ערפול גם בחלל המרכזי של התערוכה
מאת איתי כ"ץ
"מתווים בלתי נראים" (Invisible Outlines) הוא שמה של התערוכה שמביאה שלל עבודות - חדשות וחדשות פחות - של סטודיו ''ננדו'' היפני, אחד הקולות המשמעותיים בעיצוב העולמי בעשור האחרון. זו לא הפעם הראשונה או השנייה שחברי הסטודיו, בראשותו של אוקי סאטו, זוכים להציג את פועלם העשיר בחללי תצוגה רחבי-ממדים, כאלה שיכולים להכיל את העשייה שלהם; עשייה עצומה גם בכמות שלה (הסטודיו מטפל בעשרות פרויקטים במקביל), וגם באיכות הנדירה.
כעת, בשבוע העיצוב מילאנו 2017, מאכלסת התערוכה את חלל התצוגה של המעצבת ז'יל סאנדר. מטפסים למעלה, ופוגשים בדרך שולחן אחד, שלא מעיד על המסה שעומדת לשטוף את המבקרים באור, בצורה ובקו - בדומיננטיות של שחור-לבן ובמשחקי שקיפות והסתרה שמזוהים עם הסטודיו.
"אובייקטים עם קווי מתאר מעורפלים אינם תמיד מזוהים כאובייקטים", כותבים אנשי הסטודיו, "ואילו אם קווי המתאר כן נראים, הרי שהמידע שאינו נראה לעין יכול להתוסף בצורה לא מודעת. התערוכה לוקחת את הרעיון הבסיסי הזה בחשבון. הקיום של הפריטים הוא מעורפל, באמצעות מניפולציות על קווי המתאר באופנים שונים". התוצאה היא שהצופים משלימים את המידע בראשם: גם את החלקים שאינם נראים לעין - אפשר להוסיף בדמיון בצורה אוטומטית.
בעוד שחלק מהתערוכה מציגה פריטים קיימים של הסטודיו, חלק מהפריטים הם ניסויים בקווי מתאר וקווים תוחמים בשימושים שונים - גופי תאורה, ארונות וגם מסגרות דו-ממד, שמזכירות במבט ראשון טיפוגרפיה ולא עיצוב מוצר. וגם זה חלק מהמחקר המתמשך של אנשי הסטודיו בהרחבת השפה שלהם, ובבדיקת גבולות בין האפשרי לאבסורדי.
"אני חושב שאנחנו עושים משהו שהוא חלק מהתרבות היפנית", אמר לנו אוקי סאטו בעבר, בראיון ל-Xnet. "שיר הייקו מכיל בסך הכל משפט אחד, אבל במשפט הזה הוא מסביר זרימה של זמן, אור וצל, היסטוריה, מעביר סיפור משמעותי - ובסופו של דבר הוא מכיל מלים ספורות. מאוד מינימלי. אני חושב שמה שמעצבים יפנים מנסים לעשות הוא להקפיא את הרגע, כמו כשאנחנו מקפיאים סנאפ-שוט באייפון ומראים את התוצאה לכולם".
נדמה שההסבר הזה ממשיך ללוות ברקע את העשייה של הסטודיו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------
לחצו על התמונה לכתבה על התערוכה של ננדו במוזיאון העיצוב חולון:
