השבוע זה קורה: שיירות של משאיות מלאות בקונפטי עושות את דרכן לקייב שבאוקראינה לקראת התחרות העליזה ביותר באירופה - האירוויזיון. ולמרות שכולם אנטישמים ששונאים אותנו, ושאנחנו בכלל באסיה, גם ישראל תהיה שם, ואולי אפילו נצליח לגרד איזה דוז פואה מאזרבייג׳אן או ארמניה. אז מה סוד הקסם של התחרות ההזויה הזאת שמושכת אליה מיליונים רבים של צופים בכל העולם כבר 62 שנים?
מה שהתחיל בשנות ה-50 כתחרות קטנה וחביבה שהניבה להיטים שכולנו מזמזמים להנאתנו עד היום, הפך בשנים האחרונות לפריק שואו היסטרי. לבמה עולים זמרים מכ-40 מדינות שונות, שרים - שלא לומר צווחים ומזייפים את נשמתם באנגלית קלוקלת - ומנסים לדחוס כמה שיותר גימיקים בשלוש דקות. ובכל זאת, אנחנו עדיין מכורים.
ואם נשים לרגע את הציניות ואת הביקורת בצד (זה הרי הכל מקנאה, גם אני הייתי מת להופיע באירוויזיון), אז לכבוד האירוע החגיגי נפגשתי עם עדי כהן לאיחוד מרגש שלא נראה כמותו מימי "כוכב נולד 2", וניסינו לדחוס כמה שיותר להיטי אירוויזיון בשתי דקות. כנסו לראות אם הצלחנו.
שיהיה בהצלחה לאימרי זיו שלנו, ובשנה הבאה בירושלים הבנויה.
ובינתיים, הנה כמה מהשירים שנכללים בסרטון למעלה כפי שבוצעו באירוויזיון.
אילנית, "אי שם", 1973:
שירי מימון, "השקט שנשאר", 2005:
גלי עטרי וחלב ודבש, "הללויה", 1979:
נדב גדג', "גולדן בוי", 2015:
______________________________________________________
גי מארדל היה פעם כוכב אירוויזיון, ולא תאמינו איפה הוא היום. הקליקו על התמונה:
