אדריכלות

    העיצוב המרשים של תערוכת בוגרי האדריכלות בת''א חיפּה על התוכן

    לקהל הרחב לא היה מה לחפש בתערוכה המושקעת, שהתבססה על שיח במעגל סגור של קומץ אדריכלים וסטודנטים. אך היו כמה יוצאי דופן, בהנחיית איילה רונאל

    דקל גודוביץ פורסם: 20.08.17 21:46
    מה אפשר לעשות עם המבנה הנטוש של טרה סנטה בירושלים? ניצן הס בוחנת את נכסי הכנסייה ומציעה להשמיש מחדש כאקדמיית ספורט (הדמיה: ניצן הס)
    מה אפשר לעשות עם המבנה הנטוש של טרה סנטה בירושלים? ניצן הס בוחנת את נכסי הכנסייה ומציעה להשמיש מחדש כאקדמיית ספורט (הדמיה: ניצן הס)

    תערוכת 60 הבוגרים של בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב הייתה, כפי שכתב כאן מיכאל יעקובסון, מפגן ראווה שאמור לסקרן את ציבור העוברים בכיכר הכניסה הראשית לקמפוס, כדי למשוך אותו פנימה אל חלל הגלריה האוניברסיטאית. גשר על גבי פיגומים ומרפסת תצפית בקצהו יצא מהגלריה, והזמין את ציבור הסקרנים לעלות עליו ולגלות מה מוצג בפנים. גם עיצוב הפנים השרה תחושה של תערוכה המכבדת את העבודות המוצגות בה. העבודות עצמן נעשו בכישרון, וכמעט כולן שילבו גם תצוגת וידאו או תצוגות דינמיות אחרות, ולא רק עבודות על נייר.

     

     

    ובכל זאת, רוב העבודות הן שיח פנימי של בית הספר מול קומץ אדריכלים וסטודנטים, וספק אם שיח כזה מעניין מישהו מהעוברים והשבים בכיכר. בניגוד לתערוכת השנה שעברה, שבה הוצגו עבודות שהציבור יכול היה להבין אותן, להתחבר אליהן ואף לראותן בקנה מידה אמיתי בחלל - ממש בנויות – הפעם העבודות מרוחקות. הנושאים אמנם מגוונים, אך בהחלט לא מסעירים. רוב הבוגרים התעסקו בתל אביב, כצפוי וכמובן מבית ספר שממוקם בעיר: בית הלוויות רדינג, רחוב הארבעה, פארק צמרת, לונדון מיניסטור, שכונת הארגזים, שפך הירקון, שדה דב, קרית המלאכה וכמובן תחנה מרכזית חדשה וישנה שחוזרת שוב ושוב ללא חידוש.

     

    רק הצעה אחת בתוך העיר הייתה, בעיניי, מעניינת ושונה: הצעתה של מיכל  הררי להקים בית קברות במקום גן העיר, ליד בניין העירייה, כלומר במקום להרחיק את המתים מהעיר, להשאירם בסביבתם בין המגורים וכחלק מהחיים, קצת בדומה לבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור הנמצא היום בלב העיר תל אביב.

     

    מכל מקום, סדרת העבודות המעניינת עסקה במה שנמצא מחוץ לתל אביב, וכמו בתערוכה אשתקד, כל העבודות הללו הוכנו בהנחייתה של פרופ' איילה רונאל. במסגרת הסטודיו הוצגו עבודות במקומות לא שגרתיים בשולי החברה, בעלי פוטנציאל לא מנוצל, כשלאדריכל ניתנת הזדמנות לחולל שינוי אמיתי לטובת הציבור. לא עוד בניןי או פחות בניין, אלא תפישת עולם, זיהוי חולשות ומציאת מקומות מיוחדים שבהם נדרש אדריכל לחולל שינוי מבני וחברתי. כך מצאנו עבודות על קברי צדיקים בטבריה, על מוביל המים הארצי, על קו הגבול בין ירושלים המזרחית והמערבית ועוד. עבודות אלה חרגו מהשיח המצומצם של קהילת האדריכלות, חשפו מקומות מעניינים ונקודות למחשבה, וגם הוצגו חזותית באופן שונה מהעבודות האחרות - כך שהעבודות עצמן הפכו מהגשה אדריכלית למוצג בגלריה.

     

    כבול בקניין / ניצן הס

     

    זאת עבודה שהוקדשה לנושא מרתק ולא נדוש, תוך בדיקתם של נכסי כנסייה העומדים נטושים, לא פתוחים לציבור או בלתי מנוצלים, ויוצרים "חורים" במרקם העירוני בירושלים. ניצן הס, שגדלה במושבה הגרמנית בירושלים, מיפתה את האתרים בעיר, הציגה אותם בצורה מרשימה על גבי מפה גדולה שעליה הוקרנו שרטוטים וסימונים בתאורה מתחלפת, והציעה דרך אפשרית שתיצוק לשני מקומות תוכן ותחזק בתוך כך את המרקם העירוני: בנקודה אחת היה מגרש ריק בבעלות הפדרציה הרוסית (שהלאימה את אדמות הכנסייה הרוסית), והס גילתה שיש תכנון עתידי להקים שם שגרירות רוסית - שאותו הס מתכננת בפרויקט. נקודה שנייה היא מבנה נטוש - "טרה סנטה", שהיה קולג' בדגש על ספורט לפני הקמת המדינה, אחר כך שימש את האוניברסיטה העברית, ומשנות התשעים עומד נטוש בעקבות פסיקת בית המשפט שיש להחזיר את המבנה לכנסייה. הס מציעה לחזור ולהקים במקום אקדמיה לספורט.


    nitzan haas profile_tn


    Nitzan Haas - Renders_Page_1_tn


    Nitzan Haas - Renders_Page_2_tn


    Nitzan Haas - Renders_Page_3_tn


    Nitzan Haas - Renders_Page_4_tn


    Nitzan Haas - Renders_Page_5_tn


    Nitzan Haas - Renders_Page_6_tn


    IMG_7127_tn

     


    IMG_7129_tn

     

    העיר שחולקה לה יחדיו / עידו זיגלבוים

     

    זו עבודה שבוחנת את קו הגבול המדיני העירוני של 1949, העובר בלב ירושלים, וגם לאחר 50 שנה עדיין ניכר בשטח, בעיקר בהיותו שטח הפקר שנשאר ריק מתוכן ומבנייה. למרות כל המאבקים על ירושלים, בעיקר בחלקיה המזרחיים, מתגלה שדווקא קו הגבול נשאר חלל ריק. הפרויקט בוחן ארבעה מקומות לאורכו - הר הצופים, גבעת התחמושת, גיא בן הינום ושער שכם – ומציע תוספת בנייה במקומות הללו.

     


    Profile_tn


    התערבות_tn


    גבעת התחמושת 2_tn


    הר הצופים בית חולים שיקומי_tn


    גבעת התחמושת פרספקטיבה_tn


    שער שכם פרספקטיבה_tn

     


    שער שכם 2_tn

     


    מבט בריכה_tn

     


    שער שכם 1_tn

     


    IMG_7133_tn


    IMG_7136_tn

     

    חברת המים - המוביל הארצי - מתשתית לאומית לתשתית חברתית / אלון דוד

     

    הנה עוד עבודה שלוקחת תוואי ועובדת לאורכו, והפעם זהו המוביל הארצי – פרויקט לאומי אדיר-ממדים, בעל נראות עצומה בנוף, שלא נשאר טבעי כתוצאה ממנו: מאגרים, תעלות מים, תפיסת מעיינות והובלת מים לנגב. עשרות שנים לאחר שהמוביל הארצי נחנך, זהו עדיין פרויקט חצי-סודי, שנחבא אל ההרים מאחורי גדרות תיל ודרכי טשטוש, כמו בסיס צבאי סודי. הפרויקט בוחן כיצד ניתן להשתמש בתשתית הלאומית הזו כתשתית לחיי חברה, שתאחד אוכלוסיות שונות לאורך תוואי המוביל. כך מוצע להקים בתחנת סינון מרכז חינוך, ובתחנת ויסות המים - מרכז מרפאות אזורי.

     


    WhatsApp Image 2017-08-06 at 11.59.52_tn


    Dev2_tn


    Dev1_tn


    Adj2_tn


    adj_tn


    Hazon_tn


    IMG_7139_tn

     

    שוויון נפש / תם לנגה

     

    זו העבודה האמנותית והעדינה מכל העבודות שהוצגו בתערוכה. גיליונות חצי שקופים תלויים במרחק על גבי מודל טופוגרפי, ומייצרים אפקט של ריחוף שברירי ועדין כתחרה, הבולט שבעתיים על רקע הפיגומים הגסים שמהם נתלתה העבודה ברכות. הפרויקט עוסק בסוגייה עדינה לא פחות - יחסי הריבונות בין המטרופולין לפריפריה - במקרה מבחן מורכב ועדין בין העיר באר שבע לפזורה הבדואית שסביבה. הפרויקט מציע מבנה מודולרי המאפשר מגוון שימושים שונים. זאת עבודה שמעמידה את הצופה נפעם וחסר שוויון נפש (בניגוד לשמה), אם כי יש לציין שהפרויקט נשאר כמו העבודה עצמה - מעט אמנותי מדי, לא מספיק ברור וחסר המחשות. וכך הוא ריחף לו בשוויון נפש בחלל האדריכלות והגלריה.

     


    tomlenga profilepic_tn


    outside_tn


    first floor patio_tn


    bustation


    IMG_7124_tn

     

    מיכאל יעקובסון דווקא חשב שהתערוכה השאירה מאחור את המתחרה מבצלאל. לחצו על התצלום:

     

    מיכאל יעקובסון חשב אחרת והחמיא לתערוכת של ת''א. לחצו על התצלום (צילום: מיכאל יעקובסון)
    מיכאל יעקובסון חשב אחרת והחמיא לתערוכת של ת''א. לחצו על התצלום (צילום: מיכאל יעקובסון)

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אני קודם כל אדם, ואחר כך אדריכל.
    אני בוגר בהצטיינות של הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון, עבדתי עם אבי (ישראל), והיום יש לי ולאשתי (יעלה) משרד אדריכלות ועיצוב העוסק במגוון תחומים- מעיצוב פנים לדירות מסחר ומשרדים, דרך בנייני מגורים, מבנים לשימור, ועד מלונות ותכניות בניין עיר. כנסו לאתר האינטרנט של משרדינו ונשמח להכיר:
    http://www.goodovitch.com/

    לכל אחד יש מקצוע, אבל יש שני מקצועות שבהם כולם מקצוענים: אדריכלות ופוליטיקה. ואני מנסה לעצב דעה בבלוקים ובבלוגים. החיבור בין הבלוק והבלוג הוא חלק מהפוליטיקה של האדריכלות. כי אדריכלות היא לא סטיילינג או קורס ערב, אלא מקצוע רציני, והמעשה הפוליטי המשמעותי ביותר במרחב. בעיקר לאדם הקטן שבמרחב. זה שנשכח בין מחלפים ומגדלים, ונדרס תחת גלגלי הצדק והבירוקרטיה.

    בין בלוג לבלוק אני כל הזמן בוחן, מחפש, לומד ומלמד, כותב על אדריכלות (ברשת ידיעות אחרונות), יוצר ואוצר אמנות (הביאנלה לאמנות אינטרנטית ישראלית), שחקן ופרפורמר (הופעתי בפסטיבל עכו), ומדריך סיורים (בעיקר במכון ויצמן). איש רנסנס בעולם אינטרנטי. טוב, אולי קצת נסחפתי...

    חפשו אותי גם בפייסבוק- "דקל גודוביץ".