הסטודיו של פאולה נאבונה בויה טורטונה הוא אחד מתחנות החובה בשבוע העיצוב מילאנו. חללי התצוגה המתחלפים מרהיבים, אבל לא רבים יודעים שבקומתו העליונה של הבניין נמצאת דירת הגג עוצרת הנשימה של המעצבת – אחד מכמה מעונות שיש לה בעולם, המשמש אותה כשהיא נמצאת במולדתה.
ויה טורטונה, היום אחת השכונות הנחשקות של מילאנו, התפתחה סביב מסילת הרכבת בתחילת המאה ה-20 כאזור תעשייה עם רשת צפופה של סדנאות, מוסכים, בתי חרושת ובתי מלאכה, לצד מעונות עובדים. בשנות ה-60, שהיו שנים של קפיצה טכנולוגית באיטליה, עזבו רבים מהתעשיינים את האזור הצפוף לטובת מפעלים חדשים ורחבי ידיים מחוץ לעיר, והשאירו מאחור שלל מבנים בלים ונטושים.
כשקבוצת המעצבים הרדיקלית "סופרסטודיו" רכשה את מחסן הקטרים בשכונה ב-1983, היא הייתה הסנונית שבישרה על שינוי אופיו של הרובע. 50 מטרים מאחוריו היה מבנה בן שלוש קומות, בית חרושת קטן וישן, שגגו הרעוע קרס לתוכו. נאבונה רכשה אותו והטילה בו עוגן, בעוד היא משוטטת בעולם, חורשת את אפריקה (שבה התאהבה כבר כילדה), מגלה אומנים במזרח הרחוק (שבו חיה שנים לא מעטות), או קופצת לפריז (ביתה השני).
נאבונה בת ה-67 היא מה שמכנים free spirit. ציידת אוצרות, אוצרת חוויות, מלאת סקרנות ורוח הרפתקנות. כבר בתחילת דרכה נמנתה עם המעצבים הצעירים שמרדו בדור קודמיהם, חברה לקבוצות העיצוב הרדיקליות של סוף שנות ה-70 ותחילת ה-80 (ארכיגרם, ארכיזום,UFO, סופרסטודיו, אלכימיה) – קבוצות אנטי אקדמיות בהווייתן וחתרניות לזמנן. הפרפקציוניזם מעולם לא היה נר לרגליה, וגם לא ההיפר-אינטלקטואליות: כך כותב ספנסר ביילי, עורכו של מגזין האדריכלות והעיצוב Surface, בהקדמה לספרה החדש, ששמו Tham Ma Da.
Tham Ma Da הוא המונח המתאר את הרגיל בתאית. מונח, מספרת נאבונה, שאליו היא מאוד מתחברת. הספר, אלבום צילומים יפהפה, מציג פרויקטים נבחרים פרי עיצובה, ומפרט את סיפור תכנונם. ממש על קצה המזלג, כי נאבונה עיצבה עשרות בתים, מלונות, ברים, מסעדות, אולמות תצוגה, חנויות וביתנים בירידים כמו הסלונה דל מובילה או מזון ואובז'ה.
"היכולת של פאולה להרכיב סביבות טוטאליות ומרתקות היא נדירה", אומר גל גאון, מארגן כנס MAGIC#002 בתל אביב, שבו תתארח נאבונה ביום שני הבא, 29 במאי. "היא יודעת ליצור אוסף עשיר של אלמנטים למשהו שהוא הרבה יותר גדול מסכום חלקיו. והיא עושה את זה בצבע, בחומר, בצורה. העבודה שלה מרגשת ומפתיעה. אני מוצא בה צניעות, לצד המון תעוזה".
לכנס יבואו מחו"ל גם בנג׳מין גראנט (dailyoverview), קאר האווה הו (מנהל הסטודיו לעיצוב פנים במשרד של זאהה חדיד), ועדו גרעיני (Studio Apetit). הכנס מתמקד במגע הקסם של יוצרים בודדים, שמצליחים להשפיע ולשנות את סביבתם. "פאולה היא בעיניי אחד המעצבים המשפיעים", מסביר גאון. "היא הביאה לעולם העיצוב מסע חיים מרתק, שחררה את העניבה האירופית והכניסה המון רוך וחוויה חומרית".
בשיחת סקייפ מניו יורק, לקראת בואה לישראל, מספרת נאבונה שהיא אינה נוקשה בעבודתה. אם מה שתציע ללקוח לא ימצא חן בעיניו, היא תציע משהו אחר, שייטיב לקלוע לטעמו: "עיצוב אינו קדוש. זהו חלל יצירתי שמזמין לשיחה חוצת גבולות עם אחרים. תמיד יש אינספור אפשרויות, לא רק אחת".
תהליך העבודה שלה מאוד מהיר. "הוא לא אינטלקטואלי ולא ממוקד. 24 שעות ביממה המוח שלי מבחין בדברים שעוברים לי מתחת לאף. בכל פעם שאני רואה משהו, הוא 'מצולם' ומועבר למעין סל גדול בראשי, ומתוכו נבנה דיאלוג. אני אוספת כל הזמן, ואוהבת להשתמש בדברים פשוטים, לא בהכרח יקרים, ולמצוא להם שימושים חדשים יוצאי דופן".
כך, למשל, נולד קיר הפסיפס בחדר הרחצה בדירתה המילאנזית."הרבה זמן עבדתי בדרום-מזרח אסיה, ואספתי ריג'קטים במפעלי קרמיקה. לקחתי כל מה שיכולתי למצוא בגוונים שאני אוהבת - גוני המים: כחול, תכלת, טורקיז. המון כלים פגומים או שבורים, או שהגלזורה שלהם לא הייתה מושלמת. הייתי ממלאת ארגז ושולחת לאיטליה, ארגז ועוד ארגז, המון ארגזים. בסוף, אחרי שנתיים, שטפתי את כל הכלים ובניתי את הקיר הפנטסטי שבחדר שלי".
קיר העץ המרשים בלובי מלון "פוינט יאמו" בפוקט, תאילנד, נולד גם הוא בדרך מקרה. "זהו קיר של 140 מטרים רבועים. יום אחד, כשהלכתי ברחוב, ראיתי בית מלאכה קטנטן שבעליו בדיוק עיצב מסגרת למראה מקוביית עץ קטנה – שארית שקיבל מנגרייה. שאלתי אם יהיה מוכן להכין לי אריח בגודל 30X30 סנטימטרים. הוא הכין. שילמתי, ואז שאלתי אם הוא יוכל להכין אריח נוסף, במידות מעט שונות. הוא הסכים, וחשב שאני משוגעת. ואז אמרתי, הממ... אני צריכה עוד שינוי קטן, והוא עשה עוד אחד, והיה בטוח שהפעם זהו זה, נגמר העניין. אחרי שבועיים הוא קיבל הזמנה לאריחי עץ שיכסו את כל הקיר. הוא מעולם לא הדביק בחיים שלו כל כך הרבה קוביות עץ".
כשעיצבה את מסעדת-הבר שעל גג מלון "וירג'ין" בשיקגו, לפני שנתיים, נאבונה בחרה שלוש תמות שבעזרתן ביקשה להקנות לחלל רחב הידיים תחושה ביתית: "מטבח", "סלון" ו"חדר גביעים" (כינויו של החדר המסורתי שבו היו תולים פעם בעלי האחוזות האריסטוקרטים פוחלצי חיות, כעדות למסעות הציד המוצלחים שערכו). "מר ברנסון חשב שיהיה נהדר אם הבר ייראה כחדר גביעים", היא מספרת. "מכיוון ששנאתי את הרעיון שבבר ייתלו ראשים של בעלי-חיים אמיתיים, החלטתי ליצור חיות מלאכותיות. יש שם בעלי-חיים מאם הפנינה, בעלי חיים תפורים ורקומים ואוסף חרקים מקרמיקה. החדר מלא ב'גביעי ציד', אבל אף חיה לא נהרגה כדי להתפאר בהם".
וכמו שאצל נאבונה הכל זורם, הכל גם אישי.
עד כמה הלקוחות שלך מעורבים בתהליך העיצוב?
"זה משתנה. הפרויקטים שלי שונים מאוד זה מזה. כל פרויקט מתחיל מפגישה. כשאת פוגשת את הלקוח, יש כימיה שניצתת, ומהכימיה הזו הכל ממריא. כל פרויקט הוא כמו כתיבת תסריט לסרט חדש. הלקוח הוא חלק מהסרט, הוא השחקן החשוב ביותר, אבל המעורבות שלו יכולה להיות אקטיבית או פסיבית, תלוי בשחקן ובסרט. אין חוקים".
ואם פונים אלייך לקוחות עם תפיסה מגובשת וברורה, שיודעים בדיוק מה הם רוצים? את נענית?
"תלוי במה שהם רוצים. למה לא? אלא שבמקרה כזה אנחנו באמת צריכים להיות נפשות תאומות..."
האם חשוב לך לשמור על איזון בין רהיטים קיימים, שיוצרו בייצור תעשייתי, לעיצוב בהזמנה מיוחדת?
"אני אוהבת לעשות דברים מיוחדים, לכן מאוד מעניין אותי לתת לפריט שכבר עבר גלגול חיים אחד סיכוי וחיים חדשים. מצד שני, לפעמים מוצר תעשייתי הוא מושלם. התמהיל שונה בכל פעם. בדירה שלי במילאנו יש מעט מאוד רהיטים תעשייתיים, משום שאני אוהבת פיסול, אוהבת למצוא דברים שקיימים זמן רב ולתת להם נקודת מבט חדשה, שימוש אחר. בבתים אחרים התמהיל יהיה אחר. אין חוקים".
ורהיטים של מעצבים אחרים את משלבת?
"ברור. כל הזמן".
יש מעצבים שאת אוהבת במיוחד?
"אני אוהבת הרבה מעצבים צעירים שמייצרים בעצמם, וגם מעצבים מבוססים. השאלה היא לא מי המעצב, אלא איזה חפץ אני צריכה. אני לא בוחרת מעצב אלא את מה שהוא עושה. אני קצת בולימית, ואוהבת כל כך הרבה דברים. אני פשוט לא מסוגלת לבחור אחד או שניים".
יש תנאים הכרחיים שחייבים להתקיים כדי שתקחי על עצמך פרויקט?
"לא. אין לי שום חוקים".
דברים שאף פעם לא תעשי?
"לא אעבוד בשביל אנשים שלא ארגיש איתם נוח. כבר בפגישה הראשונה – או שיש כימיה או שלא. אם אין ניצוץ, אני לא יכולה להתחיל את הפרויקט".
עצה למעצבי פנים בתחילת דרכם?
"תהיו סקרנים, תהיו עצמכם. ותחלמו".
----------------------------------------------------------------------------------
גם האיש שמראה לנו את כדור הארץ ממבט הלוויין ירצה בכנס העיצוב בשבוע הבא. לחצו על התמונה לכתבה המלאה:
