שוב שכחו את הנשים: לא רק
גברים הוציאו אותנו ממצרים

מה חושבות לעצמן ילדות שמקשיבות לסיפור ההגדה המאוד גברי? הרָבַּה אורנה פילץ מציעה לכם להזמין לליל הסדר גם את הנשים החזקות בסיפור יציאת מצרים

אורנה פילץ

|

05.04.17 | 07:18

ארבעה בנים? ומה עם הבנות? (צילום: Shutterstock)
ארבעה בנים? ומה עם הבנות? (צילום: Shutterstock)

בתור ילדה, פסח היה החג האהוב עלי וליל הסדר היה גולת הכותרת של החג. את חלל הסלון בבית של סבא שלי מילא שולחן ענק מכוסה במפה לבנה ועליו סרביס הפסח בעל השוליים המוזהבים. בראש השולחן ישבו סבא אריה והדוד שלמה ולפעמים הגיעו אפילו הדודים ובני הדודים מהקיבוץ. כולנו לבשנו בגדים חדשים ושרנו בקולי קולות את "עבדים היינו" ואת "אחד אלוהינו". מבחינתי זה היה מושלם.

 

מרים קורעת את ים סוף

כשהתבגרתי והשכלתי, התמונה המושלמת נסדקה. איך זה שההגדה לא מזכירה את הנשים הקשורות לסיפור יציאת מצרים ולמה נשים לא משתתפות בדיון הלמדני שההגדה מבוססת עליו? איך זה שההגדה מדברת על ארבעה בנים ושוכחת את הבנות, מצווה עלינו "והגדת לבנך" ומתעלמת מ"והגדת לבתך"? גם חלוקת התפקידים המסורתית על פיה הגברים הם אלה שיושבים בראש השולחן ו"מנהלים" את הסדר ואילו הנשים מכינות, מנקות ומבשלות, כבר לא נראתה לי טבעית ומובנת מאליה.

 

כשהתחלתי כרבה ללמד אמהות ובנות מצווה, כבר לא יכולתי להסתפק בעמדת המבקרת ושואלת הקושיות והיה עלי להציע דרכים להחזיר את הסיפור של הבנות והנשים למורשת שלנו בכלל ולליל הסדר בפרט. בקבוצות סיפרתי על המסורת של "סדר נשים". האמהות חיברו את הגרסה שלהן ל"והגדת לבתך" והבנות את הגרסה שלהן ל"כנגד ארבע בנות דיברה תורה".

 

אבל מעל הכל, התנוססה דמותה של מרים. מרים היא הגיבורה הנשית המתבקשת של ליל הסדר. המנהיגוּת שלה הוליסטית ומשתפת ולכן היא מהווה השראה לנשים סביב שולחן הסדר ומחוצה לו. בסיפור על חציית ים סוף בספר שמות היא לוקחת בידה את התוף (ומכאן תוף מרים) ומובילה את נשות העם בשירה ובנגינה. הנשים יוצאות אחריה בתופים ובמחולות. היא קוראת לכל העם "שירו לה'" (לעומת ה"אשירה לה'" של משה) וסוחפת אותו לשירה משותפת. אין לנו הרבה דוגמאות של מנהיגות כל כך מלהיבה, רוחנית ומחוברת לאנשים.

 

נערה צעירה שמובילה לשינוי גדול

עם כל העוצמה של מרים הנביאה והמנהיגה במעמד חציית ים סוף, הבנות והאמהות בשיעורים שלי נמשכו דווקא לדמותה של מרים הילדה. גם אני חשבתי שנכון לעסוק בילדה מרים בליל הסדר, משום שליל הסדר נועד בכדי לסקרן ולעניין את הילדות והילדים וכמה ילדות כבר יש לנו בתורה? כל אם ובת הכינו יחד "כוס מרים" שתוצג לצד הכוס לאליהו הנביא בליל הסדר. בנות התחברו לדמותה של מרים וסיפרו על החוויה שלהן כאחות גדולה.

 

הרגשתי שהרבה מאד מסתתר בסיפור הזה והחלטתי לכתוב עליו ספר ילדים. מרים היא בסופו של דבר גיבורה מוחמצת ומושתקת. בעוד שאחיה משה ואהרון הופכים למנהיגים הבלתי מעורערים של העם, שמה של מרים כמעט ולא מוזכר בתורה אחרי יציאת מצרים. היא הבת רבת הפוטנציאל שבסופו של דבר לא מתממש, ממש "אחותו של שייקספיר" שלנו.

 

כתבתי את ספר הילדים "מרים, ספרי לי את" כי רציתי לחזור לילדות של מרים, לפוטנציאל שלה, להזדמנויות שהיו. רציתי לספר עליה ועל הנשים האחרות שבזכותן יצאנו ממצרים: המיילדות שהצילו את התינוקות, אמא של משה שבנתה לו תיבה ובת פרעה שחמלה על התינוק הבוכה, משתה אותו מהמים ואימצה אותו לבן.

 

התורה מספרת על משפחה שחיה בתקופה של מצוקה הולכת וגוברת, על גזרות מחרידות, על אמא שיוזמת מהלך אמיץ ומסוכן, על אחות גדולה שמסתתרת בין הקנים, משגיחה על אחיה הקטן, על בת של מלך אכזר שחומלת על התינוק הבוכה ועל אחותו שפונה אל בת פרעה, מציעה להביא לה מינקת עבריה. מדובר בדגם קלאסי של גיבורה.

 

בתקופה של קשיים הולכים וגוברים לקהילה, נערה צעירה בגיל בו הזהות מתחילה להתגבש יוצאת למשימה מסוכנת "בעורף האויב". היא מתמודדת עם אתגרים ומכשולים פנימיים וחיצוניים וברגע השיא, כשבתו של המלך האכזר שמצווה להשמיד את הבנים מגלה את אחיה המוסתר בתיבה, הרגע בו הקוראים בטוחים שזהו, "הכל אבוד", היא מגלה תושייה שמשנה את מהלך העלילה ומובילה בסופו של דבר ליציאת מצרים. היא חוזרת לביתה ומשפחתה עם הצלחה ועם בשורה. ההצלחה היא שאחיה התינוק חוזר לביתו ולמשפחתו לשנים הראשונות של חייו. הבשורה היא יכולתן של נערות צעירות לפעול באחריות, באומץ ובתושיה ולהשפיע על גורל משפחתן ועמן.

 

שתי נשים מובילות את הדרך להצלת העם כולו: מרים ובת פרעה (צילום: Shutterstock)
    שתי נשים מובילות את הדרך להצלת העם כולו: מרים ובת פרעה(צילום: Shutterstock)

     

    מזמינים את מרים לליל הסדר

    בספרי תארתי את מרים כילדה אנושית ונגישה שקל להזדהות איתה; ילדה שלפעמים רבה עם אחיה הגדול, יש לה חברה טובה, היא אוהבת לעשות צמות לילדות של השכנים וללוות את אמה בביקור אצל יולדת.

     

    דמיינתי את מרים כילדה חכמה, אחראית ואמיצה וגם אימפולסיבית וחצופה, אבל לא התעלמתי גם מהצדדים באישיות שלה שמרמזים על כך שהיתה מיוחדת, מנהיגה ונביאה. תארתי אותה כילדה בולטת ויוצאת דופן, בעלת אינטואיציה ורעיונות, שלומדת לקרוא, חושבת על העתיד ומשפיעה עליו. הרגשתי את המים הזורמים ואת המרירות והמרי המסתתרים בשמה ובאישיותה.

     

    בשנים האחרונות התגבש מנהג - להזמין את דמותה של מרים לשולחן הסדר. פתיחת הדלת למרים - המנהיגה המשתפת, האחות המטפלת והמצילה, הדיפלומטית המצליחה - כמוה כפתיחת דלת עבורנו הנשים ועבור בנותינו הצעירות. כמעט ואין לנו במסורת סיפורים על נערות צעירות שמצליחות לעשות שינוי ולהשפיע על גורלן ועל סביבתן. בימים אלה, במיוחד אל מול כוחות שונים שקוראים להחזיר את הנשים והבנות "למקומן הטבעי", להדיר ולהשתיק אותנו, חשוב שהסיפור הזה יהיה חלק מה"והגדת לבתך" שלנו, בליל הסדר ובימים האחרים.

     

    אני מצרפת כאן שני קטעים אותם תוכלו להוסיף לקריאה בליל הסדר: הראשון, שיר על מרים הילדה. השני, שיר על מרים הבוגרת - הנביאה המנהיגה.

     

    דומם שטה

    מילים: יהודה סילמן קדיש, בתים נוספים: גילי צדקיהו.

     

    דּוּמָם שָׁטָה תֵּבָה קְטַנָּה

    עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ,

    וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה הַקָּטָן,

    יֶלֶד יָפֶה וָרַךְ. הַס, הַגַּלִּים הַשּׁוֹבָבִים,

    מֹשֶׁה הַקָּטָן פֹּה שָׁט.

    לֹא יִטְבַּע, חָיֹה יִחְיֶה

    יֶלֶד זֶה הַקָּט. דּוּמָם צוֹפִיה נַעֲרָה

    עַל מֹשֶׁה הַנם,

    לֹא תִירא, שׁמֹר תִשׁמֹר

    אחוֹתוֹ מִרְיָם. עת רחצה נסיכה

    ביְּאוֹר הַזַּךְ,

    תינוק משתה, עליו חמלה

    ואותו תיקח.

     

    במצגת "הנשים שבזכותן יצאנו ממצרים" שהוכנה במט"ח בהשראת הספר "מרים, ספרי לי את" ניתן למצוא את הביצוע היפה לגרסה המורחבת של השיר הקלאסי "דומם שטה" עם המילים הנוספות של גילי צדקיהו ובביצוע של ענבל כהן אור.

     

    כְּשֶמִרְיָם שָׁרָה / אסתר שקלים

    (שיר חדש של המשוררת אסתר שקלים שעדיין לא הופיע בספר)

     

    'וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לה' כִּי גָאֹה גָּאָה'

    (שמות, טו, כא)

    'כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה -

    עוף לא פרח, שור לא געה'.

    (שמות רבה, יתרו)

     

    כְּשֶמִרְיָם הַנְּבִיאָה

    שָׁרָה

    עַל הַיָּם,

    מֹשֶׁה לֹא גָּעַר

    אַהֲרֹן לֹא פָּרַח

    עַמּוּד הָאֵשׁ לֹא שָׂרַף

    וְכָל הָעָם גָאֹה גָּאָה:

    נְהַסֶּה

    וְנִשְׁמַע.

     

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד