט בנוסח דביק: מה זה בכלל "fresh vintage"?):

     


    בשיטת המיטה החמה: ממכונה לחתונה. רחוב הרצל
    בשיטת המיטה החמה: ממכונה לחתונה. רחוב הרצל

     

    השכונה כבר לא אותה שכונה. ולגמרי ברור שבתקופת המעבר הזו היא נקרעת בין כיוונים מנוגדים:

    מצד אחד נפתח מקום שנותן מענה, כמו שאומרים, למציאות הכלכלית, עם "צא מהתסביך תאכל סביח":

     


    האופציה העממית. סניף בן חור, שדרות וושינגטון, 15 בספטמבר 2017
    האופציה העממית. סניף בן חור, שדרות וושינגטון, 15 בספטמבר 2017

     

    מצד שני, נפתח מקום שמציע גם הוא חומוס-צ'יפס-סלט, אבל עם לוק כאילו אותנטי, בניחוח נוסטלגי, שנוטה לאפיין מלכודות תיירים:

     


    מהאת כל כך מבסוטה? החומוסייה החדשה בסמטת השוק, 30 באוגוסט 2017
    מה את כל כך מבסוטה? החומוסיה החדשה בסמטת השוק, 30 באוגוסט 2017

     

    ומצד שלישי, אפשר כבר לחוש את משבי הרוח הצפונית. עם עסקים כמו סניף רשת סנטרל - בוטיק מאפים  שנפתח במאי:

     


    בוטיק מאפים, רחוב פלורנטין 26 במאי 2017
    בוטיק מאפים, רחוב פלורנטין 26 במאי 2017

     

    והצטרף לסוויט בוקס, אפייה אמריקאית, שנפתח כבר בקיץ שעבר:

     


    רחוב החלוצים, 13 באוקטובר 2016
    קופסה מתוקה, רחוב החלוצים, 13 באוקטובר 2016

     

    השם הלועזי, חלון הראווה, עיצוב החלל - כל אלה מעניקים לסביבה מראה אחר, בינתיים חריג, ובשל כך נוכח בה מאוד. גם חנויות הפרחים החדשות, עם חלונות הראווה המסודרים והשמות הלועזיים, מריחות כמו רחוב בזל:

     


    פורחות בלועזית, רחוב שטרן (מימין), רחוב פלורנטין (משמאל)
    פריחה צפונית מעוצבת, רחוב שטרן (מימין), רחוב פלורנטין (משמאל)

     

    ובוודאי שאינן דומות לאחיותיהן הוותיקות, החיות, והלא-יומרניות:

     


    פריחה שמחה, רחוב זבולון, 5 בספטמבר 2017
    פריחה דרומית שמחה, רחוב זבולון, 5 בספטמבר 2017

     

    גם חנויות הבגדים החדשות נושאות עמן משב רוח של מקום אחר. הלו, זה פלורנטין?

     


    כמו בצפון העיר. חנות בגדים חדשה ברביעיית פלורנטין
    כמו בצפון העיר. חנות בגדים חדשה ברביעיית פלורנטין

     

    הכיוון, אם כך, די ברור. למזלנו, יש גם טיפוסים שלא מפחדים מאופי, ובפשטותם המדויקת מצליחים לשמר, גם במקום חדש שנפתח, משהו מרוחה של הסביבה. קיוסקו קוראים למקום הזה, וימיו הראשונים מלמדים שהעסק עובד:

     


    קיוסקו. רחוב פרנקל, 15 בספטמבר 2017
    קיוסקו. בית קפה חדש שלא נכנע לצו האופנה (מימינו: חלל העבודה השיתופי FLO), רחוב פרנקל, 15 בספטמבר 2017

     

    כך שאולי יש תקווה לעוד כמה שנות "פלורנטין", לפני שינחת עליה גורלו המר של רחוב שינקין.

     

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מתגוררת בפלורנטין ומצלמת יום יום ברחובות השכונה. פעם היא היתה עיתונאית.

    "שכונה היא החלק בעיר, שאפשר לנוע בו בקלות ברגל, או במילים אחרות, אם להתחכם, החלק בעיר, שאין צורך ללכת אליו כי הרי כבר נמצאים בו" (מתוך "חלל וכו: מבחר מרחבים", הוצאת בבל, תרגום: דן דאור ואוולין עמר). 

    ***

    שנים חלפתי ברחובות שכונת מגורי, אבל רק בסוף ספטמבר 2011 התחלתי לראות אותם. בעקבות אסון משפחתי, התחלתי לשוטט. יום יום, במשך שעות. להסתובב, להתבונן, וגם לצלם. בהתחלה בעיקר גרפיטי. עוד ועוד ציורים, כתובות, סימנים שהשאירו אחרים. לאט לאט המבט התרחב והצטמצם. התרחב לבניינים ורחובות, הצטמצם לפיות מרזבים ושברי מדרכות. בחודשים שחלפו, נאספו ונאגרו אצלי אלפי צילומים, שהתבוננות חוזרת בהם מזהה דפוסים, מגלה תופעות, מעלה שאלות. הבלוג עוסק בהן. וגם בחולף ובמתקלף, באקראי ובארעי, בתרבות הרחוב הדינמית והעשירה של שכונה אחת, פלורנטין, בדרום תל אביב. 

    ***

    איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה? האם אפשר לתאר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן  מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת? אין תשובות. הבלוג מחפש אותן.

    ***

    פלורנטין קטנה. רחוב העליה במזרח, אליפלט במערב, דרך יפו בצפון ודרך שלמה (סלמה) בדרום. מצפון לדרום חוצים אותה: נחלת בנימין, הקישון ואברבנאל. ממזרח למערב - לווינסקי, מטלון, וולפסון, פרנקל (בעבר עמק יזרעאל) ופלורנטין. ביניהם יש רשת של רחובות קצרים, סמטאות צרות והמון אוצרות והפתעות.
    מדי פעם נסחפתי גם מחוץ לגבולות הרשמיים הללו, למעגל השני שמגיע עד שדרות הר ציון, רחוב שלבים, רחוב גת רימון ודרך קיבוץ גלויות.

    ***

    הבלוג המצולם הוא מסע במקום שלא צריך לחפש בו כדי למצוא.