מוני ושאול אור, בני 43 מבית־דגן, לקחו את הזמן בכל הנוגע לשינוי שם המשפחה: הם עשו זאת רק אחרי 13 שנות נישואים, כשהם כבר הורים לשלוש בנות (בנות 13, תשע וארבע). היא, עורכת דין ומעצבת עוגות, נקראה לפני כן מוני רוקח. הוא, רואה חשבון, נקרא שאול אוחנה.
"עוד לפני שהתחתנו חפרתי לשאול על שם המשפחה", מספרת מוני. "אמרתי לו שאני לא מוכנה שיקראו לי מוני אוחנה, ושאני רוצה שנבחר ביחד שם משפחה חדש. אף פעם לא הבנתי למה האישה היא זו שצריכה לשנות את שם משפחתה לזה של בעלה. בעיניי צריך להתנהל דיון בין בני הזוג לגבי השם שיהיה להם. לצערי, במשך הרבה זמן שאול לא הסכים לשנות את שמו. הוא אמר: 'כל כך הרבה שנים אני שאול אוחנה. אני לא מוכן להיות מישהו אחר'. אמרתי לו: 'גם אני הייתי כל חיי מוני רוקח, למה אני צריכה לוותר?' הוא אמר: 'אז אל תוותרי'".
שאול: "אני מודה שבאותה תקופה קצת התבאסתי שמוני לא הסכימה לאמץ את שם המשפחה שלי. ככה מקובל, ולא הבנתי למה היא צריכה לעשות מזה סיפור. מצד שני, הצלחתי להבין את הצד שלה, אז אמרתי לה שאין לי בעיה שהיא תישאר רוקח".
מוני: "הבעיה היא שגם אם את נשארת עם שם משפחתך המקורי, הילדים שלך אוטומטית מקבלים את שם משפחתו של הבעל. אחרי שהבכורה שלנו נולדה הלכתי למשרד הפנים ושיניתי את שם המשפחה שלי ל'רוקח־אוחנה', כדי שבכל זאת יהיה לי איזשהו קשר עם הבת שלי. אבל זה לא ממש עזר: עדיין כולם קראו לי רוקח, כשלבנות קראו אוחנה. גם הבנות עצמן לא אהבו את שם המשפחה שלהן. כשהבכורה הייתה קטנה, יום אחד היא חזרה מהגן ואמרה 'לא קוראים לי עמית אוחנה, קוראים לי עמית מפל מים'".
השינוי המיוחל התחולל לפני שנתיים. מוני: "שאול נכנס ערב
אחד הביתה ואמר: 'טוב, חשבתי על שם משפחה שיכול להתאים לנו, שילוב בין אוחנה לרוקח: מה את אומרת על השם אור?' נותרתי חסרת מילים. לא האמנתי שזה קורה".
אז המסקנה היא ששווה לחפור לבעל?
"כנראה".
שאול: "אין ספק שהחפירות של מוני תרמו, אבל היו עוד גורמים. הבנתי שיש לי שלוש בנות, ואמרתי: 'בשביל מה אני נלחם? גם ככה אין לי בן שימשיך את השם שלי'. באותה תקופה גם בדיוק עזבתי מקום עבודה, והרגשתי שהשם 'אוחנה', בגלל כל העניין העדתי, קצת מפריע למציאת עבודה חדשה. חוץ מזה, קראתי קצת באינטרנט על שמות משפחה, וגיליתי שלשם 'אוחנה' אין ממש משמעות".
איך הגיבה הסביבה לשינוי?
מוני: "לאמא שלי זה לא הפריע. אבא שלי נהרג במלחמת יום כיפור, כשאמא שלי הייתה בהיריון איתי. אני היחידה שנושאת את שם משפחתו. אני מודה שהייתה לי צביטה בלב כשנפרדתי סופית מהשם 'רוקח', אבל הרגשתי שזה הדבר הנכון לעשות. ניחמתי את עצמי שהשם הפרטי שלי נקרא על שמו של אבי, שמעון".
שאול: "לפני כמה שנים אבא שלי נפטר, ואני חושב שזה עוד משהו שהקל עליי לשנות את השם. ידעתי שאני לא יכול לפגוע בו. כשסיפרתי על זה לאמא שלי, היא לא הבינה. היא שאלה: 'בשביל מה? למה צריך?' החברים שלי בעיקר הסתלבטו עליי. הם הריצו בדיחות על המרוקאי שמשתכנז. עד היום החברים הוותיקים עדיין קוראים לי 'אוחנה', אבל זה ממש לא מפריע לי. אני לא מתבייש בשם ומרגיש איתו לגמרי בנוח. בכל זאת, חייתי איתו 40 שנה".
אתה יודע, יש גם גברים שאימצו את שם המשפחה של בת זוגם.
"לזה בטוח לא הייתי מוכן. בכל זאת, המרוקאי שבי לא נעלם לגמרי. יש בי עוד פן שוביניסטי קטן".
"שם שמשקף את שנינו"
תמיר + אלפנדרי = תמרי
גם יעל (33) ויריב (33) תמרי, עובדת בסוכנות ביטוח ומחנך בתיכון מכפר־דניאל, בחרו לאמץ לעצמם שם משפחה חדש. "שם המשפחה שלי לפני הנישואים היה תמיר, ושל יריב אלפנדרי", מספרת יעל, שנישאה ליריב לפני שבע שנים, ומאז הספיקה להביא עמו לעולם שתי בנות (בנות ארבע וחצי וחודש וחצי). "עוד לפני שהתחתנו ידעתי שאני לא רוצה להפוך ליעל אלפנדרי. פשוט לא הרגשתי חיבור לשם. אולי אם ליריב היה שם קצת יותר ישראלי, הייתי מרגישה אחרת. יריב הבין אותי לגמרי. הוא לא ניסה לרגע לשכנע אותי לאמץ את שם המשפחה שלו".
יריב: "באופן כללי, אני לא חושב שאישה צריכה לקחת את שמו
של בעלה. הרגשתי שאנחנו באמת צריכים שם חדש שמשקף את שנינו, ולא רק אותי".
מה הוביל אתכם לבחור בתמרי?
יעל: "חשבנו שהכי טוב יהיה לבחור שם שישלב בין שני השמות המקוריים שלנו, אבל אז נורא הסתבכנו. התחלנו לחשוב על כל מיני אופציות ושום דבר לא יצא מזה. יום אחד, בזמן שישבנו עם חברים וסיפרנו להם מה אנחנו רוצים לעשות, אחת החברות שלנו אמרה 'מה לגבי תמרי?' שנינו נדלקנו מיד".
בינינו, תמרי זה לא ממש רחוק מתמיר.
יעל: "נכון. זה מאוד דומה, וזאת אולי גם הסיבה שהיה לי מאוד קל להתרגל לשם החדש. אבל מה שחשוב הוא שגם יריב מרוצה".
יריב: "השם באמת נשמע לי על הכיפאק. לא היה לי קשה להתרגל אליו, כי גם ככה תמיד קראו וממשיכים לקרוא לי יריב".
איך הגיבו המשפחות שלכם?
יעל: "המשפחה שלי קיבלה את זה בשמחה".
יריב: "גם המשפחה שלי קיבלה את זה בצורה חלקה. העובדה שאני הייתי מרוצה ושלם עם הסידור הזה, כנראה גרמה גם להם לקבל את זה באופן טבעי".
בקיצור, מומלץ לכל זוג טרי?
יעל: "אני חושבת שזה נורא אינדיווידואלי. מה שכן, אני בהחלט שמחה שבתקופה שלנו יש לנשים את יכולת הבחירה, ושהן לא צריכות אוטומטית לקבל את הנורמה".
יריב: "אני חושב שזו צריכה להיות הנורמה: שכל זוג שמתחתן צריך לבחור לעצמו ביחד שם משפחה חדש. נראה לי מוזר שאישה מקבלת שם משפחה של מישהו אחר, ובאותה מידה נראה לי מוזר שאישה מוסיפה לשם המשפחה שלה את שם משפחתו של הבעל. כי אז בעצם יש לה את השם של אבא שלה, את השם של בעלה, רק איפה בדיוק היא נמצאת בתמונה?"
"אמרו לי: 'כל הכבוד לבעלך שהסכים'"
ויינשטיין + בן אהרון = גפן
לשחר גפן היה ברור שלאא תאמץ את שמו של בעלה. לפני שנתיים וחצי, זמן קצר לאחר שנישאה, תהתה שחר מה לעשות לגבי שם משפחתה. לה קראו אז שחר ויינשטיין, ולבעלה, איש הייטק בן 31 – עידו בן אהרון. בדבר אחד לא היה לה ספק: אין לה שום כוונה לאמץ את שם משפחתו של בעלה.
"לא אהבתי את האג'נדה שמסתתרת מאחורי אימוץ
שמו של הבעל", מסבירה שחר, 28, מורה לאזרחות מתל־אביב. "לא הבנתי למה זה צריך להיות מובן מאליו שאישה שמתחתנת תוותר אוטומטית על השם שלה, על הזהות שלה".
איך בעלך הרגיש?
"זה לא הפתיע אותו, הוא תמיד ידע עד כמה חשוב לי שוויון בין המינים. הוא אפילו הציע שהוא יאמץ את שם המשפחה המקורי שלי ויהפוך ל'ויינשטיין', אבל גם זה לא היה שוויוני בעיניי. בשנה הראשונה לנישואים כל אחד נשאר עם השם המקורי שלו. זה מאוד הציק לי. רציתי שיהיה קשר בינינו. גם ידעתי שאנחנו מתכננים להביא ילדים לעולם, והיה לי חשוב שלכל המשפחה יהיה שם זהה".
לפני חמישה חודשים נולדה בתם הבכורה, נועם, אבל עוד לפני כן, שחר ועידו החליטו שהפתרון הוא לאמץ שם משפחה חדש. "כשאמרתי לרב שחיתן אותנו ששם המשפחה שלי הוא ויינשטיין, הוא שאל למה ההורים שלי לא עברתו את השם לגפני או גפן", מספרת שחר. "כשאני ועידו ניסינו לחשוב על שם חדש נזכרתי במה שהרב אמר, ו'גפן' מיד מצא חן בעיני שנינו. שנה אחרי החתונה הלכנו ביחד למשרד הפנים, והפכנו לגפן באופן רשמי".
איך היו התגובות?
"היו הרבה אנשים שלא הבינו. הם אמרו: 'אבל זו הנורמה, שהאישה לוקחת את שמו של הבעל'. עניתי להם שפעם גם הייתה נורמה של עבדות ושנשים לא מצביעות. הרבה אנשים אמרו לי: 'כל הכבוד לבעלך שהסכים', וזה נורא הרגיז אותי. אני לא מבינה למה לא אומרים לאישה 'כל הכבוד' על זה שהיא משנה את שם משפחתה לזה של בעלה. עוד תגובה אופיינית הייתה: 'איך המשפחה של בעלך הגיבה?'"
ואיך באמת היא הגיבה?
"אחרי ששינינו את השם במשרד הפנים, שלחנו תמונות של תעודות הזהות שלנו לווטסאפ המשפחתי. אח של עידו, שאשתו אימצה את שם משפחתו, כתב בצחוק: 'אנחנו נשארנו הפרימיטיבים היחידים'. אבל בסך הכל כולם קיבלו את זה בהבנה ואיחלו לנו מזל טוב. אבא של עידו אמר: 'העיקר שתהיו מאושרים'.
"הבעיה היחידה היום היא שאנשים שלא מכירים אותי מלפני הנישואים, משוכנעים שפשוט אימצתי את שם בעלי. אני לא באמת יכולה להעביר את המסר".
"סבתא שלו לקחה את זה קשה"
רוזס + ידגר = אופק
לפני 15 שנה, כאשר דני (41) ורות (39) אופק מכפר־סבא התייצבו תחת החופה, הם קיבלו החלטה להיפרד משמות משפחתם הקודמים ולאמץ שם חדש. היא, עורכת דין ובעלת הבלוג "שמח במטבח", נקראה אז רות ידגר. הוא, איש הייטק, נקרא דני רוזס. "היוזמה הגיעה דווקא מכיוון בעלי", מודה רות, אמא לשני בנים (בני שמונה וחמש). "הרבה לפני שהתחתנו, הוא אמר שלדעתו זה לא הוגן שאישה צריכה לקחת אוטומטית את שמו של הבעל. הוא אפילו אמר שלא תהיה לו בעיה לאמץ את שם המשפחה שלי".
אז למה לא נשארתם עם ידגר?
"כי תמיד היו לי יחסים אמביוולנטיים עם השם שלי. אנשים
לא ידעו להגות ולאיית אותו נכון. בסופו של דבר דני הציע שנבחר ביחד שם משפחה חדש, וקפצתי על המציאה".
איך הגעתם לאופק?
"כשבן דוד של דני התחתן, הוא ואשתו ויתרו על שמות המשפחה שלהם ושינו את שמם לאופק. כשהתחלנו לחשוב על אופציות הייתי כבר בשלבי ההתמחות שלי, וניסינו לחשוב על שם שיתאים לתואר. התחלנו לגלגל על הלשון: 'עורכת דין רות שקד', 'עורכת דין רות פלג' וגם 'עורכת דין רות אופק', כי תמיד אהבנו את השם הזה. בסוף הרגשנו ש'אופק' באמת הכי מתאים".
איך הגיבו המשפחות?
"ההורים שלי הרימו גבה. זה נראה להם מוזר. ההורים של דני לא התלהבו, אבל גם לא הביעו התנגדות. היחידה שלקחה את זה קשה הייתה סבתא שלו, אמא של אביו. לאבא שלו יש רק אחות אחת, והוא נותר הרוזס האחרון. מה שעזר לה להשלים עם רוע הגזרה הוא שגם לבן הדוד, הבן של הבת שלה, קוראים אופק. לפחות שני הנכדים שלה נושאים שם זהה".
איך הגיבו החברים של דני?
"דני היה אז בצבא קבע, וכולם קראו לו 'רוזס'. הם המשיכו לקרוא לו ככה גם אחרי ששינינו את השם. מי שמכיר אותו מהעבר עדיין קורא לו רוזס".
איך תגיבי אם הבנים שלך יחליטו לוותר בעתיד על "אופק" ולאמץ שם משפחה חדש?
"אני לא אריב איתם על זה, למרות שבכנות, אשמח שיישארו אופק. בחרתי להם את שמם הפרטי בהתאם לשם המשפחה. כשבחרנו לבן הבכור את השם גיא, אני ובעלי מיד אמרנו: 'גיא אופק, טייס'".
