בדרך כלל אנחנו מפרסמים כאן, בערוץ האדריכלות של Xnet, מבנים חדשים. נדיר לפרסם בית מגורים שגילו מאות שנים, שקירותיו נבנו בטכניקות עתיקות והם רוויים בהיסטוריה. בני הזוג שגרים בבית המשופץ שבמדרון יפו העתיקה עברו מהוד השרון, עיר שכולה בנייה חדשה. כאשר באו לראות את הנכס שהוצע למכירה – אחד מבתי האבן שמתחת לכיכר קדומים, שורה שנייה מהים – היססו.
זהו בית שנבנה בתקופה העות'מאנית במדרון היורד לעבר נמל יפו. רובו חסר חלונות, מאחר שהוא חפור בעומק התל. רק חלקו הקדמי נפתח לעבר הים. התל ידע מלחמות רבות, ויש בו שכבות של מבנים, שנבנו אלה על גבי אלה בתקופות שונות. רק חלק קטן ממנו נשמר: רובם של בתי הקסבה נחרבו בידי הבריטים והישראלים בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת.
אל הבית יורדים בגרם מדרגות צר, נסתר כמעט, מהכיכר התיירותית. קירותיו בנויים מאבן כורכר ומבטון דבש (בטון שבו מעורבבות אבנים גדולות וכדי חרס, המפחיתים את המשקל). בשנות ה-70 נבנתה בקדמתו תוספת – חדר שינה ומרפסת, עם בלוקים רגילים ותקרת בטון שטוחה. בסך הכל הוא משתרע על פני 100 מטרים רבועים.
על האדריכל פיצו קדם, שמתמחה בבתי יוקרה, בני הזוג לא שמעו קודם, אך כשסיפרו להם ששיפץ מבנה אחר ביפו העתיקה ביקשו ממנו לבוא לראות את הנכס ולחוות את דעתו. קדם אמר שאם לא יקנו – יעשה זאת בעצמו. יחד החליטו שהשיפוץ ישמר את ערכיו ההיסטוריים של המבנה, בלי להתפשר על מעשיות ונוחות של של בית עכשווי.
"כשבונים ביפו העתיקה, בתל בן 300 שנה, השאלה שעומדת בבסיס התכנון היא איך אפשר להתערב בארכיאולוגיה הזו באופן שיכבד את ההיסטוריה, בלי לייצר תפאורה", אומר קדם. "הדרך לעשות זאת היא להתערב בטביעת אצבע מינורית ועדינה. רק לחדד את מה שקיים, ולחבר אותו לעכשיו".
- גם בבית הזה תוכלו לסייר במסגרת אירועי ''בתים מבפנים'', שייפתחו בחמישי הבא בשיתוף עיריית תל אביב-יפו
בהתאם לכך התחלק השיפוץ לשני חלקים: חשיפה והתערבות. בשלב הראשון נהרסו כל המחיצות שנוספו בחלל במשך השנים ונחשפו כל הקשתות, הפתחים וקירות האבן העבים, עד שהמבנה חזר לצורתו המקורית.
אז התגלה בבירור המבנה הארוך של הבית, כציר ממזרח למערב, מהסלע שבו התחפר ועד הפתיחה אל הים. הציר הפך להיות הבסיס לתכנון החדש, וקמרונות התקרה והפתחים המקושתים בקירות העבים הגדירו את החלוקה לחדרים.
בשלב השני נעשתה ההתערבות, "כמו צורפות", מגדיר אותה קדם. "באמצעות מלאכת יד, בחומרים גולמיים, שזרנו את העכשוויות בתוך האדריכלות המקורית". קירות חדשים לא נבנו כלל, והתוספת היחידה היא עבודות מסגרות מברזל שחור, שמדגישות את האלמנטים הקיימים והופכת אותם לשימושיים.
פתחי הקשתות המשמשות כמעבר – בין המטבח לחדר השינה למשל – נעטפו במסגרת דקה של ברזל, שמתעגל כטבעת גם על הרצפה ויוצר מרווח ביניים שמדגיש את המעבר בין החדרים השונים. באותו האופן חופו גם הנישות החפורות בתוך הקירות, ולכל אחת מהן נוצק תוכן שימושי.
גם ברצפה נמשך מוטיב החשיפה החומרית. בתחילה נוצקה רצפת בטון מוחלק סטנדרטית, ואז לוטשה עד שנחשפו האגרגטים שמהם היא עשויה. המראה הטבעי שנוצר משלים את קירות האבן.
מבפנים החוצה, מימים שחלפו לישראל 2017
לבית כניסה כפולה: המדרגות היורדות מכיכר קדומים מסתיימות בפטיו קריר, כלוא בין מבני האבן שמקיפים אותו. מתוך רצפת האבן צומח עץ יחיד, ולידו נשתמרה באר עתיקה, סגורה באבן. מהפטיו ממשיכה סמטה קטנה שיורדת במדרון התל, בין הבתים, ומגיעה בסופה לנמל.
החלל הראשון שאליו נכנסים פונה אל הפטיו בקשת גדולה. היא חופתה, כולל מדרגת הסף, בברזל שחור שמדגיש את המעבר ויוצר מעין מבואה. בחלקה שובץ דלת כניסה אטומה מברזל ושאר הפתח זוגג בזכוכית שקופה, עם סורגי ברזל עדינים. כך נכנס אור רך מהפטיו לבית, שבחלק זה הוא מחוסר חלונות.
החדר שאליו נכנסים קושר בין חלקי הבית ממזרח למערב, מעין חלל מתווך, שבו הועמדה פינת האוכל. מימינה כניסה אל מסדרון צר, משמאלה אפשר לראות את המטבח והסלון, עד לים. "המבנה משקף מסע בציר הזמן", אומר קדם. "שקושר בין האדריכלות של פעם, המוגנת בבטן המערה, אל הפתיחות של היום והרצון להכניס כמה שיותר את החוץ פנימה".
אנחנו פונים ימינה ועולים מדרגה אחת לעבר חדר העבודה, החפור בתוך התל. דלת זכוכית מאפשרת לאור מסונן לחדור מכיוון הפטיו, וחלון בתקרה מכניס אור מלמעלה. לקווי המתאר של הקירות המקושתים הותאמו שולחן עבודה מברזל שחור וארונות מעץ אלון.
החדר משמש ביומיום כחדר עבודה, והופך לחדר אורחים בעת הצורך. לאורך המסדרון שמוביל חזרה אל מרכז הבית בולטת קובייה מברזל שחור, שבתוכה חדר רחצה לאורחים וארון למכונות הכביסה והייבוש. סולם ברזל צהוב שנשען עליה מוביל אל חלל שנוצל מעל הקובייה, לטובת אזור שינה נוסף ופרטי עבור הילדים הבוגרים שמתארחים כאן.
בחזרה לפינת האוכל: במרכזה הועמד שולחן אוכל עגול באפור כהה (Desalto) , שמזכיר בצורתו יהלום. מעליו תלויה מנורה גדולה, נברשת עכשווית, עשויה פליז עם כדורים שנופחו מזכוכית (Gallotti & Radice). בנישה שברקע הותקן מדף ספרים מברזל, ומעליו מסתור למזגן.
קיר עבה עם שתי פתחים מקושתים מפריד ומקשר בין פינת האוכל למטבח. קשת נמוכה במיוחד הושארה כפי שהיא, ומשמשת לקשר עין ומעבר אור. הקשת השנייה מוסגרה בברזל וממנה נכנסים אל החלל המרכזי.
"התקרה המקושתת שמעל המטבח הושארה חשופה והיא העוגן של הפרויקט", מסביר קדם. "היא מציינת את נקודת המעבר בין החלק העתיק של הבית לעכשווי". כל שאר הקירות טויחו בטיח מינרלי מיוחד ונצבעו בלבן, שמרכך את המאסיביות שלהם.
אי מאורך בצבע גרפיט הוצב מתחת לתקרה המקומרת החשופה, מנותק מהקירות הסובבים אותו. מראהו הנקי יוצר ניגוד עם החלל המעוגל והרך שמקיף אותו. בקיר המטבח האחורי נוצלו נישות בעומקים שונים לטובת ארונות מטבח, מקרר נסתר ומדפים פתוחים. היחידות הבולטות והשקועות עשויות עץ שנצבע בשחור, על רקע משטח פורניר אלון, שמרכך את המראה התעשייתי. את הקשת תוחמת שכבה נוספת של דלתות מרשת ברזל שחורה, שמייצרות חזית חומרית אחידה יותר ונקייה.
הסלון שצופה אל הים הוא התחנה האחרונה בציר שהחל בעומק הסלע. כאן נמצא החלון המרכזי של הבית, מקור האור העיקרי שלו. כמו במערה, האור חודר מכאן דרך הפתחים המקושתים, עד לחללים החפורים בסלע. פתיחת כל המעברים המקוריים בשיפוץ החזירה לקשתות את תפקידן המקורי, לסנן את האור החזק והבוהק במעבר מקדמת המבנה אל החדרים הפנימיים.
משקופי העץ המקוריים של החלון הגדול הוחלפו בפרופילי ברונזה, שעמידה בפני מליחות הים, והוויטרינה הדקיקה תוכננה כמעט ללא חלוקות פנימיות, כך שנוף הנמל והים כמעט אינו מופרע. ויטרינה שניה מובילה מהסלון אל המרפסת, תוספת מאוחרת שבולטת מחזית המבנה העתיק כלפי הים.
בגב הסלון שתי קשתות עמוקות שחופו בברזל שחור ומשמשות כנישות לאחסון ותצוגה. ממול, ארון בצבע הקיר מסתיר בתוכו את הטלוויזיה, עם שתי דלתות אמצעיות שנפתחות כשרוצים לצפות. במרכז הסלון שטיח (GAN), ספה (E15) ושתי כורסאות, ולצדן מנורת פליז עומדת, דגם נוסף מהסדרה של המנורה בפינת האוכל. אלה הם שני גופי התאורה המרכזיים בבית. מלבדם נבחרו פסי תאורה אופקיים ושחורים, שתלויים מהקמרונות או צמודים לתקרות השטוחות. המפסקים והשקעים שנבחרו מעוגלים, ועשויים קרמיקה שחורה, בהתאם לצורניות העגלגלה של הקירות.
שקיפות מלאה בחדר הרחצה
מול המטבח מובילה מדרגה אחת אל פתח מקושת ונמוך, עטוף כולו ברזל, המשמש כהפסקה קטנה במעבר לחלק הפרטי. כאן הותקנה דלת ברזל אטומה, ובפנים חדר במפלסים שונים, שבו פוזרו כל הפונקציות בשקיפות מלאה.
"התפיסה הייתה כאל בית נופש, למרות שאלה מגורי קבע", אומר קדם. משום שמדובר בדירה לשניים הגבולות פתוחים יותר, ותפיסת החופש מצאה את ביטויה החזק ביותר בחלל השינה והרחצה של בני הזוג. המפלסים השונים הם נגזרת של המבנה המקורי, וכל אחד מהם הותאם לפונקציה אחרת.
במישור הכניסה יש ארון בגדים, ומעליו חלון קטן המכניס אור מהפטיו. ממול יחידת מסגרות שחורה, שתוחמת בין הכניסה למפלס השינה. מצדה האחד היא חובקת ארון כיור מעץ אלון, עם משטח וכיור מברזל שחור. מצדה השני היא משמשת כגב למיטה, שבמפלס הגבוה יותר. בהעדר קירות ייצרו האדריכלים פתרון ייחודי למראה, שיורדת מהתקרה כאובייקט עצמאי (בעיצוב קדם ואירנה גולדברג).
ארבע מדרגות בטון מובילות לאזור המיטה. החלק הזה נוסף למבנה בשנות ה-70, ולכן הוא בעל תקרה ישרה ונמוכה יחסית. יש בו ארון בגדים נוסף שהוטמע בקיר, ובמרכזו מיטה הפונה אל המרפסת וצופה דרך ויטרינה גדולה הישר אל הים.
בצדו השני של ארון הכיור מוביל גרם מדרגות שני, מברזל שחור דקיק, אל מפלס נוסף, צר ומאורך, בעל תקרה מקומרת נמוכה (כאן, מבחוץ, עוברת הסמטה שיורדת אל הים). בקצה אחד של המפלס הפתוח מוקמו השירותים ובקו ישיר מולם עוד חלון המשקיף אל הים. החלון משמש כאחד מדפנות המקלחת השקופה.
"לחלל הזה היה אופי נזירי, ואנחנו חיפשנו איך מינימליזם עכשווי מתכתב עם סגפנות היסטורית", מסביר קדם. "גילינו מפגש מקסים בין השניים". המפגש הזה בא לידי ביטוי בריכוך התשתית הגסה: היא נצבעה בלבן שמפנה את מרב תשומת הלב לאיכויות ולאופי של החלל עצמו.
- תכנון: פיצו קדם ואירנה גולדברג, פיצו קדם אדריכלים
- אדריכל אחראי: רז מלמד
- סטיילינג לצילומים: אתי בוסקילה
- פיקוח וביצוע: אסף לופו
-------------------------------------------------
כאן טמונה יפו העתיקה: לחצו על התמונה לכתבה המלאה
