דיאטה

    קטנית במחלוקת: אחת ולתמיד - האם סויה ומוצריה בטוחים לשימוש?

    קל להתבלבל לנוכח המידע הרב שמוקיע או מהלל מוצרי מזון שונים, בעיקר כאשר הוא משתנה כל הזמן. הדיאטנית סיון פלג מביאה לכם את המילה האחרונה על הסויה

    סיון ורקר-פלג

    |

    03.09.17 | 07:52

    אז מה נסגר עם זה? מותר לאכול מוצרי סויה או שלא כדאי? (צילום: Shutterstock)
    אז מה נסגר עם זה? מותר לאכול מוצרי סויה או שלא כדאי? (צילום: Shutterstock)

    גם אם אתם לא צמחונים, אתם בטוח מכירים ואכלתם לא פעם מוצרי סויה, בין אם זה טופו, שניצלים ללא מרכיבים מן החי, חלב או אדממה ירוק ופשוט. במזרח הרחוק הם חלק מהתזונה הבסיסית, יותר שנים ממה שיכולנו לספור. אבל המזון שמקובל שם ללא עוררין, לא תמיד מתקבל בטבעיות במקררים שלנו, כך שלאורך השנים הסויה נבחנה בזכוכית מגדלת יותר מפעם אחת.

     

    מיליארד סינים לא טועים? נבדוק בכל זאת (צילום: Shutterstock)
      מיליארד סינים לא טועים? נבדוק בכל זאת(צילום: Shutterstock)
       

       

      לעיתים בדיקות אלה הניבו ממצאים שהאירו על הנבדקת באור שלילי. כך למשל, בשנת 2005 יצא משרד הבריאות הישראלי בהצהרה כי מוצרי סויה עלולים

      להזיק לבריאות, לגרום לסוגי סרטן שונים ואף להאיץ את ההתפתחות המינית של הילדים וזאת בגלל הפיטואסטרוגנים שנמצאו בה בכמות גבוהה יחסית. אולם מאז היו עדכונים נוספים. אחד מהם היה נייר עמדה המשותף למשרד הבריאות ולעמותת עתי"ד (עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל) שמאגד בתוכו את המאמרים החשובים והמשמעותיים שפורסמו לאורך השנים האחרונות בנושא זה. נייר עמדה זה מסכם את הנושא ומציג את מסקנתו שסויה ומוצריה בטוחים לשימוש.

       

      מסתבר שיצמחו מכאן רק דברים טובים (צילום: Shutterstock)
        מסתבר שיצמחו מכאן רק דברים טובים(צילום: Shutterstock)

         

        מתחילים מההתחלה: מהי בעצם סויה?

        סויה היא קטנית שמקורה בסין, שם יש עדויות לשימוש בה עוד מ-2500 לפנה"ס. התזונה האסייתית המסורתית מתאפיינת בשילוב של 3-2 מוצרי סויה בתוך התפריט היומי. פולי הסויה מורכבים מחלבון, פחמימות, שומנים, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים שונים (ביניהם: ויטמין K, ויטמינים מקבוצת B, סידן, ברזל, מגנזיום וזרחן). החלבון מהווה כשליש מהרכב מהפולים. חלבון זה, נחשב לחלבון מלא מאחר והוא ומכיל את כל חומצות האמינו החיוניות לתפקוד בריאותי תקין.

         

        כדי ליהנות מיתרונותיה אפשר לאכול את פולי הסויה כמו שהם או בצורת מזונות המופקים מהם כגון: טופו, טמפה, משקאות על בסיס סויה, ממרחים שונים ועוד. חשוב לציין כי הרכב הסויה משתנה בין מוצר למוצר ויש להעדיף את המוצרים המעובדים פחות (טופו וטמפה ומשקאות סויה לא ממותקים, למשל).

         

        פולי סויה טריים ומוצרים נוספים (צילום: Shutterstock)
          פולי סויה טריים ומוצרים נוספים(צילום: Shutterstock)

           

          הסויה מכילה גם תרכובות צמחיות, ביניהן האיזופלאבונים Isoflavones (סוג של הפלבנואידים Flavonoids) שכמותם הגבוהה יחסית הציתה את המחקר על טיבה. לאור ריבוי המידע והיקפו הנרחב, כדאי להתייחס לשני נושאי מפתח עיקריים הקשורים להשפעותיה הגופניות:

           

          סויה וסרטן השד

          פלבנואידים הוא שם כולל לתרכובות המיוצרות בתאים צמחיים. אחת התרכובות ששייכת לקבוצה זו היא האיזופלאבונים (הנקראים גם פיטואסטרוגנים) והיא זו המוזכרת בהקשר ליכולתה של הסויה לכאורה לגרום לסרטן שד. החשש המקורי (והלא מבוסס מחקרית בבני אדם, יש לציין) היה כי מאחר ולאיזופלאבונים מבנה דומה למולקולת האסטרוגן, הם מסוגלים להיקשר לקולטני האסטרוגן בגוף האישה, ובכך להאיץ התפתחות תאים ולגרום להתפרצות של סוגי סרטן הורמונאליים כגון סרטן השד.

          סקירה ספרותית מקיפה בנושא, לא מצביעה על כל קשר מובהק בין יכולתה של סויה לגרום להתפתחות סרטן השד, או להישנות המחלה אצל מישהי שהחלימה ממנה.

           

          פולי סויה מיובשים (צילום: Shutterstock)
            פולי סויה מיובשים(צילום: Shutterstock)

             

            במבט ראשון נראה כי לאיזופלאבונים יש יכולת להיקשר לקולטנים של האסטרוגן בגופנו, אך יש לתת את הדעת למיקום הקולטנים ולסוגיהם. נמצא כי יכולתם של האיזופלאבונים להיקשר לקולטני האסטרוגן היא פחותה משמעותית מהאסטרוגן עצמו. מעבר לכך, קיימים סוגים שונים של קולטנים כאלו ואל הקריטיים ביותר לענייננו (אלו המצויים בשד וברחם ואשר ביכולתם לגרום לפרוץ המחלה) האיזופלאבונים נקשרים באופן זניח בלבד.

             

            העדיפו מוצרים מעובדים פחות, כמו הטמפה למשל (צילום: Shutterstock)
              העדיפו מוצרים מעובדים פחות, כמו הטמפה למשל(צילום: Shutterstock)

               

              במקביל נבדקה יכולתה של הסויה דווקא לסייע לבריאות החולות בסרטן השד: במחקר משנת 2009, שנערך בסין והתפרסם בכתב העת JAMA (השם המלא של המחקר מופיע בסוף הכתבה), עקבו החוקרים אחר כ-5000 נשים אשר חלו בסרטן השד בין מרץ 2002 לבין אפריל 2006. החוקרים עקבו אחר אורח החיים של הנשים לאחר ההחלמה והתעדכנו במצבן בנקודות זמן שונות. בין הדברים שנבדקו היו אכילתם של מוצרי סויה (בצורת חלבון סויה ובצורת צריכת האיזופלאבונים) וההשפעה של אכילת אותם מוצרי סויה על פעילות התרופה "טמוקסיפן" שמשמשת כטיפול הורמונלי נגד סרטן השד.

               

              תוצאות המחקר הראו ירידה של 29% בסיכון לתמותה מסרטן השד אצל הנשים שאכלו הרבה מוצרי סויה בהשוואה לאלה שאכלו מעט מהמוצרים האלה. כמו כן, נשים שצרכו סויה במידה רבה, נהנו מסיכוי נמוך יותר ב-32% להישנות המחלה. חשוב לציין כי התוצאות היו עקביות אצל נשים אשר נטלו טמוקסיפן וגם אצל אלו אשר לא נטלו. מחקר זה מצטרף לשורת מחקרים ארוכה שמצביעה על בטיחות צריכת הסויה לאחר סרטן השד, וכן מדגישה את הפוטנציאל שלה אף להיטיב עם המחלימות.

               

              לא רק נראה טוב, זה גם טוב לכם (צילום: Shutterstock)
                לא רק נראה טוב, זה גם טוב לכם(צילום: Shutterstock)

                 

                סויה והתפתחות מינית מוקדמת בילדים

                החשד כי לסויה יש אפקט הורמונאלי, גרם בין היתר לבחינת הקשר בין צריכתה לבין התפתחות מינית מואצת בילדים. הסיבה לכך נעוצה כאמור באותם איזופלאבונים ויכולתם להיקשר לאתרי האסטרוגן. מחקר משנת 2010, שנערך בגרמניה והתפרסם ב- The American Journal of Clinical Nutrition (השם המלא של המחקר מופיע בסוף הכתבה), עקב אחרי יומני אכילה של 227 ילדים וילדות בגילאי 8-7. באמצעות יומנים אלה, הצליחו החוקרים להעריך את צריכת האיזופלאבונים והסיבים התזונתיים של כל ילד ולבחון במקביל גם את ההתפתחות המינית שלהם. החוקרים התייחסו למועד הופעת סימני שדיים, קבלת מחזור, והתחלפות הקול. תוצאות המחקר הראו כי בבנות בלבד, צריכה גבוהה של איזופלאבונים גרמה דווקא להתפתחות מינית מאוחרת בהשוואה לבנות אשר צרכו איזופלאבונים בכמות נמוכה. בבנים לא נמצא כל קשר בין צריכת איזופלאבונים להתפתחותם המינית. צריכת סיבים תזונתיים נמצאה חסרת משמעות להתפתחות המינית במחקר זה.

                 

                כרגיל: גיוון  זה שם המשחק (צילום: Shutterstock)
                  כרגיל: גיוון זה שם המשחק(צילום: Shutterstock)

                   

                  אם כן, למרות המחלוקת רבת השנים סביב הסויה, המחקרים מן השנים האחרונות, מצביעים על סויה ומוצריה כעל בטוחים לשימוש ואף כבעלי פוטנציאל להטיב עם הבריאות שלנו. בארה"ב קיימים נתונים מספריים המתייחסים לבטיחות צריכת מוצרי סויה לאחר מחלות שונות. ישנם נתונים המדברים על צריכה בטוחה בכמות של 3-1 מנות ליום. בישראל לעומת זאת, לא מפורסמות נכון לעתה המלצות תזונתיות כמותיות לצריכת סויה באנשים בריאים או באוכלוסיות מיוחדות. ההמלצות הישראליות מדברות בעיקר על הצורך בגיוון תזונתי של כל אחד מאיתנו.

                  לסיכום, הסויה מספקת מקור חלבוני איכותי מן הצומח אשר יכול בהחלט להוות חלופה הולמת ( מלאה או חלקית) למזון מן החי, בנוסף למגוון ויטמינים ומינרלים. יתכן בהחלט שכדאי לכם לשקול להכניס בברכה את הסויה לביתכם, אך לא על חשבון קטניות נוספות, וכן סוגי מזון נוספים המשלימים לצריכה תזונתית מלאה.

                   

                  מחקרים שהוזכרו בכתבה:

                  1) Sho XO, et al., Soy food intake and breast cancer survival 2009. JAMA; 2009:302(22):2437-2443

                  2) Cheng G et al., Relation of isoflavones and fiber intake in childhood to the timing of puberty 2010; Am J Clin Nutr 2010;92:556–64

                   

                   סיון פלג היא דיאטנית קלינית המתמחה בירידה במשקל ובתזונת נשים הרות ולאחר לידה

                   

                   

                   
                  הצג:
                  כל התגובות לכתבה "קטנית במחלוקת: אחת ולתמיד - האם סויה ומוצריה בטוחים לשימוש?"
                  אזהרה:
                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
                  ביגדיל