אדריכלות

    מבשרת כיעור וכוחנות: מתנגדי הקניון שפגע בנוף נזכרים כיצד נהדפו

    ''היה איום על חיי בטלפון'', ''ההתנהלות הייתה אגרסיבית וכוחנית בדיונים בוועדה המחוזית'' - נזכרים שני המתנגדים הראשיים להקמת הקניון, שנמצא בלב חקירה פלילית

    מיכאל יעקובסון

    |

    11.09.17 | 11:38

    פעם, ''מחלף הראל'' ו''העלייה לקסטל'' היו שני מושגים עם מטען לאומי קולקטיבי. היום זה קניון שמשתלט על הדרך הכי חשובה בארץ (צילום: מיכאל יעקובסון)
    פעם, ''מחלף הראל'' ו''העלייה לקסטל'' היו שני מושגים עם מטען לאומי קולקטיבי. היום זה קניון שמשתלט על הדרך הכי חשובה בארץ (צילום: מיכאל יעקובסון)
    אם בעבר הציבו לצד כביש 1 אתרי זיכרון של משוריינים ואנדרטאות להנצחת הנופלים, הרי שיזמי הקניון קיבלו את הנוף המרהיב והמשמעותי הזה לייעוד אחד: מכירות (צילום: מיכאל יעקובסון)
    האדריכל אבנר שר יצר קניון שנראה בדיוק כמו עשרות קניונים אחרים בארץ. שדרה ראשית, חנויות של רשתות, דרגנועים וכיפת זכוכית (צילום: מיכאל יעקובסון)
    במקור זה היה אמור להיות קניון פתוח. תחקיר חדשות 2 גילה, כי היזמים הצליחו לקבל אישור לקירוי מלא של הקניון מבלי לשלם על כך (צילום: מיכאל יעקובסון)
    הערר שהוגש נגד התוכנית המקורית הצליח לעצור אותה. אחרי ששני המתנגדים הראשיים פרשו מוועדת התכנון המחוזית, חזרה באורח פלא התוכנית לשולחן - ואושרה עם שינויים (צילום: מיכאל יעקובסון)

    "הגשתי התנגדות והיה איום על החיים שלי. התקשרו בטלפון וזה היה ממש איום", נזכר האדריכל מייק טרנר בתהליך האישורים שהוביל להקמתו של "קניון מבשרת" במחלף הראל, בכניסה למבשרת ציון. טרנר היה אז נציג ציבור מטעם עמותת האדריכלים בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, שדנה בתוכנית והדפה התנגדויות שנשמעו כלפיה.

     

    הקניון, שמשקיף על כביש 1 בין תל אביב לירושלים, נחנך בדיוק לפני שנה. כעת הוא נמצא בעין הסערה: המשטרה עצרה לחקירה את רמי לוי, מבעלי הקניון, ואת יורם שמעון ראש מועצת מבשרת ציון, בחשד לעבירות מרמה, הפרת אמונים וקבלת שוחד.

     

    המעצרים לא מפתיעים את טרנר. לוי ושמעון עצמם לא היו מעורבים בתוכנית באותו שלב, אך חברת "הורייזן גולד השקעות", השותפה בבעלות על הקניון, הייתה החברה היזמית שקידמה את הפרויקט. טרנר מציין, כי דיווח לוועדה המחוזית על האיום הטלפוני וביקש לערב בכך את המשטרה; לטענתו, בקשתו נדחתה על ידי יו"ר הוועדה המחוזית אז, מתי חותה. זאת ועוד: לטענת טרנר, קבלן אחד שמע על האיומים ולא היסס להציע לו אבטחה צמודה על חשבונו, אך טרנר סירב.

     

    גם קניון הראל (ברקע) הוא לא יצירת מופת, אך לפחות היה בו איזשהו ניסיון לחמוק מהכביש הראשי. בקניון מבשרת (משמאל) ההשתלטות על הנוף היא כוחנית (צילום: מיכאל יעקובסון)
      גם קניון הראל (ברקע) הוא לא יצירת מופת, אך לפחות היה בו איזשהו ניסיון לחמוק מהכביש הראשי. בקניון מבשרת (משמאל) ההשתלטות על הנוף היא כוחנית(צילום: מיכאל יעקובסון)

       

      "כל ההתנהגות של היזמים הייתה מאד אגרסיבית וההתנהלות בדיונים היתה כוחנית", מוסיף מנחם זלוצקי, שהיה שותף לדיונים באותה ועדה, כנציג המשרד להגנת הסביבה. בסופו של דבר, הערר שהוגש נגד התוכנית הצליח לעצור אותה, אך לאחר שטרנר וזלוצקי פרשו מהוועדה, חזרה כבדרך פלא התוכנית ואושרה עם שינויים.

       

      טענותיהם של טרנר וזלוצקי התמקדו בפגיעה בנוף הייחודי, המלווה את הדרך העולה לירושלים. במסמך שחיבר טרנר כבסיס לערר, הוא הציף מושגים כמו "רוח המקום של נוף ירושלים", "עלייה לרגל", "הדרך לירושלים" ו"משמעות רוחנית" – מושגים שאין להם קשר לקניון מבשרת.

       

      אי-אפשר להתחמק מהקניון

       

      אותיות הבטון הגדולות שהרכיבו את המלה "הראל" ציינו לנגד עיני הנהגים לא רק את שם המחלף, אלא נשאו מטען היסטורי הירואי: הראל הייתה החטיבה שלחמה בהרי ירושלים במלחמת העצמאות, ובין מפקדיה היו יצחק רבין ויוסף טבנקין. שנים רבות מאוחר יותר יצמח בכניסה למבשרת "קניון הראל", שאמנם משקיף על הכביש, אך עדיין היה בו איזשהו ניסיון להשתלב בבתים הקטנים של מבשרת, ואפשר היה להתחמק מלראות אותו.

       

      לכאורה חלונות אופקיים, למעשה הבניין אטום (צילום: מיכאל יעקובסון)
        לכאורה חלונות אופקיים, למעשה הבניין אטום(צילום: מיכאל יעקובסון)

        אשליית המקדש, המקובלת באינספור קניונים, חוזרת גם כאן. מי ויתר על ההיטלים? המשטרה חוקרת (צילום: מיכאל יעקובסון)
          אשליית המקדש, המקובלת באינספור קניונים, חוזרת גם כאן. מי ויתר על ההיטלים? המשטרה חוקרת(צילום: מיכאל יעקובסון)

          השימוש היחיד של הקניון: להגיע לקופה (צילום: מיכאל יעקובסון)
            השימוש היחיד של הקניון: להגיע לקופה(צילום: מיכאל יעקובסון)

             

            בקניון מבשרת של רמי לוי ו"הורייזן גולד השקעות", אין שום ניסיון להשתלב. יש רק ניסיון למשוך את תשומת הלב המרבית. מדרך היסטורית שלאורכה פזורים מונומנטים, המספרים ללא מלים את סיפורי הגבורה של אמיצים שעלו לירושלים כדי לשבור את המצור שבו הייתה נתונה, מדרך שלאורכה אתרים המתארים את קורותיה של הארץ הזו לאורך מאות שנים - קברי שייח, מתקני מים, אכסניות, אנדרטאות ושרידי משוריינים –הפכה הדרך למפגן זועק של צריכה בכל מחיר. קניות בלבד.

             

            הקניון של רמי לוי, שבולט היטב ביום ובלילה, הוא שיקוף של מציאות שבה שולטים תאגידים ובעלי הון, שלא מותירים לציבור מפלט של סביבה חופשית ובריאה. את הקניון תכנן האדריכל אבנר שר, שמתמחה בקניונים במיקומים לא מרכזיים (רמלה, נהריה והקריות). כאשר מציבים קניון סתמי בדרך הכי ראשית במדינה, זהו סיפור אחר.

             

            עיצוב הקניון פשטני: תיבה אטומה המונחת במגרש בשטח של כ-9 דונם, ומסכי זכוכית גדולים קבועים בשני קצותיה. כמו ברבים מהקניונים, מסך הזכוכית ממוקם במתחם האוכל ובתי הקפה. החזיתות מחופות באבן בהירה, ופסים אופקיים שחורים אמורים להעניק לבניין את ייחודו. הפסים האלה יוצרים אשליה של פתחי חלונות עם זכוכית כהה, אך לא כך היא: הקניון מציע אטימות מוחלטת.

             

            גם בממדים וגם במיקום, זהו קניון גדול, סתמי ושתלטני:

             

             (תוכנית: אדר' אבנר שר, מתוך apps.land.gov.il)
              (תוכנית: אדר' אבנר שר, מתוך apps.land.gov.il)

               (תוכנית: אדר' אבנר שר, מתוך apps.land.gov.il)
                (תוכנית: אדר' אבנר שר, מתוך apps.land.gov.il)

                 (תוכנית: אדר' אבנר שר, מתוך apps.land.gov.il)
                  (תוכנית: אדר' אבנר שר, מתוך apps.land.gov.il)

                   (תוכנית: אדר' אבנר שר, מתוך apps.land.gov.il)
                    (תוכנית: אדר' אבנר שר, מתוך apps.land.gov.il)

                     

                    נכנסים מבעד לפתח צר המוביל לציר מרכזי, כמו בכל הקניונים, כשמשני צדדיו שורה של חנויות רשתיות ומשוכפלות. במרכז הציר כיפת זכוכית, ומתחתיה הדרגנועים המקשרים בין קומות הקניון (2.5 מפלסים מסחריים). אין ניסיון ליצור חוויה שונה או ערך עיצובי, שיוכלו לשלוף את המבנה מהתבנית הכי בסיסית של מרכז מסחרי מקורה שנבנה בעשור השני של המאה ה-21 - לא בעיצוב, לא בחומרים ולא בשימושים.

                     

                    ''מסתיר את הקסטל''

                     

                    המיקום והממדים הם הבעיות המרכזיות של קניון מבשרת, והיו הסיבה המרכזית להגשת ההתנגדויות של טרנר וזלוצקי. "המיקום למרגלות ה'קסטל', שהוא אתר לאומי וחלק מהמורשת של העלייה לירושלים, יצר מצב שבו הקניון מסתיר במידה רבה את הקסטל ולא מתאים למרחב", מנמק זלוצקי. "מייק הקדיש הרבה מחשבה לנושא, וצייר חתכים שהראו את ההסתרה ועד כמה הממדים לא מתאימים". טרנר נזכר שהדיונים על אישור הקניון היו סוערים, מאחר שבאותו זמן צצו יוזמות רבות לבנייה לגובה בירושלים, כולל "פרויקט הולילנד" הפלילי שהסתיים במאסר קבוצתי. 

                     

                    במקרה של הפיתוח ב"מחלף הראל", דרש טרנר להימנע מלדון בכל פעם באופן נקודתי בכל פרויקט שמוצע לאורכו של כביש 1, אלא לקיים דיון עקרוני שבמסגרתו יוגדר קונספט תכנוני לכל הדרך העולה לירושלים. נאמן לתפישתו זו, הוא ניסה לדחות הקמה של מרכזי קניות שתוכננו בעין חמד ובקרית ענבים (המרכז בקרית ענבים אושר מאוחר יותר בשינויים, ועתיד להיפתח בקרוב).

                     

                    "אני מקבל חררה", מעיד טרנר כשהוא נשאל מה דעתו על הקניון שנבנה בסופו של דבר. זלוצקי סבור שהמושג הישראלי של "העלייה לקסטל" נחלש, משעה שנפתחו המנהרות החדשות בכביש 1. "פעם, כשקנית אוטו חדש, היו שואלים אותך איך הרכב סוחב בעלייה לקסטל", הוא מזכיר. "היום, חלק מעוצמת העלייה התפוגג". ועדיין הוא שב ומדגיש: "היה אסור לאשר את התוכנית. המיקום של הקניון מאוד צורם לי, מין מפלצת שיושבת על כביש 1".

                     

                    אין שער, אין גיא: כך חוסל הנוף בכביש 1. לחצו על התצלום 

                    לא רק קניון מבשרת: כך חוסל הנוף הלאומי של העלייה לירושלים. לחצו על התצלום (צילום: דור נבו)

                     

                     
                    הצג:
                    כל התגובות לכתבה "מבשרת כיעור וכוחנות: מתנגדי הקניון שפגע בנוף נזכרים כיצד נהדפו "
                    אזהרה:
                    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד