סיפורים על ישראלים שעשו את זה בענק באמריקה לא חסר. אמביציה מטורפת שעטופה בכישרון פורץ היו מפתח הקסמים של לא מעט מצליחנים. הסיפור של אמן האיפור עידו רפאל (35) שגדל בבית חרדי, חזר בשאלה, יצא מהארון ונחת יום אחד בארצות הברית, יכול לגמרי להשתלב באנתולוגיית סיפורים כזו, אם וכאשר תיכתב באחד מן הימים.
בשנת 2010 עמד רפאל בפני צומת דרכים. לאחר שנים של עבודה בתעשייה המקומית הוא חש צורך פנימי לנסות את מזלו במקום אחר. "עזבתי את הארץ עם המון אמביציה וצורך עז להוכיח לעצמי שאני יכול להצליח בכל מקום שארצה. ידעתי שיש לי את הכישרון, אבל העקירה מהארץ, הפרידה מהמשפחה וההתחלה החדשה ללא שפה או מסמכי עבודה הפכו את האתגר לכמעט בלתי אפשרי".
בניגוד להרפתקנים אחרים שבאו מרקע תרבותי שעשוי לרכך את הנחיתה במדינה או בתרבות אחרות, רפאל, שגדל בבועה הדתית, הגיע נטול כלים לחלוטין: "לא הכרתי בכלל את אמריקה", הוא מסביר, "והחלטתי לנסות את מזלי באלבמה".
למה דווקא אלבמה?
"כי חשבתי שזה מקום מגניב. כשהגעתי והבנתי שאני במדבר ולא במקום הנכון, ארזתי את חפציי ועברתי לניו יורק. הנחיתה הייתה קשה ודרמטית. לא הבנתי את המשמעות של העיר הזו – עיר מטורפת עם המון דלתות שצריך לגשת ולפתוח. מה שכן הבנתי זה שכל מה שאני צריך זה למצוא את המישהו האחד הזה שייתן לי את ההזדמנות להוכיח את עצמי. דרך מכרה משותפת הכרתי את גיורא סטוצ'ינר, שעבד אז כסטייליסט מצליח, והוא זיהה מיד את הפאשן שלי".
בעזרת סטוצ'ינר פנה רפאל לכמה מסוכנויות המאפרים המובילות וזכה לתשובה מלא פחות מארבע מהן. בהתחשב בזמן המועט ששהה בתפוח הגדול, ובהשוואה לאמני איפור שמחכים שנים להכרה, הרגיש רפאל שמדובר בסימן מהיקום שזה המקום והזמן שלו לפרוץ. "הסוכנות שהתעקשה לפגוש אותי באופן מיידי הייתה 'נקסט', ולמרות שכמעט לא ידעתי מילה באנגלית, היה שם קליק ממבט ראשון".
איך מתקשרים בלי מילים?
"פשוט פתחתי את ספר העבודות שלי, אמרתי באנגלית המעטה שיש לי שאני רוצה להצליח, הם הנהנו בראשם, ואחרי חמש דקות של שיחה הוציאו לי לחתימה חוזה עבודה".
"את האסיסטנטית של מעצב השיער?"
למרות ואולי דווקא בגלל שלא שלט בשמות, בפרצופים ובמינוחים של הברנז'ה, התעשייה פתחה אליו את לִבה והרעיפה עליו עוד ועוד הזדמנויות: "נשלחתי לאפר צמד בנות לכתבה למגזין 'אנטייטלד'. ידעתי שהן להקה מאוד מפורסמת, ומעצב השיער על הסט אמר לי שמדובר בכוכבות שהולכות להיות גדולות מאוד.
"צריך להבין שלא היה לי רקע בתרבות אמריקאית. חוץ מביונסה ומדונה, לא באמת הכרתי שמות גדולים. רק אחרי שבוע הבנתי שמדובר בצמד 'איקונה פופ' ושבעצם איפרתי אותן לכתבה לקראת יציאתו של הקליפ של הלהיט המטורף שלהן I LOVE IT".
התחלה טובה.
"מאוד. זכור לי גם רגע מצחיק מסט הצילומים של ג'ייסון דרולו למגזין OUT. אחרי שהוא הגיע בשעתיים איחור הוא אמר לי שהוא חייב לעשות הסרת שיער באוזן. שלפתי חוט והתחלתי במשימה. הוא סבל מכאבים וצעק לי: '!do it! do it'. לאחר מכן סידרתי לו גם את הזקן עם החוט והוא פשוט עף על המיומנות שלי. בהמשך הוא לקח אותי איתו להופעה שלו בניו יורק וביקש שאאפר את כולו בזהב".
מתי הרגשת שהצליח לך פחות?
"נשלחתי לאפר את בנות להקת 'פיפת' הרמוני' לקמפיין לחברת סוכריות. כשקמילה, אחת מחברות הלהקה אז, הגיעה לסט, היא באה עם תיק קטן כזה שנראה לי כמו תיק של מעצב שיער. אמרתי לה: 'היי, את האסיסטנטית של מעצב השיער?'. מעצב השיער נתן לי בעיטה קטנה ואמר לי: 'אתה נורמלי? איך אתה שואל אותה דבר כזה?! אם זו הייתה מריה קארי היית עף עכשיו מהסט'".
אוי, לא נעים!
"נלחצתי מאוד, אבל בסופו של דבר זה עבר בשלום. והיא צחקה ושאלה אותי: 'תגיד לי, מאיפה אתה? אני הטאלנט!' התייחסו אחרת לטעויות שעשיתי בתור ישראלי, שלא לגמרי שולט בכל השמות והפרצופים. לא ראו את ההתנהגויות האלו כמשהו גס רוח".
ומתי הבנת שבאמת עשית את זה? שהצלחת?
"יום אחד קיבלתי פנייה מהסוכנות שלי. אמרו לי שיש איזו בלוגרית מאוד מצליחה בשם קיארה שצריך לאפר לקראת טקס ה־CFDA. הגעתי לסוויטה שלה במלון ואיפרתי אותה בעשר דקות. היא עפה על האיפור שלי ברמות וביקשה ממני לבוא לשכב לידה רגע על המיטה כדי שתוכל לעשות איתי סלפי.
הסלפי ששינה הכל:
"היו לי אז כ־3,000 עוקבים באינסטגרם. קיארה תייגה אותי ופתאום אני רואה שהחשבון שלי מתפוצץ. אחרי 24 שעות היו לי 20 אלף עוקבים! התמונה משכה המון תשומת לב כי חשבו שאני בן הזוג החדש שלה. באותו רגע הבנתי שאיפרתי מישהי בסדר גודל עולמי".
>> פרובוקציות זולות ותמונות חושפניות: מה קרה לקיארה פראני?
מי זה ג'ון לג'נד?
כשהרגיש תחושה של מיצוי, ארז שוב את מזוודותיו והגיע ללוס אנג'לס כדי לכבוש יעדים מקצועיים נוספים, לא לפני שמצא את עצמו יושב בסלון של האיש והאגדה, ג'ון לג'נד: "לקראת סוף השהות שלי בניו יורק קיבלתי טלפון מהצלמת דניאלה פדריצ'י והיא אמרה לי שיש לה ג'וב מהמם עבורי. היא אמרה לי שהיא מצלמת את ג'ון לג'נד ושאני חייב לבוא. היא לא האמינה כשאמרתי לה שאני לא יודע מי זה. עכשיו אני, באופן כללי, בכל פעם שדיברו איתי על שמות, הייתי שואל 'מי זה' ולא סתם מהנהן בראש כאילו אני מכיר את השם. אנשי המקצוע אהבו את הכנות הזו. זה היה בעיניהם 'פרש'.
"הגעתי לבית של ג'ון בסוהו, הוא פתח לי את הדלת, אבל אני דווקא חיפשתי את כריסי (טיגן, אשתו; רח"ש), שאותה כן הכרתי. ג'ון אמר לי שאתיישב, שאקח משהו לאכול ושארגיש בבית. אחרי כמה זמן פתאום כריסי יוצאת עייפה ולא מאופרת. לקח לי שנייה לזהות אותה. היא אמרה לי 'נעים מאוד' ביישני כזה ופשוט ישבה שם כאילו היא הולכת להירדם. אחר כך, כשראיתי אותה נרדמת באוסקר, לא ממש הייתי מופתע (צוחק). זו הייתה סיטואציה דומה".
את רצף העבודה והתנופה שכלל עבודה עם מגזינים, סלבריטאים, דוגמניות־על ומותגים נחשבים, קטע טלפון מהבית עם בשורה שהכריחה אותו, פעם נוספת, לארוז את מיטלטליו. "כשהגעתי לארץ וראיתי את אמא שלי קיבלתי פטיש של חמישה קילו על הראש. היא הייתה במצב לא טוב, אבל חל שיפור משמעותי במצבה מהרגע שהיא ראתה אותי. הרופאים לא יודעים להסביר איך המערכת החיסונית שלה השתקמה ככה, אבל הרופא בפירוש אמר לי שהחזרה שלי לארץ היטיבה עִמה".
ואיך היחסים שלך עם שאר בני המשפחה?
"החזרה שלי לארץ היא סוג של סגירת מעגל משמעותית מאוד עבורי. היחסים עם המשפחה (שלושה אחים ואחות דתיים מאוד; רח"ש) היו מרוחקים קודם לכן. ההתמודדות עם היציאה שלי מהארון והחזרה בשאלה הייתה לא פשוטה. המשפחה הייתה בהלם ולא ידעה איך להכיל את העובדה שאני הומוסקסואל. צריך להבין גם שאבא שלי רב".
איך באמת הוא התמודד עם זה?
"מאוד הטריד אותו איך הקהילה תקבל את הידיעה הזו. בסופו של דבר הוא החליט להוקיע אותי מהמשפחה. יכול להיות שזו גם אחת הסיבות שבער לי כל כך לברוח למקום מרוחק, מקום שבו אני אוכל לקבוע את החוקים. החיבור הזה ל'אני' אִפשר לי במובנים רבים להגיע לפריצות הדרך המטורפות שעשיתי".
ואיך הקשר ביניכם היום?
"היום אנחנו נמצאים במצב של קבלה הדדית, למרות שהוא עדיין מתקשה לקבל את הנטייה שלי כדבר טריוויאלי. השיחות שלנו תמיד נתקעות סביב קונפליקט ההמשכיות. אני מבין את הדאגה שלו, הוא לא רוצה שאזדקן לבד. אבל ברור לי שהאושר האמיתי שלי נמצא בהליכה עם האמת הפנימית ומציאת האחד שיגרום לי להיות מאושר בשארית חיי".
עכשיו, כשהוא יושב מולי בגופייה בבית קפה תל אביבי, שזוף ומחייך, יכול רפאל לסגור מעגל. "לחזור לכאן אחרי כל המקומות שנגעתי בהם זה סיפוק אדיר. אני יכול להיות עכשיו בשקט לצד אִמי לאחר שסימנתי וי על עבודה עם השמות הכי גדולים".
זה אומר שאתה כאן כדי להישאר?
"אני חושב שבעולם של היום ההזדמנויות הן בכל מקום. אם יש לך אינסטגרם טוב ואתה מתחזק את עצמך, אנשים יידעו שאתה שם. התוכניות שלי כרגע הן לפתח את העסק שלי למחוזות חדשים. יש לי כ־50 אלף עוקבים באינסטגרם ואני מרגיש שאני באמת יכול לתרום לתעשייה המקומית המתעצמת שאני לגמרי מרגיש חלק ממנה. אם אתה יודע את מקומך, מתנהג בצניעות ופשוט עושה את מה שאתה יודע לעשות בצורה הכי טובה, אנשים כבר יזהו אותך וההצלחה תגיע".
עידו רפאל בוחר את הסיפורים האהובים עליו מאחורי היצירות שהעלה לעמוד האינסטגרם שלו:
1. "זו הפקה שצולמה על ידי הצלם האישי של קיילי ג'נר. רציתי להעביר בתמונה הזו את משקל הקריאטיביות בעולם הביוטי – אמן הנושא על גבו את משא היצירתיות האינסופית".:
2. "קיבלתי הצעה מ'הארפרס באזאר' לעשות הפקת גבות מעניינת ובחרתי בדוגמנית הזו, שהגבות המאסיביות שלה רחוקות מהעפעף, והתוצאה הייתה חלומית":
3. "סקוט ליפס, סוכן הדוגמניות הגדול בעולם, פנה אליי בבקשה לצלם את הדוגמנית Staz Yo, שאותה מצא ברחובות מנהטן. הלוק שלה הזכיר לי את בריז'יט בארדו בצעירותה וזו התוצאה. התמונה הזו משכה את תשומת לִבם של המותגים הגדולים בעולם כמו סטיב מאדן, מקס מארה, Guess ועוד":
4. "זה כבוד ענק בשבילי להיות המאפר שנגע בפנים המושלמות של הדוגמנית המפורסמת לומה גרותה. היא הגיעה מברזיל וכבשה את ניו יורק ואת העולם כולו עם הפנים הבלתי רגילות שלה".
5. את ההשראה להפקה הזו קיבלתי מהצלם המפורסם מאן ריי ואף הורשיתי להשתמש בבובות המקוריות שהוא צילם לעבודות שלו בשנות ה־20. ההפקה התפרסמה במגזין האמריקאי ZINK וגרפה המון תגובות מצד התעשייה הניו יורקית".:
_____________________________________________
