אדריכלות

    הגיעו אל הנחלה: וילה בעמק חפר, שתוכננה בהשראת בתי חווה בעולם

    נחלה ותיקה הפכה לבית משפחה עם משק חקלאי לצריכה עצמית, בריכה, אמבטיית עץ על מרפסת וקמין לימות הקור. חומר הבנייה ההיסטורי באזור - אבני כורכר - הוא העיקרי

    אביטל ברוידא

    |

    18.04.17 | 07:11

    התכנון התייחס לא רק לאדריכלות הבית ולעיצוב הפנים, אלא גם לפיתוח ועיצוב הנוף בנחלה כולה, ששטחה 7 דונמים. קירות החוץ חופו באבני כורכר גולמיות, והמרצפות עשויות אבני כורכר שנוסרו ולוטשו (צילום: עודד סמדר)
    התכנון התייחס לא רק לאדריכלות הבית ולעיצוב הפנים, אלא גם לפיתוח ועיצוב הנוף בנחלה כולה, ששטחה 7 דונמים. קירות החוץ חופו באבני כורכר גולמיות, והמרצפות עשויות אבני כורכר שנוסרו ולוטשו (צילום: עודד סמדר)
    התכנון הנופי חושב בהתאם לכיוון השמש, כשהעצים מצלים על הבית בקיץ ומאפשרים לשמש לחדור בחורף, כשהם עירומים. החלקה האחורית מדורגת: מפלס המרפסת, מפלס הבריכה והמדשאה, למרגלותיהם גינת ירק אורגנית ובוסתן, ולבסוף - מטע זיתים קטן (צילום: עודד סמדר)
    בחזית הבית, כמו מאחור, שדרת עמודים מקורה. דלת הכניסה נפתחת אל מול הנוף, ותקרת העץ של האכסדרה ממשיכה פנימה, אל תוך הבית (צילום: עודד סמדר)
    בפנים מחליפה את האבן רצפת בטון מוחלק. קיר נמוך מפריד בין המבואה לסלון. בצד שפונה אל הדלת יש בו תאי אחסון, ובצד השני קמין מברזל (צילום: עודד סמדר)
    יחסית לשטח הבית, המטבח אינו גדול, אך רואים ממנו הכל - משער הכניסה, דרך הסלון ובריכת השחייה, ועד קצה הנחלה (צילום: עודד סמדר)
    המטבח משלב עץ טיק ומשטחי נירוסטה. פינת האוכל ממוסגרת בחלון שבולט החוצה ובקיר אבן, ומופרדת מעט מהסלון (צילום: עודד סמדר)
    בקיר האבן שמפריד בין פינת האוכל לבין המבואה הוטמעו ארון (מצד הדלת) ומקרר יין (צילום: עודד סמדר)
    הסלון מוגדר בקיר אבן מאסיבי, שיחד עם שלוש המדרגות מפריד בין האגף הציבורי של הבית לאגף הפרטי (צילום: עודד סמדר)
    מימין: המדרגות היורדות לקומת המרתף, עם חלון גדול לכל גובהן. משמאל: המסדרון של חדרי השינה (צילום: עודד סמדר)
    באגף הילדים תוכננה פינת עבודה משותפת, המשקיפה אל המרפסת הקדמית (צילום: עודד סמדר)
    שני חדרי הילדים זהים בגודלם (14 מטרים רבועים), כשהבידול ניכר בצבעים שנבחרו לקירות ולארונות (צילום: עודד סמדר)
    באגף ההורים קיר זכוכית משקיף אל הגן האחורי, ומרפסת פרטית שבה הוצבה אמבטיית עץ. המיטה נשענת על קיר מצופה עץ טיק (צילום: עודד סמדר)
    בקומת התחתונה ממ''ד, יחידת אירוח וחלל פתוח למשחק ולעבודה, עם ספרייה גדולה. יש ממנה יציאה ישירה לחצר האחורית (צילום: עודד סמדר)
    בין עצי הפרי הוכשרה פינת מדורה וישיבה סביבה. כל בני המשפחה משתתפים בעבודת הגינון היומיומית (צילום: עודד סמדר)

    לאחר שרכשו נחלה בת שבעה דונמים במושב ותיק בעמק חפר, התגוררו בני הזוג עם שני ילדיהם, בן 14 ובת 12, בבית הישן שעמד עליה. עם הזמן החליטו על תכנון מחדש - לא רק של הבית, אלא של הנחלה כולה - וביקשו לעשות זאת ברוח המקום: שהבית יוכל להתפתח במשך השנים ושילדיהם יוכלו להתגורר בו גם בבגרותם; ושהשטח יהיה מעין משק חקלאי קטן, לצריכה עצמית. "היה חשוב לנו", מספרת האם, "שהבית יהיה קשור לאדמה ולסביבה ולא עוד בית לבן".

     

    את האדריכל בחרו בזכות תצלום. "כשראיתי באתר של רון רוזן תמונה שלו עם סוס", מספרת האם, "הרגשתי שהוא יבין את סגנון החיים בנחלה". רוזן, בעלים משותף של משרד האדריכלים "ליננברג-רוזן", שאב את ההשראה מבתי חווה. "בעולם", הוא אומר, "שטח כזה נחשב לחווה קטנה. חיים על הקרקע, בטבע, ולא רק מבנה המגורים הוא הבית, אלא הנחלה כולה". כדי לעשות זאת נדרש תכנון כולל שאיחד בין פיתוח שטח, אדריכלות הבית, עיצוב הפנים ואדריכלות נוף. "החוץ והנחלה", מסביר רוזן, "הם כמו חדרים נוספים של הבית. התייחסנו אליהם על פי קריטריונים של יום ולילה, חורף וקיץ".

     

    בקצה הרחוב המוביל אל הנחלה המשפחתית יש שער עץ גדול, שממנו יוצא שביל גישה לחניה ולגן הקדמי. במרכז הגן שביל מאדני רכבת ישנים, ומשני צדיו שדרת עצי צפצפה, המסתירים את חזית הבית הקדמית. כאן פוגשים לול תרנגולות קטנטן ופעיל, מלונה, מקלחת-חוץ לשבים בקיץ מהים, ומסתור שמאחוריו מרפסת שירות. מבנה המגורים "נדחף" לאחור, כדי להרחיקו מהרחוב, ליצור אזור כניסה שימושי, ולהעמיד את הבית ביחס נכון לנוף שנשקף מצדו השני - חלקה העיקרי של הנחלה, שמעבר לה שטחים חקלאיים פתוחים המסתיימים בכביש 4.

     

    מעבר לנחלה שטחים חקלאיים פתוחים (צילום: עודד סמדר)
      מעבר לנחלה שטחים חקלאיים פתוחים(צילום: עודד סמדר)

       

      השפה החומרית נבחרה בהתאמה. לבני כורכר, שהיו חומר הבנייה ההיסטורי באזור, משמשות גם כאן כחומר הראשי. כל קירות החוץ מחופים באבני כורכר גולמיות, שנאספו מבתים שנהרסו באזור קיסריה, ומרצפות החוץ עשויות אבני כורכר שנוסרו ולוטשו. ככלל, סקאלת החומרים בסיסית. רוזן התמקד בחומרים טבעיים ופשוטים, שמתיישנים טוב ואינם דורשים תחזוקה שוטפת. אל אבני הכורכר הצטרפו בעיקר בטון, ברזל ועץ.

       

      אכסדרת הכניסה (מימין), והמבואה (צילום: עודד סמדר)
        אכסדרת הכניסה (מימין), והמבואה(צילום: עודד סמדר)

         

        שדרת עמודים מקורה יוצרת לרוחב החזית הקדמית אכסדרת כניסה, אזור-תווך בין חוץ ופנים, שבו אפשר לחלוץ נעליים (או לאחסן עצים לקמין). דלת הכניסה נפתחת אל מול הנוף, ומאפשרת למבט להרחיק לעבר המרפסת האחורית ומשם אל מדרון הנחלה והמטעים שברקע. תקרת העץ של האכסדרה ממשיכה פנימה לתוך הבית, כשהיא מחפה את הגג המשופע, המייצר חלל גבוה ופתוח. רצפת אבן הכורכר שבחוץ מתחלפת בתוך הבית ברצפת בטון מוחלק.

         

        שורה של כיסאות קולנוע ישנים משמשת את הנכנסים והיוצאים (צילום: עודד סמדר)
          שורה של כיסאות קולנוע ישנים משמשת את הנכנסים והיוצאים(צילום: עודד סמדר)

           

          קיר נמוך מפריד חלקית בין המבואה לסלון. לצד פינת הישיבה מוטמע בקיר רהיט ברזל שחור עם קמין, שממנו מזדקרת ארובת ברזל שמגיעה לגג, ולצדו תא לאחסון עצי הבערה; מצדו השני של הקיר הנמוך נבנו תאי אחסון ומגירות הנפתחות כלפי אזור ההתארגנות ליציאה. הוא תחום בחלון-ויטרינה נפתח, ובינו לבין המגירות והתאים הועמדה שורה של כיסאות קולנוע ישנים.

           

          שילוב של קירות זכוכית וקירות אבן (צילום: עודד סמדר)
            שילוב של קירות זכוכית וקירות אבן(צילום: עודד סמדר)

             

            החלל הציבורי הפתוח כולל את הסלון, פינת האוכל והמרפסת, שעל כולם חולש המטבח כמו עמדה של די ג'יי שממנה רואים הכל - משער הכניסה הראשי, דרך הסלון ובריכת השחייה בחצר, ועד קצה הנחלה. המטבח אינו גדול ביחס לשטח הבית, עשוי עץ טיק וכולל אי שעליו משטח עבודה מנירוסטה ומעליו דלפק אכילה מוגבה. מול האי, לאורך הקיר, משטח עבודה נוסף בחיפוי נירוסטה, ארונות עץ תלויים, ובהמשך קיר ארונות גבוהים שבו מוסתרים שני מקררים. אזור אחסון נוסף נמצא במזווה נסתר מאחורי קיר המטבח, שממנו יש יציאת למרפסת צד.

             

            פינת האוכל המשפחתית נמצאת בהמשך למטבח, מופרדת מעט משאר הבית. השולחן ניצב ליד חלון גדול, הפונה אל רחבת הכניסה ובולט החוצה, כך שהוא מייצר נישה שכמו ממסגרת את פינת האוכל. מצד נוסף היא תחומה בקיר אבן עבה שחוצץ בינה לבין המבואה, ובו הוטמעו ארון ומקרר יין.

             

              (צילום: עודד סמדר)
              (צילום: עודד סמדר)

               

              הסלון תחום בשני אלמנטים אווריריים: מצד אחד הקיר הנמוך עם הקמין, ומצד שני קיר זכוכית. פינת הישיבה פונה לקיר אבן מאסיבי, שהוא הקיר המרכזי בבית, והוא מפריד בין האזור הציבורי לפרטי, שאליו עולים בשלוש מדרגות.

               

              אחד מחדרי הרחצה (צילום: עודד סמדר)
                אחד מחדרי הרחצה(צילום: עודד סמדר)

                 

                באזור הפרטי חדרי ילדים ויחידת הורים. באגף הילדים יש פינת עבודה משותפת המשקיפה אל המרפסת הקדמית, ולצדה חדר כביסה שממנו יוצאת מרפסת שירות צדדית. שני חדרי הילדים זהים בגודלם (14 מ"ר) ובתכנונם, כשהבידול ניכר בחיפוי הקירות ובבחירת הצבעים. כל אחד מהילדים נהנה מחדר רחצה אישי.

                 

                חדרו של הבן (צילום: עודד סמדר)
                  חדרו של הבן(צילום: עודד סמדר)

                   

                  לכל אחד מהילדים חדר רחצה אישי (צילום: עודד סמדר)
                    לכל אחד מהילדים חדר רחצה אישי(צילום: עודד סמדר)

                     

                    באגף ההורים קיר חלונות גדול משקיף אל הגן האחורי, ומבעדו יוצאים למרפסת פרטית עם אמבטיית עץ. המיטה נשענת על קיר מצופה עץ טיק, וניתן לצפות ממנה אל הנוף.

                     

                    רצפת בטון, קיר ותקרת עץ בחדר ההורים (צילום: עודד סמדר)
                      רצפת בטון, קיר ותקרת עץ בחדר ההורים(צילום: עודד סמדר)

                       

                      במרפסת ההורים אמבטיית עץ מול הנוף (צילום: עודד סמדר)
                        במרפסת ההורים אמבטיית עץ מול הנוף(צילום: עודד סמדר)

                         

                        הדרך לחדר הרחצה עוברת בחדר ארונות מרווח. גם חדר הרחצה פונה אל הנוף, ומלבד מקלחון זוגי, במרפסת יש מקלחת-חוץ הממוקמת במעין בלקון אבן בצורת חצי עיגול, הבולט מחזית האבן הישרה של הבית.

                         

                        מסדרון האגף הפרטי, וישורת המדרגות המובילות לקומת המרתף (צילום: עודד סמדר)
                          מסדרון האגף הפרטי, וישורת המדרגות המובילות לקומת המרתף(צילום: עודד סמדר)

                           

                          גרם המדרגות, שמפריד בין שני האגפים ומוביל למרתף, עשוי קונסטרוקציית פלדה ומדרכי עץ. הוא מייצר פיר אוורירי, נקודת ציון בחלל, עם חלון שמלווה אותו לכל גובהו ומאפשר עוד מבט החוצה. קיר עץ הטיק הכהה שלצדו מעפיל לגובה הקומות, מתחבר אל תקרת העץ ומייצר מעטפת. במרכז הפיר תלוי מובייל של גופי תאורה מקש, שנרכשו בסין.

                           

                          גם במדרגות קיר מעץ טיק, ומובייל של מנורות קש (צילום: עודד סמדר)
                            גם במדרגות קיר מעץ טיק, ומובייל של מנורות קש(צילום: עודד סמדר)

                             

                            במרתף יש ממ"ד, חלל פתוח למשחק ועבודה ובו ספרייה גדולה, ויחידת אירוח. הוא נחפר כך שעדיין יהיה מואר (במתכונת של חצר אנגלית), ויש ממנו מבט פתוח לעבר החצר האחורית ויציאה ישירה אליה.

                             

                            כאן ניתן לראות את היציאה מקומת המרתף (צילום: עודד סמדר)
                              כאן ניתן לראות את היציאה מקומת המרתף(צילום: עודד סמדר)

                               

                              התכנון הנופי של הנחלה מחושב בהתאם לכיוון השמש, כשהעצים מצלים על הבית בקיץ, ומאפשרים לשמש לחדור כשהם עירומים בשלכת החורפית. החלקה האחורית חולקה למפלסים מדורגים: במפלס הראשון – מרפסת המשתרעת לאורך כל החזית המערבית, ובה מתנהלים חיי המשפחה רוב ימות השנה. יש בה פינת הסבה מרווחת עם ספות ואזור אכילה עם מטבח חוץ. תקרת העץ המשופעת, שמתחילה במרפסת הקדמית וממשיכה בבית, מסתיימת כאן בשדרת עמודים נוספת.

                               

                              מדרגות אבן מובילות אל המפלס השני, שבו בריכת שחייה הנטועה ברחבה מרוצפת באבן כורכר מנוסרת. לצד הבריכה, במבנה אבן קטן, יש מקלחת נוספת. "המשפחה מרבה לארח", מסביר רוזן, "והיה חשוב שחווית האירוח תהיה שלמה, ללא תלות בבית עצמו".

                               

                              מרבים לארח (צילום: עודד סמדר)
                                מרבים לארח(צילום: עודד סמדר)

                                 

                                רחבת הבריכה מוקפת בדשא ומובילה אל המפלס השלישי, שבו גינת ירקות אורגנית ובוסתן עם מגוון עצי פרי - מקדמיה, ליצ'י, אבוקדו ועצי הדר. בין העצים הוכשרה פינת מדורה וישיבה סביבה. זהו המשק הקטן של המשפחה: הם מטפחים אותו בעצמם, כשכל בני המשפחה משתתפים בעבודת הגינון היומיומית והבן אחראי על ההשקיה. מבנה אבן במפלס זה משמש כמבנה חקלאי, ומאחוריו ועד קצה הנחלה משתרע מטע זיתים קטן, שמפירותיו מייצרים בני המשפחה שמן זית לצריכה עצמית ולחברים. מכיוון זה הנחלה פתוחה לכביש עפר שתוחם אותה, כך שמתאפשרת כניסה ישירות לגן ללא מעבר דרך הבית – חווית כניסה שונה לחלוטין.

                                 

                                תוכנית הבית (שרטוט: משרד רוזן ליננברג אדריכלים)
                                  תוכנית הבית(שרטוט: משרד רוזן ליננברג אדריכלים)

                                   

                                  והנחלה כולה (שרטוט: משרד רוזן ליננברג אדריכלים)
                                    והנחלה כולה(שרטוט: משרד רוזן ליננברג אדריכלים)

                                     

                                    • פרופילים בלגיים: יאלו
                                    • נגרות: אלי גבאי
                                    • גינון: זאב דיאמנט
                                    • סטיילינג: לימור פרדר

                                     

                                    -------------------------------------------------------------------------------------------

                                    לא רחוק משם, ''חדר'' בקיבוץ עוצב ב-8,300 שקלים. לחצו לכתבה המלאה:

                                     

                                    החדר הכי ססגוני ביקום. לחצו לכתבה המלאה (צילום: שירן כרמל)

                                     

                                     
                                    הצג:
                                    כל התגובות לכתבה "הגיעו אל הנחלה: וילה בעמק חפר, שתוכננה בהשראת בתי חווה בעולם"
                                    אזהרה:
                                    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד