שלום כיתה איפה? הדרך הקשה לגני הילדים ולבית הספר בשוק הסיטונאי בת''א

ניסוי מתוחכם או כאוס להורים וילדים? האילוצים של העירייה ו''גינדי'' בתכנון מתחם החינוך, שיושב מעל קניון האופנה, הכתיבו נגישות מסובכת באופן חסר תקדים

הילה שמר

|

03.09.17 | 10:10

הכניסה לבית הספר מרחוב החשמונאים, ליד הכניסה לקניון. מכאן מתחיל המסע: בית הספר עצמו לא כאן, אלא בהסטה, מעל מפלס הפארק (צילום: ליאור גרונדמן)
הכניסה לבית הספר מרחוב החשמונאים, ליד הכניסה לקניון. מכאן מתחיל המסע: בית הספר עצמו לא כאן, אלא בהסטה, מעל מפלס הפארק (צילום: ליאור גרונדמן)
אפשר גם לטפס במדרגות (המדרגות הנעות לא עובדות), כל הדרך לגובה 3 קומות המפלס הבא (צילום: הילה שמר)
אפשר גם לטפס במדרגות (המדרגות הנעות לא עובדות), כל הדרך לגובה 3 קומות המפלס הבא (צילום: הילה שמר)
עכשיו, כשמגיעים למפלס הפארק המוגבה, אפשר להתקדם לבית הספר (בתמונה הבאה) או לגנים, בצעידה עם ההורים (צילום: הילה שמר)
עכשיו, כשמגיעים למפלס הפארק המוגבה, אפשר להתקדם לבית הספר (בתמונה הבאה) או לגנים, בצעידה עם ההורים (צילום: הילה שמר)
 יוצאים למפלס הפארק של מתחם השוק הסיטונאי, וצועדים לכיתות עצמן: 3 קומות נוספות (צילום: ליאור גרונדמן)
יוצאים למפלס הפארק של מתחם השוק הסיטונאי, וצועדים לכיתות עצמן: 3 קומות נוספות (צילום: ליאור גרונדמן)
ואפשר גם להכניס את הילדים מבעד לדלת במפלס הרחוב, וכאן ממתינה להם המעלית (אסור לעלות לבד) או גרם מדרגות של 3 קומות, שיוביל אותם לתחנה הבאה. עדכון: בסוף היום הראשון ללימודים - סגרו את הכניסה הזו, ואפשר רק מהחניון או מהמדרגות בחוץ (צילום: ליאור גרונדמן)
ואפשר גם להכניס את הילדים מבעד לדלת במפלס הרחוב, וכאן ממתינה להם המעלית (אסור לעלות לבד) או גרם מדרגות של 3 קומות, שיוביל אותם לתחנה הבאה. עדכון: בסוף היום הראשון ללימודים - סגרו את הכניסה הזו, ואפשר רק מהחניון או מהמדרגות בחוץ (צילום: ליאור גרונדמן)
 בשלב זה, קשה לדבר על פיתוח נוף מרהיב. בלב השטח שמוביל לכיתות הוצב מבנה טכני, שמשרת את הקניון ואת מרכז הספורט שייפתח למטה (צילום: ליאור גרונדמן)
בשלב זה, קשה לדבר על פיתוח נוף מרהיב. בלב השטח שמוביל לכיתות הוצב מבנה טכני, שמשרת את הקניון ואת מרכז הספורט שייפתח למטה (צילום: ליאור גרונדמן)
 כמו המתחם כולו, מדובר בשטח צפוף. כאן ינוחו התלמידים בהפסקות, במרחק קטן מהדירות (צילום: ליאור גרונדמן)
כמו המתחם כולו, מדובר בשטח צפוף. כאן ינוחו התלמידים בהפסקות, במרחק קטן מהדירות (צילום: ליאור גרונדמן)
החתך מציג את אילוצי הבניין: שני חלקים שלא מונחים אחד על השני, אלא בנפרד. ''בגינדי הודיעו לי שלא תהיה תוספת גובה לבניין'', אומר האדריכל אלי אליקים. ''בשלב הזה הם כבר מכרו דירות במתחם, ולא רצו לחטוף תביעות מהדיירים העתידיים'' (חתך: אליקים אדריכלים ובוני ערים)
החתך מציג את אילוצי הבניין: שני חלקים שלא מונחים אחד על השני, אלא בנפרד. ''בגינדי הודיעו לי שלא תהיה תוספת גובה לבניין'', אומר האדריכל אלי אליקים. ''בשלב הזה הם כבר מכרו דירות במתחם, ולא רצו לחטוף תביעות מהדיירים העתידיים'' (חתך: אליקים אדריכלים ובוני ערים)
מורות מתכוננות לפתיחת השנה, באחת הכיתות. מי שילמד כאן יחווה את ת''א בשיא עירוניותה: מגדלים מהחלון, כבישים למטה, קניון ובריכת שחייה בבניין (צילום: ליאור גרונדמן)
מורות מתכוננות לפתיחת השנה, באחת הכיתות. מי שילמד כאן יחווה את ת''א בשיא עירוניותה: מגדלים מהחלון, כבישים למטה, קניון ובריכת שחייה בבניין (צילום: ליאור גרונדמן)
בכל קומה יש 6 כיתות. שתיים מהן מחוברות במחיצות נעות, כדי לאפשר פתיחה לאולם גדול. לכל קומה מרחב לימוד במרחב המוגן, ושימוש ציבורי שמשרת את כלל בית הספר. מסדרון הקומה עמוק באופן ניכר מהתקן, כמעט כמו הכיתה עצמה: כ-5 מטרים (צילום: ליאור גרונדמן)
בכל קומה יש 6 כיתות. שתיים מהן מחוברות במחיצות נעות, כדי לאפשר פתיחה לאולם גדול. לכל קומה מרחב לימוד במרחב המוגן, ושימוש ציבורי שמשרת את כלל בית הספר. מסדרון הקומה עמוק באופן ניכר מהתקן, כמעט כמו הכיתה עצמה: כ-5 מטרים (צילום: ליאור גרונדמן)
 זו תהיה הספרייה. כמו רבים מבתי הספר בישראל, גם כאן לא נגמרו העבודות בזמן (צילום: ליאור גרונדמן)
זו תהיה הספרייה. כמו רבים מבתי הספר בישראל, גם כאן לא נגמרו העבודות בזמן (צילום: ליאור גרונדמן)
האדריכלים נאלצו להוסיף 6 כיתות ל-12 הכיתות המתוכננות, אחרי שכבר יצקו את היסודות ולא יכלו להגדיל את שטח הקומה. הפתרונות שנעשו הם סיפורו של המקום (צילום: ליאור גרונדמן)
האדריכלים נאלצו להוסיף 6 כיתות ל-12 הכיתות המתוכננות, אחרי שכבר יצקו את היסודות ולא יכלו להגדיל את שטח הקומה. הפתרונות שנעשו הם סיפורו של המקום (צילום: ליאור גרונדמן)
חצר של אחד מגני הילדים במתחם, שנחנכו שלשום. האילוצים של הקניון (משמאל) מכתיבים חצר סגורה ונמוכה (צילום: הילה שמר)
חצר של אחד מגני הילדים במתחם, שנחנכו שלשום. האילוצים של הקניון (משמאל) מכתיבים חצר סגורה ונמוכה (צילום: הילה שמר)

"בואי תלווי אותי לרכב, ותראי יחד איתי את הדוח שבטח יחכה לי", מתרגז עזרא, אב לילדה שהתחילה ללמוד בגן החדש במתחם השוק הסיטונאי בתל אביב. "חניתי ברחוב קרליבך, באזור של פריקה וטעינה. משם אנחנו עולים במדרגות למפלס העליון של הפארק של המתחם, ונכנסים לגן".

 

למה לא תרד לחניון של הקניון, ותעלה עם בתך במעלית?

 

"כי החניה חינם מוגבלת לעשרים דקות, ובימים הראשונים של השנה זה ממש לא מספיק. בעבר היינו בגנים הרבה יותר נגישים" (ב''גינדי'' מגיבים: מותר לחנות שלוש שעות חינם).

 

 

ראו כיצד עולים מהרחוב לבית הספר - ואז יורדים ממנו לחניון    (צילום: ליאור גרונדמן )

ראו כיצד עולים מהרחוב לבית הספר - ואז יורדים ממנו לחניון
צילום: ליאור גרונדמן

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

"עירוב שימושים" הוא מושג תכנוני שזוכה לאהדה רבה: שילוב של שימושים שונים יחדיו – מגורים, מסחר, פנאי ועבודה ליצירת עיר תוססת, מגובשת ובטוחה. האם התוצאה תמיד מוצלחת? עכשיו זה עומד להתברר בשוק הסיטונאי של תל אביב. מתחת לכיתות הלימוד הטריות של בית הספר החדש חפורים חנויות הקניון, מרכז ספורט וארבע קומות חניון. אחת השאלות החשובות שייבדקו כאן, על בשרם של התלמידים והוריהם, היא אם זהו מרחב ידידותי לילד.

 

רגע לפני פתיחת הלימודים, בשבוע שעבר, העבודות בכניסה לבית הספר עדיין נמשכו במלוא המרץ (צילום: ליאור גרונדמן)
    רגע לפני פתיחת הלימודים, בשבוע שעבר, העבודות בכניסה לבית הספר עדיין נמשכו במלוא המרץ(צילום: ליאור גרונדמן)

     

    פרויקט השוק הסיטונאי הציב אתגרים קשים מבחינה עירונית: מתחם בשני מפלסים, צפיפות גבוהה של דירות ופקקים פוטנציאליים, שטחי ציבור בלתי שמישים, פארק בלתי נגיש, ושליש מהמתחם פונה לרחוב סגור לתנועה עקב חפירות הרכבת הקלה. המורכבות של הפרויקט וכשליו, שתוארו בהרחבה בערוץ האדריכלות של Xnet בשנים האחרונות, לא פסחו גם על בית הספר היסודי החדש שייחנך השבוע במתחם. גם הוא מסתמן כמו ניסיון אמיץ לעירוב שימושים; גם הוא, כמו הקניון המקרטע מתחתיו, יצטרך להוכיח את טיבו במבחן המציאות.

     

    מבחינת הרחוב, זו בשורה חיובית

     

    הבשורה הטובה: נוכחותו של בית הספר ברחוב החשמונאים. בלי גדר גבוהה ומכוערת שתסתיר חצר או מגרש משחקים, אלא מבנה ציבור שמשתתף ברצף העירוני באופן אינטגרלי. החזית מורכבת משלושה נתחים: האחד מחופה רפפות אנכיות שמסתירות את כיתות הלימוד; האמצעי מורכב מקופסאות שמונחות זו מעל זו בהסטה קלה, ומכילות את השימושים הציבוריים של בית הספר (כמו ספרייה וחדרי פרויקטים); ונתח שלישי שמכיל את המרחבים המוגנים, המיועדים לעתות מלחמה ומשרתים את התלמידים והמורים גם בימי שגרה.

     

    ההישג המרכזי של המתכננים (אליקים אדריכלים) הוא טביעת הרגל המזערית של הבניין על הקרקע העירונית – המשאב הנדיר שיכולה להציע העיר המצטופפת. בית הספר משתרע על פני שש קומות, אך קומת הכניסה משתרעת רק על פני 150 מטרים רבועים (אזור התכנסות קטן, מעליות ומדרגות שמובילות לקומות הלימודים). בשאר אגפיו, מונח בית הספר על שימושים אחרים של המתחם, כך שחתך הפרויקט מצביע על עירוב שימושים מרשים למדי: חניון תת-קרקעי, קניון ומתחם ספורט עירוני שייפתח בקרוב.

     

    אלא ששזירת בית הספר במתחם הצפוף של דיור-צריכה-חינוך מלווה באתגרים לא פשוטים. קשה להתחייב כרגע שהם יוכתרו בהצלחה. ״הפרויקט מאוד מורכב ברמה המערכתית״, אומר האדריכל אלי אליקים, ״אבל ברור שצריך לתת לילדים איכות חיים במבנה". כך, למשל, מערכות האוורור של מרכז הספורט עוברות בארובות דרך שטח בית הספר ופולטות את אדיהן מעליו (אדי הכלור של בריכת השחייה עלולים לעלות באפם של התלמידים); מצד שני, התלמידים יוכלו ליהנות מאולם ספורט חדיש ומבריכת השחייה. השאלה שתתברר במהלך השנה היא משוואת המחיר והתועלת.

     

    האלתור: להוסיף שתי כיתות בכל קומה

     

    בית הספר החל להיבנות לפני כשלוש שנים וחצי. כעבור כמה חודשים, בזמן מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014, קיבלו האדריכלים הודעה מפתיעה מלשכת מנכ"ל העירייה. ״שואלים אותי שאלה כביכול תמימה", נזכר אליקים, "כמה כיתות יהיו בבית הספר. אני משיב 12. הם עונים בשאלה: מה צריך לעשות כדי שיהיו בו 18 כיתות? אני משיב שצריך לתכנן מחדש את בית הספר, כשהנפח שלו גדול פי אחד וחצי. הם משיבים שהם לא מאשרים בנייה מחדש".

     

    האלתור לא הסתיים שם. מאחר שהיסודות כבר נוצקו, ולכן אי-אפשר להגדיל את שטח הקומה בדיעבד, הציעו האדריכלים להוסיף קומות לבית הספר. עכשיו הם נתקלו ביזמים של המתחם. ״בחברת גינדי הודיעו לי באופן חד משמעי שלא תהיה תוספת גובה לבניין״, מספר אליקים. ״בשלב הזה הם כבר מכרו דירות במתחם ולא רצו לחטוף תביעות מהדיירים העתידיים, כמו שקרה עם מבנה הציבור (שאז כבר בוטל, ה"ש). גם לא אישרו לנו להגדיל את נפח הקומה, כי גם לסוג הזה של התביעות הם לא רצו להיות חשופים״.

     

    וכך, בתוך הנפח המקורי שיועד ל-12 כיתות, נאלצו המתכננים להוסיף שתי כיתות בכל קומת לימודים (שלוש קומות מתוך שש קומות בית הספר), ועוד כ-30 מ"ר של מרחב מוגן בכל קומה – שטח משמעותי. היסודות של השטחים הממוגנים כבר היו יצוקים באתר, וכדי לבצע את התוספת נאלצו להימצא פתרונות קונסטרוקטיביים כמו תלייה מלמעלה והורדת העומסים דרך מערכת קונסטרוקטיבית חלופית, שאינה אנכית. 

    האדריכל אלי אליקים: ''העלייה, שאמורה להיות אינטואיטיבית, נקטעת. גרם המדרגות מפסיק פתאום, כי הוא צריך לעקוף כל מיני מערכות שכבר נוצקו, ואת השטחים המוגנים שנוספו, ומשם יש היפוך של התנועה שמאלה ונכנסים לתוך מהלך מדרגות שהופך למשני עם גובה משונה. זו המחלה של המבנה; הייתי רוצה לשכוח את זה''

     

    אז פתרונות קונסטרוקטייבים נמצאו, אבל הם לא יכלו למנוע את הנזק שנוצר מבחינת התנועה בבית הספר והנגישות אליו וממנו. ״הדבר שמטריד אותי בפרויקט זו העובדה שאין פה מערכת טבעית של תנועה ועלייה״, מסביר אליקים. ״העלייה הזו, שאמורה להיות אינטואיטיבית, נקטעת. גרם המדרגות מפסיק פתאום, כי הוא צריך לעקוף כל מיני מערכות שכבר נוצקו ואת השטחים המוגנים שנוספו, ומשם יש היפוך של התנועה שמאלה ונכנסים לתוך מהלך מדרגות שהופך למשני עם גובה משונה. זו המחלה של המבנה; הייתי רוצה לשכוח את זה״.

     

    איך עולים, בעצם?

     

    כשנכנסים לבית הספר ועולים לקומות הלימוד, מרגישים את הבעיה שממתינה לתלמידים, למורים וגם להורים. מדובר בשני מבנים מנותקים, שאולצו לדור בכפיפה אחת. וזה המהלך שממתין לילדים הקטנים שמגיעים לבית הספר, חלקם עדיין בגן הילדים:

     

    מהכניסה של רחוב החשמונאים, שאין לה אפילו מפרץ חניה מסודר למכוניות ההורים שמורידים את הילדים, יעלו הילדים לקומת הביניים (ספרייה וחדרי עזר במרחבים המוגנים). כאן הם יצטרכו לחפש את גרם המדרגות השני, המנותק מהראשון ושגובה התקרה מעליו נמוך. מכאן עוברים לגרם מדרגות שמשמש למילוט, ואז ייפלטו החוצה, אל קומת הפארק של מתחם המגורים. רק כאן, מעל הפארק, נמצא האגף השני של בית הספר עם שלוש קומותיו.

     

    עולים מהרחוב בגרם המדרגות הגבוה, ומגיעים לכאן (צילום: הילה שמר)
      עולים מהרחוב בגרם המדרגות הגבוה, ומגיעים לכאן(צילום: הילה שמר)

       

      מכיוון שלילדי בית ספר יסודי אסור להיכנס לבד למעלית, הם יוכלו לבחור: לחכות למעלית הכיתתית שתעלה בכל פעם כ-30 ילדים, או לגלות תעוזה ולטפס שלוש קומות (במקרה הרע) או שש קומות (במקרה הרע יותר). קומת החצר במפלס המגורים של השוק הסיטונאי גם לא בטוח מצטיירת כמרחב מאפשר ונעים לילדים קטנים. במרכזה עומד פיר טכני ענק שמשרת את מרכז הספורט (מה שהיה אמור להיות פתח ענק לאוורור טבעי ואור והפך לסקייליט מקורה עם אוורור מאולץ ומדחסים עצומים). הצמחייה ושהשתילה בחצר מועטה נוכח כל השימושים שיושבים מתחת לרצפה המרחפת מעל לקומות המרכז והחניה. ולסיום, מגרש הספורט החיצוני, שעתיד לקום על חורבות מבנה הציבור שבוטל, עדיין לא הושלם. במפלס הזה של החצר, ישנה הכניסה העליונה לבית הספר. אליה ניתן להגיע ממעלית שעולה מקומות החניון או במדרגות מילוט שעוברות בקניון ובמרכז הספורט.

       

      הסדר חניה נוח - אין

       

      בנוסף לקושי התנועתי שמצפה לילד, גם חלק מההורים ייאלצו למצוא פתרונות יצירתיים בכל הנוגע לנגישות אל בית הספר וממנו. העירייה התחייבה לתכנן מפרץ חניה להורדת ילדים, בשיטת ״נשק וסע״, אך טרם השלימה את המשימה ביום פתיחת הלימודים. מי שמבקש לרדת לחניון ולעלות משם עם ילדיו, יגלה שמותר לו לחנות חינם רק 20 דקות. מי שגר בסמוך, ומגיע ברגל או באופניים, לא יצטרך לסבול כספית ולחסום את התנועה הפקוקה ממילא ברחובות הסואנים הללו. 

      ''אנחנו מגיעים ברכב, מחנים בחניון, עולים במעלית ואז מסתובבים במתחם ומחפשים את הכניסה לבית הספר, זה די מתיש''

       

      "אנחנו מגיעים ברכב, מחנים בחניון, עולים במעלית ואז מסתובבים במתחם ומחפשים את הכניסה לבית הספר, זה די מתיש", אומרת יעל, אם לשני ילדים שהתחילו ללמוד בבית הספר החדש. "הנה, תראי, עוד הורים תועים כמונו ומחפשים את הכניסה".

       

      סביבת הלימודים היא פיצוי

       

      בניגוד לסביבת המבנה, תכנון ועיצוב הפנים של קומות הלימוד ינעימו כנראה את יומם של הילדים והמורים. עץ וחומרים חמים אחרים, צבעים רכים ואור-שמש שנכנס מבעד לחלונות הגדולים, יחד עם ריהוט מותאם כמו ספסלים ומרחבי כינוס לילדים, משדרגים את הפוטנציאל הפדגוגי שטמון במבנה. ״בית הספר במובן הקלאסי של המלה מת, הוא כבר לא קיים״, טוען אליקים, שתכנן בתי ספר רבים וגם השתתף בניסוח התדריך החדש של עיריית ת''א-יפו על תכנון מבני חינוך. משמעות התדריך, בין היתר, היא שהמסדרונות יהיו גדולים כמעט כפליים ממה שהיה נהוג בעבר, כחלק מפירוק הכיתה הגרעינית כיחידה פדגוגית עצמאית. "כשאנחנו למדנו", אומר אליקים, "היה רק מסדרון וכיתות. הרבה מהפעילות תתקיים באופן אחר, ואפילו לא פרונטאלי מול הלוח״.  

       

      המסדרונות עמוקים כמעט כמו הכיתות (השקופות) (צילום: ליאור גרונדמן)
        המסדרונות עמוקים כמעט כמו הכיתות (השקופות)(צילום: ליאור גרונדמן)

        בתוך כל הרעש הוויזואלי של העיר, צמחים נטועים בתוך חומר קל שלא מעמיס משקל על הבניין (צילום: ליאור גרונדמן)
          בתוך כל הרעש הוויזואלי של העיר, צמחים נטועים בתוך חומר קל שלא מעמיס משקל על הבניין(צילום: ליאור גרונדמן)


          אפשר לנופף לאבא ואמא שבמרפסת (צילום: ליאור גרונדמן)
            אפשר לנופף לאבא ואמא שבמרפסת(צילום: ליאור גרונדמן)

             

            בניגוד לטיפולוגיה הקלאסית של בתי ספר – כשכיתות הלימוד פונות אל חצר פנימית, גם כדי להבטיח שליטה ובקרה משמעתית – הרי שכאן פונים התלמידים אל סביבה עירונית צפופה ועמוסה: גגות מנוקדים בדודי שמש, מגדלים סוגרים מסביב, כבישים רועשים למטה, והידיעה שלמטה יש קניון. ההפוגה הירוקה היא מרפסת גג עם ערוגת תבלינים, שנשתלה בחומר דמוי שלג (״פרלייט״, גרגירים מסלע וולקני ששוקלים הרבה פחות מאדמה, ולכן עדיפים כאשר צריך לחסוך בעומס משקל).

             

            הקמת בית הספר עלתה כ-27 מיליון שקל. האדריכלים טוענים כי בלתי אפשר לכמת את המספר באופן נפרד, מאחר שחלק מהמערכות בבית הספר אינן שייכות לו אלא למתחם כולו; כ-100 מיליון שקל עלתה ההקמה הכוללת, יחד עם מרכז הספורט הצמוד. השנה הקרובה תגלה אם השילוב של גני ילדים ובית ספר בתוך קניון הוא הברקה, שגם תעזור לקניון להתרומם מקשייו הכלכליים (אולי בזכות הקניות של הילדים הגדולים), או כאוס שמוטב ללמוד משגיאותיו.

             

            עדכון לכתבה: מ''גינדי'' נמסר כי דלת הכניסה מרחוב החשמונאים, שהיא החיבור היחיד למפלס הרחוב, ננעלה בסוף יום הלימודים הראשון - ותישאר כך עד הודעה חדשה. כעת, הכניסה היחידה למבנה היא ממפלס הפארק, שאליו צריך לטפס במדרגות (או דרך החניון).

             

            ---------------------------

            ומה קרה למבנה הציבור שהבטיחו במתחם? נעלם. לחצו על ההדמיה

             

            תיאטרון גשר? מוזיאון? ביכורי העתים? כולם עמדו להיות פה - ואז זה בוטל. לחצו  (באדיבות קימל אשכולות אדריכלים    )
            תיאטרון גשר? מוזיאון? ביכורי העתים? כולם עמדו להיות פה - ואז זה בוטל. לחצו (באדיבות קימל אשכולות אדריכלים )

             

             
            הצג:
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד