כשהדירה השכורה שבה גרו נעשתה קטנה עבור המשפחה הצעירה, עברו בני הזוג, בני שלושים פלוס, עם בנם בן השנתיים והחתול, לדירה בבעלות משפחתם במרכז תל אביב, באחת השכונות הקטנות והוותיקות של העיר, שכונת קריית מאיר.
השכונה הסמוכה לכיכר רבין, שתוכננה בתחילת שנות השלושים של המאה שעברה על ידי אדריכלית יהודית סגל-שטולצר, מונה בסך הכל 12 בניינים טוריים תלת-קומתיים, ממזרח לרחוב אבן גבירול, הטובלים בשטח ציבורי ירוק בן 11 דונמים. גם 80 שנה לאחר הקמתה שומרת השכונה, שלא זכתה לשימור או שיפוץ, על צביונה הירוק והנעים, אך הדירות בבניינים הזהים, שנבנו במקור כמעונות עובדים, הולכות ומשתנות, מקבלות את אופיים של בעליהן החדשים.
דירתם של בני הזוג הצעירים, היא כוריאוגרפית והוא במאי דוקומנטרי, ממוקמת בקומה שלישית ומתפרשת על פני 92 מטרים רבועים. בשנות השמונים של המאה שעברה שופצה חלקית, וכעת נזקקה לשיפוץ כולל. את התכנון והשיפוץ, בתקציב של 350 אלף שקלים, הפקידו בידיה של אדריכלית טלי ג'רסי, קרובת משפחה.
"הדירה שמצאנו", מספרת ג'רסי, "היתה בסגנון שנות ה-80. החלוקה המקורית שלה אמנם נשמרה, סלון ומטבח בחדרים נפרדים, אך המרפסות נסגרו, הריצוף הוחלף ובשני חדרי השינה הותקן פרקט. למרות שהדירה כבר לא היתה במצבה המקורי", מסבירה ג'רסי, "רצינו בכל זאת לנסות לשמר משהו מהדירה הישנה, הבסיסית. להחזיר אותה למקום התל אביבי האותנטי שלה".
האותנטיות תורגמה לחומרים, צבעוניות ואווירה, אך המבנה המקורי של הדירה שונה לחלוטין, התהפך: הפונקציות הציבוריות עברו לחזית הפונה אל פנים השכונה, כך שהן נהנות מהנוף הירוק שבין הבניינים. המרפסת שנסגרה בשנות ה-80 נפתחה, למרות שבכך צומצם שטח החלל הציבורי.
דלת תכולה נפתחת אל המבואה. בצדה האחד חדר עבודה סגור, ובשני קיר שאינו מגיע לתקרה, ובו נישה עם שידת כניסה נמוכה, עשויה עץ ליבנה. מעברו השני של הקיר המטבח, הנסתר מעיני הנכנסים.
מסדרון קצר מוביל אל הסלון, שהקיר המרכזי בו הוא קיר של לבני הסיליקט המקוריות, שנחשפו במהלך השיפוץ. כדי לא להכביד על החלל נצבעו הלבנים בלבן. לצד קיר הסיליקט הותקנה ספריה פתוחה מעשה ידיו של סב המשפחה, שהוא נגר חובב. מדפי הספריה עשויים עץ ליבנה עם קאנטים חשופים, והם ממשיכים את הצבעוניות שהכתיב הריצוף.
כשהוסר הפרקט בחדרי השינה נמצאו תחתיו אריחי בטון 20/20 בצבע חרדל. הם הספיקו לריצוף כמעט כל שטח המטבח והסלון החדשים. להשלמות ולמסדרון נבחרו אריחי טראצו סומסום בגוון צהוב בהיר, המחברים בין האזור המשותף לפרטי.
לצד הספרייה הפתוחה תלויות מהתקרה שלוש מנורות שחורות, שנרכשו ברחוב וולפסון בעיר, ומגדירות את אזור הביניים שבקצה הסלון. הריהוט כולל שתי ספות עץ בסגנון שנות ה-80 שהובאו מבית ההורים, שופצו ורופדו מחדש; שידת טלוויזיה מפח; שולחן צד עם מנורה עומדת שנרכשה בחנות יד שנייה, וכיסא נדנדנה משוק הפשפשים. "אני אוהבת שהחלל אקלקטי", אומרת ג'רסי, "שירגיש ביתי ולא נקי וחד מדי".
דלתות ויטרינה עם וילונות בהירים מפרידות בין הסלון למרפסת הקטנה, שהושמשה מחדש בשיפוץ.
המטבח פתוח אל הסלון, אך נסתר משאר חלקי הבית. הארונות עשויים מסגרות עץ, עם מדפים פתוחים מלוחות ליבנה. הדלתות נצבעו ברובן בירוק-אפרפר המרגיע ומעדן את הגוון הצהבהב של הרצפה ורהיטי הליבנה. בדלת המזווה שולבה זכוכית מחוסמת. הקיר שמעל משטח העבודה צופה באריחים מלבניים מסודרים בדוגמת חומה, כמו לבני הסיליקט שבקיר הסלון שמולם. מעל הארונות העליונים הותקנו שלוש מנורות זרוע שהובאו מסין.
פינת האוכל ממוקמת תחת שני חלונות. "מאוד רצינו שהפינה של המטבח תישאר פתוחה ותהנה משני החלונות", מספרת האם. לשם כך נבנה ספסל פינתי, בהמשך לארונות המטבח, ונוצרה פינת אוכל נעימה, מוגדרת ומוארת, הנהנית מאוויר ונוף.
שולחן האוכל הוא שולחן עץ ישן שעבר בירושה מחברה, ולצדו ניצבים שני כיסאות עץ בהירים. את הפינה מאירות שתי מנורות תלויות (איקאה).
מסדרון קצר מוביל מהסלון אל החדרים הפרטיים, ונשמרות בו החומרית והצבעונית של האזור הציבורי: משקופי הדלתות עשויים מעץ אורן, לחדרי השינה דלתות מעץ ליבנה, ובחדרי השירותים והרחצה דלתות צבועות תכלת בשילוב זכוכית מחוסמת.
שירותי האורחים מחופים, רצפה וקירות עד חצי הגובה, באריחים 20על 20 סנטימטרים בגוון כחול. חדר הרחצה מרוצף באריחי תכלת-אפרפר מעוטרים בבעלי חיים ימיים. קירותיו מחופים באריחים מלבניים - לבנים ופשוטים. כארון כיור משמשת, אחרי שהותאמה לנישה, שידת עץ עתיקה, המנוגדת במכוון לאופיו הצבעוני והחומרי של החדר. דלתות ארון הכביסה תכולות.
חדרי השינה ממוקמים בקצה המסדרון. הם מחופים בפרקט במבוק צהבהב, "על מנת שיהיה גוון משותף לרצפה בכל הבית", אומרת האדריכלית. חדר ההורים ממוקם במה שבעבר היה סלון ומרפסת. המרפסת שנסגרה חלקית בשיפוץ הקודם, נזכרת באמצעות נישה, המשמשת כמדף מאחורי מיטת ההורים, שלצידה חלון גדול.
זיכרון נוסף מהבית המקורי הוא ארון הבגדים הישן שהיה בדירה ובני הזוג ביקשו לשמר. לשיפוצו והתאמתו למיקומו החדש אחראי אמיר ויזר, המתמחה בעבודה עם חומרים ממוחזרים. את צביעתו מחדש השלימה בעלת הבית.
חדרו של הבן היה בעבר המטבח. תקרה מונמכת ועמודים קיימים הכתיבו את ארגונו. התקרה המונמכת מגדירה את אזור השינה, והתקרה הגבוהה מעל אזור המשחק נצבעה בתכלת. העמודים מגדירים נישה שלתוכה הוכנס ארון הבגדים, גם הוא עשוי עץ ליבנה. גם בחדרו של הילד חלונות גדולים.
- חלונות: אסף אלגלי אלומיניום
- נגרות: אמיר ויזר
- ריצוף וכלים סניטריים: הכח
- דלתות פנים: נגריית שחל
- מיזוג אוויר: משאבי מיזוג אויר
- פרקט במבוק: דקו פלוס
לשיפוץ אחר של דירה מאותו סוג באותה שכונה לחצו על התמונה:
