אדריכלות
ערוצים

אייקון או עב''מ: מתחם ToHa של רון ארד ברחוב תוצרת הארץ בתל אביב

המתחם העצום של האדריכל הבינלאומי יורכב מצמד מגדלים מפוסלים (28 ו-63 קומות) כאייקון המנותק מהרחוב, כמו מוזיאון העיצוב חולון. נותן לעיר או לוקח?

כך אמור להיראות מתחם ToHa ברחוב תוצרת הארץ, על דרך השלום. 6 מגרשים אוחדו ליצירת המתחם, והתוצאה חורגת מהחוקיות העירונית - כדי למקסם את אפשרויות הבנייה (הדמיה: רון ארד אדריכלים)
כך אמור להיראות מתחם ToHa ברחוב תוצרת הארץ, על דרך השלום. 6 מגרשים אוחדו ליצירת המתחם, והתוצאה חורגת מהחוקיות העירונית - כדי למקסם את אפשרויות הבנייה (הדמיה: רון ארד אדריכלים)
המגדלים מתאפיינים בגיאומטריות משתנות ובחזיתות נטויות, שנאחזות בקרקע על אצבעות דקיקות. ביניהן ייכנסו וייצאו אלפי העובדים (הדמיה: רון ארד אדריכלים)
הדמיה לילית של המתחם. האם בניין לא יכול להיות פשוט בניין, אלא מוכרח להיות אייקון? ''אני לא חושב ששום דבר צריך להיות שום דבר'', משיב רון ארד (הדמיה: רון ארד אדריכלים)
כבר בסקיצות הראשונות של ארד לפרויקט, מתבלטת שאיפתו לייחוד עיצובי חד-פעמי. תחושה של עירוניות סואנת ביום ובלילה (סקיצה: רון ארד אדריכלים)

הפרויקט החדש שמשתלט על רחוב תוצרת הארץ בתל אביב הוא הרבה דברים, רק לא תוצרת הארץ. השם הלועזי שלו, ToHA (קיצור של Tozeret Haaretz), אינו עוד תוצר-מיתוג של קופירייטר יצירתי מדי בשיתוף אנשי שיווק פרובינציאלים, שלכולם אין כבוד למורשת הארץ ולהיסטוריה של הרחוב והשכונה שאותה הם משווקים לעולם; מאחורי השם המיובא עומד מנגנון הזרה, שמתחיל בבחירת של כוכב בינלאומי ומסתיים באדריכלות חסרת מאפייני-מקום ונטולת זיקה לעיר.

 

ייחודו של הפרויקט בולט גם ביחס השונה שהוא מקבל מעיריית תל אביב-יפו: באתר האינטרנט העירוני אי-אפשר למצוא את המסמכים העדכניים של תיק הבניין, בניגוד לשקיפות שהעירייה מחויבת בה בכל פרויקט בנייה. גם הניסיונות של מערכת Xnet בשנים האחרונות לקבל מידע על התיק נתקלו בחסמים, עד לאחרונה, כאשר הקמת הבניין החלה בפועל.

 

כבר עכשיו רואים אותו היטב מדרך השלום ומנתיבי איילון, מאז שהקמתו החלה לאחרונה ומאחר שהיא מתבצעת במהירות. המתחם העצום חולש על שישה מגרשים בשטח משותף של 17.5 דונם - שהם מחצית מהבלוק העירוני הכלוא בין הרחובות דרך השלום, יגאל אלון ותוצרת הארץ.

 

הבנייה של המגדל הראשון כבר בעיצומה: 28 קומות (צילום: רון ארד אדריכלים)
    הבנייה של המגדל הראשון כבר בעיצומה: 28 קומות(צילום: רון ארד אדריכלים)

     

    המתחם ייבנה בשני שלבים - מגדל משרדים בכל שלב, אך בגובה שונה מהותית. בשלב הראשון, שמתבצע כעת, מקימים מגדל בן 28 קומות (כ-53 אלף מטרים רבועים) ובנייתו אמורה להסתיים בסוף 2018; בשלב השני אמור לקום מגדל בן 63 קומות (כ-110 אלף מטרים רבועים), שנמצא כעת בהכנת תוכנית בוועדה המקומית, ובנייתו עתידה להסתיים ב-2022. ארבעה מרתפי חניה תת-קרקעיים כבר נחפרו כדי לאכלס כ-1,000 מכוניות, ולטובת הנהגים שייתקעו בפקקי התנועה, יש לקוות שמרבית עובדי המתחם יצעדו ברגל מתחנת רכבת "השלום" הסמוכה או ייעזרו בקווי התחבורה הציבורית הרבים שעוברים במקום. 

    באתר האינטרנט העירוני אין מסמכים עדכניים של תיק הבניין, בניגוד לשקיפות שהעירייה מחויבת בה בכל פרויקט

     

    המעצב והאדריכל הבריטי רון ארד, יליד ישראל, הוזמן לתכנן את "תוצרת הארץ" על ידי שתי החברות ששותפות לפרויקט - "אמות" ו"גב ים". לאחר גיבוש הקונספט העיצובי במשרדו של ארד, שולב בפרויקט משרדו של האדריכל אבנר ישר - שיתוף פעולה שהוביל לבניית פירמה חדשה: "ארד-ישר אדריכלים". עד כאן הכל ברור, אך לסכם את הפרויקט כ"מתחם המורכב משני מגדלים בתוך בלוק עירוני", יהיה משפט שאומר רק חלק מהסיפור, ממש כמו לומר ש"מוזיאון העיצוב בחולון מתכתב עם סביבתו". את שניהם תכנן רון ארד.

     

    לא כל בניין צריך להיות אייקון

     

    כבר בסקיצות הראשונות של ארד לפרויקט, מתבלטת שאיפתו לייחוד עיצובי חד-פעמי. המסות מתאפיינות בגיאומטריות משתנות ובחזיתות נטויות, שנאחזות בקרקע על אצבעות דקיקות. בשטח הפתוח שנמצא למרגלותיהן, הסקיצות מציגות דמויות הנשפכות ממגדלי המשרדים. משיכות הקווים המהירות והצבעוניות הכאוטית יוצרות תחושה של עירוניות סואנת ביום ובלילה, תחושה שתל אביב חולמת להשיג.

     

    סקיצה של רון ארד. תחושה שת''א רוצה לאמץ לעצמה (סקיצה: רון ארד אדריכלים)
      סקיצה של רון ארד. תחושה שת''א רוצה לאמץ לעצמה(סקיצה: רון ארד אדריכלים)

      עוד סקיצה של רון ארד לפרויקט. תחושה של עיר סואנת ביום ובלילה (סקיצה: רון ארד אדריכלים)
        עוד סקיצה של רון ארד לפרויקט. תחושה של עיר סואנת ביום ובלילה(סקיצה: רון ארד אדריכלים)

         

        הצללית המשתנה של המתחם בולטת מקו הרקיע העירוני, המוכר מכל זווית, כנטע זר במכוון. וכך, כבר על הנייר, מקבלים היזמים את מה שקיוו להשיג כשהזמינו את רון ארד - אייקון עם ביטחון עצמי רב. 

         

        רון ארד, כל מבנה עירוני צריך להיות אייקון? 

         

        ארד, בשיחת סקייפ מלונדון: "אני לא חושב ששום דבר צריך להיות שום דבר. אני לא טוב במניפסטים ובחוקים. אני טוב בלעשות את הטוב ביותר שלי בכל פרויקט שאנחנו עושים, וכל פרויקט צריך להיות הכי טוב שהוא יכול להיות. ב'בית שולמית' (מרכז לטיפול בחולי סרטן שמתכנן ארד בעפולה – ה.ש), היה לנו יותר חשוב איך הבניין ייחווה מבפנים ולא איך ייראה מבחוץ, כי מי שבפנים יותר חשוב - הפציינטים, המשפחות שלהם והצוות המטפל". 

         

        חזיתות מדורגות על שלוש רגליים דקות

         

        המגדל הראשון נפרש בשטח בצורת ר' (מחלקו הדרומי ועד המזרחי), כדי להתאים לצורה המשונה שהתקבלה מאיחוד המגרשים. כדרכם של מתחמים מאוחדים, גם הוא מעוות את הפרצלציה של העיר, ויוצר חוקיות עירונית חריגה כדי למקסם את אפשרויות הבנייה. החזיתות שפונות אל הרחובות ההיקפיים צרות ומוגבלות, ועובדים ייכנסו לבניין דרך שלושה גרעיני תנועה הממוקמים ברגליים שיורדות לקרקע מהמסה הבנויה הגדולה. האם מסה גדולה כזו, שמתפצלת לשלושה חלקים ושוברת לחלוטין את המבנה העירוני, יכולה עדיין להיחשב בניין?

         

        מובטח כי הגג יהיה פתוח לציבור הרחב, שייהנה ממסעדות ונוף חד-פעמי על גוש דן (הדמיה: רון ארד אדריכלים)
          מובטח כי הגג יהיה פתוח לציבור הרחב, שייהנה ממסעדות ונוף חד-פעמי על גוש דן(הדמיה: רון ארד אדריכלים)

           (שרטוט: אבנר ישר אדריכלים, מתוך gisn.tel-aviv.gov.il)
            (שרטוט: אבנר ישר אדריכלים, מתוך gisn.tel-aviv.gov.il)

            מהקומה העליונה ועד הקומה האמצעית של המגדל גדלות הקומות, ומהקומה האמצעית עד הקומה התחתונה הן קטנות (דיאגרמה: רון ארד אדריכלים)
              מהקומה העליונה ועד הקומה האמצעית של המגדל גדלות הקומות, ומהקומה האמצעית עד הקומה התחתונה הן קטנות(דיאגרמה: רון ארד אדריכלים)

               

              "אין שום ספק שזה בניין, אבל קצת אחר", מסביר ארד את הקו הפיסולי ואת התאמתו למבנה השטח. "יש לו נקודות פתיחה אחרות". אחד המאפיינים הפיסוליים נוצר מדירוג החזיתות: מהקומה העליונה ועד הקומה האמצעית של המגדל גדלות הקומות, ומהקומה האמצעית עד הקומה התחתונה הן קטנות.

               

              בניגוד למגדלים שנבנים מ"קומה טיפוסית" משוכפלת, במגדל תוצרת הארץ יוצר הדירוג מגוון קומות בשטחים משתנים - מ-1,800 עד 3,000 מטרים רבועים. הקומות תוכננו להיות  גמישות, כך שיוכלו להתפצל לעד שבעה דיירים שונים בקומה, או להיות מושכרות לדייר אחד בקומה. כדי להשאיר את הקומות חפות מעמודים ונוחות לחלוקה ללא הפרעות, רוכזה הקונסטרוקציה לאורך מעטפת המגדל.

               

              הדירוג ההפוך של החזיתות יוצר הצללה מעל השטח הציבורי הפתוח למרגלות המגדלים, ומונע כניסה של קרינת שמש לתוך המשרדים. חלקם פונים אל העיר, וחלקם לאטריום פנימי שממוקם בחלקו הרחב של הבניין. לדברי האדריכלים, כך יגיע אור טבעי לכל שולחן עבודה.

               

              המגדל אינו מחופה בקיר-מסך המשכי, שהיה משווה לו מראה אחיד. היה רעיון כזה, אבל כבר בשלב גיבוש הסקיצות של ארד, הוחלט להבליט את ההבדלים בין שטחי הקומות בעזרת "משיכתן החוצה" מהחזית, ולחבר ביניהן, מרצפה לרצפה, בוויטרינות מחולקות. ההחלטה אינה רק אסתטית, אלא מוזילה את הפרויקט באופן משמעותי.

               

              מסעדות ובתי קפה על הגג

               

              שבע הקומות התחתונות של המגדל שנבנה כעת, כ-1,200 מ"ר בכל קומה, מתפצלות לשלוש רגליים דקות. שתיים מהן - זו שפונה לדרך השלום וזו שנמצאת במרכז הבלוק - חוברו בקיר זכוכית תלוי על כבלים, כדי ליצור מבואה (לובי) משותפת רחבת-ידיים. מעל המבואה נמצא האטריום (חלל כניסה גבוה ושקוף) שנמשך עד הגג ומכניס אור טבעי עד קומת הקרקע. שלא כמו הקומות, שיחופו בזכוכית, הרגליים יחופו בלוחות אטומים המונחים כאריג, בזוויות משתנות – פנימה והחוצה מהבניין. החיפוי האטום נועד להסתיר את המערכות הטכניות, שיוטמעו ברגלי הבניין, ויהיה גם אלמנט עיצובי. "כשבונים בניין חדש", מסביר ארד, "לרוב מתחילים דיונים אם ואיזה פסל לשים בשטח הציבורי. בפרויקט הזה, הרגליים הן למעשה הפסל בחלל העירוני".

               

              שלוש רגליים דקות מחזיקות את הבניין (דיאגרמה: רון ארד אדריכלים)
                שלוש רגליים דקות מחזיקות את הבניין(דיאגרמה: רון ארד אדריכלים)

                האטריום בחלק הרחב של הבניין. במקור זה היה אמור להיות קיר מסך (הדמיה: רון ארד אדריכלים)
                  האטריום בחלק הרחב של הבניין. במקור זה היה אמור להיות קיר מסך(הדמיה: רון ארד אדריכלים)

                   

                  מאחר שהמערכות הטכניות ישובצו ברגלי הבניין, הגג יהיה נקי מהן ויוכל לשמש כגג ציבורי פעיל. "מבחינת העירייה זה היה מעשה נכון", מסביר אדריכל אסא ברונו, האחראי על הפרויקט במשרדו של ארד, את הכוונה. "לקחנו מהעיר כ-18 דונם ואנו מחזירים לה כ-20 דונם של חלל ציבורי פתוח על הקרקע ועל הגגות. יותר שטח ממה שהיה מלכתחילה".

                   

                  הציבור הרחב יהיה רשאי לעלות לגג, כך מבטיחים האדריכלים, עם שתי מעליות שיעפילו לקומה ה-26, בגובה כ-100 מטרים מעל פני הקרקע. שם, על פני כ-800 מ"ר של גג פתוח, יפעלו מסעדות ובתי קפה עם נוף פנורמי של תל אביב - עיר שכמעט ואין בה אפשרויות בילוי על הגגות הגבוהים, ולכן מדובר בחוויה חדשה בעיר.

                   

                  בשלב השני: גשר יחבר בין המגדלים

                   

                  הגג הפתוח יהיה גם נקודת חיבור לשלב השני של הפרויקט - מגדל בן 63 קומות שימוקם בחלקו הצפון-מערבי של השטח. גשר ייצא מהגג של המגדל הראשון אל הקומה המקבילה במגדל העתידי.  אם יאשרו ליזמים את הגובה המופלג של המגדל השני, הם יעשו זאת תוך ניוד זכויות מהמגרשים השונים של המתחם הכולל. ייתכן שחלק משטחי המשרדים המתוכננים בו יוסבו לשטחי מלונאות, כפי שקרה במגדלי משרדים אחרים בעיר. "השלב הראשון", אומר ארד, "הוא רק חצי מהפרויקט. לי זה חסר מאוד. אני צריך גם את השלב השני. הם נולדו ביחד, רק שהתחלנו עם חלק אחד ואחר כך נעבור לשני".

                   

                  רון ארד: ''המגדל הראשון הוא רק חצי מהפרויקט, אני צריך גם את השלב השני'' (צילום: סטודיו pq)
                    רון ארד: ''המגדל הראשון הוא רק חצי מהפרויקט, אני צריך גם את השלב השני''(צילום: סטודיו pq)

                     

                    על פי תוכנית העיצוב שאושרה לפני כשלוש שנים, גם המגדל השני מאופיין בחזיתות המשנות את המישור האנכי שלהן, כך שכל קומה היא בעלת שטח ותכסית שונים. תוכנית העיצוב הכתיבה שכל השטח הפתוח ישמש את הציבור כ"זיקת הנאה" ללא גדרות ומחסומים, כלומר שטח שפתוח לציבור הרחב ולא לדיירים בלבד.

                     

                    בינתיים יגדלו העצים

                     

                    עד שייבנה המגדל השני, מחויבים היזמים לפתח את השטח כולו. בשלב הראשון ייהרסו כל המבנים הקיימים, ואת מקומם יתפסו שתי כיכרות בשני מפלסים, שיקושרו זו לזו בעזרת הבינוי העתידי. הפיתוח תוכנן במשרד אדריכלות הנוף VOGT הבריטי, בשיתוף המשרד המקומי TeMA, והוא כולל פיתוח "פורמלי" יותר בכיכר הנמוכה, ופיתוח משתנה בכיכר המוגבהת. זו תשמש בינתיים, עד שיאושר המגדל הבא, כבית גידול לעצים. לאחר שהם יתבגרו, יועתקו כדי להישתל באתרים אחרים.

                     

                    בשורה חיובית: עד שיאשרו את הקמת המגדל הבא (63 קומות), בהינתן שלא יהיו התנגדויות, יוקם למרגלותיו בית גידול לעצים (הדמיה: רון ארד אדריכלים)
                      בשורה חיובית: עד שיאשרו את הקמת המגדל הבא (63 קומות), בהינתן שלא יהיו התנגדויות, יוקם למרגלותיו בית גידול לעצים(הדמיה: רון ארד אדריכלים)

                       

                      לפיתוח הזה, כמו גם לצורת המבנה, יש איכויות סביבתיות. "הבניין מכוון כרגע לתקן הבנייה הירוקה הגבוה ביותר, Leed Platinum", מדגיש ברונו (בדומה לספרייה הלאומית החדשה בירושלים). "הרבה מזה בזכות הנגיעה המצומצמת בקרקע, החזיתות המשופעות, הזכוכית האיכותית שמסננת קרינה, ומאות העצים שייסייעו במשטור הרוחות ובאחיזה בקרקע כדי לקבע את הנוי במקום, ולמנוע סחף או שיטפונות". בבנייה ייעשה גם שימוש נרחב בחומרים ממוחזרים כמו אבן גרוסה (במקום שיש) או פורניר (במקום עץ מלא), שמיובאים, כך מתחייבים האדריכלים, ממקורות אחראים שמתחייבים להיות ידידותיים לסביבה.

                       

                      גחמה מנותקת מסביבתה

                       

                      אך אם כבר נזכרת הסביבה, קשה לומר שיש קשר בין האדריכלות של מתחם תוצרת הארץ לסביבתו. אולי חציית האיילון מזרחה היא שהובילה את הפרויקט להתנתק מהאוריינטציה התרבותית של העיר והמרחב, ולנדוד אל מחוז חסר זהות, שבו התוצאה הסופית היא ביסודה גחמה - צורנית או עיצובית.

                       

                      מודל של הפרויקט. נדידה אל מחוז חסר זהות שבו התוצאה הסופית היא ביסודה גחמה - צורנית או עיצובית (מודל: רון ארד אדריכלים)
                        מודל של הפרויקט. נדידה אל מחוז חסר זהות שבו התוצאה הסופית היא ביסודה גחמה - צורנית או עיצובית(מודל: רון ארד אדריכלים)

                         

                        פרויקט תוצרת הארץ מצטרף לתופעה המתרחבת של מתחמים מסתגרים בתוך עצמם, שהתפשטה בעשור האחרון בתל אביב ובישראל בכלל. פארק צמרת, מתחם שרונה, מתחם השוק הסיטונאי ומתחם שוק בצלאל כבר קיימים, ואליהם יצטרפו בעתיד גם מתחם סומייל ומתחם יצחק שדה (חסן ערפה), ועוד לא הזכרנו את מתחמי הדיור הסגורים ביפו. מתחמים גדולים כאלה נוטים להתבדל מהרחוב ומתושבי העיר, מתקשים להשתלב במרקם הקיים, והמתכננים שלהם, בגיבוי של רשויות התכנון, מעדיפים ליצור בכל אחד מהם מיקרו-קוסמוס עירוני עצמאי, הפונה אל שטחיו הפנימיים בלבד.

                         

                        גם ToHA הוא כזה. סביבתו התעשייתית כושלת, מתאפיינת בתחנות דלק ובמבנים נטושים. הוא נטוע בין כבישים סואנים שאינם מזמינים הולכי רגל, ולכן סביר להניח שיהפוך למתחם סגור. כך נפגע גם כאן הרצף העירוני, למרות שפרויקט בסדר גודל כזה יכול היה להשפיע לטובה ולשקם את העירוניות בסביבתו. "זה בניין שעומד בתוך פארק", רואה זאת רון ארד. "לא נכנסים אליו ממרכז קניות כמו במגדלים אחרים. אני חושב שזה שונה וחשוב".

                         

                        ספק אם החיבור הזה, בצילן של פטריות ענק מאיימות, יצלח במציאות ולא רק בהדמיות.

                         

                         

                        ----------------------------

                        מדוע בישראל עוברים למתחמים סגורים ומבוצרים? לחצו על התצלום לרשימה המלאה

                         

                        מיפו ועד חיפה ובאר שבע: מדוע הרחוב מאבד כוח לטובת מתחמים סגורים? לחצו על ההדמיה לרשימה המלאה (הדמיה: ערן פרידלנד סטודיו 84)

                         

                         
                        הצג:
                        כל התגובות לכתבה "אייקון או עב''מ: מתחם ToHa של רון ארד ברחוב תוצרת הארץ בתל אביב"
                        אזהרה:
                        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
                        RUNY