לאשה

    האם הפמיניסטית מעילבון ביקשה שביתה יהפוך למקור פרנסה לבנותיה

    בצעד יוצא דופן השאירה פאטמה דגש את ביתה הענק לארבע בנותיה, כדי לדאוג להן למקור פרנסה. בתכנון –עסק שתכליתו 'אהבת אדם'

    פאטמה דגש. נלחמה בעוני בראש מורם (צילום: סנא דגש)
    פאטמה דגש. נלחמה בעוני בראש מורם (צילום: סנא דגש)

    בטקס הלוויה של פאטמה דגש, שנערך לפני חודשים אחדים, נכחו בהתאם לרצונה – אימאם, כומר ורב. היא רצתה שילוו אותה אנשים שאהבו אותה, ללא קשר לדתם או מוצאם,  מסבירים ילדיה.

     

    גם כשאחד מנכדיה התחתן עם בחורה מרחובות, התמזגו משפחת הכלה היהודייה ומשפחת החתן המוסלמית, בשמחה נטולת מחיצות. לא היה אז קץ לאושרה. פאטמה האמינה תמיד שכל בני האדם שווים, בלי הבדלי דת, צבע ומין. כך גידלה את תשעת ילדיה, כך ניהלה את חייה וכך גם את מותה.

     

    בצעד יוצא דופן ביקשה שביתה רחב הידיים ישמש את ארבע בנותיה כדי לדאוג לעתידן. בעלה טאופיק, שעדין גר בבית, מגבה את החלטת אשתו המנוחה, ונדמה שגם במהלך חייהם המשותפים קיבל באהבה את אישיותה הדומיננטית.

     

    שתיים מהבנות עדיין מתגוררות בבית: סנא ושתי בנותיה, בנות 16 ו־17, שאביהן הוא תושב יריחו. היא גרושה ומגדלת אותן כאם חד־הורית, לאחר שבקשתם לאיחוד משפחות נענתה בשלילה, והאב אינו מורשה לגור בישראל. באגף אחר חיה ג'מילה, שמעולם לא התחתנה ושבמהלך חייה חלתה והייתה מאושפזת ארוכות, ואיתן גר גם האח סאלם, שנותר רווק.

     

    הבנות ג'מילה וכיפאח. בחזונה ראתה האם את הבית הופך למקום מפגש (צילום: סנא דגש)
      הבנות ג'מילה וכיפאח. בחזונה ראתה האם את הבית הופך למקום מפגש(צילום: סנא דגש)

       

      אלא שהבית, על פי צוואת האם, אמור לשמש בעתיד לא רק פתרון דיור לילדים שעוד גרים בו, אלא גם כמקור פרנסה. בחזונה ראתה האם את הבית הופך למקום מפגש, שינוהל בידי הבנות דווקא, כולל אלה שעזבו את הקן, כמו ופא, אם לחמישה, שגרה עם בעלה בדיר־חנא וכיפאח, שגרה בבית עד לפטירת האם, וכיום מתגוררת בחיפה ועוסקת בתרגומים מקצועיים מעברית לערבית.

       

      אם המשפחה לא פירטה איזה עסק היא מצפה שיוקם בבית. את זה השאירה להן להחליט, וזו בדיוק המדוכה שעליה יושבים בימים אלה בני המשפחה בהרכב מלא. הצטרפנו למפגש המשפחתי שהתקיים באחת השבתות שטופות השמש וסיירנו בבית הגדול. תנאי הפתיחה מבטיחים: יש בו שלוש קומות. בקומה הראשונה - מרפסת רחבת ידיים שממנה נשקף נוף מרהיב. מגרש החנייה הצמוד יכול לאכלס יותר מעשר מכוניות. כל אלה יחד יכולים לחבור להקמת מתחם אירועים ייחודי.

       

      טאופיק ופאטמה דגש. חינוך פורץ דרך (צילום: אלבום פרטי)
        טאופיק ופאטמה דגש. חינוך פורץ דרך(צילום: אלבום פרטי)

         

         

        השכלה קודמת לכל

         

        לחזונה של האם שותפים מרבית הילדים (ו־24 הנכדים), כולל הבנים שלכאורה נושלו מהנכס. "אמא הייתה אישה חזקה, דומיננטית, מהפכנית. בחברה שלה היא תמיד הובילה", אומר חאלד, אחד הבנים. "היא תמיד מצאה דרכים להסתדר עם העוני שממנו באה. היא העצימה לא רק את בנותיה, אלא גם נשים אחרות בכפר, לימדה אותן תפירה ועודדה אותן ללמוד. היא עצמה למדה רק כמה כיתות, אבל קראה עיתונים והייתה מעורה במה שקורה". 

         

        אמו, כך הוא מספר בעיניים נוצצות, נולדה בחיפה וכשבית הוריה עלה באש, הם ברחו מחיפה לעכו, שם גדלה עד גיל 17, אז התחתנה עם אביו. הם גרו בדיר־חנא ליד המסגד והכנסייה, ושם נולדו הוא ואחיו. "הלבוש המודרני של אמא לא תמיד מצא חן בעיני אנשי הכפר, אבל זה לא מנע ממנה ללבוש אותו. בניגוד לנשים רבות בנות דורה, אמא תמיד עבדה. במהלך השנים היא פתחה מכולת והביאה מצרכים, שעד אז אנשים בכפר לא הכירו. כשהמכולת נסגרה, היא פתחה חנות בגדים, וכשחנות הבגדים נסגרה, היא פתחה את המאפייה ראשונה בדיר־חנא, אף שבאותה תקופה מקובל היה לחשוב שלא יימצא דורש ללחם שלא נאפה בבית".

         

        בעלה טאופיק עבד בבנייה, וכפעיל במפלגה הקומוניסטית הפך לסגן ראש מועצת דיר־חנא, תפקיד שמילא במשך 14 שנים, עד המעבר לעילבון. רוב הכסף שהרוויחו ההורים הושקע בהקניית

        הבן, חאלד: "אמא הייתה אישה דומיננטית ומהפכנית. בחברה שלה היא תמיד הובילה, העצימה לא רק את בנותיה, גם נשים אחרות ועודדה אותן ללמוד"

         השכלה לילדיהם: הבכור, ג'מאל, הוא רופא; עאבד מנהל בחברת תיירות; ג'מילה סוציולוגית בהכשרתה; סנא צלמת; ופא עקרת בית; כיפאח בוגרת תואר ראשון בארכיאולוגיה וערבית; נאסר אופטיקאי ובעל חברת אופטיקה גדולה; חאלד עורך דין; סאלם הנדסאי ומפקח בנייה.

         

        לפני תשעה חודשים, בגיל 74, נפטרה פאטמה מסרטן המעי הגס, וברכוש שנותר היא כאמור ביקשה להבטיח את עתידן של הבנות על ידי הפיכת הבית למקור פרנסה.

         

        "הבית שלנו היה תמיד מקום מפגש", אומר חאלד. "היו כאלה שבאו לחפש פתרון לבעיות רפואיות וכאלה שבאו עם בעיות סוציאליות, והיו גם חולים שאמא נתנה להם צמחי מרפא ותרכובות טבעיות של הרפואה המסורתית, שהכילו עור של נחש צפע, שיער של סוס ועוד חומרים משונים. הדבר היפה הוא שזה היה עובד, אנשים היו חוזרים".

         

        "היה משהו פורץ דרך בחינוך של הוריי, שאיפשר לשתף גם את הנשים", מציין ג'מאל, הבכור. אבל כדי להניע את הפרויקט הנוכחי נדרשה עזרה חיצונית. כאן נכנסת לתמונה חנה רדו, המשנה למנכ"ל מקאן תל אביב, משרד הפרסום הגדול בישראל, שהתנדבה לעזור למשפחה לגבש את הקונספט לעסק. החיבור שלה למשפחת דגש אירע כשהוזמנה להתראיין באולפני בוקרא־נט בנצרת לפני כשנה. בסוף הריאיון שאלה אותה המראיינת, חולוד מסאלחה, שהיא גם ידידת המשפחה, אם היא תומכת גם בנשים לא יהודיות. רדו ענתה: "נסי אותי".

         

        חנה רדו. "אם הייתי יודעת להגדיר במילים מה מניע אותי, הייתי סוחפת אחריי יותר אנשים, וזה לא קורה" (צילום: סנא דגש)
          חנה רדו. "אם הייתי יודעת להגדיר במילים מה מניע אותי, הייתי סוחפת אחריי יותר אנשים, וזה לא קורה"(צילום: סנא דגש)

           

          מסאלחה הרימה את הכפפה והפגישה בין רדו ובין האחיות לבית דגש. המפגשים מתקיימים בשבתות, הזמן היחיד הפנוי בלו"ז הצפוף של רדו. היא בת 57, נשואה לרוני, ד"ר לזואולוגיה, אמא לשלושה וסבתא לנכדה. גדלה בכרכור, הבכורה מבין שבעה ילדים. למדה ביולוגיה לתואר ראשון, ומנהל עסקים לתואר שני, ובמקביל למדה תכנות מחשבים. המסלול המטאורי שלה כולל חמש שנים כמנהלת כספים של חטיבת המכירות בשטראוס, משם עברה לפני 17 שנה למקאן, התקדמה והפכה לסמנכ"לית כספים.

           

          במסגרת היזמות החברתית שלה הקימה רדו לפני שלוש שנים את מקאן ואלי במצפה־רמון, משרד פרסום דיגיטלי, שמעסיק 45 מתושבי הנגב, ובינואר האחרון השיקה את ספרינג ואלי ליד בית־שאן, מרחב עבודה למתכנתים ואנשי טכנולוגיה.

           

          שני המיזמים, שהיא מובילה מטעם מקאן, מצטרפים לפרויקטים שהיא חתומה עליהם אישית ובהם היא משקיעה גם מכספה הפרטי: "מדבר 19", שמספק מרחב לשירותים מקצועיים מרחוק ומעסיק 25 עובדות ממצפה־רמון, ו"סופרסונס", מיזם שמטרתו לקדם נשים בדירקטוריונים, פאנלים ובשאר צומתי השפעה.

           

          מה מניע אותך?

          רדו: "אם הייתי יודעת להגדיר את זה במילים, הייתי סוחפת אחריי יותר אנשים, וזה לא קורה. מה שאני יכולה לומר הוא, שאני כבר 20 שנה גרה באותה דירה, ללא מרפסת. יכולתי לקחת את הכסף ולקנות פנטהאוז או לעשות טיולים סביב העולם, וכשאני אומרת את זה, מתעוררת בי בחילה. במקום זה לקחתי את הכסף ועשיתי איתו משהו משמעותי. אני מרגישה שהאושר שלי הוא בלתי ניתן להחלפה בשום דבר חומרי. ככה אני עשירה פי מיליון".

           

          ישיבה משפחתית עם היועצים (צילום: סנא דגש)
            ישיבה משפחתית עם היועצים(צילום: סנא דגש)

             

            ערך עליון: אהבת אדם

             

            גם על הפרויקט בעילבון היא מסתערת במלוא המרץ. "את תרגישי כאילו הגעת לחו"ל", היא מנסה להדביק אותי בהתלהבות לפני הביקור שם, ואכן, כשהרכב עולה במעלה הכביש ונכנס בשערי הכפר, נראה כאילו מדובר בארץ אחרת. כבישים מתעקלים, נוף הררי מרהיב, רכס הר תורען באופק ולמרגלותיו בקעת נטופה.

             

            בני משפחת דגש מחכים לנו נרגשים, עם קפה ביד, בחצר. אנחנו מתיישבים בכניסה המקורה מתחת לגג המקושת. מגשי אוכל מתחילים לזרום לעברנו. במשפחת דגש מאמינים שלדבר על בטן מלאה יעיל יותר. בתום הארוחה כולם נכנסים לבית, שאבי המשפחה בנה במו ידיו. תמונותיה של האם מתנוססות בחדרים, דומה

            ג'מאל: "אמא ביקשה שנמשיך את דרכה, שנפתח את הבית ואת הלב. נכון שכילדים לא היה לנו נוח כשהפרטיות שלנו נפגעה בגלל נוכחותם של אנשים, אבל אחרי לכתה הבנו שמול הפקעת הפרטיות עומד משהו בעל ערך גדול, וזה לתת ולקבל אהבה"

             שרוחה עדיין נמצאת בכל מקום. בנותיה מבשלות ומגישות את המאכלים, שהיא נהגה לבשל, בניה לא מפסיקים להלל ולשבח אותה.

             

            "אמא ביקשה שנמשיך את דרכה, שנפתח את הבית ואת הלב", אומר ג'מאל, "נכון שכילדים לא היה לנו נוח כשהפרטיות שלנו נפגעה בגלל נוכחותם של אנשים, אבל אחרי לכתה הבנו שמול הפקעת הפרטיות עומד משהו בעל ערך גדול, וזה לתת ולקבל אהבה".

             

            רדו שולפת לוח, שעליו נכתבו ערכי יסוד, ומודיעה: "הגיע הזמן להתחיל לעבוד". מניסיונה, עסק אמור לבחון כל החלטה עתידית על פי ערכי היסוד. "אהבת אדם" דורג כערך עליון.

             

            היזמות החברתית של רדו, אשת עסקים תל אביבית, נארגת אט אט בצוואתה הפמיניסטית של פאטמה, אישה מוסלמית מעילבון, שביקשה שביתה יהפוך למקום מפגש מקרב לבבות. הקונספט עדין לא מגובש, מדובר בתהליך, אבל איזה תהליך מעורר השראה.

             

            השבוע בדוכנים
            (השבוע בדוכנים)
             
            הצג:
            כל התגובות לכתבה "האם הפמיניסטית מעילבון ביקשה שביתה יהפוך למקור פרנסה לבנותיה "
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד