"אמא היא אולי האשה היחידה בעולם שאביה, בעלה ובנה הומואים"

הומו דור שלישי: אבא של אימרי קלמן, איש חיי לילה שנשוי לאיש היי טק מוסלמי, יצא מהארון, ובעקבותיו יצא מהארון גם סבו. בשבוע הבא הוא מתמודד בפריימריז של מרצ

דינה חלוץ

|

19.10.17 | 09:54

אמרי קלמן. "היציאה של סבא שלי מהארון היתה מפתיעה. הוא חי כיום עם בן זוג וסבתא גרה בבית ליד, והם אוכלים ארוחות ערב ביחד" (צילום: דפנה טל)
אמרי קלמן. "היציאה של סבא שלי מהארון היתה מפתיעה. הוא חי כיום עם בן זוג וסבתא גרה בבית ליד, והם אוכלים ארוחות ערב ביחד" (צילום: דפנה טל)

עד גיל תשע החיים של אימרי קלמן (31) היו שגרתיים למדי. אמא, אבא, אחות גדולה, אחות קטנה - משפחה ממוצעת כפר־סבא. אבל אז אביו, דב קלמן, איש תיירות במקצועו, עזב את הבית והודיע שהוא אוהב גברים. בעקבותיו יצא מהארון גם סבו, דוד, אבי אמו. "אבא שלי לקח לשיחה אותי ואת אחותי הגדולה תמנע, שהייתה אז בת עשר, וסיפר לנו שהחבר הטוב של אבא הוא למעשה בן הזוג שלו", משחזר אימרי. "תמנע התחילה לבכות, היא חשבה שאם הוא לא אוהב בנות, אז הוא בטח לא אוהב אותה. אני בעיקר חששתי מהבושות, זה לא גיל שבא לך שיהיה לך אבא הומו".

 

שלא לדבר על סבא

"סבא גר בהולנד. היציאה שלו מהארון הייתה אמנם מפתיעה, אבל לא משפיעה. הוא חי כיום עם בן זוג וסבתא גרה בבית ליד, והם אוכלים ארוחות ערב ביחד. זה באמת סיפור מיוחד ויוצא דופן".

 

כל זה נפל עליך כרעם ביום בהיר?

"קודם ההורים התגרשו, ולא הבנו למה. זה לא היה נורא כל כך, כי גירושים לא היו נדירים, אבל הבשורה שאבא שלי הומו הייתה בעבורי הלם. הוא היה מאוד אהוב על החברים שלי, רציתי להמשיך להיות ילד מקובל ומגניב, והרגשתי שאולי עכשיו לא אוכל להביא יותר חברים הביתה".

 

שמרת את זה בסוד?

"בטח, כולנו. שבע שנים זה היה סוד. פעם אבא שלי

"הבשורה שאבא שלי הומו הייתה בעבורי הלם. הוא היה מאוד אהוב על החברים שלי, רציתי להמשיך להיות ילד מקובל ומגניב, והרגשתי שאולי עכשיו לא אוכל להביא יותר חברים הביתה"

קיבל מבן הזוג שלו דיסק של הסרט 'טיטאניק' עם הקדשה, ולקחתי אותו כדי לשמוע בבית. חבר שהיה אצלי פתח את העטיפה והייתי בהיסטריה שאני חייב לקחת ממנו את האלבום, לפני שהוא מספיק לקרוא את זה. הסתרתי את זה שנים, עד שהבנתי שכולם יודעים".

 

איך ידעו?

"כי זו כפר־סבא, עיר קטנה, ואנשים מדברים. אבא שלי המשיך לגור עם בן הזוג שלו לידנו, וזה נושא מעניין. הרי על מה ידברו אם לא על זה?" .

 

איך הבנת שיודעים?

"אחת החברות שלי פשוט שאלה אותי על זה. ברגע שהיא שאלה - הבנתי שכולם יודעים, והייתי בעננים. זאת הייתה הקלה. היא שחררה אותי מהעול הזה, מהמועקה. הייתי בן 16, ובאיזשהו מקום גם הזהות המינית שלי הייתה תקועה בגלל זה. הסוד הזה עצר אותי".

 

מתי הבנת שגם אתה?

"כשהשתחררתי מהסוד. עד אז הייתי נורא מבולבל, לא ידעתי אם אני אוהב נשים או גברים, לא התעסקתי בזהות המינית שלי בכלל. זה היה סגור בארון, אפילו לא עשיתי ביד מרוב שפחדתי מה זה יגיד עליי. המשיכה לגברים לא הטרידה אותי, אבל הייתה לי בעיה עם המילה הומו. זו מילה איומה. קללה. מי רוצה להיות חלק ממותג כזה?".

 

איך אמא שלך קיבלה את היציאה שלך מהארון?

"בדיסקרטיות. היא אדם קצת יותר מופנם. היא התמודדה תוך תקופה קצרה עם כמה אתגרים לא פשוטים ולא היה לה קל עם אף אחד מהם. נוסף לזה שהיא התגרשה ואבא שלה ובעלה לשעבר יצאו מהארון - היא גם איבדה בת. זמן קצר לפני שההורים שלי התגרשו, הם אימצו את נויה, ילדה שנולדה עם מחלת לב קשה ונזנחה בבית החולים. הם טיפלו בה באהבה ובמסירות, בשבילי היא הייתה אחות לכל דבר, אבל בגיל חמש היא נפטרה במהלך ניתוח לב. כך שהיציאה שלי מהארון הייתה עוד קושי שהיא התמודדה איתו, אבל זה כבר היה קטן עליה. אמא שלי היא אולי האישה היחידה בעולם שגם אבא שלה הומו, גם בעלה (לשעבר) הומו וגם הבן שלה הומו".

 

עוד הוכחה שלנטייה מינית יש הקשר גנטי

"גנטית לא הייתה לי כנראה אפשרות לברוח מזה, וגם לא רציתי לברוח. לא הפחיד אותי להיות הומו, כי ראיתי עד כמה אבא שלי מאושר, ושיש לו זוגיות טובה, משפחה ועבודה. אנשים כמ

"אמא שלי התמודדה תוך תקופה קצרה עם כמה אתגרים לא פשוטים ולא היה לה קל עם אף אחד מהם. נוסף לזה שהיא התגרשה ואבא שלה ובעלה לשעבר יצאו מהארון - היא גם איבדה בת"

ו אבא שלי אפשרו לציבור להיחשף להומו אחר. אני בטוח, שגם בלי לדעת את זה, אבא שלי שינה את המציאות החברתית שגדלתי לתוכה".

 

איך סיפרת לו?

"הוא פשוט שאל אותי, ובכך עזר לי לספר לו. נסענו באוטו, ברדיו התנגן השיר 'בוא' של עברי לידר מהסרט 'יוסי וג'אגר', זה היה השיר שלי ושל בן הזוג שלי מהשכבה, אז התקשרתי אליו והשמעתי לו את השיר, ואבא שאל 'אתם רק חברים?' ועניתי 'אנחנו בני זוג'".

 

אתה יכול להבין למה הוא היה בארון כל כך הרבה שנים?

"ברור, הוא לא רצה להכיר בזה בעצמו. להיות הומו היה חושך, דברים רעים, לא הייתה בזה שום תקווה לחיים באותם ימים. הייתה בדידות איומה, בלי זוגיות, בלי משפחה, בלי ילדים. בשביל מי שרוצה משפחה, להיות הומו לא הייתה אופציה בכלל. רק בשנים האחרונות חל מהפך, הומואים מתחתנים ומקימים משפחה, ואחד התורמים למהפך הזה היה אבא שלי.

"כיום, אחוז נכבד מהילדים בגני הילדים שבתל־אביב הם ילדים למשפחות גאות. כמות הלהט"בים שעושים ילדים בישראל היא מטורפת, זה לא קיים בשום מקום בעולם".

 

עם אביו דב, שגם יצא מהארון. "לא הפחיד אותי להיות הומו, כי ראיתי עד כמה אבא שלי מאושר" (צילום: דפנה טל)
    עם אביו דב, שגם יצא מהארון. "לא הפחיד אותי להיות הומו, כי ראיתי עד כמה אבא שלי מאושר"(צילום: דפנה טל)

     

    קראתי לו אשתי

     

    קלמן נחשב לאחד מאבות הקהילה ואיש חיי הלילה של תל־אביב, בעיקר בגזרת הגייז. הוא היה מבעלי "שפגאט", "כולי עלמא" ו"מיני קלאב", והפיק את ליין המסיבות הגאה "דרעק" ו"סבן אילבן". במהלך השנה האחרונה מכר את חלקו בעסקים לטובת התמסרות לפוליטיקה.

     

    עוד לפני שפרש משפגאט, החליט לסגור את המקום בשבתות, בגלל שהתקרב למסורת היהודית ולמסורות סוציאליסטיות ברוח תנועת מרצ. "ההחלטה הגיעה יותר ממקום של לא להעסיק אנשים שבעה ימים בשבוע", הוא מסביר. "עבדתי הרבה מאוד שנים בשבתות, וכיום אני חושב שצריך לכבד את השבת ולהקדיש אותה למנוחה, בדיוק לפי הציווי האלוהי, אבל לא ממקום דתי אלא ממקום חברתי. גיליתי שהדת היהודית היא מאוד סוציאלית ושאפשר לשאוב ממנה הרבה רעיונות חברתיים".

     

    זה כחצי שנה שהוא נשוי למוחמד (28), מנהל מוצר

    לא יכולתי לשאת את המחשבה שלבן הזוג שלי קוראים מוחמד. בטח שלא יכולתי לקרוא לו בקול רם. מוחמד זה סמל, זה מותג שלמדנו לפחד ממנו"

    בחברת הייטק, במקור מירושלים. בצעירותו הספיק להכיר ולדעת נשים בטרם בחר בגברים, ואף נחשב לרווק מבוקש והולל בטרם נישא. את מוחמד הכיר לפני שנתיים, במהלך מצעד הגאווה. הוא היה על המשאית של ליין מסיבות הגייז "דרעק", מוחמד סימן אותו מרחוק, ולאחר מכן ביקש ממכר משותף להכיר ביניהם ואף כתב לו בפייסבוק.

     

    "לא לגמרי זרמתי עם הפלרטוט, בטח לא תיארתי לעצמי שאני מתכתב עם בעלי לעתיד", הוא צוחק. "התאהבתי בו מהרגע הראשון שנפגשנו, הוא חתיך הורס, יפה מבפנים ומבחוץ".

     

    הוא ערבי מוסלמי, אתה יהודי.

    "לא הפריע לי שהוא ערבי, אבל לא יכולתי לשאת את המחשבה שלבן הזוג שלי קוראים מוחמד. לא יכולתי לדמיין את זה אפילו, ובטח שלא יכולתי לקרוא לו בקול רם.

    "מוחמד זה סמל, זה מותג שלמדנו לפחד ממנו. לקח לי זמן, כמעט שנה, עד שהבנתי שאין לי בכלל את הזכות לשפוט אותו על שמו, רק בגלל המטענים שאני מעמיס על השם הזה. כמעט הפסדתי אותו. לא לקח הרבה זמן עד שאני חיזרתי אחריו".

     

    איך התהפך הגלגל?

    "הלכתי לטיפול, והמטפלת שאלה אותי מתי בפעם האחרונה הייתי עם אישה. השאלה הדהימה אותי, מה זה משנה עכשיו? אני הומו וזהו, אבל דווקא אז הבנתי, שברגע שהגדרתי את עצמי כהומו הפסקתי להסתכל על נשים. התרגיל המחשבתי הזה גרם לי להבין, שאני אוטם את עצמי לאפשרויות ושחררתי את המקום הזה, גם את עניין השם של מוחמד".

     

    למה הלכת לטיפול?

    "הרגשתי שאני לא מצליח לפתח זוגיות משמעותית, ארוכה, הדדית ומתגמלת. היו לי המון מערכות יחסים אבל הרגשתי שזה לא זה".

     

    איך קיבלו את מוחמד בסביבתך?

    "בהפתעה, אבל גם בחיוך. כל מי שפוגש אותו, כל כך

    "בנסיעה האחרונה שלנו עמדתי בתור לבדיקת דרכונים של האיחוד האירופי בוורשה, עם הדרכון ההולנדי שלי, ואמרתי למוחמד לבוא איתי. הבודק אמר: 'רק אשתך יכולה לעמוד בתור הזה בלי דרכון אירופי', אז אמרתי לו: 'מה זאת אומרת? הוא אשתי'"

    ברור לו למה התאהבתי בו. השם שלו זה באמת אישו מאוד מורכב, למשל בשדות תעופה".

     

    מה באמת קורה לכם בשדות תעופה?

    "להפתעתי, עברנו חלק עד עכשיו. אנחנו באים ביחד, מחזיקים ידיים, וכנראה זה עושה משהו לבודקים הביטחוניים.

    "בנסיעה האחרונה שלנו עמדתי בתור לבדיקת דרכונים של האיחוד האירופי בוורשה, עם הדרכון ההולנדי שלי, ואמרתי למוחמד לבוא איתי. הבודק אמר: 'רק אשתך יכולה לעמוד בתור הזה בלי דרכון אירופי', אז אמרתי לו: 'מה זאת אומרת? הוא אשתי'".

     

    למה אמרת אשתי ולא בעלי?

    "כי הוא שאל על אשתי. זה לא שיש בינינו חלוקת עבודה על פי מגדר".

     

    למה התחתנתם?

    "זה היה ספונטני. היינו במסיבת יום הולדת של חברים, ובאופן הכי ספונטני הוא לקח בייגלה מהשולחן, כרע ברך והציע. אחרי חודשיים לקחתי יוזמה וקניתי לו טבעת. עשינו טקס ספונטני ואינטימי במיוחד. כשיגיע הרגע שבו המשפחה שלו תוכל להשתתף בטקס כזה, נעשה חתונה גדולה יותר".

     

    המשפחה שלו לא מקבלת אתכם?

    "יש לו משפחה אוהבת ותומכת אבל זה מאוד מורכב".

     

    עם בו זוגו. "כמעט הפסדתי אותו" (צילום: אלבום פרטי)
      עם בו זוגו. "כמעט הפסדתי אותו"(צילום: אלבום פרטי)

       

      השראה מהבית היהודי

       

      בימים אלה מתמודד קלמן, שנחשב לבכיר בקהילה הגאה, על תפקיד יו"ר סניף מרצ בתל אביב, בוועידת מרצ שתתקיים השבוע. עד לאחרונה הוא שימש יו"ר (משותף) של אגודת הלהט"ב וגם כעת הוא פעיל במוסדותיה, כחבר הוועד המנהל של האגודה ובעיקר במסגרת איגי (ארגון הנוער הגאה). "הייתי בשני צדי המתרס, גם נער שיצא מהארון וגם בן משפחה של מי שיצא מהארון, ואת כל המורכבות והניסיון שלי אני מביא לאיג"י, כדי לעזור לבני הנוער להבין גם את הפרספקטיבה של ההורים והאחים שלהם", הוא מסביר.

       

      למרצ התפקד אחרי הרצח ב"ברנוער", בשנת 2009. "האירוע הזה היה בשבילי Wake up call. הרגשתי שאני חייב לעשות משהו. מאז עשינו מהפכה תודעתית כלפי הנוער הגאה, וזה אומר שיותר בני נוער מרגישים נוח להצהיר על נטיותיהם. אבל לא סיימנו את המהפכה, אנחנו בעיצומו של המאבק, והיכולת שלי להביא לשינוי אמיתי מתוך האגודה היא מוגבלת. הכנסת היא הזירה הנכונה לפעולה ולכן אני שואף להיות חלק ממנה".

       

      איזה שינוי, למשל, לא יכולת להביא במסגרת פעילותך באגודה?

      "כיו"ר אגודה הייתי שותף להגשת בג"צ לרישום ילדים ובג"צ לשיוויון בנישואים, הגדלתי את תמיכת הממשלה בארגונים והעמקתי את הקשר עם השותפים באמריקה.

      "אבל, זה היה בעיקר לשכנע את המשוכנעים. אני רוצה להגיע לקהל הרחב, כולל הקהילה הדתית. אין סיבה ששתי הקהילות יהיו משני צדי המתרס, אנחנו נגדם והם נגדנו.

      "אני מאמין באלוהים, אני שמח על הזהות היהודית שלי, היא נותנת לי הרבה משמעות לחיים ואני מוצא בה ערכים והשראה.

      "אני לומד תורה, ושאלתי לא פעם את הרב שלי איך

      "בקהילה הגאה יש דתיים, והרבנים חייבים לתת להם פתרונות הלכתיים. כמו שמצאו פתרון לשומרי שבת, אפשר למצוא פתרונות גם לפסוק הזה, שיאפשר לאנשים מאמינים לחיות על פי נטייתם"

      זה שניתנו כל כך הרבה פרשנויות, לפעמים סותרות, על כל פסוק בתורה, ורק על הפסוק האוסר משכב זכר לא הייתה אפילו פרשנות אחת. אף אחד לא רצה לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה.

      "הגיע הזמן שהרבנים ינהלו דיון על הפסוק ומשמעויותיו. אני בטוח, שגם הם יבינו שהפסוק הזה לא רלוונטי לימינו".

       

      למה משנה לך מה הרבנים חושבים?

      "בקהילה הגאה יש דתיים, והרבנים חייבים לתת להם פתרונות הלכתיים. כמו שמצאו פתרון לשומרי שבת, אפשר למצוא פתרונות גם לפסוק הזה, שיאפשר לאנשים מאמינים לחיות על פי נטייתם.

      "הפסוק הזה נאמר לפני 3,000 שנה, כשמשכבי זכר מנעו את קיום המצווה 'פרו ורבו', אבל כיום התקדמנו ולהט"בים יכולים להביא ילדים ואף עושים זאת בהמוניהם, כך שהוא לא רלוונטי".

       

      איזה שינוי כבר אפשר לחולל, כשמרצ היא מפלגת אופוזיציה נצחית וקטנה?

      "זה לא חייב להיות ככה. התרגלנו לחשוב שמרצ היא רק נגד, אבל אני רוצה להגיד גם מה בעד. מרצ הוא מותג לא טוב. השם שלה מורכב משתי מפלגות שלא קיימות כבר 20 שנה.

      "אפשר לספר סיפור חדש, עם אנשים חדשים. אני רוצה לברר תחילה למי מרצ מדברת".

       

      למי אתה רוצה שהיא תדבר?

      "אני רוצה שמרצ תהיה בית למיעוטים, ולצורך העניין, למשל, גם נשים הן מיעוט. הנשים הן המנהלות האמיתיות של החיים, אבל בניגוד לכל היגיון, כשהן מגיעות למרחב הציבורי, הן נתקלות בתקרת זכוכית.

      "משום מה קיבלנו את המציאות הזאת, שגברים הם המנהלים של העולם, למרות שנשים עושות את זה טוב הרבה יותר מאיתנו. נשים חייבות לקחת פיקוד, שר אוצר זה תפקיד קלאסי לאישה, תראי איך הן מנהלות את הבנקים".

       

      ממי אתה שואב השראה?

      "תתפלאי, אבל מ'הבית היהודי'. הם לקחו את המפד"ל, שהייתה מפלגה בדעיכה, והפכו אותה למותג שהביא 12 מנדטים. זה מה שצריך לקרות גם במרצ".

       

      ירושלים כוותיקן

       

      אם יש משהו שמרתיח אותו במדינה זו הסיסמה "שתי מדינות לשני עמים". "מה זה?" הוא שואל, "למי זה טוב? איפה עובר הגבול? מה נעשה עם הערבים מפה והמתנחלים משם? איך אפשר לפתור בעיה כל כך סבוכה, עם סלוגן כל כך שטחי? אי־אפשר לשבת בתל־אביב ולהחליט מה טוב לערבים ומה טוב למתנחלים".

       

      איך אתה היית פותר את הסכסוך?

      "קודם כל – מתחיל בירושלים. הסיפור של העיר העתיקה בירושלים הוא סיפור מאוד קריטי להבנת הסכסוך. צריך להפוך את ירושלים לוותיקן, כלומר, למדינה קטנה שקדושה לכל הדתות.

      "אני רוצה להקים משפחה עם מוחמד. לצערי המדינה לא מאפשרת לנו פונדקאות בישראל, אבל לא נחכה לאישור, נעשה ילדים בדרך שנבחר, וכרגע כל האופציות על השולחן"

      יהיה לה שלטון עצמאי ואנשי משמר עצמאיים עם מדים לבנים ויפים, ומיליוני תיירים יבואו ויצטלמו איתם, כמו בוותיקן".

       

      הזוגיות שלך ושל מוחמד לגמרי גלויה. אתה לא חושש לחייכם?

      "אני מודע לסכנה, בתור יו"ר אגודת הלהט"ב כבר נחשפתי לסיפורים של אנשים שברחו מהמשפחות שלהם והיו בסכנת חיים ממש, אבל זה לא המצב שלנו.

      "אנחנו לגמרי מודעים למורכבות שהזוגיות הזו מציפה אצל אנשים שרואים רק פוליטיקה של זהויות".

       

      ומה עם ילדים?

      "אני רוצה להקים משפחה עם מוחמד. לצערי המדינה לא מאפשרת לנו פונדקאות בישראל, אבל לא נחכה לאישור, נעשה ילדים בדרך

      שנבחר, וכרגע כל האופציות על השולחן. יש לנו אפילו שמות, אבל אני לא מגלה".

       

      שמות יהודים או ערבים?

      "קוסמופוליטיים".

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד