למסלול נדידת הציפורים נוספה תחנה ישראלית חדשה. בפינה קטנה שמסתתרת בין תל אביב לרמת גן, בין צמרות מגדלים לצמרות אקליפטוסים, נחנך השבוע מרכז צפרות יפהפה, העושה את צעדיו הראשונים בדרכו להפוך מאתר מלאכותי ומבוית לבית גידול טבעי לציפורים, דגים וצמחים.
המרכז החדש נפתח בפארק "ראש ציפור" בגני יהושע, פארק הפועל כבר 13 שנים כאתר ייחודי בלב אינטנסיביות עירונית, עם מגוון אטרקציות לספורט, חקלאות לימודית ופנאי. "הריק, על רקע המגדלים, מנקז אליו שקט", מתאר את האווירה מתכנן מרכז הצפרות, אדריכל לב וקסמן ("שריג-לב אדריכלות נוף"). "יש פה דיאלוג בין אינטנסיביות לשקט - שני מושגים מנוגדים. לא בכל מקום זה היה עובד".
מרכז הצפרות משתרע על פני כ-30 דונם, ועל כמחצית משטחו הוקם מערך של גופי מים מגוונים – אגם שבמרכזו אי, תעלות רחבות וצרות ואזור wetland (ביצתי). בשולי גופי המים הוקמו בתי גידול לדגים, ואילו חלקו היבשתי של השטח מיועד ברובו לקינון הציפורים וליצירה של בתי גידול עבורם ועבור צמחייה מגוונת שהובאה למקום. "אנשי טבע למיניהם", אומר וקסמן, "רגילים לאתרים שהם טבעיים נטו, או לכאלה שבונים אותם כפסאודו-טבעיים באופן מוחלט כך שיהיו דומים לאתרים טבעיים. פה סירבנו לעשות את זה. יש לנו עיקרון - אנחנו לא מזייפים שום דבר. זה אתר מלאכותי, שאנחנו בונים בו מכונה ביולוגית".
מה זאת אומרת?
"אנחנו לוקחים את כל מה שאנחנו יודעים על ביולוגיה, ובונים אותו במו ידינו. אין פה שום חומר טבעי באמת. האגם נחפר - והוא אטום עם יריעות פלסטיק; האבנים הקטנות הן חצץ מחצבות - ולא חלוקי נחל; אין מערכת גרביטציונית טבעית שפועלת על המים, אלא מערכת סחרור; עקרנו אקליפטוס ולא העלמנו את שרידיו, אלא מיקמנו אותם על האי המרכזי ולאורך בתי הגידול של הדגים בגדות".
מאחורי האגם, בשטח שאינו מיועד למבקרים, הוקמה ביצה מלאכותית (wetland), שהיא מערכת טבעית לטיהור מים. האדמה נחפרה כאן לעומק של כמטר ומולאה בחצץ ומים. החצץ ממלא את תפקידם של חלוקי הנחל בנחלים ונהרות. "על פני האבנים", מסביר וקסמן, "מתפתחים מיקרואורגניזמים שמטהרים את המים שעוברים דרכם. בנוסף, לצמחייה שנשתלה במקום יש את היכולות לפרק רעלים ומזהמים ולהתמודד עם דברים אחרים שיש במים".
"מקום נפלא בנתיב נדידת הציפורים"
למרות העובדה שהאתר המלאכותי רק החל לפעול, המערכת הביולוגית כבר מתחילה להיראות בתפארתה: באגם המלא במי ברז הופיעו ראשנים וצפרדעים; על האי נחות עשרות ציפורים, וסביב בתי הגידול המימיים, העשויים בטון, מתרבים דגים. גדה אחת, שמשטר הרוחות והאור מיטיב עמה, כבר כוסתה כמעט לחלוטין בצמחייה ממינים רבים; בגדה השנייה התחילה, כדברי וקסמן, מלחמה עם הצמחייה הפולשת שלא נשתלה במקום. "האתגר בשנים הראשונות", הוא מסביר, "הוא לא לתת לצמחיה הפולשת להתפתח. זה קשה עד בלתי אפשרי, אבל כמה שנצליח יותר זה ישתלם, כי הצמחייה הרצויה תתבסס ויהיה לה בעתיד כוח עמידה עצמי".
ירון צ'רקה, צפר ראשי ב"כנפי קק"ל" (רשת הצפרות הארצית של הקרן הקיימת לישראל), צופה שכבר בנדידת הסתיו הקרובה יעברו באתר לא מעט ציפורי שיר, ובית הגידול במים הרדודים יתאים לעופות ביצה כמו ביצניות וחרטומיות. גם מינים מקומיים, חלקם פולשים (כמו מיינות ודררות), עתידים להגיע לאתר, שאף ציפור לא הובאה במיוחד לקינון בו. "מרכז הצפרות החדש", הוא אומר, "ממוקם במקום נפלא בנתיב הנדידה של הציפורים. אבל לצפרות", הוא מדגיש, "יש שני צדדים: ציפורים ואנשים", ושניהם יצאו נשכרים בתכנון המרכז.
ביתני התצפית נטמעים בשטח
שלושה ביתני עץ אליפטיים הוקמו כמבני תצפית סביב האגם, כמעט בגובה מפלס המים. כל ביתן מיועד להכיל כ-50 מבקרים (מספר הנוסעים באוטובוס מלא). "הצורה האליפטית", מסביר וקסמן, "גם מכנסת את הקבוצה יחד כמו בספינה, וגם קצת מטשטשת את גודל המבנים. לא רצינו ליצור 'פילים' באתר".
צורתם של ביתני התצפית והחומרים הטבעיים שמהם נבנו (עץ מסוג איפאה-טבאקו) נמנעים מיצירת מפגע חזותי בפארק; אדרבה, הם תורמים למראה הסביבה בעדינות ובכבוד. בזכות חיפויי העץ, שנוטים לכיוונים שונים, נוצרות על דפנות הביתנים ורצפותיהם דוגמאות יפהפיות של אור וצל, עד כדי כך שהן עלולות להסב את מבטיהם של חובבי הציפורים פנימה ולא החוצה. אך למערכת קורות העץ יש תפקיד נוסף, מעבר לאסתטיקה: ייצורו של מיקרו-אקלים מבוקר ונעים. הביתנים אווריריים ומצוננים באופן טבעי, ויש בהם צל.
בכל ביתן נפערו חלונות תצפית - חלקם מתאימים לגובהו של ילד, וחלקם לגובהו של מבוגר. "הפתחים ממוקמים זה מעל זה", אומר וקסמן, "מה שמאפשר למבוגר לעמוד מאחורי ילדו, ולראות איתו הכל ביחד". בנוסף ישנם בביתנים המונגשים גם פתחים בגובה מותאם לבעלי מוגבלויות.
פרט לביתני התצפית נבנו כיתת חוץ לקליטת מבקרים ולהדרכה; ושני ביתני בטון שאקליפטוס בוקע מסככות העץ שלהם, וישמשו כביתני מנוחה למבקרים. "לביתנים האליפטיים", אומר וקסמן, "יש מערכת הצללה מתוחכמת וצורה מעודנת, לביתנים שבהיקף יש בטונים בסיסיים, פרופילים מתועשים וצורה פשוטה. יש פער בין המתוחכם לברוטלי", הוא מוסיף מול כתובות הגרפיטי הטריות שכבר צוירו בהם.
המימון ברובו מתרומות
הפרויקט, שעלותו כ-15 מיליון שקלים, מומן בכספי תרומות: 8 מיליון שקלים, שהעניקו לקק"ל אווה ומארק ביסן, בני זוג יהודים מאוסטרליה (מארק ביסון, בן 93, הגיע לטקס הנחת אבן הפינה למרכז בחורף שעבר); ו-6 מיליון שקלים מתרומות אחרות לקק"ל. עיריית תל אביב-יפו הוסיפה מיליון שקלים.
הציבור מוזמן לפקוד את מרכז הצפרות, ולהיות עד לתהליך ה"טבעון" של אתר מלאכותי לחלוטין. אפשר ליהנות מטיול ומצפייה בעשרות מיני הציפורים, בכשבעה מיני דגים, ובכ-400 מיני הצמחים שכבר מצאו כאן בית. המרכז מציע שני מערכי ביקור: ביקור מתוכנן, הכולל הדרכה ופעילויות שיועברו במשותף על ידי צוות הצפרות של קק"ל והחברה להגנת הטבע; וביקור ספונטני וחינמי בשעות הפעילות של האתר, בין 8 בבוקר ל-7 בערב, בכל ימות השבוע, כולל שבת.
עוד לא הייתם באח הצעיר של אגמון החולה - בעמק חפר? לחצו על התצלום
יזם: קרן קיימת לישראל; שותפים לפרויקט: החברה להגנת הטבע, עיריית תל אביב יפו, פארק גני יהושע
צוות תכנון: שריג-וקסמן אדריכלות נוף - מתכנן ראשי; אורי מורן - אקולוג; לביא-נטיף הנדסה - מתכנני מים; רון משולמי - קונסטרוקטור; קבלן מבצע: בקר משיח