משפחה

    הימים הנוראים שלי: "רק רציתי לדעת שמישהו יקרא לי 'אמא'"

    "הוצאתי הרבה כסף כדי לשמוע שהחיים שלי בכיוון הנכון - שיהיו לי בעל, עסק משפחתי וחמישה ילדים. אבל אז הגיע אוגוסט האיום ואיתו הבשורה: יש לך סרטן ברחם"

    נועה רום

    |

    31.07.17 | 09:23

    כמעט כל אחד מאיתנו צריך להאמין שיש סיבה לתוצאה, שיש הסבר למציאות חיינו, שלא יכול להיות שאנחנו מתכננים תוכניות והן משתבשות כל כך? (צילום: נתן יעקובוביץ')
    כמעט כל אחד מאיתנו צריך להאמין שיש סיבה לתוצאה, שיש הסבר למציאות חיינו, שלא יכול להיות שאנחנו מתכננים תוכניות והן משתבשות כל כך? (צילום: נתן יעקובוביץ')

    "האנרגיות שלכם חיוביות היום ואתם מרעיפים אהבה על כולם", "המצב הכלכלי שלכם משתפר מרגע לרגע. זהו הזמן להשקיע חלק מהעושר החדש כדי לוודא שהתקופה לא תחלוף במהרה". חיפשתי עוד אתרים עם הורוסקופ יומי, שבועי, חודשי - אבל כולם התעקשו: את בתקופה טובה. זה הזמן לרוץ ברחובות ולהדביק לאנשים את השטרות המיותרים שיש לי (ובחום הזה הם יידבקו בלי בעיה), להפיץ אור, אהבה ואבק כוכבים. אלוהים, מה אני אמורה לעשות עם כל האושר הזה? ואיך אני אומר לאותם יודעי דבר שבכל פעם שחודש אוגוסט שולח את קרניו אני רוצה לבכות.

     

    הטורים הקודמים של נועה:

     

    בעל סמכותי וחמישה ילדים

    באמצע שנות העשרים לחיי, כשהיו לי הרבה שאלות ומעט תשובות, הלכתי בפעם הראשונה לקוראת בכפות הידיים. היא הסתכלה

    בקו חיי וקבעה את שקבעה. מעודדת ממילותיה רציתי לאשש את התחזית האופטימית והלכתי לקוראת בקלפי טארוט, גם היא אמרה מילים טובות. לאחר שנה בערך, כשכל הטוב לא הגיע, הלכתי לבונה מפות אסטרולוגיות של ידוענים - חצי שנה המתנה והרבה כסף שהוצאתי כדי לשמוע שהחיים שלי בכיוון הנכון. אני רק צריכה להפוך אותם לחלוטין. על פי המפה היקרה, אני אהיה נשואה למישהו שמבוגר ממני לפחות בעשור, הוא יהיה סמכותי בעבודתו והוא ילבש מדים. במקביל אני אצטרף לעסק המשפחתי ואגדל חמישה ילדים. כל שנותר לי זה למצוא עסק משפחתי או להקים אחד כזה ולא לפסול בדייטים גם גברים שיצאו מאשפוז כפוי כי יש להם מדים וסמכותיות זו תחושה סובייקטיבית.

     

    בעודי מנסה לחשב איך מגדלים כל כך הרבה ילדים ובונים עסק משפחתי כשבן זוגי העתידי מתחיל להזדקן מרגע לרגע, לא שמתי לב שהכוכבים יצרו תוהו ובוהו על פני תהום. מצאתי את עצמי בחדר הניתוחים, ניתוח לא פשוט שהיה אמור להוציא גידול שפיר ופשוט. לא בדיוק מה שהבטיחו לי, אבל היי, יש כאן הרבה רופאים וחלקם נראים ממש מבוגרים - בטח כשאת רק בת שלושים ואז הגיעה הבשורה באוגוסט: יש לך סרטן נדיר ברחם.

     

    אז חמישה ילדים לא יהיו לי ומדים לבנים גרמו לי פריחה ולמי יש כוח לעבוד. בטח בעסק שלא קיים. רציתי לתלוש את החודש הזה מלוח השנה. אחר כך לא עניינו אותי עובדות פעוטות כמו צרות שנחתו עליי גם בחודשים אחרים ושמחות קטנות שקרו גם בחודש המקולל ההוא. משרק הרחתי את חומו של אוגוסט יכולתי לבכות כשגיליתי שקניתי שקיות זבל בלי ידיות, שהשקית נקרעה עם כל התכולה בפנים או שבכלל צריך להוריד את הזבל.

     

    רק לדעת שיקראו לי "אמא"

    ההחלטה הראשונה שלקחתי היא לא לדעת יותר, כלומר להפסיק ללכת למיסטיקנים שונים, שלא יודעים, ובמקרה שהם כן יודעים - עדיף שישתקו. הבנתי שלאף אחד אין תשובות וגם הרופאים המצליחים ביותר עומדים בתהייה מול בחורה צעירה עם סרטן שמבחינת האחוזים חולקת את סוג המחלה שלה עם עוד חמישה אנשים בעולם. המושכות חזרו לידיים שלי. עזבתי את העבודה בעיתון לאחר תחושת מיצוי, כתבתי ספר לנוער וכנגד כל הסיכויים (ואולי הכוכבים) הוא הפך רב מכר ומשם התחילה קריירה אחת, כשמקביל עבדתי בתחום ההוראה.

     

    פעם אחת כמעט נשברתי. המסע הארוך בדרך לאימהות יחידנית הלך והתארך ורק רציתי שאלה אחת, בלי תור, בלי להאריך בדברים, שרק יגידו לי שזה יקרה. שאהפוך לאמא. לא רציתי תאריך, לא היה אכפת לי אם זה יהיה בן או בת, רק לדעת שיקראו לי "אמא". ורציתי ופחדתי, פחדתי שיגידו לי שזה לעולם לא יקרה, חששתי שיבטיחו לי הבטחות שווא ושהמגדל שאני בונה בראשי, עשוי קוביות רכות וצבעוניות לילדים, יתפרק. וגם אני. ובכל זאת לא הלכתי לאף מיסטיקן.

     

    והפכתי לאמא. ומאותו רגע החלטתי שאני לא מתקרבת לשלל המיסטיקנים. הם פספסו אותי, לא ידעו ובלבלו, אני לא רוצה שיגעו בילד שלי.

     

    לישון עם עין אחת פקוחה

    בעידן שבו החיים שבריריים ומלחיצים, כשאנחנו רוצים הכוונה, ייעוץ, מישהו להישען עליו, נביאי העתיד הפכו לדת של החילונים. פוליטיקאים, סלבריטאים, מחפשי תשובות, אנשים תוהים וטועים, כולם שם. יש מכשפות, מקובלים, קוראים בקפה, פותחים בקלפים, קוראים בכף היד, נומרולוגים, אסטרולוגים ומתקשרים. אנשים מחפשים מסרים מהעולם הבא כדי להסתדר בעולם הנוכחי. גם אנשים מאמינים הולכים למקובלים שונים ומבקשים את עצתם, לא מקבלים החלטות ללא אישור מהם, מזמינים מגרשי רוחות, עושי כשפים, מוציאי עין רעה, הכול כדי שיהיה שלום בית ושקט בראש.

     

    כמעט כל אחד מאיתנו צריך להאמין שיש סיבה לתוצאה, שיש הסבר למציאות חיינו, שלא יכול להיות שאנחנו מתכננים תוכניות והן משתבשות כל כך. איך אפשר להסביר את סיפור חייו ומותו של אמיר פרישר גוטמן? מדינה שלמה עצרה נשימתה. סיפור טביעתו בחגיגה שבה חגג את חייו מחדש אחרי שאובחן בטעות כחולה סרטן, היה בלתי נתפס. בין הגלים שאהב, מוקף חברים ומשפחה, גיחכו השמיים, המים והארץ ולקחו אותו איתם. והאדמה שתקה ולא נתנה לו קרקע יציבה.

     

    ועדיין אני מציצה מדי פעם בתחזיות אסטרולוגית ונאנחת, מקווה שהטוב יתגשם וצוחקת מהבטחות השווא, ישנה עם עין אחת פקוחה כשחודש אוגוסט מתקרב ומקווה שאולי השנה הכוכבים יקרצו לי והשמש תחייך חזרה.

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נועה רום, רווקה + ילד בן שש, גרה בנתניה, סופרת לנוער (עד הבת מצווה זה יעבור, כמה שאת נהדרת, נוגה, תראו אותם, סדרת החיים החדשים שלי), מגישה את התוכנית 'נועה מדברת עם נוער' ברדיו קול נתניה, מורה בהכשרתה לגיל הרך ומרצה על ספריה בבתי ספר וספריות.