מיקי גנור, המתווך בעסקת הצוללות הגרמניות שנחקרת במשטרה, הפך בשבוע שעבר מחשוד מרכזי לעד מדינה. הוא יישלח לשנת מאסר בבית הכלא ויידרש לשלם קנס בסך 10 מיליון שקל, ובכך נחלץ מעונש חמור יותר. כעת מתברר שהקמת הווילה שלו במכמורת, זו שנחשפה בערוץ האדריכלות של Xnet, תדרוש מגנור – או ממי מבני משפחתו, מקורביו ומקבלי ההחלטות במושב – הסברים על האופן שבו נעשתה.
הנציג של "טיסנקרופ" בישראל התגורר עד לא מזמן בקיסריה, אך כבר בעשור שעבר התחיל לחפש נכסים לבני משפחתו במושבי עמק חפר. בסופו של חיפוש, רכש גנור נחלה בת 3 דונם ברחוב השלדג, מהוותיקים במושב מכמורת, מושב הממוקם על אחד מחופי הים היפים בארץ. בנחלה שנרכשה ממשפחת הלל, בניהם של מייסדי המושב, השתכנו בתו וחתנו של גנור. זמן קצר לאחר מכן רכש האב נחלה נוספת, מול הנחלה הראשונה, מקרובי משפחתם של כרמלה ויעקב מדינה.
על הנחלה השנייה ניצבת כעת, בשלבי בנייה מתקדמים, וילה מרשימה עם בריכה, שאותה ייעד גנור כבית מגורים לו ולאשתו אילנה. את הבית תכנן האדריכל סקיפ טרייסמן, המתמחה בתכנון בתים פרטיים, בשיתוף בתו של גנור. הבית, הנמצא כעת לקראת שלב הגמר והפיתוח, מעוצב כמו רבים מהבתים שתכנן טרייסמן בסגנון ים תיכוני ובקווים ישרים ונקיים, ומאורגן בצורת האות ח' סביב הבריכה. שטחו הבנוי כ-250 מטרים רבועים, ומתחת לשתי הקומות הבנויות נחפר מרתף בשטח של כ-100 מ"ר.
1. המקלט הציבורי סולק
בפינת המגרש שעליו נבנית כיום הווילה של גנור עמד מקלט יביל, שנועד לשרת את תושבי הסביבה הקרובה בשעת חירום. שיטה זו נהוגה במושבים ותיקים, שבהם נבנו בתי התושבים ללא מרחב מוגן. לפני כמה חודשים הועתק המקלט 900 מטרים משם, והוא מוצב סמוך למרפאה שבמרכז המושב. יד נעלמה ריססה לאחרונה על המקלט המועתק כתובת מחאה, בנוגע להזזתו, ויד נעלמה אחרת דאגה למחוק זאת.
בעל המגרש הוא שסילק את המקלט, וכעת לשכנים שלו ברחוב השלדג אין מרחב מוגן במרחק סביר. ההעתקה לא נעשתה בידיעתם, וגם לא בתיאום ובידיעת הגופים שצריכים לאשר הזזת מקלט: המועצה האזורית עמק חפר, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, והג"א. מהמועצה האזורית עמק חפר, שאחראית על הבנייה ועל הגנת התושבים ביישובים הכלולים בתחומה, נמסר בתגובה לשאלות Xnet: "בהיתר שאושר מופיע מקלט בתחום המגרש. במידה שהמקלט אינו במיקומו כפי שמופיע בהיתר, הנושא ייבדק ויטופל על ידי מחלקת הפיקוח".
העצים על המגרש והמקלט המקורי, כפי שמתועדים באתר המפות הלאומי:
הצג מפה מוגדלת
2. העצים שנעקרו
בנחלות הוותיקות של מכמורת נהגו לשתול עצי אשל, אך בחצר הווילה של גנור נכרתו עצים. מבט באתר המפות הממשלתי וב"גוגל סטריט" חושף את העובדה, כי במגרש היו עצים – שמישהו כרת. מה אומרים במועצה האזורית עמק חפר? "במסגרת ההיתרים שהופקו לא נקבע על ידי עורך הבקשה כל שינוי באשר לעצים הקיימים. נושאים אלה יטופלו על ידי מחלקת הפיקוח". במלים אחרות, לא ניתן אישור לכריתת עצים בנחלה.
3. היתר בנייה למרתף
האם המרתף של הבית החדש כלול בהיתר הבנייה שלו? "היתר הבנייה אינו כולל קומת מרתף", מבהירה המועצה האזורית עמק חפר. "לא יינתן אישור אכלוס למבנה, במידה והבנייה שנעשתה לא תתאים להיתר". זו תגובה תמוהה: עם יציקת הרצפה הראשונה לבית, נדרש מהמועצה אישור לטופס 2 לצורך חיבור לתשתיות לביצוע עבודות הבנייה. בשלב הזה כבר היה אמור להיחשף המרתף על ידי הפקח, אלא שהפיקוח – כמו על המקלט ועל העצים - לא פיקח.
4. מי אישר את תוספת הבנייה בבית הבת
ממידע שהגיע לידי Xnet, בנחלה שבה מתגוררים הבת והחתן של גנור, קיימת לכאורה בנייה בלתי חוקית. בהשוואה לתמונות המופיעות ב"גוגל סטריט", נראית בבירור תוספת בנייה, על מה שהיה שביל-גישה לרכב בתחום הנחלה, במה שנראה כמו תוספת אגף וסגירת מרפסת בחזית הבניין, החורגת מקו בניין.
במועצה לא מכחישים שיש חריגות בנייה, אך טוענים שהן נעשו על ידי הבעלים הקודמים: "הוגשה בקשה להסדרת החריגות, שאושרה בכפוף להשלמות דרישות מהנדס הוועדה. דרישות אלה לא הושלמו". אלא שבניגוד לטענת המועצה, התמונות ב"גוגל סטריט" מוכיחות כי תוספות הבנייה עדיין לא היו שם כאשר הנכס כבר היה בידי משפחת גנור.
במועצה, כך מתברר, מעדיפים להעביר את האחריות למחלקת הפיקוח: "הבקשה להיתר להסדרת הבנייה במגרש כללה, בין היתר, תוספות בנייה והריסות. עם זאת, עקב אי-עמידה בדרישות הוועדה, נסגר התיק לאחרונה והמשך הטיפול הועבר למחלקת הפיקוח".
5. המתווך והמתווך
האם גנור, המתווך בעסקת הצוללות, לא שילם למתווך שהראה לו את הבית הראשון במכמורת? כך טוען אותו מתווך כעת. "אני הבאתי אותו לנכס של ניצה הלל במכמורת", טוען ישראל מגידו, מתווך ותיק של נחלות במושבים, "הוא שידר שהוא טיפוס אמין ושאפשר לסמוך עליו".
לדברי מגידו, במארס 2006 נוצר ביניהם קשר והוא לקח את גנור לשתי פגישות בנכס של משפחת הלל, זה שיהפוך לביתם של הבת והחתן של גנור. לטענת המתווך, בפגישה השנייה כבר הגיע גנור עם ילדיו, ולאחר מכן ביקש ממנו תשריטים ומסמכים נוספים הנוגעים לזכויות בנייה בחלקה בת 3 הדונמים, שהמחיר המבוקש עליה היה כ-1.85 מיליון דולר. לפני הפגישה הראשונה כבר הכין מגידו את הטופס המקובל, שעליו חותם כל לקוח לפני ביקור בנכס, אך לטענתו גנור התחמק מהחתימה. כשביקש ממנו לחתום, כך טוען מגידו, ענה לו גנור: "'אתה לא סומך עלי?"
"עניתי לו שאלה הכללים", ממשיך מגידו, "והוא אמר לי שהוא עוסק בתחום הנדל"ן ומכיר הרבה אנשים, שאני עוד אשמע עליו ושהוא יחתום בפעם הבאה. אבל גם בפעם הבאה הוא התחמק. סיכמנו בעל פה בלחיצת יד. הוא המשיך את ההתנהלות מאחורי גבי וסגר את הסיפור, ויותר לא ענה לי לטלפון".
אילנה גנור, אשתו של מיקי גנור, סירבה להגיב לדברים. ממשרד עורכי הדין שמייצג את גנור נמסר, כי הם מייצגים אותו אך ורק בנושאים הנחקרים במשטרה.
