לאשה

    סיפור אהבתם המופלא של איל ונטע, האמנית המשותקת מהצוואר ומטה

    בגיל 15 נטע גנור הפכה למשותקת. מאז היתה לציירת מוערכת, התחתנה, הביאה ילד לעולם, והתגרשה. לפני כחצי שנה פגשה בפייסבוק את איל גרנט - ומאז הם לא נפרדו

    נטע גנור ואיל גרנט. "אנחנו לא רואים את עצמנו כמיוחדים ואין לנו שליחות ציבורית לרגש אנשים. אנחנו פשוט זוג צעיר ואוהב" (צילום: גל חרמוני)
    נטע גנור ואיל גרנט. "אנחנו לא רואים את עצמנו כמיוחדים ואין לנו שליחות ציבורית לרגש אנשים. אנחנו פשוט זוג צעיר ואוהב" (צילום: גל חרמוני)

    לפני כחצי שנה, במהלך דיון סוער באחת מקבוצות הפייסבוק, נתקלה נטע גנור לראשונה באיל גרנט. היא בת 37, עובדת בהייטק, גרושה טרייה פלוס אחד. הוא בן 38, עורך דין ורווק. ויש עוד פרט - שמבחינת השניים, כך נראה, הוא הרבה פחות חשוב: נטע משותקת מהצוואר ומטה ומנהלת את חייה על כיסא גלגלים.

     

    "הוא התחיל איתי", נטע מחייכת. "הייתה לנו התכתבות נעימה, ואז הוא הציע לי חברות ואישרתי אותו מיד. אחר כך התחלנו להתכתב. גילינו ששנינו גרים בראשון־לציון, לא רחוק אחד מהשנייה, והגענו למסקנה שכשכנים, מן הראוי שניפגש באמצע הדרך. הוא ידע על הנכות, כי בפרופיל שלי בפייסבוק יש לי תמונות עם הכיסא".

     

    איל: "ההתכתבות איתה זרמה, והיא נראתה לי כמו מישהי נחמדה ומעניינת. מצאו חן בעיניי חוש ההומור והחיוביות שלה. ידעתי שהיא נכה, אבל לא בטוח שהבנתי עד כמה. האסימון נפל בפגישה עצמה. נפגשנו בבית קפה, נטע הזמינה עוגת שוקולד ואמרה: 'אני צריכה שתעזור לי לאכול'. רק אז הבנתי שהיא לא יכולה להשתמש בידיים".

     

    נטע: "זה היה המבחן שלך".

     

    איל, הבקשה הזו לא הרתיעה אותך?

    "יש בזה משהו מרתיע. מדובר בהחלט במגבלה

    איל: "נפגשנו בבית קפה, נטע הזמינה עוגת שוקולד ואמרה: 'אני צריכה שתעזור לי לאכול'. רק אז הבנתי שהיא לא יכולה להשתמש בידיים"

    מרתיעה. היה לי שוק מסוים, אבל מהר מאוד זה עבר לי".

     

    מה משך אותך אליה?

    "נטע היא אדם מאוד נעים וחכם. ישר רואים מעבר לנכות שלה. הפנים שלה, המראה שלה, הרמה הנפשית. הפלוסים עולים על המינוס. בפגישה הראשונה דיברנו על הבקשה שאאכיל אותה, והיא אמרה שזה מייצר איזושהי קִרבה. כמה שזה נשמע הזוי, יש בזה אמת".

     

    נטע, מה משך אותך לאיל?

    "החיוך שלו, העובדה שיכולנו לדבר ולא להרגיש שהזמן עובר, העובדה שהרגשתי נוח מאוד במחיצתו. נוצר בינינו חיבור מהרגע הראשון, ומהר מאוד זה התפתח לאהבה".

     

    הפגישה עם הזוג המאוד לא שגרתי הזה מתקיימת בדירתה של נטע בראשון־לציון, שבה היא מתגוררת עם בנה בן השלוש, איתי. לאורך כל השיחה איל יושב לצדה ומלטף את זרועה השמאלית, הקרובה אליו. הוא בקיא בפרטי הסיפור שהיא מספרת כאילו חי איתה את חוויותיה מאז ומעולם. "נטע היא אדם מעורר השראה", הוא אומר.

     

    נטע, אישה יפה וחיונית, מסוגלת להזיז רק את אמת ידה השמאלית. המגבלה הפיזית הקשה שלה לא עצרה אותה מלקטוף הישגים מרשימים. יש לה שני תארים אקדמיים, היא כתבה וציירה שני ספרי ילדים – השני, "החדף שדחף את האף", יצא לפני כמה שבועות, והיא אמנית פה מוכשרת ומצליחה, ששניים מציוריה הוצגו לאחרונה בכנס של הארגון הבינלאומי של אמני הציור בפה או ברגל שהתקיים בברצלונה. הנכות של נטע מעולם לא עצרה אותה – לא בתחום המקצועי ולא בתחום הזוגי.

     

    "נוצר בינינו חיבור מהרגע הראשון, ומהר מאוד זה התפתח לאהבה" (צילום: גל חרמוני)
      "נוצר בינינו חיבור מהרגע הראשון, ומהר מאוד זה התפתח לאהבה"(צילום: גל חרמוני)

       

      פתאום הרגשתי דקירות

      נטע, ילידת ירושלים, היא בכורה במשפחה של שתי בנות. בנעוריה הייתה ספורטאית ותלמידה מצטיינת, שבשעות הפנאי עסקה להנאתה במלאכת יד. "היו לי ידיים טובות", היא אומרת. חייה התנהלו על מי מנוחות עד לאותו יום שישי לפני 22 שנה, כשהייתה בת 15. "חזרתי הביתה מבית הספר, אכלתי צהריים ופתאום הרגשתי דקירות בשכמות. תוך זמן קצר הכאבים הפכו לתחושת נימול, ותוך כחצי שעה איבדתי תחושה בכל הגוף וגם את היכולת לזוז מהצוואר ומטה, כולל שרירי הנשימה", היא מדווחת ביובש על התהליך שהפך את חייה באחת. "הייתי בהכרה מוחלטת. אני זוכרת שנלחצתי, אבל כשאת צעירה את פחות מרגישה סכנה. חשבתי שזו אפיזודה שתחלוף והכל יחזור להיות רגיל".

       

      האמבולנס שהזעיקה אמה החיש אותה לבית החולים. "עברתי ה

      נטע: "העובדה שאני לא עצמאית היא הדבר שהכי קשה לי איתו. להיות תלוי במישהו אחר זה אחד הדברים הקשים שיש. אם רוצים לראות את חצי הכוס המלאה, יש לי ראש שעובד"

      מון בדיקות, ובסופו של דבר אובחנה אצלי תופעה נוירולוגית שנקראת 'שבץ של חוט השדרה', שמתרחשת אצל אחד למיליון וחצי אנשים. לא כולם נפגעים קשה כמוני. הפגיעה שלי היא בחוט השדרה של חוליות הצוואר. זכיתי", היא אומרת בחיוך ציני.

       

      מה משמעות הנכות שלך?

      "זה אומר שאני צריכה עזרה בהכל, ויש לי מטפלת צמודה 24 שעות ביממה. העובדה שאני לא עצמאית היא הדבר שהכי קשה לי איתו. להיות תלוי במישהו אחר זה אחד הדברים הקשים שיש. אם רוצים לראות את חצי הכוס המלאה, יש לי ראש שעובד".

       

      אחרי חודש בטיפול נמרץ, נטע שהתה כשלוש שנים בשיקום בבית החולים אלי"ן בירושלים – שנה וחצי מהן הייתה מונשמת, בשל שיתוק שרירי הנשימה. כשיצאה מבית החולים, כבר הייתה כמעט בת 18. בזמן שחבריה שירתו בצבא, היא סיימה תואר ראשון במדעי המחשב ("בהצטיינות!", מעיר איל). שנתיים לאחר מכן השלימה תואר שני במנהל עסקים, עם התמחות במערכות מידע. "עשיתי את העבודות הנדרשות באמצעות מחשב שמופעל על ידי הסנטר", היא מסבירה. ב־15 השנים האחרונות היא עובדת כמעצבת חוויית משתמש בחברת הייטק, ובשנים האחרונות עובדת בעיקר מביתה.

       

      במקביל, גילתה נטע את הציור. "הניסיונות הראשונים לצייר בפה לא צלחו, אבל לא ויתרתי. זה לא היה פשוט. תרגלתי וציירתי המון". לפני 14 שנה התקבלה לארגון הבינלאומי של אמני הציור בפה או ברגל, "שנתן לי מסגרת לצייר וליצור כדרך חיים ולא כתחביב".

       

      נטע מציירת. ""הניסיונות הראשונים לצייר בפה לא צלחו, אבל לא ויתרתי" (צילום: גל חרמוני)
        נטע מציירת. ""הניסיונות הראשונים לצייר בפה לא צלחו, אבל לא ויתרתי"(צילום: גל חרמוני)

         

        בעודה רצה קדימה וצוברת הישגים, לנטע היה ברור שזה לא מספיק. היא רצתה אהבה וזוגיות, ואת הדרך להכיר גברים מצאה באינטרנט. "מצאתי שזו מדיה מאוד נוחה להכיר אנשים, בעיקר למי שיש לו מגבלה", היא מסבירה. "במציאות, מגבלה יוצרת סוג של מחסום. מסך המחשב יכול להסתיר אותה ולהביא אותך כאדם נטו. הוא כאילו משווה את התנאים עם האדם שמולך, ואתם מתחילים מאותה נקודה".

         

        בגיל 26 פגשה ברשת את מי שהפך לבעלה. "הוא התייחס אליי כאילו הכיסא שלי לא היה שם. לי זה היה מאוד מוזר, וכששאלתי אותו אם זה לא מסקרן אותו, הוא ענה שלא. הבנתי שיש אנשים שלא בנויים על פי פרדיגמה מסוימת, אלא פתוחים בראש".

         

        השניים ניהלו זוגיות במשך עשר שנים, שמהן היו נשואים שש שנים וחצי. לפני שנה וחצי התגרשו. "זה קורה במשפחות הכי טובות, ולא שייך לנכות. נשארנו ביחסים טובים", מתמצתת נטע. עוד לפני הפרידה הביאו לעולם את בנם איתי, באמצעות הליך פונדקאות. "היריון היה עלול לסכן אותי בריאותית, ולכן נעזרנו בפונדקאית ישראלית", מסבירה נטע. "הייתי כמובן בלידה. זו הייתה התרגשות גדולה. חוויה שקשה לתאר במילים. כאילו שאני ילדתי. נשארנו בקשר טוב מאוד עם הפונדקאית".

         

        אחד משני הספרים שנטע כתבה וציירה
          אחד משני הספרים שנטע כתבה וציירה

           

           

          גלשנו לרומנטיקה

          הדירה שבה מתגוררת נטע עם בנה מותאמת לצרכיה הייחודיים, ומשתרעת על פני קומה בקומפלקס משפחתי של שלוש קומות. נטע מתגוררת בקומה השנייה, בקומה הראשונה מתגוררת אמה ובשלישית – אחותה נועה. "יש סביבי מערך תמיכה גדול מהמשפחה, וזה נותן לי המון כוח להתמודד עם הקשיים היומיומיים", היא מסבירה. "בנוסף מתגוררות איתנו שתי מטפלות מקסימות, אחת שלי ואחת של איתי. שתיהן הידיים שלי", היא אומרת זמן קצר לפני שהמטפלת מביאה את בנה אליה להתרפקות הדדית שלפני השינה.

           

          זמן קצר לאחר גירושיה חזרה לאתרי ההיכרויות. "לנשים נכות יותר קשה למצוא זוגיות מלגברים נכים", היא מודה. "גברים יותר שמים דגש על חיצוניות, ונשים מסתכלות יותר על פנימיות ויש בהן פחות רתיעה מלקויות. זאת הכללה גסה, כמובן, ועדיין, יש דברים בגו".

           

          מה חיפשת בבן זוג?

          "הייתה לי רשימת מכולת כמו שלבחורה לא נכה יש. אני לא שונה מכל בחורה: אני רוצה בן אדם שיראה אותי, שאוכל לנהל איתו שיחות עומק וגם על שטויות, שאוכל ללמוד ממנו, שיהיה לנו הומור משותף, כולל הומור שחור שמאוד חשוב לי, ושיהיו לנו תחומי עניין משותפים. אם הוא אוהב אמנות, זה יתרון".

           

          באיזה שלב נהגת לספר על מצבך?

          "די בהתחלה. ברגע שיש תמונות עם הכיסא, כבר לא צריכים להגיד הרבה. כששאלו אותי, השתדלתי לא לפרט יותר מדי, כי זה עושה שירות לא טוב. דברים שנשמעים נוראים, נראים פחות נוראים כשנפגשים פנים אל פנים".

           

          "אנחנו יכולים לעשות הכל, חוץ ממה שאני לא יכולה לעשות לבד" (צילום: גל חרמוני)
            "אנחנו יכולים לעשות הכל, חוץ ממה שאני לא יכולה לעשות לבד"(צילום: גל חרמוני)

             

            גברים נרתעו מהמגבלה שלך?

            "ברור. מי לא יירתע מזה? נרתעים לפני שמתחילים להכיר אותי כאדם. כשמכירים אותי, הנכות מקבלת מקום משני ומייחסים לה פחות חשיבות".

             

            היו כאלה שברחו אחרי המפגש הראשון?

            "בוודאי. אבל לא הייתי משתמשת במילה 'ברחו'. בדרך כלל מסבירים שזה לא מתאים, בצורה אנושית ומובנת מאוד על ידי. אולי עצם העובדה שאני שמה את הקלפים על השולחן גורמת לצד השני לשים קלפים על השולחן. זו התיאוריה שלי".

             

            היו גברים שאת לא רצית?

            "בהחלט. העובדה שאני נכה לא אומרת שארצה להיות עם כל אחד".

             

            היה חשוב לך שבן זוגך לא יהיה נכה?

            "ממש לא. היה לי בן זוג נכה בעבר. אותי זה לא מרתיע".

             

            הפגישה עם איל סיימה את החיפושים. "אני לא חושבת שהוא חשב עליי בהתחלה בכיוון הרומנטי", אומרת נטע. "נפגשנו כי יש לנו תחומי עניין משותפים וכי נשמענו נחמדים זה לזה".

            איל: "אפשר להגיד שגלשנו לתוך היחסים הרומנטיים. זה קרה בצורה טבעית. הפגישה השנייה שלנו הייתה ביום חורפי וקר. רצינו לעשות טיול קצר בחוץ לשאוף אוויר, ויצא שטיילנו שלוש שעות. אז הבנתי שיש לי חיבור איתה".

             

            ציור של  נטע שהנציחה את איל משחק שחמט (צילום: גל חרמוני)
              ציור של נטע שהנציחה את איל משחק שחמט(צילום: גל חרמוני)

               

              חודש אחרי הדייט הראשון, שינו השניים את הסטטוס שלהם בפייסבוק ל"במערכת יחסים". כרגע, כל אחד מהם מתגורר בביתו. "אני גר במרחק הליכה מפה", אומר איל, "ואנחנו מתראים הרבה".

               

              איך מתנהלת זוגיות כשאחד מבני הזוג בריא והשני נכה?

              נטע: "כמו כל זוגיות אחרת".

               

              איל: "לא מזמן היינו בהופעה של אירוסמית בפארק הירקון.

              איל: "נטע היא אדם מאוד נעים וחכם. ישר רואים מעבר לנכות שלה. הפנים שלה, המראה שלה, הרמה הנפשית. הפלוסים עולים על המינוס"

              לא יכולנו להיות בעמידה על הדשא, אז היינו במתחם שמיועד לבעלי מוגבלויות ויש בו כיסאות. אנחנו יוצאים לסרטים, הצגות, מופעי סטנד־אפ, מסעדות, בתי קפה, או סתם מבלים ערב שקט בבית".

               

              נטע: "אנחנו יכולים לעשות הכל, חוץ ממה שאני לא יכולה לעשות לבד, עקב המגבלה".

               

              איל, איך הגיבה הסביבה לבחירה שלך בנטע? שאלו למה לך להכניס ראש בריא למיטה חולה?

              "לא באלה המילים, אבל בהחלט - לא כולם הבינו, אלה שאמרו ואלה ששמרו את תמיהתם לעצמם. אבל אני פחות מתייחס למה שאחרים חושבים או לכאלה שמנסים לומר לי מה טוב בשבילי, ויותר מתייחס למה שאני מרגיש. מי שמכיר אותי יודע שאני אוהב לנהל את החיים שלי בלי התערבות".

               

              אתה רואה את עצמך עם נטע לתמיד?

              "כן, בהחלט".

               

              אתם מדברים על ילדים משותפים?

              נטע: "כרגע אנחנו אוהבים את היחד שלנו".

              איל: "אנחנו משאירים את כל האופציות פתוחות. מישהי אמרה לי: 'אתם זוג מרגש', אבל אנחנו לא רואים את עצמנו כמיוחדים ואין לנו שליחות ציבורית לרגש אנשים. אנחנו פשוט זוג צעיר ואוהב".

               

              הגליון החדש של לאשה (צילום: מאיר כהן, סגנון: קרן נפתלי)
              הגליון החדש של לאשה (צילום: מאיר כהן, סגנון: קרן נפתלי)
               
              הצג:
              כל התגובות לכתבה "סיפור אהבתם המופלא של איל ונטע, האמנית המשותקת מהצוואר ומטה"
              אזהרה:
              פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד