החיים הלא זוהרים של נערת הזוהר גליה ארקין לא שברו אותה

    אחותו של הכוריאוגרף המנוח ג'וקי ארקין כמעט נבחרה למלכת היופי כשהתברר שהיא נשואה. בנה נולד בעקבות רומן מחוץ לנישואיה, ובתה מתה מאיידס מעירוי דם נגוע

    גליה ארקין. "אני לא אתן לאף אחד לשבור אותי. בסוף תמיד אעמוד על הרגליים: (צילום: גל חרמוני)
    גליה ארקין. "אני לא אתן לאף אחד לשבור אותי. בסוף תמיד אעמוד על הרגליים: (צילום: גל חרמוני)
    מימין: ארקין על שער "לאשה" ב-1960, משמאל: בחוברת של משרד התיירות
    מימין: ארקין על שער "לאשה" ב-1960, משמאל: בחוברת של משרד התיירות

    לפני כמה שבועות הגיע למערכת "לאשה" מייל מפתיע. "קראתי את הטור שלך מהגיליון האחרון ורציתי לחלוק איתך סיפור חמוד", כתב בן דמרי, איש יחסי ציבור, לעורכת "לאשה", קרינה שטוטלנד. "השער מטה (למייל צורף צילום) ממוסגר ותלוי אצלנו בבית. בשער מופיעה אמא של בן זוגי סמי, גליה ארקין, שהייתה מלכת יופי לשבועיים בשנות ה־50".

     

    מלכת יופי לשבועיים בלבד? הרי תחרות מלכת היופי הייתה ועודנה מפעל בלעדי של מגזין "לאשה" מאז 1950. איך זה שאפילו ותיקות המערכת לא שמעו על הסיפור הזה?

     

    ב"ויקיפדיה" נמצא אישוש לסיפור: "גליה ארקין היא מלכת היופי של ישראל לשנת 1955, שהודחה עקב היותה נשואה", נכתב בערך על שמה. "זה לא מדויק", טוענת גליה ארקין בריאיון, שמתקיים 62 שנים אחרי התחרות שבה השתתפה. "הכתר כלל לא הונח על ראשי. זה נכון שלפני שחמש המועמדות האחרונות, ואני ביניהן, עלו לבמה, נאמר לי בלחש: 'את המלכה!' ונכון שאחרי ששלוש מאיתנו קיבלו תארים משניים נשארנו שתי מועמדות סופיות לכתר, אבל בסופו של דבר, כשהוכרז שמה של המלכה, זה לא היה שמי. אילנה כרמל היא זו שנבחרה כמלכת היופי של ישראל והכתר הונח על ראשה. בדיעבד הבנתי שמישהו לחש למארגני התחרות שאני נשואה, מה שפסל אותי מלזכות בתואר".

     

    והיא אכן הייתה נשואה. לפחות על הנייר. גליה ארקין, אז יפהפייה תל־אביבית בת 17 וחצי, נבחרה שבועות מספר קודם לכן ל"מלכת אסתר של תל־אביב" בנשף סטודנטים. "ככזאת, נכנסתי אוטומטית ל־20 המועמדות בתחרות מלכת היופי", היא מספרת. אלא שבין שתי התחרויות היא הספיקה להינשא וגם להיפרד מבעלה, ושלושה חודשים לאחר שנישאה – התגרשה."בזמן התחרות כבר הייתי פרודה, בסך הכל היינו יחד שבועיים נטו. לא חשבתי שאני צריכה לחשוף את זה, כי אף אחד לא שאל ואני לא ידעתי שלפי חוקי התחרות אסור לאישה נשואה להתמודד, מה גם שעמדתי להתגרש ולא הרגשתי נשואה. המצחיק הוא שבתחרות לבשתי את שמלת החתונה, שהייתה בצבע תכלת".

     

    התאכזבת כשלא נבחרת?

    "ממש לא. האמת היא שלא עשיתי שום מאמץ לזכות. בעצם דחפו אותי לתחרות. אליי, אישית, הזוהר לא דיבר".

     

    כיום, בגיל 79, היא עדיין מרשימה מאוד. סלון דירתה המטופחת בהרצליה עמוס פסלים, כלים ויצירות אמנות יפהפיות מעשה ידיו של בנה, האמן סמי־דויד, הידוע יותר בשמו המקצועי סמי־די. מדרגות ספירלה מוליכות מקומת המגורים למרפסת גג פורחת, המשקיפה לנוף אורבני. מלכה או לא מלכה, נדמה שפרשת התחרות ההיא מתגמדת כשהיא מספרת על התהפוכות שעברה בחייה.

     

    "לאן שהלכתי שמעתי 'כמה את יפה'" (צילום: אלבום פרטי)
      "לאן שהלכתי שמעתי 'כמה את יפה'"(צילום: אלבום פרטי)

       

       

      הנישואים הראשונים

      "לא הייתי מאוהבת"

      ארקין היא ילידת תל־אביב, בת זקונים אחרי שתי אחיות ואח. אמה, מרגלית לבית מויאל, הייתה נכדתו של אהרון מויאל, ממייסדי נווה־צדק. אחיה הבכור, שנפטר לפני כעשר שנים, היה ג'וקי ארקין – פנטומימאי, רקדן ג'אז ושחקן. בשנת 1938, חודשים

      "כשהייתי ילדה הסתירו ממני לאת העובדה שאבא שלי נרצח.פעם נפלה מגירה מהארון ואני חיטטתי בה ומצאתי קטע עיתון עליו"

       אחדים לאחר הולדתה, יצא אביה, משה ארקין, שהיה שוטר במשטרת המנדט, מישיבה במטה משטרת יפו, ונרצח על ידי ערבי שתקע סכין בגבו. "ממני הסתירו שהוא נרצח. המשפחה שמרה אותי בצמר גפן. כשהייתי בת 12־13 אחי ביקש שאסדר לו את הארון. פתאום נפלה מגירה ואני חיטטתי בה ומצאתי קטע עיתון וכתבה על אבא שלי. שאלתי את ג'וקי וכשהוא סיפר לי, לקחתי נורא קשה את העובדה שהסתירו ממני, אפילו אם זה היה כאילו לטובתי. רק כשהייתי בת 17 עליתי לקברו".

       

      הרגשת בחסרונו כילדה?

      "לא נתנו לי להרגיש. האחים של אמא עטפו אותי באהבה, אחד האחים שלה היה מבחינתי דמות אב ואחי ג'וקי שמר עליי מכל משמר עד גיל מאוחר. שמירת היתר גרמה לכך שלא נתנו לי לצאת לטיולים או לחוגים. הייתי ילדה די סגורה ולא היו לי הרבה חברים".

       

      צפו באח ג'וקי ארקין רוקד בקליפ של צביקה פיק

       

       

       

      מתי הבנת שאת יפה?

      "לאן שהלכתי שמעתי 'כמה את יפה'. בגיל 14 וחצי ליוויתי את אחי, שלימד פנטומימה בקאמרי, והבמאי יוסף מילוא הציע לקחת אותי להצגה 'נערת החלומות', שהייתה כבר לקראת פרמיירה. ג'וקי עודד אותי להצטרף, אפילו שלא רקדתי, לא שרתי ולא למדתי משחק.

      "בבית עשו הכל כדי שאשתחרר מהצבא ולחצו שאתחתן. הסכמתי. כבר בירח הדבש, במלון, בכיתי שאני רוצה לאמא, הביתה"

      סתם הייתי יפה! היה לי בהצגה תפקיד מאוד קטן – מושא חלומות של מישהו. הייתי צריכה לומר שניים וחצי משפטים, וגם זה נתקע לי בגרון, מה שלא מנע מחיאות כפיים מפה ועד הודעה חדשה", היא צוחקת. "מאז הופעתי גם בהצגות 'מריוס' ו'רומיאו ויוליה', בתפקידים קטנים. אחרי ההצגות האלה הבנתי שזה לא בשבילי והפסקתי מיוזמתי".

       

      כחודש לאחר שהתגייסה השתתפה בנשף הסטודנטים, הועלתה לבמה ונבחרה כמלכה. "חוץ מסרט שאני שומרת בארון עד היום, כתר וזר פרחים, לא קיבלתי כלום", היא מחייכת. זמן קצר לאחר מכן נישאה. "הוא היה בחבורה של אחותי ובבית עשו הכל כדי שאשתחרר מהשירות הצבאי. הכירו לי אותו, יצאנו כמה פעמים וכשהוא הציע לי נישואים, המשפחה לחצה שאתחתן. הסכמתי. כמו שקרה לי עם תחרויות היופי, כך עם החתונה ובעוד דברים בחיי: לא יזמתי, אלא נדחפתי על ידי אחרים. הוא היה בחור טוב, אבל אני לא הייתי מאוהבת. הייתי בסך הכל ילדה נאיבית. בחתונה, לראשונה, הלכתי למכון יופי לעשות תסרוקת, כי זה מה שהיה נהוג, וגם קנו לי נעלי עקב. כבר בירח הדבש, במלון המהודר, בכיתי שאני רוצה לאמא, הביתה".

       

       

      האב, משה ארקין. נרצח כשיצא מישיבה במשטרת המנדט (צילום: אלבום פרטי)
        האב, משה ארקין. נרצח כשיצא מישיבה במשטרת המנדט(צילום: אלבום פרטי)

         

        הנישואים השניים

        "הרגשתי שאני בכלוב זהב"

         

        שבועות ספורים לאחר מכן, כאמור, התקיימה תחרות מלכת היופי, וארקין כבר הייתה פרודה מבעלה ובדרך לקבלת גט, והתגוררה בבית אמה. העובדה שלא נבחרה למלכה, היא אומרת, לא נחרתה בה כטראומה, אבל המשפחה החליטה שעליה לנקות את הראש ושלחה אותה לאחותה הגדולה, שהייתה בשליחות המדינה באלג'יר, אז תחת שלטון צרפת. "הייתי שם מספר חודשים, לפני שפרצה מלחמה באלג'יר. כשאחותי עברה לצרפת, נסעתי איתה כדי לעזור לה עם הילדים".

         

        במסיבה במרסיי פגשה את אלברט כהן, רווק יהודי־צרפתי אמיד, מבוגר

        "היה לי צוות בבית ולא הייתי צריכה לעשות כלום, אבל הכל התנהל על פי בעלי, כי הוא היה בעל הכסף. הרגשתי שאני בובת חרסינה. אפילו לא טיפלתי בבת שלי ז"ל, כי הייתה לה מטפלת מוסמכת"

         ממנה ב־20 שנה. "ישר כשראה אותי הוא אמר: 'זאת תהיה אשתי'", מספרת ארקין. "הוא התחיל לחזר אחריי, וכשאחותי הייתה אמורה לחזור ארצה, הציע שאשאר אצלו. כשאחותי השיבה שאצלנו במשפחה לא חיים עם גבר לפני הנישואים, אלברט אמר: 'נתחתן!'. הוא היה אדם נורא נחמד שידע להעניק, צעיר ברוחו ובהתנהגותו, אהוב על כולם והערכתי אותו מאוד. הייתי בשבילו מלכה. נישאנו בנישואים אזרחיים כשהייתי בת 21. שנתיים אחר כך, ב־1961, נולדה בתנו דניאל־אסתר, שהיום הייתה צריכה להיות בת 56, אבל נפטרה בגיל 26. הלידה שלה הייתה אושר גדול. היא דמתה לשנינו והייתה ילדה מקסימה".

         

        זמן קצר אחרי הנישואים הרגישה גליה שהיא חיה בכלוב זהב. "היה לי צוות בבית ולא הייתי צריכה לעשות כלום, אבל הכל התנהל על פי בעלי, כי הוא היה בעל הכסף. הוא שילם על המספרה, החליט על התסרוקת שלי, הצבע, הבגדים שאלבש, שילם לי על הדלק, ואני רק חתמתי. הרגשתי שאני בובת חרסינה. אפילו לא טיפלתי בבת שלי ז"ל, כי הייתה לה מטפלת מוסמכת עם תעודות שוויצריות. לצברית צנועה כמו

        ני היה קשה מאוד להתרגל לחיים כאלה, מה גם שחשדתי שהוא בוגד בי. אלברט התעסק באופנה, היה לו קשר עם דוגמניות והוא נסע הרבה".

         

        בשלב מסוים העדיף אלברט כהן את ביתם השני, שהיה ליד סן־טרופה, על פני הבית שבמרסיי, שבו חייתה גליה עם בתם. "שבע שנים אחרי שנישאנו התחלנו לחיות בנפרד, אבל מדי פעם חזרנו".

         

        עם הבעל השני, אלברט כהן. "הייתי בשבילו מלכה" (צילום: אלבום פרטי)
          עם הבעל השני, אלברט כהן. "הייתי בשבילו מלכה"(צילום: אלבום פרטי)

           

          היריון מחוץ לנישואים

          "בעלי רצה שהילד שנולד יגיד עליו קדיש"

           

          ואז הכירה את ז'ורז'־אדוארד, בנו של בנקאי ממשפחה צרפתית אצילה ונהג מרוצים בעיסוקו. "הוא ראה אותי באתר סקי והתחיל לחזר אחריי. אף שידע שאני נשואה, זה לא הפריע לו להתאהב בי. גם אני התאהבתי בו. נכנסתי להיריון ורצינו מאוד

          "בכל פעם שבאתי לחופשות בארץ כתבו ב'העולם הזה': 'נערת הזוהר הגיעה', והוזמנתי לאירועים ולמסיבות"

          להתחתן, אבל כשסיפרתי לבעלי על הרומן וביקשתי להתגרש, הוא אמר: 'על גופתי המתה'. אלברט, מצדו, איים לחשוף את הרומן שלנו בציבור. בסופו של דבר, אחרי לחצים משפחתיים, ז'ורז'־אדוארד בחר לעזוב אותי זמן קצר לפני שילדתי את ילדנו המשותף".

           

          כשלושה חודשים לאחר הפרידה נישא אהוב לבה לאחרת. ב־1968, כשנולד בנה סמי־דויד, השביע אותה בעלה שלא תגלה לו שאינו אביו. "הוא רצה שיגיד עליו קדיש", אומרת גליה. "אחרי הלידה חזרנו זה לזה. גרנו בבית במרסיי, אבל הרגשתי חנוקה וצמאה לחופש. החלטתי לברוח. נסעתי ארצה, לכאורה לטיול, בלי הילדים – כי הוא הוציא להם צו איסור יציאה – ואז התחלתי לחיות על קו ישראל־צרפת".

           

          בביקוריה בארץ התפרסם שמה בבוהמה התל־אביבית של אז, שנהגה לשבת בבתי הקפה בדיזנגוף – "כסית", "רוול" ו"קליפורניה" של אייבי נתן. "בכל פעם שבאתי לחופשות בארץ כתבו ב'העולם הזה': 'נערת הזוהר הגיעה', והוזמנתי לאירועים ולמסיבות". בשלב מסוים, היא מספרת, גם יצאה עם הזמר יהורם גאון.

           

          תאונת דרכים קשה

          "אמרו שאני עלולה להישאר משותקת"

           

          ב־1972 השתקעה ארקין סופית בישראל וקנתה דירה בהרצליה. ב־1974, כשסמי־דויד היה בן שש, הוא עבר לגור איתה. בתה, דניאל־אסתר, שהייתה בת 13, נשארה עם אביה. "כשהיא גדלה היא למדה משפטים במשך שנתיים ואז החליטה שלא תגן על פושעים, ועברה ללמוד אמנות ותיאטרון".

           

          באמצע שנות ה־70 החלה ארקין לעבוד אצל המפיק אברהם דשא ("פשנל") כמעצבת תלבושות ומלבישה. בדרך חזרה מהפקת "לונדון פסטיבל בלט", שהתקיימה בירושלים, נסעה ברכבה עם כמה עובדי הפקה ועם בנה. "ישבתי ליד הנהג", היא משחזרת, "מכונית שנסעה מאחורינו ניסתה לעקוף אותנו במקום אסור. ממול באה מכונית אחרת, הנהג העוקף דחף אותנו והידרדרנו לתהום. אינסטינקטיבית, הסתובבתי מהמושב הקדמי לאחור, שם ישב הבן שלי בין שני עובדים, שלפתי אותו משם ועטפתי אותו, כשהמכונית מתגלגלת במורד. הילד יצא ללא שריטה. את כל המכות אני קיבלתי. כולם מלבדי יצאו בשלום. לבית החולים הגעתי עם לסת שבורה ופרצוף מרוסק והתברר שיש לי זעזוע מוח ופגיעה בחוט השדרה. אמרו לי שאני עלולה להישאר משותקת, אבל לא הייתי מוכנה לקבל את זה. עבדתי קשה כדי להחלים. אחרי שנה שיחקתי טניס, רקדתי והלכתי. אחרי שהחלמתי התחלתי לעבוד בהנהלת בנק לאומי כמזכירה בכירה – עבודה שממנה יצאתי לפנסיה אחרי 22 שנה".

           

          עם הבן סמי-דויד. "אם היה לי כסף לתת לו כדי ללכת על פונדאות, הייתי נותנת הכל" (צילום: גל חרמוני)
            עם הבן סמי-דויד. "אם היה לי כסף לתת לו כדי ללכת על פונדאות, הייתי נותנת הכל"(צילום: גל חרמוני)

             

            טרגדיה

            הבת מתה בגיל 26

             

            לאורך כל השנים שמרה גליה על קשר הדוק עם בתה, דניאל־אסתר, ונסעה אליה לעתים תכופות. בגיל 23 עברה הבת ניתוח להקטנת חזה. "היא איבדה הרבה דם בניתוח וקיבלה שתיים־שלוש מנות דם. בזמנו, לא בדקו את מנות הדם ובדיעבד התברר שקיבלה דם נגוע. שנה אחר כך היא התחילה להרגיש כאבי ראש ועייפות קשה. בעלי חשב שזה בגלל הלימודים, כי היא הייתה שנה לפני סיום התואר, ואז יום אחד היא איבדה

            "הבת שלי עברה ניתוח להקטנת חזה וקיבלה מנות דם נגוע. אני זוכרת שהטלפון צלצל ואלברט אמר: 'מחכה לך כרטיס טיסה, הבת שלך עומדת למות'. לא הבנתי על מה הוא מדבר. מי ידע אז מה זה איידס?"

            את ההכרה ברחוב. בבית החולים התגלה שיש לה איידס במצב מתקדם".

             

            איך נודעה לך הבשורה הקשה?

            "אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול. ערב אחד סמי ואני ראינו בטלוויזיה סרט ערבי. הטלפון צלצל, זה היה אלברט שאמר: 'מחכה לך כרטיס טיסה בשדה התעופה. הבת שלך עומדת למות'. לא הבנתי על מה הוא מדבר. הוא הסביר לי, אבל מי ידע אז מה זה איידס? כשהגעתי למחרת לבית החולים, הפרופסור אמר לי: 'גברת כהן, נשארו לבתך שבועיים לחיות'. לא הייתי מוכנה לקבל את דבריו. ביקשתי את התיק הרפואי ואמרתי שאני רוצה לקבל עוד חוות דעת בישראל. כאן, הגענו לפרופ' בנטואיץ, ה־מומחה בה"א הידיעה לאיידס. בתי אושפזה, הותאמו לה תרופות וכל חסכונותיי הלכו על הטיפול בה. היא חזרה לצרפת והמשיכה לקבל את התרופות מכאן, ואני נסעתי כל הזמן הלוך ושוב".

             

            שנתיים אחרי שהתגלתה מחלתה של בתם, חלה אלברט כהן בסרטן. "כשאמר לי שהוא חולה, לקחתי חופשה ללא תשלום ונסעתי לצרפת לטפל בו ובילדה שלי, שגרה קומה מעליו. כשאושפזו, הם היו בבתי חולים שונים ואני קרעתי את עצמי ביניהם. זו הייתה התקופה הכי גרועה בחיים שלי. רציתי לתת לבתי את כל מה שביקשה, גם אם אחרי שנייה מאסה בזה. לקראת הסוף הוצאתי אותה מבית החולים כדי שתסיים את חייה בבית שהיא אוהבת. בינתיים, כאן, הבן שלי התגייס ושירת כחייל בודד".

             

            דניאל־אסתר כהן נפטרה ב־1987 ונקברה בהרצליה. "זה היה נורא", אומרת ארקין בקול חנוק. אלברט נפטר חצי שנה לפניה ונקבר בצרפת. בהלווייתו אמר סמי־דויד קדיש על קברו של מי שחשב לאביו הביולוגי.

             

            לאורך כל השנים בנך לא ידע שאלברט אינו אביו הביולוגי?

            "לא סיפרתי לו, כי אלברט ביקש שלא אגלה לו וכיבדתי את בקשתו. גם לא רציתי לפגוע בילד. הם באמת היו כמו אב ובן".

             

            הבת דניאל-אסתר. התמוטטה ברחוב ואז התגלה שהיא חולה (צילום: אלבום פרטי)
              הבת דניאל-אסתר. התמוטטה ברחוב ואז התגלה שהיא חולה(צילום: אלבום פרטי)

               

              גילוי מטלטל

              "הרגשתי שאני חייבת לגלות לבני מי אביו האמיתי"

               

              רק אחרי שהשתחרר בנה סמי־דויד מהצבא, הוא גילה שאלברט אינו אביו הביולוגי.

               

              איך התגלה הסוד הזה?

              "בגלל הצוואה. אלברט הוריש את רכושו לשני הילדים. לי לא הוריש שום דבר, אפילו שרשמית היינו עדיין נשואים. ואז הרגשתי שאני חייבת לגלות לבן שלי את כל האמת. הוא הגיב בזעזוע וכעס עליי מאוד, כי כל השנים חיינו בלי שקרים בינינו, והנה התברר לו שהסתרתי

              "כשהבן שלי גילה שאביו הוא לא אביו הביולוגי, הוא כעס עליי מאוד, כי כל השנים חיינו בלי שקרים בינינו, והנה התברר לו שהסתרתי ממנו אמת כל כך משמעותית לחייו"

              ממנו אמת כל כך משמעותית לחייו. תקופה ארוכה הוא לא דיבר איתי, וכשקיבל את הירושה הגדולה החליט לשרוף את הכסף להנאתו. הוא עבר לרומא, גר בדירה עם דמי שכירות גבוהים מאוד, למד עיצוב פנים באוניברסיטה הכי יקרה, קנה בגדי מעצבים וכשרצה לאכול במסעדה עם כוכבי מישלן, טס לפריז. הוא שרף הרבה מאוד כסף. כשחזר ארצה, עשה תואר בעיצוב תעשייתי ועיצוב פנים במכון הטכנולוגי בחולון".

               

              גילית לו מי אביו הביולוגי?

              "בשלב מסוים הבן שלי הבין שלא רציתי ברעתו, השלים איתי וביקש להכיר את אביו הביולוגי. הייתי אז בצרפת כדי לחסל עניינים אחרי מותם של בעלי ובתי, וקבעתי פגישה עם ז'ורז'־אדוארד, שניהל אז את הבנק של אבא שלו. מאז שנפרדנו לא הייתי איתו בקשר, כי הוא היה נשוי, אבל באותה תקופה הוא היה גרוש מאשתו הראשונה. אמרתי לו שהבן שלנו מעוניין לפגוש אותו והוא הסכים. נפגשנו שלושתנו במסעדה. חשבתי שאתרגש לפגוש אותו, כי כשנפרדנו הייתי מאוד מאוהבת והוא נשאר בלבי כאהבת חיי, אבל במפגש לא הרגשתי שום דבר כלפיו. הבן שלי, אז בן 21, ואביו הביולוגי, שמאוד דומים זה לזה, נפגשו לראשונה, בדקו אחד את השני ולא דיברו הרבה. בסוף זה נגמר בשלום־שלום ולא להתראות. ז'ורז'־אדוארד התחתן בשנית ונפטר לפני כשנה. הוא השאיר בן ובת מאשתו הראשונה, וסמי ביחסים טובים מאוד עם אחותו".

               

              איך הרגשת כשגילית שסמי הומוסקסואל?

              "כשסמי היה בצבא אחי אמר לי שאבדוק איתו למה הוא הולך למועדון של הומואים. כששאלתי, הוא אמר: 'כן, אני גיי'. בהתחלה זה היה לי קשה, אבל מהר מאוד קיבלתי את זה. יום אחד ישבתי איתו לשיחה ואמרתי לו: 'אני מבקשת ממך דבר אחד: אל תסתובב בגנים. יש לך בית ואמא, ואני רוצה להכיר את מי שאתה יוצא איתו. כשהביא את החבר שהיה לו אז – הם היו כמה שנים ביחד – נתתי לו להרגיש רצוי מהרגע הראשון ונשארנו ביחסים טובים גם אחרי שהם נפרדו. יותר משנתיים סמי בזוגיות עם בן (מי ששלח את תמונת השער שלה ל'לאשה') והוא בחור מקסים. הם גרים יחד וכל יום שישי אנחנו אוכלים יחד ארוחת בוקר או צהריים".

               

              "עברתי הרבה מלחמות והתגברתי על כולן" (צילום: גל חרמוני)
                "עברתי הרבה מלחמות והתגברתי על כולן"(צילום: גל חרמוני)

                 

                מדברים על נכדים?

                "סמי, כיום בן 49, נורא רוצה ילדים, אבל זה לא פשוט מבחינה כספית. את הירושה הוא בזבז, ואם היה לי כסף לתת לו, כדי ללכת על פונדקאות, הייתי נותנת הכל כדי שיוכל להיות אבא. אני מתה שיהיה לי נכד. היום אני מטפלת בתינוק בן שנה ויש לי כלפיו אהבה שאני לא יכולה לתאר".

                 

                את מאושרת?

                "כל עוד אני בריאה, רואה את אור היום – אני אומרת תודה לאל, אבל אהיה יותר מאושרת אם יהיה לי נכד".

                 

                את תוהה לפעמים מה היה קורה, אם היית זוכה בתחרות מלכת היופי?

                "אני חושבת שהייתי עוברת אותם חיים. עברתי הרבה מלחמות והתגברתי על כולן. אלוהים כל הזמן מנסה אותי מחדש, לראות מתי אשבר, אבל אני לא אתן לאף אחד לשבור אותי. בסוף תמיד אעמוד על הרגליים".

                 

                 
                הצג:
                כל התגובות לכתבה "החיים הלא זוהרים של נערת הזוהר גליה ארקין לא שברו אותה"
                אזהרה:
                פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד