שלוה בן גל הלכה לעולמה: נפרדים מהאמא של תצוגות האופנה בישראל

כולן היו בנותיה באייטיז - מספיר קופמן ועד תמי בן עמי, משירלי בן מרדכי ועד איבונה קרוגליאק. ה"בולדוזר" שהרימה פה את התצוגות הכי פומפוזיות נפטרה ממחלה

איתי יעקב

|

27.06.17 | 12:39

שלוה בן גל במצרים, 1990. "התחלתי בתצוגות קטנות, אבל תמיד חיפשתי משהו מעניין, גימיק"  (צילום: אלי דסה, ארכיון העולם הזה)
שלוה בן גל במצרים, 1990. "התחלתי בתצוגות קטנות, אבל תמיד חיפשתי משהו מעניין, גימיק" (צילום: אלי דסה, ארכיון העולם הזה)
בשנת 1990: שלוה בן גל עם מיכאלה ברקו, תמי בן עמי וספיר קופמן (צילום: סיון פרג')
בשנת 1990: שלוה בן גל עם מיכאלה ברקו, תמי בן עמי וספיר קופמן (צילום: סיון פרג')
"כל מלכות היופי עבדו עבורה". בן גל עם ניקול הלפרין, חלי לוי, איבונה קרוגליאק, חני שטיינר ושרה מילר (צילום: איציק בירן)
"כל מלכות היופי עבדו עבורה". בן גל עם ניקול הלפרין, חלי לוי, איבונה קרוגליאק, חני שטיינר ושרה מילר (צילום: איציק בירן)
"שילוב בין אשת עסקים ממולחת לאישיות מדהימה". בן גל עם לילך בן סימון ושירלי בן מרדכי ב-1994 (צילום: סיון פרג')
"שילוב בין אשת עסקים ממולחת לאישיות מדהימה". בן גל עם לילך בן סימון ושירלי בן מרדכי ב-1994 (צילום: סיון פרג')

אמש הלכה לעולמה מארגנת תצוגות האופנה שלוה בן גל, לאחר מאבק במחלת ניוון שרירים. היא השאירה אחריה בן ובת, אופיר וקרן, והלווייתה יצאה היום ב-12:00 מבית העלמין בקריית גת. בן גל, 68, היתה מעמודי התווך של תעשיית האופנה הישראלית בשנות ה-80 וה-90, כאחת ממפיקות תצוגות האופנה הדומיננטיות שפעלו כאן. היא ארגנה תצוגות אופנה עבור הבונדס, משרד התיירות, משרד החוץ, ועדי עובדים וחברות אופנה מקומיות. לאורך השנים טיפחה גם מלכות יופי ודוגמניות מקומיות רבות, שדגמנו עבורה בנאמנות.

 

עוד בערוץ האופנה

 

כולן היו בנותיה: ספיר קופמן, דורית ילינק, שירלי הכהן, ענת בירן, דורית פרקש, שירלי בן מרדכי, איבונה קרוגליאק, ימית נוי, סמדר גנזי, דנית ברנס, דגנית כהן ותמי בן עמי ז"ל. "כל מלכות היופי עבדו עבורה", מספרת הבוקר ל-Xnet מלכת היופי לשעבר דורית ילינק. "היינו משפחה, נוסעות יחד לתצוגות בארץ ובעולם. זה היה תור הזהב של תצוגות האופנה".

 

ידעה לזהות נושאים בוערים ושנויים במחלוקת. שלוה בן גל עם גלית פרבר ושני פרידן (צילום: סיון פרג')
    ידעה לזהות נושאים בוערים ושנויים במחלוקת. שלוה בן גל עם גלית פרבר ושני פרידן(צילום: סיון פרג')

      

    השיער הבלונדיני עם הפוני הנצחי, העיניים הגדולות והכחולות וסגנון הדיבור המהיר שידע איך לקדם יד ביד את שלווה בן גל המותג ואת האופנה הישראלית כולה - הפכו לסימני ההיכר של מי שהחלה בבוטיק קטן ברחוב יהודה מכבי בתל אביב, ובמקביל הפיקה ירידי אופנה קטנים. משם הדרך לתצוגות אופנה פומפוזיות, תחום שהיה עדיין בחיתוליו בישראל, היתה קצרה. "התחלתי בתצוגות קטנות, אבל תמיד חיפשתי משהו מעניין, גימיק", סיפרה לפני שמונה שנים, וגם הדגימה את סגנון הבימוי התיאטרלי שהיה מזוהה איתה, לפעמים עד הפיכת תצוגות האופנה למופעי בידור. "במועדון 'פוליציי' ביפו עשינו תצוגה ל-5,000 איש. הם רצו להיות מקוריים, אז הרימו אותי להנחות על מלגזה, כמו הרצל, חוזה המדינה. בעוד אני מנחה, אני רואה שהבמה מתחילה להישרף. אמרתי לעצמי: שלוה, יש לך שתי אפשרויות: או שאת קופצת מלמעלה והורגת בדרך 3,000 איש, או שאת צועקת 'אש', ואז הם ידרסו אחד את השני. למזלי, מישהו ראה את זה וקרא למכבי אש".

     

    "בכל דבר היא הצליחה למצוא הומור". שלוה בן גל, 2012 (צילום: חנוך גרזינסקי)
      "בכל דבר היא הצליחה למצוא הומור". שלוה בן גל, 2012(צילום: חנוך גרזינסקי)

       

      בן גל תמיד ידעה לזהות נושאים בוערים ושנויים במחלוקת ולייצר סביבם תצוגות שעוררו דיון תקשורתי, ולעתים אף שמו אותה ללעג על פרובוקטיביות יתרה. רק לפני חמש שנים התלווינו אליה ב-Xnet לתצוגה שקיימה במדרחוב קראוזה בנתניה, אליה קיבצה פליטי ריאליטי שלפני עלייתם על המסלול תועדו כשהם עולים על המשקל, במטרה לעורר דיון סביב נושא ה-BMI ומשקלן של דוגמניות. באוקטובר 1993, למשל, בשיאם של הסכמי אוסלו, היא קיימה תצוגת אופנה בהשראת השלום בכיכר רבין (אז מלכי ישראל), עם 200 דוגמנים ודוגמניות שלבשו בגדים בהשראת השלום, שלוש הדתות ואלמנטים מארץ ישראל. בשנת 1988 היא ערכה תצוגת אופנה לרגל 40 שנה למדינת ישראל, שהפכה ל"חומר מבוקש" בקהילות יהודיות בכל רחבי העולם.

       

       

      כמי שהיתה מחלוצי תחום התצוגות בישראל, בן גל לא בחלה בדבר. היא עשתה תצוגות גרנדיוזיות למשרדים ממשלתיים מחד, ותצוגות "קניונים" וירידי אופנה מאידך. "הגדולה שלה היתה הגמישות לעשות הפקות קטנות כגדולות", מדגישה ילינק. בשנת 1986 הצטרף לצוות הדוגמנים הקבוע שלה צעיר חיפאי בן 22, מוטי רייף, אותו הכירה בן גל במסיבה של הדוגמנית יהודית נגר באחד ממועדוני תל אביב. "המשפט הראשון שלה אליי היה השאלה אם בנוסף לזה שאני יודע לרקוד יפה, אני גם יודע ללכת על מסלול", נזכר רייף הבוקר בשיחה עם Xnet. לדבריו, אותו ערב הוליד אהבה גדולה בין השניים, וחברות מקצועית שהופסקה בשנת 1989, לאחר שיחד עם פינצ'י מור הקים רייף חברה להפקת תצוגות אופנה שהתחרתה בבן גל. "לקחתי לה את כל העבודה והתחילה בינינו מלחמת עולם גדולה, שהיתה אחד הסיפורים שהסעירו אז את תעשיית האופנה", הוא מספר אך ממאן להרחיב בנושא הבוקר. "בשבוע האופנה האחרון היא הגיעה, וכמו בכל מפגש בינינו, היא הציעה שנעשה דברים יחד. בכל מה שקשור ליחסי ציבור ותצוגות אופנה בשנות ה-80, שלוה בן גל היתה אלופה, בולדוזר. שילוב בין אשת עסקים ממולחת לאישיות מדהימה. היא תמיד תיזכר אצלי כסמל לחיות".

       

      עשתה תצוגות גרנדיוזיות למשרדים ממשלתיים מחד, ותצוגות "קניונים" וירידי אופנה מאידך. עם שמי צור, רוית אסף וראש העיר של ניקוסיה  (צילום: סיון פרג')
        עשתה תצוגות גרנדיוזיות למשרדים ממשלתיים מחד, ותצוגות "קניונים" וירידי אופנה מאידך. עם שמי צור, רוית אסף וראש העיר של ניקוסיה (צילום: סיון פרג')

         

        "היה לה חוש הומור מפותח, ותמיד אזכור אותה צוחקת", מספרת הבוקר ילינק. "היא היתה נוחה לבריות, תמיד מחייכת עם העיניים הגדולות שלה. אני זוכרת שנסענו לתצוגה במצרים בתחילת שנות ה-90, שאורגנה על ידי משרד החוץ ושגרירות ישראל במדינה. ביום התצוגה חצי מהבנות ואנשי הבמה חטפו הרעלת קיבה, ובין ירידה מהמסלול לעלייה הבאה כולן רצו לשירותים. מפיק אחר היה משתגע, אבל את שלוה זה הצחיק. זאת היתה הגישה שלה לחיים, בכל דבר היא הצליחה למצוא הומור".

         

        נסעו יחד לתצוגות בארץ ובעולם. תמי בן עמי (צילום: בן לם)
          נסעו יחד לתצוגות בארץ ובעולם. תמי בן עמי(צילום: בן לם)

           

          הנסיעה ההיא למצרים תועדה גם בספרה של בן גל, "חיים על המסלול - הסודות הגדולים שמאחורי עולם הדוגמנות", שיצא בהוצאה עצמית בשנת 1997. אחד הסיפורים בספר הוא על הדוגמנית המנוחה תמי בן עמי, שהצטרפה לתצוגה שהתקיימה בפירמידות של גיזה עם וואגי סייאג, בעל רשת מלונות פאר בקהיר. "אני לא אשכח שאיזה ערב הוא לקח את הבנות לטיול ברכב שלו, ובמקום להחזיר אותן ישירות למלון, הוא סטה מהמסלול ולקח אותן למסגד ליד בית קברות. תמי לא רצתה לצאת למחרת לתצוגה ואמרה, 'תצטרכי לגרור אותי עם המיטה מהמלון'", סיפרה בן גל.

           

          "שלוה היתה ממגנטת, אישה שמגיעה והכול סביבה תוסס ובוער". דמותה הצבעונית של בן גל הדהדה לדמותה של מארגנת תצוגות האופנה הבדיונית ציפי צינמן מספרו של ירמי פינקוס
            "שלוה היתה ממגנטת, אישה שמגיעה והכול סביבה תוסס ובוער". דמותה הצבעונית של בן גל הדהדה לדמותה של מארגנת תצוגות האופנה הבדיונית ציפי צינמן מספרו של ירמי פינקוס

             

            דמותה הצבעונית הדהדה לדמותה של מארגנת תצוגות האופנה הבדיונית ציפי צינמן מספרו הנפלא של ירמי פינקוס, "בזעיר אנפין" (הוצאת עם עובד) משנת 2012. בשיחה מגרמניה הבוקר עם Xnet, מספר פינקוס כי לא במקרה מזכירה דמותה של צינמן את בן גל, אם כי היא לא מבוססת עליה באופן ישיר ובלעדי. "אני מכיר את שלוה מילדות", הוא אומר. "היא היתה מיודדת מאוד עם אמא שלי, חנה פינקוס, שהיתה אסיסטנטית שלה תקופה קצרה. למשפחת בן גל היתה חנות סמוכה לחנות של אבי ביהודה מכבי. שלוה היתה ממגנטת, אישה שמגיעה והכול סביבה תוסס ובוער. אני זוכר את העיניים הכחולות והגדולות שלה, ואת העליצות, השמחה שתמיד ליוותה אותה. היא יודעת לייצר סביבה אנרגיה טובה".

             

            למרות ההשראה הרבה ששאב ממנה, פינקוס מספר כי לא ביקר כילד בתצוגות שערכה בן גל, אך הסיפורים מהן זלגו אל תוך הבית. עם השנים התרופף הקשר בין שתי המשפחות, אולם כמו רבים בסביבתה של בן גל, גם לו יש אנקדוטות המאירות את דמותה באור היתולי. "היה לי פסנתר ישן ודפוק מיסודו, וכשהגעתי לגיל ההתבגרות רציתי משהו שאפשר לנגן עליו. שלווה הציעה לקחת את הפסנתר הישן, לרוקן אותו ממיתריו, למלא אותו באדמה ולהפוך אותו לעציץ".

             

             
            הצג:
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד