דורין, בתו של מוטי גלעדי, חוזרת לבמה עם מחווה לאמה שנפטרה

מי שחלמה על חיים רחוקים מאור הזרקורים של ילדותה, שבה לבמה ומספרת על ההתייתמות מאמה בגיל 13, והיחסים המורכבים עם אסנת וישינסקי (האקסית של אביה)

דורין גלעדי־גולדמן. "בגיל תשע כבר הופעתי בכל העולם, בלאס־וגאס ובקרנגי הול בניו־יורק, כך שאין לי חלומות על הוליווד או על ברודוויי" (צילום: דנה קופל)
דורין גלעדי־גולדמן. "בגיל תשע כבר הופעתי בכל העולם, בלאס־וגאס ובקרנגי הול בניו־יורק, כך שאין לי חלומות על הוליווד או על ברודוויי" (צילום: דנה קופל)

דורין גלעדי־גולדמן היא שחקנית מלידה. כבר כשהייתה בת תשע עלתה עם אביה, הקומיקאי מוטי גלעדי, על במת תיאטרון יידישפיל, ופטפטה ביידיש מבלי להבין מילה. "נחשבתי לילדת פלא, אבל לא הבנתי את המשמעות של זה", היא מספרת. "לא הייתה לי ילדות רגילה, הייתי מופיעה בלילות וקמה בבוקר לבית הספר, ועד כמה שזה יישמע מופרך, הייתי תלמידה מצטיינת".

 

היא שירתה בלהקה צבאית ולמדה משחק בסמינר הקיבוצים, אבל כשקריירת המשחק שלה התקדמה היא לקחה צעד אחורה – פעם לטובת לימודי עיצוב פנים, מקצוע שבו עסקה במשך שבע שנים, ופעם לטובת גידול הילדים.

 

אלא שהמשיכה לבמה הייתה חזק ממנה, והנה היא חוזרת. עכשיו, בגיל 37, היא מופיעה עם אביה בהצגה "יידיש מיין אוצר", ובלעדיו – במופע "גברת קסם ואדון משאלה". המופע, המיועד לכל המשפחה, מביא גרסאות עבריות שהיא כתבה לשירי סיקסטיז שלא נס ליחם. לצדה מופיע הזמר גיא ברכה, שניהם שרים ומשחקים ומלווים בארבעה נגנים.

"המופע הזה הוא מעין מחווה לאמא שלי, שנפטרה כשהייתי בת 13 ומאוד אהבה את השירים האלה", היא אומרת. "זה היה פסקול ילדותי, ויצקתי לתוכו תכנים מעולם הילדים. הוא לא יכול היה להיכתב אם לא הייתי אמא בעצמי, כי כולו לקוח מחוויותיי כאמא. זה מופע בסימן חלומות, ובמובן מסוים הוא סוג של הגשמת חלום גם בשבילי".

 

צפו קטע מתוך המופע

 

חלום די צנוע, בהתחשב בעובדה שגדלת בבית של שחקן שהיה סופרסטאר בזמנו.

"בגלל שגדלתי לצד המקצוע הזה, ובמובנים מסוימים גם בצלו, והכרתי את כל הקשיים, לא בהכרח חלמתי להיות חלק ממנו. בגיל תשע כבר הופעתי בכל העולם, בלאס־וגאס ובקרנגי הול בניו־יורק, כך שאין לי חלומות על הוליווד או על ברודוויי".

 

מתסכל אותך שאת על הבמות מגיל תשע ולא מזהים אותך ברחוב?

"גדלתי בשנות ה־80, בתקופה שבה אבא שלי היה כוכב, ולכן לא מרגש אותי ולא בוער לי שיכירו אותי ברחוב. היה לי מספיק.

"העניין הוא שהפרסום מיתרגם לכסף, ובמובן הזה הוא חשוב. לא מזמן הייתה לאבא שלי פגישה עם מנהל השיווק של רשת מלונות, ונדחפתי לפגישה כדי לדבר איתו על 'גברת קסם ואדון משאלה'.

"אבא שלי העדיף לא להיות בתיאטרון רפרטוארי אלא להיות עצמאי והיו לו תקופות שפל. אבל בואי לא נספיד אותו, אני מקווה שהוא עוד יעשה דברים שיציבו אותו במקום הראוי לו"

בפגישה הוא הראה לי את תוכנית הקיץ שלהם, שכוללת מופע של יוצאת ריאליטי שעשתה כמה שיעורי פיתוח קול והרימה מופע של כמה שירים עם פלייבק. זה תסכל אותי, כי כל חיי אני משכללת את הכלים שלי במוזיקה ובמשחק, אני כותבת ויוצרת, ומישהי שבמקרה התקבלה לתוכנית ריאליטי היא הכוכבת של הקיץ".

 

אז למה שלא תלכי בעצמך לתוכנית ריאליטי?

"כי אני לא מתחברת לז'אנר הזה. אני גם קצת חרדה מהפדיחות".

 

אבא שלך השתתף ב"האח הגדול" לפני שנתיים.

"כן, והייתי חרדה גם לו. זו הייתה פעם שנייה שהציעו לו, הוא התייעץ איתנו ואמרנו לו 'למה לא?' זה היה בתקופה שהתפתח שיח סביב אמנים מבוגרים בארץ, שלא זוכים להכרה ולכבוד שהם ראויים להם, וחלקם מגיעים לחרפת רעב. אמרנו לו 'לך על זה', כי זה כלי שיווקי לגיטימי כדי להישאר רלוונטי".

 

נו, היה שווה?

"אני חושבת שכן, אבל לא כולם אהבו אותו. חשבו שהוא קצת לא אמיתי, שהוא כל הזמן בשואו, אבל הוא כזה, לטוב ולרע. אבא שלי הוא שואו מן, ובגלל זה אנשים אוהבים להיות בחברתו".

 

יחסית לגודל הכישרון שלו, הוא לא זוכה להכרה שהוא ראוי לה.

"הוא כישרון מפוספס לגמרי, וחלק מזה באשמתו. הוא לא נכנס לתיאטרון רפרטוארי למרות שהיה יכול, העדיף להיות עצמאי ולהפיק את עצמו, והיו לו תקופות שפל לא קלות. אבל בואי לא נספיד אותו, אני מקווה שהוא עוד יעשה כמה דברים שיציבו אותו במקום הראוי לו. לא מזמן ערכתי לכבוד יום הולדתו ה־70 סרט עם קטעים מ־50 שנות קריירה. הילדים שלי הסתכלו והיו המומים".

 

 

דורין ומוטי גלעדי בהצגה "יידיש מיין אוצר"

 

 

רומן על רקע השכול

 

את בעלה, יזהר גולדמן (40), פסיכולוג שיקומי בענף ההייטק ואבי שלושת ילדיה – אלמה (שבע), רום (חמש וחצי) והבת עומר (שנתיים), הכירה כשהייתה בת זוגו של אחיו החורג (מנישואים שניים של הוריו). שנתיים אחרי שנפרדו, אחיו הביולוגי של יזהר, נועם, נהרג במלחמת לבנון השנייה. "באתי לניחום אבלים, ומשם התפתח רומן על רקע השכול שלו והחיבור שלי למוות. אחרי חודש הוא הציע לי נישואים".

 

היא גדלה ברעננה, בת זקונים. אחיה עידן (43) עוסק בשיווק באינטרנט, ואחותה ליעד (40) מאפרת בערוץ 1. כשהייתה בת עשר חלתה אמה אורנה במחלת הסרטן. היא הייתה אז בעלת מכון יופי גדול ומצליח בתל־אביב, וגם ניהלה את עסקיו של בעלה. שלוש שנים אחרי שחלתה נפטרה אמה בגיל 47, והותירה אחריה חלל משפחתי גדול שדורין בת ה־13 ניסתה למלא.

 

"הופעתי אז עם אבא, וכשאמא חלתה לא היה מי שילביש אותו וינהל את ההצגה, אז מצאתי את עצמי בגיל 11 מנהלת הצגה של שמונה משתתפים, עם כל מה שכרוך בזה", היא מספרת. "אבא היה מאוד טרוד באשפוזים של אמא. הוא היה צריך גם להביא פרנסה, גם לסעוד אישה אהובה וחולה וגם לטפל בשלושה ילדים, והיה לו קשה לעמוד בזה".

 

עם בעלה יזהר גולדמן. "אחרי חודש הוא הציע לי נישואים" (צילום: אלבום פרטי)
    עם בעלה יזהר גולדמן. "אחרי חודש הוא הציע לי נישואים"(צילום: אלבום פרטי)

     

    הבנת בגילך הצעיר לאן זה הולך?

    "בהתחלה לא ממש, אבל ראיתי סרטים על אנשים שחלו בסרטן, ולאט־לאט הבנתי מה זה אומר. כשאמא שלי סיפרה לי שיש לה סרטן פרצתי בבכי, אמרתי לה: 'אני מפחדת שתמותי', והיא ענתה: 'אל תדאגי, לא מתים כל כך מהר'. אני זוכרת שנים מאוד מטלטלות, לצד חיים נורמליים של ילדה בת עשר, עם חברים, לימודים והופעות עם אבא".

     

    את זוכרת איך הודיעו לך על מותה?

    "באנו כולנו להיפרד והיינו שם עד נשימותיה האחרונות. היא ניסתה מתוך המורפיום וההנשמה להגיד לי משהו, אבל לא ממש הבנתי מה. חזרנו הביתה, אין אמא ויש אבא שמאוד קשה לו, שהוא קצת בדיכאון. אחי כבר גר עם חברה שלו מחוץ לבית, אחותי הייתה בצבא, והייתי די לבד עם אבא מדוכא ואבל. היה לו קשה לשחרר את

    "כשאמא חלתה לא היה מי שינהל את ההצגה של אבא, אז מצאתי את עצמי בגיל 11 מנהלת הצגה של שמונה משתתפים. אבא היה צריך גם לפרנס, גם לסעוד אישה אהובה וגם לטפל בשלושה ילדים, והיה לו קשה לעמוד בזה"

    האבל, הוא החזיק אותו הרבה זמן, תלה תמונות ענק של אמא בכל הבית, וזה לא עזר".

     

    מי עזר לך?

    "אף אחד. לא יצא לאבא לעשות את הדברים היומיומיים של לקחת אותי מבית הספר או להביא לחוגים לפני שאמא נפטרה, והוא לא עשה את זה גם אחרי. בחוויה הקיומית שלי גידלתי את עצמי מגיל מאוד צעיר, הייתי עושה כביסות לבד ומכינה אוכל לעצמי".

     

    נשמע די קשה.

    "כשהייתי בתוך הסיטואציה ההישרדותית הזאת, לא חוויתי את עצמי כילדה מוזנחת או נטושה. הרבה שנים אני בטיפול פסיכולוגי, ואני מבינה שזה לא נורמלי, אבל אז זה נראה לי טבעי, כמעט מובן מאליו".

     

    יצאו כעסים על אבא בטיפול?

    "לא ממש. אבא היה צריך להתאושש מהאסון, וכאיש בידור היה לו קשה להתאושש מזה גם ברמה המקצועית. קשה להצחיק על הבמה כשאתה מגדל זקן וכולם יודעים על הטרגדיה שעברה עליך. אני לא מקנאה בו בכלל. מזל שמישהו מלמעלה נתן לי את הכוחות לגדל את עצמי ולצאת יחסית נורמלית".

     

    הבחירה שלך לפרוש מהבמה נראית עכשיו הרבה יותר מובנת.

    "בדיוק. בחרתי להקדיש את חיי לגידול ילדיי ולא חשבתי שאחזור בכלל, רציתי להתנתק. בעלי ואני עברנו לגור ביקנעם ליד חמותי, רציתי חיים נורמלים, ניין טו פייב, לגדל את הילדים, וככה הגעתי לעיצוב פנים. עסקתי בזה כמה שנים גם כשכירה וגם כעצמאית. בתוך חמש שנים וחצי ילדתי שלושה ילדים והתרחקתי מהבמות, אבל החיידק חזר. קשה לי עם שגרה, אני מודה. אני הבת של אמא שלי ושל אבא שלי: מאמא לקחתי את הרצון להיות עם הילדים שלי, ומאבא בהחלט לקחתי את הרצון לריגושים של החיים על הקצה".

     

     

     

    אורנה ז"ל ומוטי גלעדי. תמונות ענק בכל הבית (צילום: שלום בר טל)
      אורנה ז"ל ומוטי גלעדי. תמונות ענק בכל הבית(צילום: שלום בר טל)
       

       

      "כולנו הלכנו בין הטיפות"

       

      שנתיים אחרי מותה של אורנה, הכיר האב את השחקנית אסנת וישינסקי, מי שלימים תהפוך לאשתו השנייה. היא הייתה אז גרושה מהשחקן שלמה וישינסקי ואם שני ילדיו, ליאור (שנהרג ב־2004 בפעילות מבצעית ברפיח) ודנה. את מוטי גלעדי היא הכירה במופע שבו השתתפו שניהם יחד עם טוביה צפיר וחנה לסלאו. בהמשך, כשהפכו לזוג, הפיקו השניים מופע משותף בשם "זוג משמים, תלוי במזג האוויר", שאיתו הם הופיעו במשך שנים. אחרי 19 שנות נישואים ובת משותפת, לירון (18), נפרדו.

       

      "אני זוכרת שאסנת באה אלינו בפעם הראשונה

      "כשאבא שלי ואסנת עברו לגור ביחד התקוממתי על זה שקיבלתי את החדר הקטן בבית, למרות שאני הבכורה. לדעתי אסנת הייתה מסכנה, קשה היה להיכנס לנעליים של אמא, והאובדן היה טרי"

       עם ליאור ודנה", מספרת דורין. "כשזה נהיה רציני, אבא ואני עברנו לבית של אסנת ברמת־גן. התאחדנו כמשפחה ואני הפכתי להיות האחות הגדולה לליאור, דנה ולירון".

       

      משפחה אחת גדולה ומאושרת?

      "תראי, אני לא אצייר את זה בוורוד, לקח זמן עד שהצלחנו לחיות בקונספט הזה. זו הייתה סיטואציה מורכבת, שבה ילדה יתומה חיה עם ילדי גירושים, שיש להם אבא אהוב בתמונה, ופתאום נכנסת לחייהם דמות אב נוספת, ולי יש אמא אהובה שנפטרה, ואני צריכה פתאום לקבל אמא חדשה. תוסיפי על כל זה שני אמנים. לא פשוט".

       

      אסנת הייתה סוג של אמא שנייה?

      "אמא שנייה לא, ואני לא יודעת אם זה בגלל שלא נתתי לה מקום או שהיא לא התיימרה. היא לא הייתה תחליף לאמא שלי, ואל תשכחי שהייתי כבר בת 15 כשהכרתי אותה. יכולתי לקבל אותה כחברה, והיו לנו הרבה שיחות רגשיות ואינטימיות שלא יכולתי לנהל עם אבא, כי הוא גבר וכי הוא פחות פתוח רגשית. כן היה שם מענה לכל מיני צרכים שלי, אבל בחוויה שלי עדיין גידלתי את עצמי לבד, ובגיל 20 כבר עזבתי את הבית".

       

      התקוממת על הזוגיות הזאת בהתחלה?

      "התקוממתי בהחלט על זה שבכיתה י"א הייתי צריכה לעבור לרמת־גן ולנסוע בכל בוקר לבית הספר ברעננה, וגם על זה שקיבלתי את החדר הקטן בבית, למרות שאני הבכורה. כולנו הלכנו בין הטיפות, ולדעתי אסנת הייתה מסכנה, קשה היה להיכנס לנעליים של אמא והאובדן היה יחסית טרי. גם היא הייתה בסיטואציה לא פשוטה".

       

      "המופע הזה לא יכול היה להיכתב אם לא הייתי אמא בעצמי" (צילום: דנה קופל)
        "המופע הזה לא יכול היה להיכתב אם לא הייתי אמא בעצמי"(צילום: דנה קופל)

         

        איך היה הקשר שלך עם דנה וליאור?

        "דנה הייתה קטנה, אז היא אימצה אותי כאחות גדולה. דווקא הקשר הבוגר יותר היה עם ליאור. יצא לי לראות אותו ארבעה ימים לפני שהוא נהרג בבית של אבא ואסנת בקיסריה. הוא היה מש"ק מנהרות בהנדסה קרבית, והוא מאוד אהב את זה. באותו יום לקחתי אותו לתל־אביב, הורדתי אותו בבית של אבא שלו ודיברנו כל

         הדרך על אהבה וצבא. בדיעבד זו הייתה שיחת מתנה אחרונה, כי למחרת הוא נסע לצבא ולא חזר".

         

        איך נודע לך שהוא נהרג?

        "אבא שלי צלצל, וזה היה שוק כי זה היה פתאומי נורא. הסתכלתי לשמיים ואמרתי: 'איך סידרת לנו עוד אסון ועוד אבל?' אבא ואסנת היו אז בתקופה טובה, היה להם מופע מצליח, ואז בא משבר

        "ארבעה ימים לפני שליאור וישינסקי נהרג לקחתי אותו לבית של אבא שלו בתל־אביב ודיברנו כל הדרך על אהבה וצבא. בדיעבד זו הייתה שיחת מתנה אחרונה, כי למחרת הוא נסע לצבא ולא חזר"

         גדול, ששיתק אותם כלכלית כמה שנים. הפרידה שלהם לא הייתה מוצלחת, אבל אני ודנה החלטנו שאנחנו שמות את זה בצד ואנחנו בקשר מאוד טוב. היא התחתנה לאחרונה והלכנו לחתונה שלה".

         

        את קוראת לה אחותי?

        "לא, שחררנו את המקום הזה, אנחנו חברות, לא אחיות. לירון אחותי, כי יש לנו את אותו אבא. אמנם לא היינו ממש קרובות, כי עזבתי את הבית כשהיא הייתה תינוקת, אבל אני אוהבת אותה ותמיד אהיה שם בשבילה, והיא יודעת את זה".

         

        את בקשר עם אסנת?

        "לא. היו לנו תקופות מאוד קרובות ועכשיו כבר לא".

         

        כועסת עליה?

        "לא, למה לכעוס עליה?"

         

        אבא שלך סיפר בריאיון ל"7 לילות" של "ידיעות אחרונות" שהיחסים במשפחה החדשה לא תמיד היו טובים.

        "אין שחור ולבן. הייתה סיטואציה מאוד מורכבת. פעם אחת הייתה דרמה גדולה שבסוף נפתרה במכתבי סליחה וחזרנו לתפקד כמשפחה".

         

        מצטערת על הפרידה שלהם?

        "קשה לתפקד בתוך מערכת זוגית כל כך מורכבת. לא היה להם טוב, אז עדיף ככה. לאבא היה קשה, כי הוא אופטימיסט מטבעו, מאמין שכל דבר אפשר לתקן. במובן הזה אני לא מסכימה איתו. הוא היה שבור לב, כי זו פעם שנייה שהזוגיות שלו מתפרקת בעל כורחו. אני שמחה בשבילה שטוב לה היום, ואני מקווה שגם לאבא שלי תהיה זוגיות חדשה וטובה. הוא מאוד מחוזר, אבל הוא לא נותן את הלב שלו בקלות, בעיקר כי אמא שלי עוד יושבת שם חזק".

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד