כך כבש נער חסר ביטחון משכונת קטמון את זירת הקיקבוקס בניו יורק

איתי גרשון (24) שגדל בשכונה שבה החזק שורד, ניצח בשבוע שעבר בקרב הבכורה שלו במדיסון סקוור גארדן. "היו מקרים שפצעתי יריבים בצורה קשה. זה חלק מהספורט"

אלון פרס

|

21.07.17 | 08:21

"הרגשתי צורך להיות חזק, להיות בטוח ביכולות הפיזיות שלי". איתי גרשון באימון
גרשון מוכרז כמנצח בקרב  במדיסון סקוור גארדן. "זו הייתה הגשמת חלום" (צילום: AP)
גרשון מוכרז כמנצח בקרב במדיסון סקוור גארדן. "זו הייתה הגשמת חלום" (צילום: AP)
"שיהיה ברור, המטרה בענף הזה היא לנצח. זה כרוך בזה שתוצר לוואי מהניצחון שלך הוא פציעת היריב" (צילום: אלון פרס)
"שיהיה ברור, המטרה בענף הזה היא לנצח. זה כרוך בזה שתוצר לוואי מהניצחון שלך הוא פציעת היריב" (צילום: אלון פרס)
צפה כילד בקרבות לחימה בטלוויזיה והיה מחקה בביתו את התנועות  (צילום: אלון פרס)
צפה כילד בקרבות לחימה בטלוויזיה והיה מחקה בביתו את התנועות (צילום: אלון פרס)

הזמן: ליל שישי, 14 ביולי 2017. האירוע: "גלורי 43", התחרות החשובה ביותר בעולם הקיקבוקס. המקום: היכל המדיסון סקוור גארדן המפורסם בניו יורק. צופים: 22 אלף באיצטדיון ועוד עשרות מיליונים  בבתים. לזירה עולה הישראלי איתי גרשון, רק לפני עשור "נער חסר ביטחון משכונת קטמון". לקראת סיום הסיבוב השלישי המתחרה שלו, הפולני רפאל דודק, מנסה להשיג נצחון בנוק-אאוט, אך ללא הצלחה. השופטים מכריזים: 30:27 וגרשון הופך למנצח בקרב הבכורה שלו ב"גלורי 43". "מוחמד עלי ומייק טייסון נלחמו שם. זו הייתה הגשמת חלום וצעד ענק. זו הנקודה שאני אומר לעצמי שאם היו לי ספקות לפעמים, הפעם אני הולך עם זה עד הסוף".

 

גרשון ודודק הפולני במהלך הקרב."מוחמד עלי ומייק טייסון נלחמו שם" (צילום: AP)
    גרשון ודודק הפולני במהלך הקרב."מוחמד עלי ומייק טייסון נלחמו שם"(צילום: AP)

     

    התאהבתי בזירה

    איתי גרשון, 24, גדל בשכונת קטמון הירושלמית באווירה שבה החזק ביותר שורד. הוא חיפש עוגן, מסגרת חדשה שתתן לו קצת ממה שהיה חסר לו, ביטחון עצמי. הרבה לפני שהבין מה היא זירה ומה זה אגרוף, צפה גרשון הילד בקרבות לחימה בטלוויזיה והיה מחקה בביתו את תנועות הלוחמים, כדי להרגיש חזק.

     

    "לפני שאני עולה לזירה אני מת מפחד, אבל אני עושה את זה. למדתי את זה מאבא שלי: אם ניכנע לפחדים שלנו – ניתקע במקום"

    כשהגיע לגיל 13, עבר מהסלון אל הזירה והלך לקורס אגרוף תאילנדי וקיקבוקס. "התאהבתי בזירה. חשקתי בזה, חלמתי להיות שם", הוא נזכר, "הרגשתי צורך להיות חזק, להיות בטוח ביכולות הפיזיות שלי". אחרי שנה וחצי, כשהוא עדיין חסר נסיון בזירה, החליט גרשון להקדים את המאוחר ויצא להתחרות באליפות אירופה. זה הסתיים בהפסד. "מאז אותה תחרות התחלתי לקחת הכל ברצינות. נשאבתי אל האימונים, זה היה רוב העולם שלי – מבוקר ועד ערב".

     

    בבית הספר, מספר גרשון, המורים דווקא פירגנו לתלמיד הלוחם. "תמכו בי ואפילו השוויצו, הם אהבו את הדרך שעשיתי כספורטאי. הרבה נערים שלמדו איתי עשו דרך לא הכי טובה - ולא בהכרח פשע". כנער מתבגר, גרשון נאלץ להתמודד עם פיתויים ולוח זמנים צפוף שכולל לימודים, חיי חברה, זוגיות ובהמשך גם שירות צבאי כספורטאי מצטיין. "הייתי מכוון מטרה במסגרת שאיזנה אותי. כשאתה מלמד את עצמך להתמיד, אתה הופך למתמידן בכל תחום בחיים".

     

    הפסד מפחיד יותר מפציעה

    ההתמדה של גרשון השתלמה כשבשנת 2011 זכה בתואר אלוף אירופה לנוער בענף האיגרוף התאילנדי והקיקבוקס ובהמשך למדליסט זהב בשנים 2014 ו-2015 באליפויות בינלאומיות. בשנה האחרונה אף חתם בארגון הגדול, העשיר והנצפה ביותר בעולם לענף הקיקבוקס, Glory, כשהוא מוקף בספונסרים וצוות אימון רחב, בראשות המאמן רועי הייזל והתאחדות "אילת" התומכת בענפי הספורט התחרותיים הלא-אולימפיים בישראל.

     

    גרשון בפעולה:

     

     

    אני מאוד תחרותי. לא מעט פעמים נשבר לי הלב בגלל הפסד, עלו לי מחשבות שאולי זה לא בשבילי, אולי זה לא מתאים. כעבור כמה ימים זה עובר וממשיכים להתאמן"

    כמו כל ענף לחימה, הקיקבוקס כולל לא מעט פציעות ומשברים. כשגרשון שומע את המילה "הפסד", משהו בו רוטט. "חוויתי פציעות, זה אף פעם לא נעים, אבל הפסד מפחיד אותי יותר מפציעה. ההפסדים הראשונים דווקא דירבנו אותי. לאט לאט, כשאתה רואה שיש לך יותר יכולות, ואתה מפסיד למישהו שהוא לא בהכרח יותר טכני ממך או חזק יותר ממך, אלא מפסיד לעצמך, כי היית לחוץ יותר וזה פגע בביצועים בזירה, ככה האכזבה גדולה יותר. אני מאוד תחרותי. לא מעט פעמים נשבר לי הלב בגלל הפסד, עלו לי מחשבות שאולי זה לא בשבילי, אולי זה לא מתאים. כעבור כמה ימים זה עובר וממשיכים להתאמן".

     

    עם רועי הייזל המאמן (צילום: אלון פרס)
      עם רועי הייזל המאמן(צילום: אלון פרס)

       

      באחד הקרבות נפצע גרשון בעצם בית החזה, פציעה שהקשתה על חייו, אך לא שברה אותו. "שיהיה ברור, המטרה בענף הזה היא לנצח. זה כרוך בזה שתוצר לוואי מהניצחון שלך הוא פציעת היריב", הוא מסביר, "היו מקרים שפצעתי יריבים בצורה קשה, אם זה שבר בצלעות, בין אם זה זעזועי מוח או שברים בידיים. אתה מבין שזה חלק מהספורט, לוקחים את זה בחשבון".

       

      מחוץ לזירת האגרוף התחרותית והקשוחה, גרשון מודה שישנם גם לא מעט פחדים. "אני לא מתבייש. לפני שאני עולה לזירה אני מת מפחד, אבל אני עושה את זה. למדתי את זה מאבא שלי: אם ניכנע לפחדים שלנו – ניתקע במקום. אני תמיד הולך לפי זה".

       

      לאמא הספיק קרב אחד

      בזמן שאביו תומך ומייעץ, אמו מעדיפה להישאר בבית ולעודד מרחוק. "אמא שלי נכחה בקרב אחד ומאז לא חזרה לקרב נוסף, היא שומעת את התוצאות ומברכת על ניצחונות. לא מכיר הרבה אמהות שאוהבות לראות את הבן שלהן מתאגרף".

       

      מי שדווקא נהנית לראות אותו בזירה היא אשתו ספיר, 24, אותה הכיר כבר בגיל 12. "התמדתי גם במערכת יחסים ואני חושב שהחתונה בגיל 23, יש שיגידו מוקדם, הייתה ההחלטה הטובה שעשיתי בחיים. היא לא רק מבינה אותי, היא גם תומכת".

       

      עם התמיכה והאמביציה הענקית יוצא השבוע גרשון לייצג את ישראל ב"משחקי העולם" בפולין, אירוע השיא של הענפים הלא-אולימפיים (קיקבוקס, ג'יוג'יטסו, אגרוף תאילנדי, קארטה, סקי מים, פוטבול ועוד) הנערך אחת לארבע שנים ומקביל בחשיבותו למשחקים האולימפיים. המשלחת הישראלית למשחקים תורכב מ-19 ספורטאים, כשגרשון, הנער מקטמון, הוא אחד מהם. "מתוך שבעת המתחרים שלי בקרבות המתוכננים, כבר ניצחתי ארבעה בעבר", אומר גרשון, "כשעם שלושת האחרים עדיין לא נפגשתי. אני מקווה לבצע את מה שהתאמנתי עליו לאורך כל התקופה, באופן הטוב ביותר שאוכל".

       

      _________________________________________________________ 

       

      הכירו את הבחורה היחידה במועדון האגרוף בלוד, הקליקו על התמונה:

       

      אודליה בן-אפרים: "אפשר ללכת מכות ולהישאר נשית". הקליקו על התמונה (צילום: צביקה טישלר)
      אודליה בן-אפרים: "אפשר ללכת מכות ולהישאר נשית". הקליקו על התמונה (צילום: צביקה טישלר)

       

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד