"נכון שאצלנו יותר כיף?": מדריך לקיץ שפוי ורגוע במשפחות פרק ב'

חופשת הקיץ היא תקופה לא קלה אצל משפחות עם ילדים להורים גרושים. הילדים נודדים בין בתים, יוצאים מהשגרה וההורים מתחרים על תשומת הלב. 15 עצות טובות

סיגל קפלן פורסם: 21.06.17 10:24
זה בסדר "לעשות כיף", אבל הבסיס הוא שגרה משפחתית רגילה. זה מה שמייצר יציבות משפחתית (צילום: Shutterstock)
זה בסדר "לעשות כיף", אבל הבסיס הוא שגרה משפחתית רגילה. זה מה שמייצר יציבות משפחתית (צילום: Shutterstock)

"הישרדות החופש הגדול" זה פורמט מאתגר, מתיש, דורש יצירתיות ומעמיד להדחה על בסיס יומי את הסבלנות. מספיק קשה לנהל לו"ז ולשלוט על קיומו עבור ילדים ביולוגיים, אבל "אם יש לכם בשביל מה, תוכלו לשאת כל איך", כדברי ניטשה.

 

במשפחות משולבות הפורמט הזה שונה. תחושות רגשיות סותרות מאפיינות את שלבי ההסתגלות בין הדמויות הלא ביולוגיות, בהן כאלה הקשורות בתחושה של חוסר הערכה וחוסר בשייכות ("שהבת זוג שלו לא תחנך לי את הילדים" או "אין לי כוח שהם יבואו", "למה להתאמץ הם לא רואים אותי ממטר") ומעצימות את האתגר. וכשאין "בשביל מה", כל "איך" מתסכל ומזין שליליות אל מערכות היחסים הזוגית והמשפחתית.

 

למרות זאת, חופשת קיץ זו הזדמנות גדולה לחוות תגמולים רבים. הורים לא משמורנים יכולים לחזק את הקשר עם הילדים, הורים לא ביולוגיים יכולים לייצר יותר הזדמנויות לחוויות משותפות והורים משמורנים יכולים לקחת הפסקה ולהתרענן. הנה כמה עצות שיעזרו להצטייד בפרספקטיבה המתאימה:


1. תנו להם להתרגל אליכם שוב: למרות תחושת אחדות הגורל שקיימת בין הורים לא-ביולוגיים, עדיין כל מערכת יחסים תלויה בהרבה גורמים שונים ואי אפשר להקיש מאחת על השנייה. למשל, אם מדובר בילדים שלא נמצאים הרבה במהלך השנה ומגיעים לזמן ארוך בקיץ, אתם עלולים להרגיש שכל כניסה כזו של ילד אל תוך הבית זה בבחינת "להתחיל מחדש". זו הרגשה טבעית והגיונית. היו מודעים לה ואז קחו נשימה ושני צעדים אחורה. התחברו דרך תחומי עניין משותפים, הרגישו את הקצב שלהם והתאימו עצמכם. אם הם רוצים זמן איתכם - תנו להם. אם הם שומרים מרחק - מיצאו דרכים פשוטות לחיבור. אל תעשו זאת בכוח או בניסיון מאולץ להתחבב כי זה מגביר את ההתנגדות. כבדו את הקצב.

"אם ההיעדרות של הילדים העוברים לבית השני קשה לכם וגורמת לעצבות, אל תפילו אותה על הכתפיים שלהם"


2. אל תתפתו להתחרות עם הבית השני: "אצלנו יותר כיף להם", מכירים? להיות הבית הכייפי זו התחייבות שדורשת מכם אנרגיות ומשאבים ויוצרת חוזה סמוי בו אתם מספקים את התנאים האלו - והם בתמורה יביעו חיבה, בדרך כלל זמנית. זה בסדר "לעשות כיף", אבל הבסיס הוא שגרה משפחתית רגילה. זה מה שמייצר יציבות משפחתית שאפשר לעמוד בה. בסופו של דבר, זמן זה מה שהילדים צריכים מבני המשפחה שלהם, ולא מתנות.


3. אל תחפשו מסרים שליליים בהתנהגות הילד: שימו לב, המקום של ההורה הלא ביולוגי הוא מקום רגיש. זה נובע מהרבה סיבות: גם תחושת שייכות מעורערת, גם משום שהילד עדיין בוחן ולא מתמסר, גם בגלל מערכת רגשות שונה בין הדמויות הביולוגיות בבית ללא ביולוגיות וגם משום שלדמויות הביולוגיות יש היסטוריה משותפת וחוויות עבר שאינן משותפות עם ההורה הלא ביולוגי. כל הדברים האלה - ועוד - מייצרים אצל הורים לא ביולוגיים פגיעות שבאה לידי ביטוי בפרשנות. למשל, כשהילד לוחש משהו באוזן של ההורה הביולוגי - חושבים "זה עליי", הילד לא אומר שלום - "הוא מתעלם". אלו פרשנוית שמייצרות ריחוק וכעס. זה לא אומר שכשילד נכנס הביתה הוא לא צריך לומר שלום, להיפך, אבל זה כן ישפיע על הדרך בה נתייחס לסיטואציה כזו. כעס והאשמה במניפולטיביות לא מקדמים יחסים.


4. פרגנו זמן לילדים שמגיעים: הורים ביולוגיים - פרגנו זמן בלעדי לילדים שלכם. כשהילדים מגיעים הם רוצים להיות איתכם. הם מגיעים עם צמא לקשר איתכם. יותר מזה, כשיש בבית ילדים נוספים שנמצאים שם כשהם לא נמצאים, הם מסתובבים עם תחושת פספוס. החיים ממשיכים כשהם לא נמצאים וזה לכשעצמו פוגם בתחושת השייכות שלהם ומייצר קנאה. הורים לא ביולוגיים - אל תכעסו על כך. אזנו את הצורך של ילדים לבלות עם ההורים הביולוגיים שלהם, גם אם יש עוד ילדים בבית. לאט לאט הצורך יירגע ותוכלו לאחד כוחות.

 

כשיש בבית ילדים נוספים, הילדים "הנודדים" מסתובבים עם תחושת פספוס  (צילום: Shutterstock)
    כשיש בבית ילדים נוספים, הילדים "הנודדים" מסתובבים עם תחושת פספוס (צילום: Shutterstock)
     
    5. פרגנו לילדים את הקשר עם ההורה הביולוגי השני: אל תתנו להם לעולם להרגיש אשמים שהם אוהבים את ההורה בבית השני. הקשיבו לסיפורים שלהם ותחלקו איתם את החוויות הטובות שלהם איתם עם פירגון ושמחה עבורם. כך שתעשו זאת תזכו גם אתם להיות חלק מהבעת השמחה בסיפורים שלהם בבית השני.

     

    6. אחלו לילדים שייהנו בבית השני: כשאתם עושים זאת אתם מפחיתים את קונפליקט הנאמנות שלהם ומעניקים להם את החופש ליהנות ללא תחושות אשם וחשש. אתם גם מקלים בכך על עצמכם כשאתם נזכרים שהפרידה הזמנית היא לא מכם, אלא עבורם.

     

    7. שמרו על תקשורת מכבדת עם האקס: הרבה פעמים אני נתקלת בזוגות שמייצרים שם קוד להורה השני ("המפלצת", "הפוסטמה"). אי אפשר לייצר אמפתיה או לבנות שיתוף פעולה כלשהו עם מישהו שזה מה שאתם חושבים עליו. גם אם הוא לא בדיוק עונה לקריטריונים של מי שהייתם יושבים איתו היום לקפה, אי אפשר לשנות את העובדה שזה הפרטנר שלכם. אתם לא צריכים לבלות יחד, אבל כן למצוא דרך לתקשורת מכבדת שתקל משמעותית על החיים על כולכם. תזכרו שהיעד שלכם הוא לייצר בית מתפקד ללא מתחים. ולכן זה הבסיס שצריך כדי לייצר שיתוף פעולה.


    8. הקנו לילדים תחושת ודאות: ודאות = ביטחון. בקיץ ילדים נודדים מבית לבית ולא פעם הם לא שותפים ללוח הזמנים. בנו לוח קיץ, בשיתוף עם ההורה הביולוגי השני, שיאפשר לכם לייצר זמנים ברורים מראש ולא הנחתות. מה שיקנה לילדים תחושת ודאות לגבי מה שעומד להיות והסתגלות יותר קלה לכל מעבר.


    9. אל תמהרו לשפוט את הבית השני: כשאתם מתכננים את הקיץ הסכימו ביניכם איך להתייחס כשילד מתקשר להורה השני להתלונן על הבית בו הוא נמצא. זה קורה, למשל, כשילדים חשים חוסר פירגון בין בתים (ואז היד שלהם קלה על הטלפון) או כשהם מתגעגעים. אל תמהרו לשפוט את ההורה השני, כמו שלא הייתם רוצים שהוא ימהר לשפוט אתכם. זה עובד לשני הכיוונים. זכרו שלכל צד יש צד שני.


    10. אל תדברו איתם על געגועים: געגועים הם חלק מתוצרי הפרידה. אם ההיעדרות של הילדים העוברים לבית השני קשה לכם וגורמת לעצבות, אל תפילו אותה על הכתפיים שלהם. זה נורמלי שעצוב לכם - אבל החצנת הרגש מוסיפה נטל של חרדה לילדים, גורמת לדאגה, בלבול ורגשות אשם על זה שהם נהנים בבית השני. שתפו את תחושות העצב עם חברים קרובים או בני זוג, רק לא איתם.

     

    אתם לא צריכים לבלות יחד עם האקס, אבל כן למצוא דרך לתקשורת מכבדת שתקל משמעותית על החיים על כולכם  (צילום: Shutterstock)
      אתם לא צריכים לבלות יחד עם האקס, אבל כן למצוא דרך לתקשורת מכבדת שתקל משמעותית על החיים על כולכם (צילום: Shutterstock)


      11. שימרו איתם על תקשורת מידתית: אל תגזימו. צרו זמן קבוע לשיחה יומית איתם, שיחה מתעניינת אך כזו שלא מפריעה או פוגמת בפעילויות חשובות עם הבית השני. 
       

      12. נהלו את רגשות האשמה שלכם: הורים ורגשות אשם זה חתונה קתולית, ובמשפחות גרושות זה מועצם. זה יכול לבוא לידי ביטוי בתחושות אשם על זה ש"אני לא מבלה מספיק זמן עם הילדים", או על "איך הילדים מרגישים בבית השני" תוך ביקורת על אופן הטיפול בהם שם. אל תתנו לרגשות האלו לנהל אתכם. הם מורגשים על ידי הילדים ומייצרים תוצרי לוואי כמו פיצוי או ריצוי ונסיונות לשליטה על הבית השני.

      "הורים ורגשות אשם זה חתונה קתולית, ובמשפחות גרושות זה מועצם. אל תתנו לרגשות האלו לנהל אתכם. הם מורגשים על ידי הילדים ומייצרים תוצרי לוואי"


      13. אל תרגישו אשמה: הורים לא ביולוגיים עשויים לחוות מגוון של רגשות הנעים בין עצב להקלה. זה מנעד מבלבל שיכול להתבטא, למשל, בתחושת הקלה כשהילדים הולכים ובתחושת ציפייה שיחזרו בו זמנית. אל תרגישו אשמה אם אתם נהנים מפסק הזמן מ"ההורות".

       


      14. נצלו את פסק הזמן לטובת הזוגיות: אחד היתרונות במעבר בין שני בתים בהם אין ילדים משותפים, שיש זמנים בהם אף ילד לא נמצא. בחופשת קיץ הזמנים האלו מתארכים, נצלו אותם כדי להשקיע בזוגיות. זכרו, שבמשפחות פרק ב', הפריבילגיה של לבנות זוגיות לפני משפחתיות מוגבלת מאוד ולכן כל זמן כזה מבורך.

       
      15. הקפידו על זמן בלעדי עם הילדים המשותפים: אם יש לכם ילדים משותפים בבית, עשו גם איתם דברים "כיפיים". אל תשמרו הכל לזמן שבו כל הילדים מגיעים. פרגנו גם להם חוויות משותפות בלעדיות איתכם.


      זכרו: הנדידה של ילדים בין בית לבית ושהייתם לאורך זמן זו עובדה. זה ה"דיל" שמגיע עם משפחות משולבות. גם אם אתם מתנגדים לזה רגשית, זו המציאות ואתם לא יכולים למנוע אותה. ככל שתקדימו להבין את זה ולקבל זאת, יקל לכם ואפילו תתחילו ליהנות. בין אם אתם שולחים ילדים לבין אם אתם מקבלים אותם - נסו לחשוב על הזמן הזה כהזדמנות לייצר עוד חוויה משותפת נעימה. זו גישה שמחלחלת גם אל חוויית הילדים הביולוגיים והלא ביולוגיים, ותורמת לאווירה חיובית. שיהיה חופש נעים!

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      יועצת משפחתית ומדריכת הורים במשפחות משולבות (משפחה בה לפחות לאחד מבני הזוג יש ילד/ים ממערכת יחסים קודמת); מייסדת ומנהלת שותפה במיזם "ילדים לפני הכל" - תמיכה, הדרכה, ידע וסיוע לילדים ומשפחות במעברי גירושים ומשפחות בפרק ב' ולאנשי מקצוע. בעלת עמוד הפייסבוק "משפחה משולבת"; עיתונאית ומיצרת תוכן למשחקים שוברי שיגרה בתוך המשפחה בחברת happy days והכי חשוב, כי מכאן הכל התחיל - אמא במשפחה משולבת עם ארבעה ילדים, כלב וחתול.