מילים ולחן: ישראל רושל
מילים: משה סחר, לחן: מאיר נוי
מילים: אבי קורן, לחן: אבנר גדסי
מילים: יהודה פרדיס, לחן: מאיר הרניק
מילים ולחן: נעמי שמר
מילים: לאה גולדברג, לחן: נורית הירש
מילים: חנוך לוין, לחן: זוהר לוי
מילים: אברהם חלפי, לחן: מיקי גבריאלוב
מילים: נתן אלתרמן, לחן: משה וילנסקי
מילים: ירון לונדון, לחן: ניקולה פאונה
מילים: נתן אלתרמן, לחן: שמואל פרשקו
מילים: זמירה חן, לחן: בועז שרעבי
מילים: דן אלמגור, לחן: סשה ארגוב
מילים: יונה וולך, לחן: אילן וירצברג
מילים ולחן: שלמה ארצי
מילים: אריק אינשטיין ושלום חנוך, לחן: שלום חנוך
מילים: סמי בירנבך, לחן: רמי פורטיס
מילים: רמי פורטיס, לחן: ברי סחרוף ורמי פורטיס
מילים: זרובבלה ששונקין, לחן: דרורה חבקין
מילים: דוד חלפון, לחן: נסים סרוסי
מילים: יענקל'ה רוטבליט, לחן: שמוליק קראוס
מילים: דורית צמרת, לחן: חיים ברקני (ויש גם כתבה יפה על השיר)
מילים: אביהו מדינה, לחן: אביהו מדינה ומשה בן מוש
מילים: יונה וולך, לחן: יובל מסנר
מילים ולחן: בן אל תבורי, אוראל תבורי ולירז רוסו
מילים: יענקל'ה רוטבליט, לחן: יאיר רוזנבלום
"שכונה היא החלק בעיר, שאפשר לנוע בו בקלות ברגל, או במילים אחרות, אם להתחכם, החלק בעיר, שאין צורך ללכת אליו כי הרי כבר נמצאים בו" (מתוך "חלל וכו: מבחר מרחבים", הוצאת בבל, תרגום: דן דאור ואוולין עמר).
***
שנים חלפתי ברחובות שכונת מגורי, אבל רק בסוף ספטמבר 2011 התחלתי לראות אותם. בעקבות אסון משפחתי, התחלתי לשוטט. יום יום, במשך שעות. להסתובב, להתבונן, וגם לצלם. בהתחלה בעיקר גרפיטי. עוד ועוד ציורים, כתובות, סימנים שהשאירו אחרים. לאט לאט המבט התרחב והצטמצם. התרחב לבניינים ורחובות, הצטמצם לפיות מרזבים ושברי מדרכות. בחודשים שחלפו, נאספו ונאגרו אצלי אלפי צילומים, שהתבוננות חוזרת בהם מזהה דפוסים, מגלה תופעות, מעלה שאלות. הבלוג עוסק בהן. וגם בחולף ובמתקלף, באקראי ובארעי, בתרבות הרחוב הדינמית והעשירה של שכונה אחת, פלורנטין, בדרום תל אביב.
***
איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה? האם אפשר לתאר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת? אין תשובות. הבלוג מחפש אותן.
***
פלורנטין קטנה. רחוב העליה במזרח, אליפלט במערב, דרך יפו בצפון ודרך שלמה (סלמה) בדרום. מצפון לדרום חוצים אותה: נחלת בנימין, הקישון ואברבנאל. ממזרח למערב - לווינסקי, מטלון, וולפסון, פרנקל (בעבר עמק יזרעאל) ופלורנטין. ביניהם יש רשת של רחובות קצרים, סמטאות צרות והמון אוצרות והפתעות.
מדי פעם נסחפתי גם מחוץ לגבולות הרשמיים הללו, למעגל השני שמגיע עד שדרות הר ציון, רחוב שלבים, רחוב גת רימון ודרך קיבוץ גלויות.
***
הבלוג המצולם הוא מסע במקום שלא צריך לחפש בו כדי למצוא.