עיצוב

    להאזין גם דרך העיניים והרגליים: תערוכה חדשה במוזיאון העיצוב חולון

    ''סאונד'' היא תערוכה שמתחילה מחוץ למוזיאון ומתפרשת על פני כל חלליו. בפנים חוויה רב חושית ואינטראקטיבית, ושפע רמקולים מרהיבים, שעוצבו בתקופות שונות

    אירה רוז'בסקי

    |

    01.07.17 | 08:31

    המיצב ''להרגיש סאונד'': המבקרים מוזמנים להשתרע על הספה העצומה, להתמסר לצלילים ולהסתכל למעלה
    צילום: שי בן אפרים
    המבנה המיוחד מפיק צלילים בעזרתם של רמקולים שמוגנטו אל רצועות הברזל העוטפות אותו, כשהחללים ביניהן משמשים כתיבות תהודה (צילום: שי בן אפרים)
    המבנה המיוחד מפיק צלילים בעזרתם של רמקולים שמוגנטו אל רצועות הברזל העוטפות אותו, כשהחללים ביניהן משמשים כתיבות תהודה (צילום: שי בן אפרים)
    בגלריה העליונה אוסף מגוון של רמקולים מסוגים שונים ומתקופות שונות. במרכז החלל מסך שקוף, דמוי מיתרים (צילום: שי בן אפרים)
    בכניסה לגלריה במה שעליה שבעה רמקולים ייחודיים בעיצובם, שמשמיעים יצירה מקורית שכתבו מתן דסקל ושלו נאמן. כל אחד מהרמקולים משמיע קבוצת כלים אחרת, וכדי להאזין ליצירה כדאי לקחת כמה צעדים אחורה (ולהשתדל לבוא בשעות שקטות של המוזיאון, שכן האקוסטיקה כאן היא אויבו של הסאונד) (צילום: שי בן אפרים)
    אחד הרמקולים שמשתתפים בביצוע היצירה שייך לסדרה שעיצב פאולו קפלו לחברת miniforms (צילום: Newblack)
    ''התקליט הצף'' של חברת gamovox, המתמחה במכשירי אודיו בסגנון וינטג'. התערוכה מציגה קלאסיקות לצד עבודות עכשוויות, שמבטאות את החידושים הטכנולוגיים (צילום: Gramovox)
    קיר אקוסטי של חברת Arper, שמטרתו להפחית רעשי רקע בבית ולעודד ריכוז (צילום: Marco Covi)
    מגוון של רמקולים ותיבות תהודה במוזיאון. מומלץ לבוא מהצהריים ואילך - אז יש פחות מבקרים וההנאה מהצלילים תהיה שלמה יותר (צילום: שי בן אפרים)

    התערוכה החדשה "סאונד", שנפתחה השבוע במוזיאון העיצוב בחולון, מתחילה כבר מבחוץ. המבנה המיוחד הפך לכלי נגינה, שמפיק סאונד בעזרתם של עשרות רמקולים שמוגנטו אל רצועות ברזל הענקיות העוטפות אותו, כשהחללים שביניהן הופכים לתיבות תהודה. מופע סאונד זה משתנה ללא הפסקה, ומברך את המבקרים עוד בטרם כניסתם פנימה. מבחוץ זולגת התערוכה פנימה, מתפרשת על פני כל חללי המוזיאון ומציעה חוויה רב-חושית אינטראקטיבית, הבוחנת את הקשרים השונים בין קול לאובייקט, לחומר, למרחב, לעיצוב ולתרבות, כשהאדם הוא החולייה המקשרת בין כל אלו.

     

    המבנה מנגן (צילום: שי בן אפריים)
      המבנה מנגן(צילום: שי בן אפריים)

       

      את התערוכה אצרו לילך שטיאט וענת ספרן, שהצליחו לסנכרן בהרמוניה בין חלקיה. מהכניסה יורדות כמה מדרגות אל הגלריה התחתונה, שבשבילה יצרו השתיים את המיצב "להרגיש סאונד". בלב חלל אפלולי ונעים מוקמה מערכת ישיבה/שכיבה עגולה וגדולת ממדים, מזמינה להשתרע ולהירגע. מערכות רמקולים ב-16 ערוצים (תרומת חברת ''מוראל'') מקיפות את הגלריה ומוטמעות בתוך הספה הענקית, עוטפות את המבקרים בסאונד אותו הם שומעים מכל עבר ואף מרגישים בגופם. היצירות המושמעות הוזמנו במיוחד עבור המיצב מגלעד כהנא, האחיות לוז, אוהד פישוף, דני מאיר, רופרט הובר, גיורי פוליטי, אילן גרין ואלון פרץ, ומוסיפות לייחודיות שלו.

       

      מעל המרבץ תלוי מסך עגול, המציג וידאו ארט שנוצר בזמן אמת, משלב את תנועות האנשים שמתחתיו עם הצלילים המושמעים, והופך אותם למופע חזותי מגוון ודינמי. המאזינים, בעודם מתבוננים בווידאו, הופכים לחלק אינטגרלי ממנו. חברים, משפחות וזרים מוחלטים נשכבים זה לצד זה, מתמקמים בנוחות, מביטים למעלה או עוצמים את עיניהם כדי להתמסר ליצירה הרב שכבתית והרב חושית, בחוויה מכילה ועוטפת. מי שרוצה מוזמן להאזין להסבר בן שתי דקות עליה, באמצעות קיר מדבר, שאליו מצמידים את האוזן.

       

      רמקול חדש בעיצוב פרנצ'סקו פליסרי, שמשתתף ב''תזמורת הרמקולים'' בתערוכה (צילום: Francesco Pellisari)
        רמקול חדש בעיצוב פרנצ'סקו פליסרי, שמשתתף ב''תזמורת הרמקולים'' בתערוכה(צילום: Francesco Pellisari)

         

        למעלה, בגלריה העליונה, אוסף מגוון של רמקולים מסוגים שונים, שנאספו מרחבי העולם. בכניסה לאולם הגדול תקבל את פניכם במה ועליה שבעה רמקולים שונים באופיים, שמשמיעים יצירה מקורית שכתבו מתן דסקל ושלו נאמן וביצעה תזמורת "ארמון בזמן". הרמקולים מתפקדים כמעין תזמורת קטנה, כשכל אחד מהם מנגן קבוצת כלים אחרת ביצירה (קלידים, כלי קשת, כלי נשיפה וכו').

         

        לאחר בחינה מקרוב של הרמקולים המעוצבים, כדאי לקחת צעד אחורה ולהאזין ליצירה כמכלול, משל הייתם בקונצרט. החוויה חזקה, עתידנית משהו. השתדלו לעשות זאת כשיש כמה שפחות אנשים בסביבה (כי האקוסטיקה של הגלריה הגדולה היא אויבה המר של היצירה הזו). מיה דבש, ממלאת המקום של האוצרת הראשית של המוזיאון, ממליצה להגיע לתערוכה משעות הצהריים ואילך, אז יש סיכוי גדול יותר לשקט.

         

        רדיו-פטיפון שעיצבו האחים קסטליוני ב-1966 (צילום: שי בן אפרים)
          רדיו-פטיפון שעיצבו האחים קסטליוני ב-1966(צילום: שי בן אפרים)
           

           

          מאחורי תזמורת הרמקולים שולחנות ארוכים שמציגים אובייקטים שמפיקים קול, בהתאם לתקופות, חומריות והתפתחויות בטכנולוגיה ובחוויית המשתמש. תמיד נעים לראות קלאסיקות כשהן מוצגות בהקשר הנכון, ובמקרה הנוכחי מערכות שמע איקוניות של גדולי המעצבים משנות ה-60 וה-70 (כמו דיטר ראמס, האחים קסטליוני, מריו בליני וריצ׳רד סאפר) מייצגות את ימי ההאזנה המשותפת, בהם מקור הסאונד היווה את מדורת השבט. עבודות של מעצבים עכשוויים, דוגמת הרמקול האלחוטי הנייד MUO של רוס לאבגרוב, מציגות פיתוחים טכנולוגיים שהובילו לחווית ההאזנה האישית, שאותה אנחנו מכירים כיום.

           

          מגברי קרמיקה, בעיצוב אנדרו בומונט (צילום: Andrew Beaumont)
            מגברי קרמיקה, בעיצוב אנדרו בומונט(צילום: Andrew Beaumont)

             

            תוספת אדומה ושובבה של פול קוקסדג' (צילום: Mark Cocksedge)
              תוספת אדומה ושובבה של פול קוקסדג'(צילום: Mark Cocksedge)

               

              חלקה האחורי של הגלריה העליונה מרכז שלל עבודות אינטראקטיביות, שמזמינות את המבקרים לגעת, להתנסות, להפוך בעצמם ליוצרי סאונד, ולהרהר בצורות שמע ותקשורת חדשות, שמאפשר המפגש בין סאונד לעיצוב פורץ דרך.

               

              Louder, למשל, הם זוג רמקולים בעיצובה של שרונה מרלין (2017), המיועדים לחרשים ולכבדי שמיעה. הסאונד שבוקע דרך אחד מהם מתורגם לטקסטורות ודפוסים חזותיים המשתנים בהתאם לקצב, ואילו הרמקול השני מהווה משטח רצפתי שבעזרתו ניתן לחוש דרך כפות הרגליים את הוויברציות של המוזיקה.

               

              שולחן שכולו הזמנה למשחק (צילום: שי בן אפרים)
                שולחן שכולו הזמנה למשחק(צילום: שי בן אפרים)

                 

                בעמדכם מול Gogoam, עבודתו של גל ששון (2013), תהפכו לציירים ומוזיקאים לרגע. שילוב בין צורות שמצייר המבקר על מסך מגע לבין צלילים שונים אותם מציעה המערכת, יוצרים לופים מוזיקליים אקראיים ומנגינות משתנות ומתחדשות. עבודתו של קנת טיי, Synchrony (2014), היא פלטפורמה טיפולית הפותחת אפיק תקשורת חדש ואינטואיטיבי בין ילדים אוטיסטיים לבין הוריהם, באמצעות אלתורים מוזיקליים הרמוניים המושגים בעזרת חפץ דמוי כרית סיליקון עגולה ונעימה למגע.

                 

                נגן שמגיב לתנועה סביבו (צילום: panGenerator)
                  נגן שמגיב לתנועה סביבו(צילום: panGenerator)

                   

                  מול שפע האפשרויות מסתובבים המבקרים עם זיק של סקרנות וחיוך של סיפוק – הרי תמיד כיף לחזור ולשחק, לא משנה בני כמה אתם. סאונד, מוזיקה ועיצוב טוב מחברים בין אנשים. התערוכה מייצרת חוויה מעניינת ומרחיבת אופקים, אך מעל לכל – אנושית. לכו לראות (ולשמוע).

                   

                  דנה חכים ברקוביץ' מציגה באחד המסדרונות תכשיטים מרשימים שמבוססים על רשתות רמקולים (צילום: שי בן אפרים)
                    דנה חכים ברקוביץ' מציגה באחד המסדרונות תכשיטים מרשימים שמבוססים על רשתות רמקולים(צילום: שי בן אפרים)

                     

                    ועוד 3 תערוכות קיציות

                     

                    היום (שבת) נפתחות בחולון עוד שלוש תערוכות שנוגעות לעיצוב ויכולות לשמח גם את הילדים: בגלרית המשכן בית מאירוב תוצג "ביקור הצעצועים 2 – האוטו שלנו'' – מסע נוסטלגי לעולם צעצועי תחבורה שיוצרו במאה הקודמת; בשדרות דב הוז תוצג תערוכת החוצות ''טלוויזיה – מה היא עושה לנו'', אוסף קריקטורות במחווה לערוץ הראשון, שנסגר באחרונה; ובגלריה החווה תוצג ''סיפורים לפני השינה'', שבה פרשנויות של מעצבי אופנה לסיפורי ילדים.

                     

                    --------------------------------

                    שבוע העיצוב מילאנו 2017: לחצו על התמונה לבחירותיהם של אדריכלים ומעצבים שביקרו בו

                     

                    לא הייתם? לא נורא. לחצו למיטב של מילאנו 2017 (צילום: Andrea Martiradonna)

                     

                     

                     
                    הצג:
                    כל התגובות לכתבה "להאזין גם דרך העיניים והרגליים: תערוכה חדשה במוזיאון העיצוב חולון"
                    אזהרה:
                    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד