לאשה

    בעלה רמי ואמיר פרישר-גוטמן טבעו באותו יום. 'בגיל 33 אני אלמנה. הזוי'

    אל"מ במיל' רמי פייג, יזם היי-טק מצליח, אחד המוחות המבריקים במודיעין וחתן פרס ביטחון ישראל, נכנס עם בנו למים רדודים באותה שבת וטבע. אלמנתו: 'מרגישה בתהום'

    בלה קפשייב-פייג. "לפני האסון אולי הייתי אומרת שיש קשר מיסטי בין  האירועים. היום אין לי אמונה. אם אלוהים  לא היה איתנו בים, אין לו גם מקום איתנו בבית" (צילום: דנה קופל)
    בלה קפשייב-פייג. "לפני האסון אולי הייתי אומרת שיש קשר מיסטי בין האירועים. היום אין לי אמונה. אם אלוהים לא היה איתנו בים, אין לו גם מקום איתנו בבית" (צילום: דנה קופל)
    בלה ורמי פייג ז"ל. "יש אנשים שאומרים, אוי, לא הספקנו את זה ואת זה, כי חסכנו לקנות בית. אנחנו הערכנו את הקשר שלנו כל שנייה. לא נפרדנו לרגע. היה פה קשר נשגב" (צילום: אלבום פרטי)

    כמה ימים לאחר שהחלה משפחתו של רמי פייג לשבת שבעה, נכנס איש זר לדירתו בכפר־סבא. הוא התיישב וביקש לספר סיפור. "אני מכירה 90 אחוז מהחברים והמשפחה של רמי", משחזרת בלה קפשייב־פייג, בת זוגו של רמי בשש השנים האחרונות ואשתו משנת 2015. "בשבעה שמעתי עליו סיפורים שכבר הכרתי, אבל את הבחור הזה מעולם לא פגשתי, והוא הפתיע אותי".

     

    מה הוא סיפר לך?

    "הוא אמר, אני גר בהונגריה, קראתי ב־ynet על מה שקרה ועליתי על המטוס הראשון לארץ. הבאתי איתי גיטרה שקיבלתי מרמי לפני 23 שנה, כשיצאתי עם האחות של גרושתו. רמי נתן לי את הגיטרה במתנה ליום ההולדת והבאתי לכם אותה בחזרה".

     

    איך הגבת?

    "קראתי לבן הצעיר של רמי מנישואיו הקודמים. ג'וני מנגן בגיטרה, ואמרתי לו, הגיטרה הזו שלך. אחרי כמה שעות האיש הזה יצא מהבית, עלה על מטוס וחזר להונגריה. הוא הגיע רק כדי לעשות כבוד לרמי ולהביא את הגיטרה, וזה לימד אותי עוד משהו על איך רמי הצליח לגעת באנשים. רמי היה משמעותי לכל אדם שפגש אותו".

     

    בלה ורמי.  (צילום: אלבום פרטי)
      בלה ורמי. (צילום: אלבום פרטי)

       

      תפקדתי על טייס אוטומטי

       

      22 ביולי, השבת שבה רמי פייג טבע למוות, התחילה ככל השבתות. בני הזוג פייג התעוררו ושתו יחד קפה. "בוקר מושלם, כמו רוב החיים שלנו", אומרת בלה (33), סמנכ"לית פיתוח עסקי של חברת הנדל"ן Dragonfly. לילה קודם חגגו יום הולדת לחברתה מאיה בחוף הבונים. חלק מהאורחים ישנו במאהל על החוף, ובני הזוג פייג נסעו לישון בבית. "היה כל כך כיף שהחלטנו לבוא גם למחרת, למרות שאנחנו ממש לא אנשי ים", היא אומרת. "הפעם הקודמת שבה היינו בים הייתה לפני שנה וחצי. באותו בוקר אמרנו: 'יאללה, נוסעים לחוף, וניקח את הבן הקטן'. הוא ילד שמשדרג כל אירוע, בן 11 וחצי עם רגישות אדירה, יוצא דופן מכל הבחינות".

       

      איך נראה היום ההוא?

      "יום מטריף. אני לא מבשלת כלום, אבל מרוב שהתרגשתי

      "המים היו רדודים. ממש שכשוכית של מים עומדים. ההערכה שלנו היא שבמרחק של מטר אולי היו מערבולת או בור עמוק"

      הכנתי מגש של קרפצ'יו דג ים, שזה קצת מצחיק – אנשים מביאים לים חטיפים, ופתאום אני הגעתי עם הפלטה הזו וכולם עפו. לא הכרנו את האנשים שהיו שם, חוץ ממאיה ועוז, החברים שלנו"

      .

      מתי דברים התחילו להשתבש?

      "בשעה חמש נכנסו לים מאיה, עוז, רמי והבן שלו. אני לא אדבר יותר מדי על איך שהטרגדיה קרתה בפועל. קשה לדבר על זה. הם נכנסו כולם לטבילה ממש אחרונה לפני שהולכים הביתה. הים היה פלטה. המים הגיעו להם עד מתחת לברכיים. אולי יש מים עמוקים במרחק של קילומטרים קדימה, אבל במקום ההוא המים היו רדודים. ממש שכשוכית של מים עומדים. ההערכה שלנו היא שבמרחק של מטר אולי היו מערבולת או בור עמוק.

       

      "ארבעתם התחילו להיסחף פנימה. רמי זרק את הבן שלו לכיוון החוף, אבל הוא עצמו לא הצליח להגיע. הוא נסחף למצולות, ככל הנראה באפיסת כוחות. זה נשמע כמעט הזוי, שאדם כמו רמי, ששמר על כושר גופני, טובע בכאלה נסיבות".

       

      באיזה שלב הבנת שבעלך נקלע לסכנה?

      "לא ראינו את רמי, לא ראינו אפילו יד אחת נלחמת. את מאיה ואת עוז ראינו בים במשך דקות ארוכות עם הידיים למעלה, חשבנו שהם רוקדים כי הייתה מוזיקה על החוף. בפועל מה שהם ניסו לעשות זה לגרום לנו להבין שהם במצוקה והרימו את הידיים. כנראה בגלל המערבולות והסחף זה נראה כמו ריקוד, ואף אחד לא התייחס. איזה טירוף.

       

      "מישהי שהייתה שם אמרה פתאום: 'בלה, אני לא

      "רמי זרק את הבן שלו לכיוון החוף, אבל הוא עצמו לא הצליח להגיע. הוא נסחף למצולות, ככל הנראה באפיסת כוחות. זה נשמע כמעט הזוי, שאדם כמו רמי, ששמר על כושר גופני, טובע בכאלה נסיבות"

      רואה את רמי ואת הילד'. אמרתי, הם פה, ידעתי שהמים רדודים ואין שום גלים. ואז היא אמרה שוב: 'אני לא רואה אותם'. רצתי לים. ראיתי את הבן של רמי, ואז התחילו לחפש את רמי. אנשים שבאו לעזור על אופנועי ים מצאו אותו כעבור 20 דקות".

       

      את זוכרת את עצמך באותם רגעים?

      "תפקדתי על טייס אוטומטי. כשהוציאו את רמי מהמים, לא נתנו לי להתקרב. סובבתי את הילד, רציתי שהוא ישב עם הגב ולא יראה שום דבר מזה. הרגעתי אותו, לא התמוטטתי בצרחות, לא הייתה לי ברירה. לא מגיע לילד לראות את בת הזוג של אבא שלו מתמוטטת בצרחות ולקבל בחוף הים את הבשורה שאבא שלו נפטר. נסענו אחרי האמבולנס לבית החולים. מאיה חברה שלי, שבעצמה כמעט טבעה, נהגה ברכב. בבית החולים קיבלנו את הבשורה הסופית. אפשר להשתגע מהאופן שבו זה קרה. אני לא יודעת אם עוד לא השתגעתי".

       

      "מרגע שאין לי את רמי, בעטתי את אלוהים מהחיים שלי" (צילום: דנה קופל)
        "מרגע שאין לי את רמי, בעטתי את אלוהים מהחיים שלי"(צילום: דנה קופל)

         

         

        לא מאמינה יותר בכלום

         

        בלה משוכנעת שרצף אירועים מקרי לגמרי הביא למות בעלה. היא לא מאמינה במיסטיקה. העובדה שטבע באותה שבת שבה טבע גם אמיר פרישר גוטמן ז"ל, בעתלית, כשהציל את אחייניתו מטביעה, לא גורמת לה לחשוב שיש כאן משהו שמעבר להבנתנו. גם העובדה שגולשים ברשתות החברתיות מיהרו להצביע על האותיות פייג בשמות המשפחה של השניים, כרמז לגורל משותף, לא מעוררת בה שום מחשבות כאלה. מערבולת או סחף חזק הכריעו את בעלה ולא יד אלוהים נעלמה. "כרגע אני מרגישה שאני בתהום של אובדן תקווה ואובדן אמונה. כל החיים ידעתי – לא האמנתי, אלא ממש ידעתי – שיש עליי השגחה עליונה, שאלוהים מלווה אותי. זה שרמי נכנס לחיים שלי, מה צריך יותר מזה כדי להאמין באלוהים? אבל מרגע שאין לי את רמי, בעטתי את אלוהים מהחיים שלי, כי אם אלוהים לא היה איתנו בחוף הים, אין לו גם מקום איתנו בבית.

         

        "אני לא מאמינה יותר בכלום, רק באנשים. הסיפור של אמיר מאוד כואב לי, ואני ממש רוצה לדבר עם ינאי, בן הזוג שלו. לפני האסון אולי הייתי אומרת שאני מאמינה בקשר מיסטי בין האירועים ושאני מאמינה בגורל וב'מכתוב'. היום אין לי שום אמונה בשום דבר. אין לי אלא לחשוב שזה היה אירוע אקראי שקרה גם לרמי וגם לאמיר, כי לאדם טהור נפש כמו אמיר פרישר גוטמן, שעזר לאנשים ועבר את הסיוט של המחלה שלא הייתה, וסוף־סוף החיים שלו היו על כיוון חיובי, ולאדם כמו רמי, שכל החיים עשה רק טוב לאנשים ועבר הרבה דברים קשים בחייו וצמח להיות הפרח שהוא – אין שום סיבה שיקרו דברים כאלה".

         

        אמיר פרישר גוטמן. ברשתות החברתיות הצביעו על האותיות פיי בשמות המשפחה של רמי ושל אמיר (צילום: דנה קופל)
          אמיר פרישר גוטמן. ברשתות החברתיות הצביעו על האותיות פיי בשמות המשפחה של רמי ושל אמיר(צילום: דנה קופל)

           

          אם יש משהו שמתסכל אותה, זו העובדה שרק מעטים שמעו באותו סוף שבוע ארור על רמי פייג, אדם שתרם את מיטב שנותיו למדינה. "ואני רוצה שידעו מי היה רמי", היא אומרת בבכי. יותר מאלפיים איש ליוו למנוחות את רמי פייג בבית העלמין "מנוחה נכונה" בכפר־סבא, עיר מגוריו. הוא הותיר אחריו שלושה ילדים (20, 18 ו־11 וחצי) מאשתו הראשונה גילה, ואת אשתו השנייה בלה.

           

          פייג, אלוף משנה מיל', קיבל בשנת 2005 את פרס ישראל על חדשנות טכנולוגית בעלת תרומה משמעותית לביטחון המדינה. הוא גדל ברמת אביב, למד בבית הספר להנדסאים ובטכניון, ונחשב לאחד המוחות המבריקים של חיל המודיעין. 26 שנה שירת בצה"ל ולאחר שהשתחרר, לפני כארבע שנים, הפך ליזם היי טק מצליח. בשנת 2016 היה שותף בהקמת חברת "יוניספקטרל", שעסקה בפיתוח מצלמות דיגיטליות בעלות יכולת ניתוח תכונות החומר המצולם. כמנכ"ל החברה הוביל אותה לגיוס הון של 7.5 מיליון דולר. לפני קצת פחות משנה היה ממקימי חברת הבינה המלאכותית "היילו" (HAILO), ולאחרונה שקד על הקמת חברה חדשה בתחום הסייבר.

           

          בין שלל עיסוקיו, פייג לא שכח את הנשמה: הוא ניגן בגיטרה חשמלית והופיע בכמה הרכבים מוזיקליים. בספטמבר הקרוב היה אמור לנסוע עם בלה אשתו לראות את אריק קלפטון, המוזיקאי האהוב עליו, בהופעה בקליפורניה. 

           

          בזמן הריאיון היא על ארגזים, רגע לפני המעבר לדירה קטנה בתל־אביב. חוזה השכירות של דירת הגן שלהם בכפר־סבא כבר תם, אבל בשל הנסיבות הטרגיות אפשרו לה בעלי הדירה להתגורר בה עוד זמן קצר. מהדירה היפה הזו היו אמורים לעבור ארבעה ימים לאחר אותה מסיבה בחוף הים לדירת פנטהאוז עם גג מרווח בכפר־סבא, לא רחוק מילדיו של רמי. היא ביטלה את חוזה השכירות בפנטהאוז והחליטה להתקרב לחברותיה, שתומכות בה 24 שעות ביממה. 

           

          "אני רוצה שידעו מי היה רמי" . בהופעה "רוק כלכליסט", שבה הופיעו אנשי עסקים מובילים (צילום: עמית שעל)
            "אני רוצה שידעו מי היה רמי" . בהופעה "רוק כלכליסט", שבה הופיעו אנשי עסקים מובילים(צילום: עמית שעל)

             

             

            ארוחת צהריים לבסיס

            בלה קפשייב־פייג, ילידת אוקראינה, היא בתם היחידה של אלכסנדר, מהנדס בניין ושל העיתונאית פולינה קפשייב (שמה הישראלי הוא ליאורה גן), ממפוטרי רשות השידור. היא עלתה ארצה בגיל שש, גדלה ברעננה, למדה במגמת אמנות בתיכון מטרו ווסט ושירתה עשר שנים בצה"ל, שמונה מהן בשירות קבע בחיל המודיעין.

             

            את פייג פגשה כשהייתה סרן, עוזרת קצינת השלישות היחידתית והוא עוד היה סגן אלוף, ראש ענף הסייבר של היחידה הטכנולוגית.   בנובמבר 2011, אחרי שנתיים וחצי בתפקידה האחרון, פרשה מצה"ל בדרגת רס"ן. בימי "צוק איתן", בקיץ 2014, עשתה מילואים כאחראית על תחום כוח אדם מילואים בחירום. "רמי כבר היה משוחרר, כמוני, והביא לי כל יום ארוחת צהריים לבסיס, שותף למאמץ המלחמתי. צחקנו איך הוא, אלוף משנה במילואים, חתן פרס ביטחון ישראל, גיבור אמיתי, משתתף במאמץ המלחמתי בכך שהוא מביא לי ארוחות צהריים. כך נראו כל החיים שלנו כל הזמן, צחוקים וכיף".

             

            הקשר הרומנטי עם רמי פייג החל, לדבריה, כשהיה פרוד מאשתו. "כמה חודשים אחרי שהשתחררתי התחלתי לזהות בו פוטנציאל שלחלוטין לא חשבתי עליו קודם, גם כי זה לא היה

            "כשרמי היה איתי, למזג האוויר ולגיאוגרפיה לא הייתה חשיבות בשום צורה. אם הוא היה מציע לי לעבור לירח, הייתי אומרת, בטח, זו יציאה מחוץ לקופסה"

            רלוונטי וגם כי הייתי עסוקה בלצאת עם רווקים תל־אביבים. אולי המרחק הפיזי והעובדה שכבר לא עבדנו יחד גרמו לי לחשוב שיש פה קשר ששווה לפתח. התחלנו לגשש בצורה זהירה, כדי לראות אם יש לקשר בינינו יכולת היתכנות. זה הפך להיות אהבה גדולה. יש אנשים שאומרים, אוי, לא הספקנו את זה ואת זה, כי חסכנו לקנות בית. אנחנו הערכנו את הקשר שלנו כל שנייה של היום והלילה. לא נפרדנו לרגע, היינו כל הזמן ביחד ועם הילדים. הרבה מאוד אנשים אומרים לי, אנחנו לא מכירים כזה קשר. גם בעיניי היה פה קשר נשגב".

             

            פער הגילאים ביניכם לא הורגש? 17 שנה זה לא מעט.

            "מעולם לא הרגשתי את פער הגילאים, כי רמי היה ילד נצחי עם אנרגיות של שלושה צעירים".

             

            איזה קשר יש לך עם גילה, אשתו לשעבר?

            "היא אישה מקסימה ואמא מדהימה, ולי אין ספק שנישאר בקשר טוב. גילה ורמי היו נשואים יותר מ־20 שנה, וכואב לה מאוד על מותו. אנחנו כאן אחת בשביל השנייה ובשביל הילדים".

             

            איך קיבלו אותך הילדים בזמנו?

            "ההיכרות הייתה הדרגתית ובשלבים, אבל היום הם המשפחה שלי. כשהתחלנו לצאת עשינו את זה בצורה מכבדת ועם מעורבות מלאה של גילה. זה היה טוב לילדים לראות שיש אדם נוסף בחייהם שרוצה בטובתם. עברתי לגור איתו בכפר־סבא שנה אחרי שהתחלנו לצאת, כדי להיות קרובים לילדים שלו. זו הייתה ברכה. אם היית שואלת אותי עכשיו, אם לקבל את רמי עם או בלי הילדים, אין פה שאלה, ברור שרמי עם הילדים".

             

            ועכשיו את חוזרת לגור בתל־אביב, שבה התגוררת בשנות רווקותך.

            "כשרמי היה איתי, למזג האוויר ולגיאוגרפיה לא הייתה חשיבות בשום צורה. אם הוא היה מציע לי לעבור לירח, הייתי אומרת, בטח, זו יציאה מחוץ לקופסה. שום דבר לא עניין אותי, רציתי

            "כשהתחלנו לצאת היה לי חשוב להביא ילדים. עם השנים הרצון פחת. לא היה לי צורך להביא ילד כדי להרחיב את הלב, כי הלב שלי היה רחב עד אפס מקום"

            להיות איתו כל הזמן. היום, כשאין לי אותו, אני צריכה ללכת על המסה הקריטית, וגיאוגרפית, המסה הזו נמצאת בתל־אביב, ואלה הן החברות שלי.

             

            "אנשים אומרים לי: 'אל תדאגי, את תמצאי מישהו אחר'. אני לא חושבת שזה חוסר טקט, כי אני מבינה שאנשים לא מצליחים להבין את מה שאני מרגישה. אני בכלל לא חושבת על זוגיות נוספת. זה לא עובר לי בראש בכלל.

             

            "לזכות בבנאדם כמו רמי זה נס. האם יקרה לי נס פעם שנייה? הנושא הזה רחוק ממני אלף שנות אור ואני לא מאמינה שתהיה לי עוד אהבה כזאת. אני אלמנה בת 33. הזוי. ראיתי בגיל 33 את המוות של אהבת חיי. עכשיו אין לי ראש לכלום, ולא אכפת לי משום דבר".

             

            חשבתם על ילדים משותפים?

            "הסביבה כל הזמן שאלה ולחצה עליי, כי אם כל כך טוב, למה לא להביא ילדים? ואני הרי בת יחידה. כשרק התחלנו לצאת היה לי חשוב להביא ילדים, ואמרתי, אין מצב שאני נכנסת לקשר בלי לדעת שבוודאות יהיו ילדים. עם השנים הרצון פחת, כי היה לי מושלם. לא היה לי צורך להביא ילד כדי להרחיב את הלב, כי הלב שלי היה רחב עד אפס מקום. חוץ מזה, היו לרמי שלושה ילדים.

             

            "רמי אמר, תקשיבי, נש – אף פעם לא קראנו אחד לשני בשמות, זה היה נשיקולי, קולי החתולי, החתוליסט, יש המון שמות – מה שעושה לך טוב, אני זורם. רוצה חתונה? תהיה חתונה לבנה. רוצה ילדים? תהיה לנו ילדה ורודה מקסימה. מה שבא לך, אני רק רוצה שתהיי מאושרת".

             

            בחתונתם. "לזכות בבנאדם כמו רמי זה נס" (צילום: אלבום פרטי)
              בחתונתם. "לזכות בבנאדם כמו רמי זה נס"(צילום: אלבום פרטי)

               

              חופשה בהפתעה

               

              הם נישאו נישואים רפורמיים ב־1 באוקטובר 2015 בגלריית לורנס ביפו. רמי ניגן, היא שרה. "רמי תכנן עם הילדים קטע אמנותי, תרגם את השיר 'כנף קטנה' של ג'ימי הנדריקס עם מילים שקשורות אליי... (פורצת בבכי), קשה לי מאוד להיזכר בזה".

               

              מה הזיכרון הכי משמעותי שלך ממנו?

              "יש לך זמן לעבור איתי על שש שנים?" היא עונה, חושבת ונזכרת. "ביום הולדת 30 שלי הוא העיר אותי בבוקר, אמר, בואי נישאר קצת בבית, יסלחו לך על כמה שעות בעבודה. אחרי כמה שעות הוא אומר לי, להגיד לך את האמת? סגרתי לך חצי יום חופש מול הבוס שלך, ועכשיו נלך לאכול ארוחת בוקר. הייתי כולי בהתרגשות. ואז הוא אמר, טוב, תארזי לנו מזוודה כי אנחנו עוד שעתיים וחצי צריכים להיות בשדה התעופה, טסים לאמסטרדם. זו הייתה חופשה

              "עשינו טיול אופנועים בארצות־הברית והיו לנו כל כך הרבה הזדמנויות אחרות למות. מצאנו את עצמנו במדבר מוהאבי בלי מים ובמבול. אבל ללכת עם המשפחה שלך לים ולא לחזור? כמה אכזר העולם יכול להיות?"

              מושלמת במלון מדהים. כשחזרנו לארץ הייתה לו הופעה בערב באחד ההרכבים שלו, ואחריה הוא אמר, אולי נקפוץ לאיזה בר אחרי זה? אמרתי, ברור. בבר חיכו חברים שלי. אמסטרדם לא הספיקה. הוא רצה עוד טיפה. הערכתי כל רגע ביחד. אפילו את הרגעים הקטנים של הבוקר כשאנחנו על הספה עם הטלפונים. ידעתי כבר אז להגיד, איזה כיף לנו. אהבנו לשתות יין ביחד, ליין כבר אין את אותו הטעם".

                

              בקרוב תיסע לאמסטרדם. למרות הקושי, החליטה לנסוע לבד. "הזמנו יחד את החופשה ואני נוסעת לבד, לפגוש חברים משותפים.

               

              "את יודעת, לפני ארבע שנים עשינו טיול אופנועים עם חברים בארצות־הברית. היו לנו שם כל כך הרבה הזדמנויות אחרות למות, איזו נפילה לגרנד קניון או התרסקות מטורפת עם האופנוע בדרכים. נסענו המון בכל יום, עברנו אזורי אקלים, מצאנו את עצמנו במדבר מוהאבי בלי מים ובמבול שנראה כמו קיר של מים. אבל ללכת עם המשפחה שלך לים ולא לחזור? כמה אכזר העולם יכול להיות?".

               

              את הולכת לטיפול?

              "בטח. ישר אחרי השבעה התחלתי. אני מרגישה כמו סמרטוט רצפה, אבל אני רציונלית, וכולם אומרים לי כל הזמן שאני חזקה, אז אין לי אלא להאמין".

               

               

              הגליון החדש של לאשה (צילום: מאיר כהן, סגנון: קרן נפתלי)
              הגליון החדש של לאשה (צילום: מאיר כהן, סגנון: קרן נפתלי)
               
              הצג:
              כל התגובות לכתבה "בעלה רמי ואמיר פרישר-גוטמן טבעו באותו יום. 'בגיל 33 אני אלמנה. הזוי'"
              אזהרה:
              פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד