הטבעת נפלה: עשיתם ניתוח לקיצור קיבה? תתחילו לדאוג לזוגיות שלכם

יותר ויותר אנשים שעברו קיצור קיבה נאלצים להתמודד עם תופעת לוואי בלתי צפויה - פגיעה במערכת היחסים שלהם. בעולם כבר מצאו שם לתופעה: "גירושים בריאטריים"

הטלטלה שעברו מקוצרי הקיבה אינה מסתכמת רק בעשרות הקילוגרמים שנשרו מהם, אלא גם בהידרדרות של מערכות היחסים (צילום: Shutterstock)
הטלטלה שעברו מקוצרי הקיבה אינה מסתכמת רק בעשרות הקילוגרמים שנשרו מהם, אלא גם בהידרדרות של מערכות היחסים (צילום: Shutterstock)

כאשר ליגל ברגה, מנהלת חשבונות בת 38 מתל־אביב, הכירה את בעלה הראשון, היא שקלה כ־40 קילו יותר מהיום. "כל חיי הבוגרים הייתי שמנה", היא מספרת. "אני ובעלי היינו יחד ארבע שנים, והיחסים בינינו היו בסדר, לא יותר מזה. ויתרתי לעצמי, כי לא חשבתי שמגיע לי משהו יותר טוב. הרגשתי פחות טובה מכולם. כשאישה הולכת ברחוב ולא מסובבים אחריה את הראש, ולא נעים לה לקנות בגדים, היא עושה ויתור עצמי מתמשך בכל תחום, כולל בזוגיות. אני חושבת שאם הייתי רזה, הייתי חותכת את זה כבר בתחילת היחסים".

 

לפני חמש שנים וחצי עברה ברגה ניתוח מעקף קיבה, שבעקבותיו צנח משקלה מ־100 קילו ל־60 קילו. זמן קצר לאחר מכן, נישואיה הסתיימו. "אחרי שרזיתי, שאלתי את עצמי: האם אני במקום שאני מרוצה ממנו? האם טוב לי? הסתובבתי עם ההחלטה להתגרש בבטן כמה חודשים טובים, עד שזה התגבר ברמות שלא יכולתי יותר. פתחתי את הקלפים ואמרתי לבעלי שאני לא רואה אותנו ממשיכים הלאה".

 

היום ברגה כבר נשואה בשנית, ולדבריה, הזוגיות הנוכחית שלה שונה מקודמתה "בהכל. אני יודעת מה אני רוצה, יש לי ביטחון עצמי, אני יודעת שאני שווה משהו. אין את הפחד הזה של 'מי ירצה אותי? מי ייקח אותי?' הזוגיות שלנו הרבה יותר טובה. בשורה התחתונה, אם מערכת יחסים היא לא מאה אחוז, הניתוח הזה מזרז תהליכי פרידה".

 

המקרה של ברגה אינו יוצא דופן. נהפוך הוא: רבים מבין עשרות אלפי

ליגל ברגה: "אחרי שרזיתי שאלתי את עצמי: האם טוב לי? הסתובבתי עם ההחלטה להתגרש כמה חודשים טובים, עד שזה התגבר ברמות שלא יכולתי יותר"

הישראלים שעברו בשנים האחרונות ניתוחי קיצור קיבה, נאלצים להתמודד עם תופעת לוואי בלתי צפויה: פגיעה בזוגיות. הם מגלים שהטלטלה שעברו בעקבות הניתוח אינה מסתכמת רק בעשרות הקילוגרמים שנשרו מהם, אלא בהידרדרות של מערכות היחסים שלהם. בלוגרים בארצות־הברית כבר מצאו לתופעה שם: "גירושים בריאטריים". בישראל, חברי קהילת ה"משורוולים", כפי שהם מכנים את עצמם, נוהגים להשוות בין אישה שעברה ניתוח קיצור קיבה למלכת יופי טרייה: שתיהן צפויות לעזוב את בן זוגן.

 

ביטוי לתופעה ניתן למצוא בקבוצות התמיכה של ה"משורוולים" בפייסבוק. בקבוצות האלה, למשל "מעוקפים ומשורוולים" (שמונה יותר מ־12 אלף חברים) או "משורוולים ומעוקפים כדרך חיים" (יותר מ־6,000 חברים), ניתן למצוא, לצד המלצות על מנתחים ושאלות דוגמת "מתי יהיה אפשר לאכול שוב נחשי גומי", גם דיווחים רבים על מתחים בזוגיות, גילויי קנאה, ריבים, בגידות וגם גירושים. "אני מכירה כמה שבעקבות הניתוח נעשו שובבים לא קטנים", כותבת אחת הגולשות. "סוף־סוף היה לי אומץ לעזוב את הקשר הזה, בלי הפחד שאשאר לבד", מוסיפה אחרת. ואילו משורוולת אחרת לא מהססת להכריז: "בעטתי בבעלי שנתיים אחרי הניתוח".

 

אבל לא מדובר רק ברכילות ברשת, אלא בתופעה שמומחים בזירה הבינלאומית מתריעים עליה. כך למשל ד"ר ג'ון פילצ'ר, מנתח בריאטרי מארצות־הברית, שטען בריאיון ל־Social Work Today, שהסיכוי של מנותח שהיה כבד משקל כבר בעת ההיכרות להיפרד מבת זוגו בשנתיים שלאחר הניתוח, עומד על קרוב ל־85 אחוז (!). מאמר שהתפרסם לפני שנתיים בכתב העת Obesity Surgery הראה שהיחסים הזוגיים הם בעלי סיכוי גבוה להידרדר אחרי ניתוחי קיצור קיבה (הגם שהסקס דווקא משתפר). בקיצור, כולם מסכימים: ניתוחים בריאטריים הם סכנה לזוגיות. אבל למה, בעצם?

 

ליגל ברגה לפני הניתוח.  (צילום: אלבום פרטי)
    ליגל ברגה לפני הניתוח. (צילום: אלבום פרטי)

    ליגל היום, לאחר השהשילה ממשקלה 40 ק"ג. "אין את הפחד הזה של 'מי ירצה אותי? מי ייקח אותי?" (צילום: אביגיל עוזי)
      ליגל היום, לאחר השהשילה ממשקלה 40 ק"ג. "אין את הפחד הזה של 'מי ירצה אותי? מי ייקח אותי?"(צילום: אביגיל עוזי)

       

       

      לאן נעלמה האישה שלי?

       

      על פי נתוני משרד הבריאות, יותר מ־9,000 ניתוחים בריאטריים מבוצעים בישראל כל שנה. 64 אחוז מהמנותחים הם נשואים, אבל הנישואים הללו עומדים בסכנה ככל שמשקלו של המנותח יורד. "ניתוח קיצור קיבה הוא שינוי כל כך דרסטי בחיים, שברור שהוא יגרום לטלטלה", מסבירה הפסיכולוגית הרפואית לימור קיקין, המתמחה בפסיכו־בריאטריה. "האדם שעבר את הניתוח מתמודד עם עומס פסיכולוגי לא פשוט, ואחרי הניתוח כל הבעיות בחייו מתחילות לצוף מעל פני השטח".

       

      "גברים עוברים את השינוי הזה אחרת לגמרי מנשים", מסבירה נורית

      נורית שחר רבינוביץ': "הביטחון העצמי של נשים אחרי הניתוח נוסק לשמיים. כשאת פתאום מרגישה מוערכת ובבית מחכה לך גולם – כל זבוב ברחוב נראה לך כמו בראד פיט"

      שחר רבינוביץ' (40), משורוולת מצפון הארץ ומייסדת הקבוצה "משורוולים ומעוקפים צפוניים". "הם מחלימים יותר בקלות, וקל להם יותר לשמור על המשקל החדש. לנשים יותר קשה. הן מקבלות מחמאות בפעם הראשונה בחיים, אחרי כל העלבונות שהן ספגו. פתאום בא להן להתפרק, לעשות יותר סקס, להתלבש יפה. הביטחון העצמי שלהן נוסק לשמיים, אבל הן מרגישות לא מוערכות מספיק בבית. חלק מהבעלים לא מקבלים את השינוי הזה. הם לא תומכים בהן ולא מבינים מה עובר על הנשים שלהם, שפתאום עושות קעקועים או לובשות מיני אחרי שכל החיים התלבשו כמו נזירות. הם רוצים את האישה הטובה והישנה שלהם בחזרה, והיחסים נהיים עכורים. זה מתכון לבגידות, כי כשאת פתאום מרגישה מוערכת ובבית מחכה לך גולם – כל זבוב ברחוב נראה לך כמו בראד פיט. זה מאוד כואב, אבל לפעמים זה מתבקש".

       

      נורית שחר רבינוביץ'. "גברים עוברים את השינוי הזה אחרת לגמרי מנשים" (צילום: גיל נחושתן)
        נורית שחר רבינוביץ'. "גברים עוברים את השינוי הזה אחרת לגמרי מנשים"(צילום: גיל נחושתן)

         

        "כבר שנים אומרים לי שאני צריך לפתוח קבוצת תמיכה לבני הזוג של המשורוולים, כי גם הם במצוקה", מוסיף שלומי הרט, שהשיל 40 קילו ממשקלו לאחר הניתוח, ומנחה כיום קבוצות ריצה וסדנאות העצמה למשורוולים. "אני מבין אותם. אנחנו משתנים להם מול העיניים ומפסיקים להיות שקופים. אנשים שירדו 100 קילו בשנה מרגישים שהם מסוגלים לעשות הכל.

        עם הקילוגרמים, אנחנו משילים מעלינו את הקליפות והפחדים. הניתוח גורם להעצמה של רגשות קיימים, ושום דבר לא נשאר אותו דבר".

         

        הרט (53), מנהל שיווק לשעבר מגני־תקווה, עזב את עבודתו בעקבות הניתוח והפך לאחד ממנחי הקבוצות הבולטים בקהילה. "המשבר מתחיל כבר בחודש הראשון אחרי הניתוח, כי מאבדים את החבר הכי טוב – את האוכל", הוא מסביר. "כאנשים שמנים השתמשנו באוכל בתור חומה שמיסכה את הרגשות שלנו. כששמחנו, אכלנו. כשהעליבו אותנו, אכלנו. אחרי הניתוח יש לנו חלון הזדמנויות לשינוי, ואז אנחנו מבינים שחיינו ליד. זה משנה

        שלומי הרט: "אנחנו משתנים לבני הזוג מול העיניים ומפסיקים להיות שקופים. אנשים שירדו 100 קילו בשנה מרגישים שהם מסוגלים לעשות הכל. אנחנו מבינים שחיינו ליד"

         את מאזן הכוחות בבית. אנשים מפסיקים לרצות את כל העולם ואשתו, הם לומדים לשים את עצמם במרכז ומתחילות בעיות. במקרים מסוימים, הם עוזבים את הבית או מקומות עבודה של שנים".

         

        קיקין מציגה צד נוסף של התופעה: "יצא לי להכיר כמה וכמה מטופלים שבעקבות הניתוח יצאו ממערכת יחסים מאוד לא בריאה, וזה דווקא מצוין בעיניי", היא אומרת. "אנשים שמנים מוצאים עצמם לעתים קרובות במערכות יחסים לא בריאות שמתחזקות את ההשמנה, כמו למשל, במקרה של בעל שמפטם את אשתו כי הוא נמשך אליה ככה, או לא מעודד אותה לטפל בעצמה, כדי למנוע ממנה תשומת לב מצד גברים אחרים. אישה כזו לא תיהנה אחרי הניתוח מתמיכה, ובמהרה יצוצו ביניהם קונפליקטים".

         

        סיפורה של חן (שם בדוי, השמות המלאים שמורים במערכת), ספרית בת 31 מאזור השרון, הוא מקרה מהסוג הזה. דבר במראה שלה אינו מעיד על כך שרק לפני שנה היה משקלה קרוב ל־100 קילו. כשמחוג המשקל נעצר על 97 קילו, ולרגל חתונתה שאמורה הייתה להתקיים במאי האחרון, היא החליטה לעבור ניתוח מיני־מעקף. בתקופה שלאחר הניתוח היא השילה ממשקלה 40 קילו, אבל ככל שרזתה – כך הידרדרה הזוגיות שלה.

         

        "הארוס שלי לשעבר הוא בחור חתיך חבל על הזמן, שיכול להיות החלום המתוק של כל בחורה, אם הוא לא היה כזה קנאי", היא מספרת. "ככל שרזיתי, הקנאה שלו גברה וגלשה לאלימות. זה התחיל מריבים קטנים. הוא נדרך בלי סיבה מכל שיחת טלפון שקיבלתי מגבר, גם משיחות עבודה. כשהיה לי יום הולדת הוא חקר אותי על כל גבר שכתב לי ברכה בפייסבוק. זה התפוצץ סופית בחתונה של חברה שלי, אחרי שאבא של הכלה ניגש לדבר איתי והוא נתן לו כזאת מכה, שההדף הגיע אליי. התחיל שם בלגן, ובאותו רגע סיימתי את הקשר איתו. ביקשתי שייקח את החפצים שלו מהדירה והודעתי שהחתונה מבוטלת".

         

        כיום חן יוצאת עם גבר חדש. "הכרתי אותו כבר לפני ארבע שנים וממש נדלקתי עליו", היא מספרת. "יצאנו לבלות יחד, אבל הוא לא רצה משהו רציני אז. אחרי שנפרדתי מהאקס שלי והוא ראה שרזיתי התחלנו לדבר, והוא הודה בפניי שהוא היה ממש דלוק עליי, אבל שקשה לו לצאת עם בנות מלאות. אמנם לפני הניתוח אמרתי לעצמי שבחיים לא אצא עם מישהו שלא רצה אותי כשמנה, אבל הנה, עכשיו אנחנו זוג וגרים ביחד".

         

         

        שלומי הרט לפני הניתוח (צילום: אלבום פרטי)
          שלומי הרט לפני הניתוח(צילום: אלבום פרטי)

          שלומי לאחר שהשיל 40 קילו ממשקלו. "אנשים מפסיקים לרצות את כל העולם ואשתו, הם לומדים לשים את עצמם במרכז ומתחילות בעיות" (צילום: גילעד משיח)
            שלומי לאחר שהשיל 40 קילו ממשקלו. "אנשים מפסיקים לרצות את כל העולם ואשתו, הם לומדים לשים את עצמם במרכז ומתחילות בעיות"(צילום: גילעד משיח)

             

            בעלי הפסיק לחזר אחריי

             

            גם בעלה של חיה (שם בדוי), סוכנת ביטוח בת 43, העדיף אותה שמנה – אבל לא מטעמי קנאה. בני הזוג ביחד כבר 15 שנה, והורים לשני ילדים. "בעלי אוהב שמנות", היא מספרת, "והוא התחיל איתי כשהייתי שמנמנה, למרות שהוא מאוד רזה - כל כך רזה, שהרופאים המליצו לו על דיאטת השמנה. הוא נהג להתבדח ש'ההשמנה הולכת נהדר. אשתי כבר עלתה 30 קילו'".

             

            משקלה של חיה, שגובהה 1.50 מ', הגיע לפני הניתוח שעברה ל־104 קילו. "הכיף המשותף שלנו היה לצאת כל לילה למרפסת, אחרי שהילדים נרדמים, ולעשות על האש", היא מסבירה. "בשלב מסוים החלטתי לעשות לזה סוף ונכנסתי לניתוח שרוול. בתוך

            חיה: "בעלי אמר לי שאם היה פוגש אותי עכשיו, הוא לא היה מתחיל איתי. זה מאוד פגע בי. כולם החמיאו לי שרואים לי את עצם הבריח, אבל בעלי הפסיק לחזר אחריי"

            כמה חודשים ירדו ממני 42 קילו ושמונה מידות במכנסיים. בחוץ המחמאות התחילו לזרום, אבל בבית הן פסקו".

             

            מה קרה?

            "אחרי הניתוח, כשסבלתי מהקאות והגעתי למשקל הנמוך ביותר בחיי – 60 קילו, בעלי אמר לי שאם הוא היה פוגש אותי עכשיו הוא לא היה מתחיל איתי. היה לי קשה לשמוע את המשפט הזה, זה מאוד פגע בי. מבחינת האנשים סביבי, נראיתי במיטבי. כולם החמיאו לי שרואים לי את עצם הבריח, אבל בעלי הפסיק לחזר אחריי"

            .

            איך התמודדתם?

            "זו הייתה תקופה של משבר. למזלי, אחרי כמה חודשים הגעתי לאיזון, עליתי חמישה קילו, ובעלי חזר לאהוב את הגוף שלי. זוגות שלא יודעים להתנהל בתקופה כזאת פשוט נפרדים, ואני מבינה אותם. מנותחים צריכים להיות מוכנים לכך שהמשבר הזוגי עומד להגיע".

             

            " מנותחים צריכים להיות מוכנים לכך שהמשבר הזוגי עומד להגיע" (צילום: Shutterstock)
              " מנותחים צריכים להיות מוכנים לכך שהמשבר הזוגי עומד להגיע"(צילום: Shutterstock)

               

              או הקבוצה או אני

               

              אלמנט נוסף שעלול לגרום למשבר זוגי הוא קבוצות התמיכה של המשורוולים, שאליהן רבים מהם ממהרים להצטרף מיד לאחר הניתוח. בקבוצות הללו חוגגים מדי שנה "שרוולדת" לניתוח הבריאטרי, והחברים בהן מסייעים זה לזה להתמודד עם השינוי שאירע בחייהם. הקבוצה הופכת לעתים כה דומיננטית בחייו של המשורוול, עד שבן הזוג, שאינו שותף להווי ולחיים בה, נדחק הצדה. מכאן ועד שמועות על רומנים בקרב חברי הקבוצה, ולאו דווקא הרווקים שבהם, הדרך קצרה.

               

              "העולם התחלק אצל בעלי לשניים – לפני הניתוח ואחריו. הוא טען שרק משורוול יכול להבין משורוול, ולא עניין אותו יותר כלום, רק הקבוצה, עם שיחות לתוך הלילה ומפגשים יומיים בפנאטיות שהזכירה כת", מספרת דנה (שם בדוי), כלכלנית בת 50 פלוס מצפון הארץ. היא ובעלה נישאו בתחילת שנות ה־20 שלהם, ובמרוצת השנים הוא הגיע למשקל 140 קילו, מה שסיכן את בריאותו. לפני שנתיים וחצי הוא עבר ניתוח שרוול והשיל מחצית ממשקלו.

              דנה: "לא עניין את בעלי יותר כלום, רק קבוצת התמיכה. היו להם שיחות לתוך הלילה ומפגשים יומיים בפנאטיות שהזכירה כת. רחשו שם שמועות על רומנים"

              "חשבתי שאחרי הניתוח כל הבעיות ייפתרו", אומרת דנה. "בפועל, בעלי אמנם כבר לא סוכרתי ולא סובל יותר מדום נשימה בשינה – אבל התחילו בעיות חדשות. בינינו".

               

              דנה מספרת כי בעלה הצטרף לקבוצת תמיכה של מנותחים, שהלו"ז שלה כולל פגישות קבוצתיות, פעילות ספורטיבית ובילויים משותפים. החבורה החדשה שנכנסה לחייו, היא טוענת, הרחיקה אותו מהאנשים הקרובים לו ביותר. "אולי היה לו טוב שם, אבל לזוגיות שלנו זה בטח לא עשה טוב. בשלב מסוים התחלתי להתלוות אליו למפגשים, וממה שראיתי, לקיצור הקיבה יש השפעה חזקה לא רק על המשקל, אלא גם על ההתנהגות".

               

              איך זה בא לידי ביטוי?

              "תחשבי על דיאטה רגילה, כמה קשה לנו להוריד 500 גרם בשבוע. שם יש אנשים שחלקם ירדו 50 קילו במכה, וזה מדהים אותם, הם פשוט עפים על עצמם. היו שם כמה בני זוג שעברו ניתוח יחד, אבל מרבית המשתתפים השאירו את בני הזוג בבית, ורחשו שם שמועות על רומנים. באחד המפגשים יצא לי להכיר בעל של משורוולת שנראה כמו בחור טוב. חודש אחר כך היא בישרה לקבוצה שבשעה טובה הם מתגרשים. אני חלילה לא שופטת, אבל לא אהבתי את זה".

               

              כשהחיכוכים בין דנה לבעלה גברו, הם החליטו לפנות לטיפול זוגי. "המטפלת הציבה לבעלי אולטימטום ואמרה לו שהוא חייב לעזוב את הקבוצה כדי להציל את היחסים שלנו. אחרי שהוא פרש מהקבוצה, כולו חתיך ורזה, המטפלת רמזה לי להתחיל לטפל בגוף שלי, שהוזנח כל השנים. התחלתי לעשות ספורט ורזיתי בעצמי, והביטחון העצמי שלי חזר. זה היה משבר מאוד גדול, אבל עברנו אותו".

               

              "הקבוצה שלנו מסייעת להתמודד עם השינוי שאנחנו עושים בחיים, וגם עם הקשיים שעולים מול המשפחה ובני הזוג", מסבירה נורית שחר רבינוביץ', שהקבוצה בניהולה מונה כ־20 חברים קבועים ופעילה בווטסאפ ובפייסבוק. "אנחנו מדברים על הכל, אפילו על אינטימיות, ותמיד מנסים לעזור מבלי לשפוט. היו בינינו רווקים שהתחברו בקבוצה והפכו לזוג, והיה גם זוג בקבוצה שהסתכסך ונרתמנו להשלים ביניהם".

               

              איך השינוי השפיע על המשפחה שלך?

              "בעלי אהב אותי גם כשהייתי שמנה. הוא לא מתלהב מהשינוי בתפריט בבית, וטוען שמאז שרזיתי הפכתי לפחות נינוחה ויותר עצבנית. אבל אני לא נותנת לשום דבר יותר להנמיך אותי, אני כזאת וזהו. השינוי מתחיל בראש. אם מערכת היחסים מספיק בריאה, היא לא תיכשל בגלל דברים כאלה".

               

              "זה ניתוח שמעצים רגשות", אומר שלומי הרט, שגם אשתו אורית עברה את הניתוח. "אם אהבת, אתה אוהב יותר. אם היו לך בעיות, זה יגביר אותן. בכל אופן, הוא לא משאיר אתכם באותו המקום. בגלל שגם אני וגם אשתי עשינו את הניתוח, זה קירב בינינו. הרבה יותר קל להתמודד עם השינוי יחד, לרוץ יחד, לרזות יחד. יש לנו יותר במשותף מזוגות שבהם רק אחד משתנה והשני נותר בפער גדול מאחור".

               

              "צריך ללמוד להפוך את המערכת הזוגית למערכת תמיכה, ולאפשר למטופל לדבר על הפחדים שלו", מסכמת קיקין. "גם אם הניתוח עלול לגרום למתחים בזוגיות או לאיים על התא המשפחתי – אסור לוותר עליו". 

               

               

               
              הצג:
              אזהרה:
              פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד