כמה יוסי ייראה אחרת: שכונת רמת יוסף בבת ים לקראת פינוי-בינוי

השכונה על גדות האיילון, שברי סחרוף הנציח את החיים בה בשירו המפורסם, לא נהנית מדימוי טוב מדי - אך זכתה בפרס על התכנון המהוקצע שלה. מה יקרה לה כעת? צפו

גיא נרדי

|

19.03.17 | 10:42

עבר, הווה ועתיד ברמת יוסף
בניין שיכון ברמת יוסף. למרות הדימוי הנמוך שלה, השכונה מציעה שטחים ירוקים רבים ומבני ציבור ראויים (צילום: ליאור גרודמן)
בניין שיכון ברמת יוסף. למרות הדימוי הנמוך שלה, השכונה מציעה שטחים ירוקים רבים ומבני ציבור ראויים (צילום: ליאור גרודמן)
תמצית שכונות השיכונים הישראליות של שנות ה-50, רמת יוסף נבנתה כיחידה עצמאית בעיר (צילום: ליאור גרודמן)
תמצית שכונות השיכונים הישראליות של שנות ה-50, רמת יוסף נבנתה כיחידה עצמאית בעיר (צילום: ליאור גרודמן)
האדריכל יצחק פרלשטיין זכה בפרס קפלן על תכנון רמת יוסף (צילום: באדיבות ארכיון עיריית בת ים)
האדריכל יצחק פרלשטיין זכה בפרס קפלן על תכנון רמת יוסף (צילום: באדיבות ארכיון עיריית בת ים)
וכך נראו הבניינים בשנות ה-50, הרבה לפני שהוזנחו ברבות השנים (צילום: באדיבות ארכיון עיריית בת ים)
וכך נראו הבניינים בשנות ה-50, הרבה לפני שהוזנחו ברבות השנים (צילום: באדיבות ארכיון עיריית בת ים)
ביקושי הנדל''ן נראים היטב בשכונה, כפי שאפשר לראות מהמודעה האקראית הזו (צילום: ליאור גרודמן)
ביקושי הנדל''ן נראים היטב בשכונה, כפי שאפשר לראות מהמודעה האקראית הזו (צילום: ליאור גרודמן)
התחזית: מגדלים. כך, למשל, המגדלים שמתכנן משרד האדריכלים כנף-פרנס עם 27 קומות כל אחד ו-470 יחידות דיור בסך הכל. כמו תמיד, נשאלת השאלה: האם השכונה תוכל לעמוד בעומס (הדמיה: גיל חלמיש)
התחזית: מגדלים. כך, למשל, המגדלים שמתכנן משרד האדריכלים כנף-פרנס עם 27 קומות כל אחד ו-470 יחידות דיור בסך הכל. כמו תמיד, נשאלת השאלה: האם השכונה תוכל לעמוד בעומס (הדמיה: גיל חלמיש)

עד לפני כעשור, רבים חשבו שהפתרון האולטימטיבי לשכונת רמת יוסף בבת ים הוא להרוס אותה. השכונה המוזנחת והענייה, שאחד מבניה הוא הזמר ברי סחרוף שכתב עליה את השיר "כמה יוסי", נתפשה כהתגלמות כל תחלואי השיכונים של שנות ה-60.

 

רמת יוסף, שנמצאת במזרח בת ים וגובלת בנתיבי איילון, הוקמה בשנות ה-50 כיחידה עירונית עצמאית. האדריכל יצחק פרלשטיין זכה בפרס קפלן (1961) על עבודת התכנון של השכונה, שנועדה לאכלס במהירות את גלי העלייה של שנות החמישים. למרות הדימוי שלה, רמת יוסף (שנקראת על שם יוסף שפרינצק, יו"ר הכנסת, כפי שציין בצדק ברי סחרוף) נהנית מריבוי שטחים ירוקים (שבילים, פארקים וגנים), כשמבני הציבור והמרכז המסחרי ממוקמים לאורך השטחים הללו.

 

 

גל ה"התחדשות העירונית" שעובר על ישראל לא מדלג על שכונת השיכונים הוותיקה. ואמנם, גורי נדלר, סגן מהנדס העיר, מספר שכאשר החל לעבוד בעירייה נאלץ לחזר אחר יזמים; עכשיו הוא מוצף בבקשות, לדבריו, ונאלץ להדוף אותם משום שהביקוש לתמ"א 38 ויוזמות פינוי-בינוי בבת ים הוא רב.

 

האדריכלית דפנה לוין, מנהלת המחלקה לתכנון אסטרטגי בעירייה, מודה שלמבני המגורים בשכונה אין איכות אדריכלית והם גם לא בנויים היטב. עם זאת, היא סבורה שרמת יוסף מציעה איכויות אחרות: השטחים הפתוחים הרבים הופכים אותה למאווררת ומרווחת, וגם אופן ההעמדה של המבנים הישנים הוא בעל ערך. אלא שתיק התיעוד לשכונה, ואיתו "מפת רגישות" שערך אדריכל השימור שמואל גרואג, אמנם סימנו את מבני הציבור הבולטים ברמת יוסף וקבעו מה הם הערכים החשובים לשכונה – אך מעולם לא פורסמו בפומבי כדי שהציבור יוכל להיחשף אליהם. אין כל הנחיות מסודרות כיצד לפעול לגביהם.

 

השכונה אז (צילום: באדיבות ארכיון עיריית בת ים)
    השכונה אז(צילום: באדיבות ארכיון עיריית בת ים)

    והיום. מבט מהבתים בקו הראשון על נתיבי איילון, שלא הוסיפו יוקרה (ושקט) לשכונה (צילום: ליאור גרודמן)
      והיום. מבט מהבתים בקו הראשון על נתיבי איילון, שלא הוסיפו יוקרה (ושקט) לשכונה(צילום: ליאור גרודמן)

       

      האתגר, בעיני לוין, הוא להבין איך לשנות את השכונה בלי לשנות אותה. מתוך הבנה לכך שערכי הקרקע נמוכים מצד אחד, ומצד שני הבניינים לא מחדשים את עצמם (ותמ"א 38 אינה כלכלית כאן), יש לדעתה לפעול בפינוי-בינוי.

       

      לשמר את מבנה השכונה

       

      נקודת המוצא של נדלר היא שרמת יוסף ישנונית מדי וזקוקה לרוח חיים, עם הכפלת מספר יחידות הדיור (שעומדות כיום על כ-3,000). כשהנהלת העירייה בחנה את תוכנית ההתחדשות העירונית, שנעשתה במשרד האדריכלים אסיף-גוטמן ובמימון משרד השיכון, היא הקפיאה אותה. בינתיים אין תוכנית מאושרת, אך במינהל ההנדסה מקדמים את העקרונות הבאים: באזורי הקצה של השכונה, ובפרט על גדות נתיבי איילון, תהיה בנייה מאסיבית לגובה של עד 50 קומות; ברחובות הראשיים - קק"ל וכצנלסון - תהיה בנייה לגובה של כ-20 קומות, שתכלול מסחר בקומת הקרקע; בדופן הדרומית של השכונה, רחוב יוספטל, תהיה בנייה לגובה של עד 35 קומות שתכלול תוספת מסחר וגם תעסוקה. רחוב מבצע סיני, הרחוב הראשי של השכונה שבו נמצא גם המרכז המסחרי, ייבנה בצורה "מרקמית": בנייה נמוכה שמאחוריה מסתתר מגדל. בשאר הרחובות ניתן יהיה להרוס ולבנות לגובה. הכוונה היא לשמר את מבנה השכונה ותשתית הרחובות, מוסדות הציבור, המעברים הירוקים והפארקים.

       

         

        מול בית הספר "מסילות" ברחוב כצנלסון נמצא פרויקט הבינוי-פינוי-בינוי הראשון בבת ים. באופן בלתי שגרתי, בעלי הדירות הם שמקדמים אותו. הכוח המניע הוא פולי ונה, פנסיונר שמתגורר כאן שנים רבות, ורתם למיזם את שכניו במאמץ שנמשך כבר שבע שנים. הדיירים מתגוררים במקבץ של שישה מבני קומתיים משנות ה-60, שמכילים 104 דירות קטנות. בניגוד למצב הסטנדרטי, שבו פונים היזמים אל הדיירים, כאן הדינמיקה הייתה הפוכה: הדיירים התארגנו, שכרו עורך דין, ערכו מכרז לבחירת קבלן, ומולו התמקחו על שטח הדירות שיקבלו, על עיצוב הבניינים ועל אופן קידום הפרויקט. הודות לסולידריות בין הדיריים, עם גיבוי חיובי של מינהל ההנדסה, הפרויקט יצא לדרך.

         

        אדריכלות מודרניסטית ברמת יוסף. שכונה שהיא יחידה עירונית נפרדת (צילום: ליאור גרודמן)
          אדריכלות מודרניסטית ברמת יוסף. שכונה שהיא יחידה עירונית נפרדת(צילום: ליאור גרודמן)

           

          משרד האדריכלים כנף-פרנס מתכנן, על חורבות הבתים הישנים, חמישה מגדלים בני 27 קומות כל אחד, ובהם 470 יחידות דיור. כדי לצמצם את אי-הנוחות במהלך הבנייה, בונים את המגדל הראשון במקום שבו נמצא כיום מעון ויצו, ורק בהמשך ייבנו ארבעת המגדלים הנוספים. מבחינת התושבים, ההבדל יהיה דרמטי: במקום דירות של 40 מ"ר – דירות חדשות של 120 מ"ר.

           

          מגדל המים הוא סמל השכונה. ברוטליזם ישראלי ברוח התקופה (צילום: ליאור גרודמן)
            מגדל המים הוא סמל השכונה. ברוטליזם ישראלי ברוח התקופה(צילום: ליאור גרודמן)

            המרכז המסחרי (צילום: ליאור גרודמן)
              המרכז המסחרי(צילום: ליאור גרודמן)

              השטחים הירוקים יצטמצמו ברגע שהמבנים הישנים והמוזנחים יורחבו (צילום: ליאור גרודמן)
                השטחים הירוקים יצטמצמו ברגע שהמבנים הישנים והמוזנחים יורחבו(צילום: ליאור גרודמן)

                 

                מנגנון סטנדרטי יותר מציע, בין היתר, גיל שנהב, אדריכל שהפך ליזם. הוא החתים כ-30 בעלי דירות בשכונה על הסכם עמו, כדי לייצג אותם מול הרשויות (בחירת היזם והקבלן תיעשה רק כאשר תהיה תוכנית תקפה). שנהב קורא לזה "המודל החברתי", שמאפשר לדיירים למקסם את התמורה שיקבלו מהיזם העתידי. בפרויקט הסופי יהיו שני בניינים בני 9 קומות ובניין בן 17 קומות, ובהם ציפוף דרמטי לעומת המצב הקיים: 144 יחידות דיור.

                 

                כשנפגשים עם תושבים ואנשי מינהל ההנדסה, שממוקם במרכז המסחרי של רמת יוסף, שומעים משני הצדדים הסכמה שהתשתיות ישנות, שהמבנים מוזנחים ושהדירות קטנות. אך מה יקרה לתושבים שלא זקוקים לדירות כה גדולות, ולמי שלא יוכלו לעמוד בדמי האחזקה הגבוהים של המגדלים?

                 

                ומהצד השני של נתיבי איילון: פינוי-בינוי בתל גיבורים, חולון. לחצו על התצלום

                 

                שינוי דרמטי עומד לעבור גם על תל גיבורים בחולון. לחצו על התצלום להסבר המלא (צילום: Tomer hu, cc)
                שינוי דרמטי עומד לעבור גם על תל גיבורים בחולון. לחצו על התצלום להסבר המלא (צילום: Tomer hu, cc)

                 

                 
                הצג:
                אזהרה:
                פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד