לאשה
ערוצים

המנטור הדתי של המכורים לסקס: אנחנו מתמכרים לפורנו כמו לסוכר

דווקא מעיסוק בקונפליקטים של מתבגרים בעולם הדתי הגיע ד"ר יניב אפרתי למומחיות בנושא התמכרויות למין. וכמה מהתובנות שלו יפתיעו אתכם

ד"ר יניב אפרתי. "פורנוגרפיה זה כמו סוכר. קצת זה לא נורא, הרבה זה משמין ובסוף גורם לסוכרת" (צביקה טישלר)
ד"ר יניב אפרתי. "פורנוגרפיה זה כמו סוכר. קצת זה לא נורא, הרבה זה משמין ובסוף גורם לסוכרת" (צביקה טישלר)
גופיית קרופ עם כתפיות ספגטי
מחיר רגיל: 80
מחיר מבצע: 45
קלאצ' קשיח בגימור מטאלי
מחיר רגיל: 159
מכנסי טייץ עם חגורת גומי
מחיר רגיל: 150
מחיר מבצע: 39
חולצת אוברסייז עם כפתרה
מחיר רגיל: 59
נעלי סניקרס ללא שרוכים
מחיר רגיל: 250
מחיר מבצע: 179
תבנית סיליקון להכנת חלה
מחיר רגיל: 99

אולי זה נשמע מגניב – להיות מכור לסקס – שהרי מה רע בלעשות סקס בכל רגע נתון? אבל אם תשאלו את יעקב (שם בדוי), שאחרי עשר שנות נישואים המלווים בבגידות יומיומיות עם נשים מזדמנות סולק מהבית, הוא יספר לכם בדיוק את ההפך. על סיוט מתמשך של מחשבות טורדניות ואובססיביות, על חוסר תפקוד והיעדר יכולת להתמיד בעבודה ועל צפייה מתמשכת ומתישה בסרטי פורנו.

 

רק אחרי שאשתו זרקה אותו מהבית, הבין שהוא חייב לטפל בעצמו. באותו ערב צלצל לד"ר יניב אפרתי, מומחה למיניות ולהתמכרויות למין, שליווה אותו כמה שנים, וזעק הצילו. "הוא סיפר שהוא ברחוב ושאין לו לאן ללכת, התחנן שאעזור לו לצאת ממעגל ההתמכרות, ואמר שהוא לא יכול לעצור את עצמו", מספר ד"ר אפרתי. "לא פעם הוא מצא את עצמו משוטט בלילות ברחובות ומחפש סקס, ואחרי שהוציא עשרות אלפי שקלים על סקס, הבין שהוא ממשיך לעשות את זה גם כשהוא כבר לא נהנה מזה. הוא פשוט בורח מכאב שיש לו בחיים".

 

 

ההתמכרות למין, מתברר, היא לא עניין נדיר. במסגרת מומחיותו להתמכרויות למין, מלווה אפרתי את קבוצות SA ("סקסוהוליסטים אנונימיים") בישראל, שנפגשים על בסיס שבועי לצורך גמילה מסקס, בין היתר בעזרת שיטת 12 הצעדים של "אלכוהוליסטים אנונימיים". הדמיון בין הקבוצות אינו מקרי. "התמכרות זו התמכרות, היא מנהלת את המחשבות שלהם יום־יום, דקה־דקה, ולא חשוב אם הם חושבים על סם, על אלכוהול או על סקס", מסביר אפרתי.

 

כשומר מצוות, בחירת המקצוע שלו לא נראית מובנית מאליה. הוא התגלגל

"אחד הנוכחים סיפר שיצא עם אשתו הטרייה לירח דבש. הם התיישבו בבית קפה והוא הלך לשירותים, שם פגש מישהי שהדליקה אותו. הם עשו מה שעשו, והוא חזר לשולחן, כאילו כלום לא קרה"

לנושא לגמרי במקרה, דווקא מתחום החינוך, אחרי שלמד ייעוץ חינוכי באוניברסיטת בר־אילן, ושימש יועץ בחטיבה ובתיכון ממלכתי־דתי. "תלמידים באו אליי עם שאלות בנושא מיניות והעלו מחשבות, בעיות וקשיים. ככה יצא שנושא המיניות תפס מקום נכבד בעבודה שלי כיועץ חינוכי, עד כדי כך שהחלטתי להקדיש את הדוקטורט שלי לנושא". נושא הדוקטורט היה "ממדי הקונפליקט המיני התוך־אישי בעידן הווירטואלי בקרב מתבגרים, בזיקה לזהות האני, תסמינים נפשיים ורווחה נפשית".

 

איך הגעת מקונפליקטים של מתבגרים סביב מיניות, לעיסוק בהתמכרויות לסקס?

"רציתי לעשות פוסט־דוקטורט אצל פרופ' מריו מיקולינסר מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. הוא אמר לי: 'עשית דוקטורט על מיניות ואני עוסק בהתמכרויות, למה שלא נחבר את שני הנושאים?' נדלקתי מיד. פניתי ל־SA, 'סקסוהוליסטים אנונימיים', שהזמינו אותי לפגישה שלהם, בדירה בירושלים. הייתי המום מהסיפורים".

 

למשל?

"אחד הנוכחים סיפר שהתחתן ויצא עם אשתו הטרייה לירח דבש בחו"ל. הם הגיעו לבית קפה כלשהו, אשתו התיישבה והזמינה והוא הלך לשירותים, שם פגש מישהי שהדליקה אותו. הוא אותת לה בחצי קריצה והיא מיד הבינה, כי מכורים לסקס מבינים את חצי הקריצה הזאת. הם עשו מה שעשו, זה לקח רק כמה דקות, והוא חזר לשולחן כאילו כלום לא קרה. כשהוא סיפר את זה, שמעתי בקולו כמה זה כאב לו".

 

אולי הוא בכלל היה מכור לריגושים?

"נראה שגם וגם. זה לא רק ריגושים, אם כי נכון שאלמנט הריגוש הוא חלק מהמכלול הזה, שנקרא התמכרות למין".

 

אם זה היה רק התמכרות למין, הוא יכול היה, תיאורטית, לקבל את כל מה שהוא צריך מאשתו, לא?

"זהו, שזה לא רק מין, כמו שהתמכרות לאלכוהול זה לא רק אלכוהול. זו הבריחה".

 

בריחה ממה?

"מכאב. מקשיים. מלחץ. מחרדה. מחוסר היכולת להתמודד עם כאב מסוים, שזורק להתמכרות כלשהי. כל התמכרות היא בריחה".

 

"כל התמכרות היא בריחה" (צביקה טישלר)
"כל התמכרות היא בריחה"(צביקה טישלר)
 

 

פיצוי ובריחה

אפרתי (38) נולד בחדרה לבית שנחשב לאמביוולנטי ביחס לדת; האם הייתה חילונית והאב שומר מסורת. "אבא שלי הלך לבית הכנסת בערב שבת, ואמא שלי הדליקה טלוויזיה. עברו עליהם כמה הפלות, ואמא שלי הבטיחה לעצמה בתקופה ההיא, שאם יהיה לה ילד היא תשקול מחדש את עניין הדת. אז נולדו לה שלושה ילדים.

 

"למדתי בחינוך ממלכתי־דתי, אבל רק אני ועוד אחת בכיתה היינו באמת דתיים מתוך כיתה של 40 תלמידים. ככה שעוד מילדותי פגשתי בכל העולמות, ואני כל הזמן רוקד על הציר הזה, לוקח צעד קדימה וחוזר שני צעדים אחורה".

 

את אשתו פנינה (34), אחות בטיפול נמרץ לב בבית החולים שניידר לילדים, הכיר כשניהל את ההכשרה של בנות השירות הלאומי למד"א, והיא הדריכה שם במסגרת השירות הלאומי שלה. שלושה שבועות אחרי שהכירו הם הפכו לזוג, בתוך חודשיים התחתנו

"80 אחוז מהמתבגרים צופים כיום בפורנוגרפיה, ולא חצי שעה ביום, אלא שעות. אני חושב שהם צריכים לשאול את עצמם, למה הם מקדישים לזה כל כך הרבה זמן. אין להם בכלל תקשורת בינאישית והם מחפשים קשר במקום שיש בו הכי פחות קשר"

ונולדו להם חמישה בנים ובת אחת (בני 13 עד שנה וחצי). בני הזוג בנו את ביתם בגבעת־שמואל, אבל היו שם יותר מדי דתיים, לדבריו, ולכן עברו לרמת־השרון, "כדי שהילדים יכירו גם עולמות אחרים".

 

בעקבות הקשר עם "סקסוהוליסטים אנונימיים", הקים את "המרכז הישראלי למיניות בריאה" כעמותה. "גיליתי כמה הנושא בוער ואין מענה, לא במשרד הרווחה ולא במשרד הבריאות. הקמתי את המרכז כדי לעסוק בקו הדק הזה, שבין התנהגות מינית בריאה ללא בריאה".

 

תסביר, מה זו התנהגות מינית לא בריאה?

"התמכרות ופורנוגרפיה".

 

מה רע בפורנוגרפיה? יש אנשים שזה תורם לחיי המין שלהם.

"זה כמו סוכר. קצת זה לא נורא, הרבה זה משמין ובסוף גורם לסוכרת. הסוכר נותן עוררות מאוד גבוהה לגוף, אבל מיד אחרי זה האנרגיה יורדת מאוד. אותו דבר עם הפורנוגרפיה: היא מעוררת מאוד מבחינה מינית, אבל היא לא בונה שום דבר ולא מקדמת.

 

"פורנוגרפיה לא מזיקה במקרים שבהם יש קושי רב בעוררות המינית וכחלק מטיפול זוגי או מיני. אבל היא מבטלת את האינטימיות ואת הקשר. הצורך הבסיסי של האדם הוא קשר ופורנוגרפיה לא עונה על הצורך הזה".

 

אין לך דעה טובה על פורנוגרפיה.

"אני בכלל לא עסוק בשאלה אם זה טוב או רע, זה לא משנה לי. אני שואל שאלה אחרת: מאיזה צורך הולכים לשם ומה זה בא למלא? האם זה פיצוי? האם זו בריחה?

"80 אחוז מהמתבגרים צופים כיום בפורנוגרפיה, ולא חצי שעה ביום, אלא שעות. אני חושב שהם צריכים לשאול את עצמם, למה הם מקדישים לזה כל כך הרבה זמן. אין להם בכלל תקשורת בינאישית והם מחפשים קשר במקום שיש בו הכי פחות קשר".

 

סטוץ בכל מקום

בישראל פועלות כ־60 קבוצות של "סקסוהוליסטים אנונימיים", שבהן חברים כ־600 מכורים מוצהרים. אין נתונים לגבי מספרם של כל המכורים בארץ, אבל בארצות־הברית מצביעים המחקרים על 5-2 אחוזים מהאוכלוסייה.

 

ממתי עוסקים בתופעה הזאת, שבאה לידי ביטוי ב"סקסוהוליסטים אנונימיים"?

"התמכרות לסקס או התנהגות היפר־מינית היא תופעה ישנה, אבל בישראל יש פחות מודעות לנושא. הקבוצה הראשונה הוקמה לפני כעשר שנים. הם התחברו ל־SA האמריקאי והביאו את זה ארצה ומאז זה גדל לעשרות קבוצות".

 

יש גם דתיים בקבוצות האלה?

"כן, למרות שלדתיים קשה יותר לבוא, כי הם לא מעזים לדבר על זה. יש קבוצה גם בחברה הערבית".

 

איפה עובר הקו בין לאהוב סקס ובין התמכרות לסקס?

"יש כמה קריטריונים, שאם את עונה על כולם או על רובם, את כנראה מכורה.

אלו אנשים שסובלים ממחשבות טורדניות על מין, שמחפשים סטוצים מיניים בכל מקום, שמרבים לצפות בפורנו וללכת לנערות ליווי. הם חסרי שליטה לגמרי, עד כדי חוסר תפקוד. הם לא מצליחים להתמיד בעבודה, יש להם תחושות שליליות, הם חשים בושה ואשמה על שהם לא מצליחים להתמודד. תחושת האשמה מגבירה את הכאב והכאב מגביר את הבריחה. זה מעגל קסמים".

 

כל אחד יכול להיות מכור לסקס?

"כן, ובלבד שהוא אחרי גיל ההתבגרות, כי קשה להגדיר נער כמכור לסקס. חוץ מזה – כולם מועדים. גברים יותר מנשים, בכל גיל, דת או העדפה מינית.

 

"הגיע אליי עורך דין מצליח ואמר לי שאשתו הכריחה אותו לבוא אליי, כי הוא צופה אובססיבי בפורנוגרפיה וזה מאוד פוגע בה. היא טענה שהוא מכור למין וביקשה את עצתי, ובתוך דקות היה לי ברור שהוא מכור קשה. הוא אמנם תפקד פחות או יותר בעבודה, אבל הראש שלו היה כל הזמן בסקס. כשהצעתי לו עזרה, הוא סירב. הוא רק רצה לדעת איפה הוא עומד ואיך להגדיר את עצמו".

 

"יש הרבה בוגדים שמתרצים את זה בהתמכרות, אבל הם לא באמת מכורים. זה סיפור שהם מספרים לעצמם, שלא יהיו להם ייסורי מצפון" (אילוסטרציה) (צילום: Shutterstock)
"יש הרבה בוגדים שמתרצים את זה בהתמכרות, אבל הם לא באמת מכורים. זה סיפור שהם מספרים לעצמם, שלא יהיו להם ייסורי מצפון" (אילוסטרציה)(צילום: Shutterstock)

 

דתיים מדברים על יצר

אפרתי מודע לכך שחובש כיפה שעוסק בייעוץ מיני, ועוד בהתמכרויות למין, אינו עניין נפוץ.

 

איך הקהל בהרצאות מקבל אותך?

"ברור שמרימים גבה כשרואים את הכיפה, אני שומע לחשושים בקהל ותגובות, כמו: 'מה יש לדתי הזה ללמד אותי?' אנחנו חברה שחיה בסטריאוטיפים מטורפים, למדתי להתעלם".

 

ומה הילדים שלך עונים כששואלים אותם מה אבא עושה?

"למזלי אני גם מרצה במכללות, אז הם אומרים 'מרצה' או 'חוקר באוניברסיטה'".

 

הם לא יודעים או שהם סתם מתביישים לספר?

"לבכור, שהוא בן 13, יש מושג קלוש.

"ברור שמרימים גבה כשרואים את הכיפה, אני שומע לחשושים בקהל ותגובות, כמו: 'מה יש לדתי הזה ללמד אותי?' אנחנו חברה שחיה בסטריאוטיפים מטורפים, למדתי להתעלם"

 את היתר לא באמת מעניין מה אני עושה".

 

האם לנוער הדתי יש תהיות האופייניות רק לו בנושאי מיניות?

"בגיל העשרה יש אצלם הרבה תחושות של חטא בגלל מחשבות אסורות, קיים רצון לשלוט ביצר או בדחף".

 

מה ההבדל בין המושגים?

"אין הבדל. החילונים מדברים על דחף, הדתיים מדברים על יצר. לדעתי, המונח 'יצר' מוטעה. לדעתי, המילה הזו מובילה לקשיים בציבור הדתי, כי את היצר צריך לנצח, צריך 'לשלוט ביצר', וזה לא נכון ולא מתאים".

 

כאדם דתי, האם נתקלת בקושי לעסוק בנושא הזה?

"אם אני מתראיין או כותב מאמר לאתר כלשהו, והם מעלים תמונת אילוסטרציה שאינה הולמת את עולמי הדתי, זו בעיה בשבילי. פעם העברתי כתבה עם אילוסטרציה כזאת לחבר טוב שלי, והוא כתב לי בחזרה, 'איך אתה שולח לי דבר כזה?'

"ויש עוד תופעות. למשל, כשאני מעלה מאמר בפייסבוק, אני כמעט לא מקבל לייק מחברים, מחשש שישאלו אותם אם יש אצלם בעיות בבית".

 

איך באמת מקבלים את העיסוק שלך החברים בבית הכנסת או ברחוב הדתי?

"מריצים עליי בדיחות קבועות. למשל, כשאני מגיע למפגש חברתי, תמיד יש מישהו שצועק: 'שקט, יניב יעביר לנו עכשיו מצגת'".

 

ואיך העיסוק הזה משפיע על חיי המין הפרטיים שלך?

"אולי בזה שאני ואשתי עובדים חזק על האינטימיות, כי כל העיסוק בהתמכרות למין לקח אותי למקום שבו אני מבין שהזוגיות חייבת להיות מחוברת לאינטימיות".

 

מיליוני מכורים

כשאפרתי נשאל איזה סוג של עזרה הוא מציע למכורים, הוא משיב: "אני לא מטפל, אני נותן רק ייעוץ והכוונה ראשונית, ואחר כך מפנה לאנשי מקצוע כמו קרימינולוגים, במקרים שבהם אני מזהה אלמנטים של סטייה, או פסיכולוגים ופסיכיאטרים, במקרים שאני מזהה אלמנטים של פוסט־טראומה וחרדות.

 

"בישראל אין טיפול או הכרה בתופעה, והאמת היא, שהטיפול בהתמכרות

"הטיפול בהתמכרות לסקס מורכב יותר מכל התמכרות אחרת. אפשר לקחת מאדם מכור את הסם או את האלכוהול, אבל אי־אפשר לקחת ממנו את המיניות שלו, את הגוף שלו"

 לסקס מורכב יותר מכל התמכרות אחרת. אפשר לקחת מהאדם המכור את הסם או את האלכוהול, אבל אי־אפשר לקחת ממנו את המיניות שלו, את הגוף שלו".

 

איך אדע אם אני סתם אוהבת סקס או שאני מכורה?

"גם אדם שעושה את זה חמש פעמים ביום אינו מכור. זה לא התדירות, אלא המקום הנפשי. מכור הוא מי שזה מפריע לו לתפקד בחיי היומיום".

 

האם ההתמכרות עלולה להוביל למעשים פליליים, כמו הטרדות מיניות או חלילה אונס?

"המכורים למין הם לא עבריינים, הם יודעים להבחין בין טוב לרע ולרוב לא חוצים את הגבול. ברגע שהם עוברים את הקו בין חוקי ללא חוקי, הם הופכים להיות עבריינים והם כבר לא מעניינים אותי כחוקר. ברור שאם המכור לסקס לא יגיע לטיפול, זה עלול להידרדר לשם".

 

התמכרות למין היא מחלה?

"זו מחלה שמחייבת ריפוי, ללא ספק. התמכרות למין היא כמו התמכרות לסם, למרות שבעולם היא אפילו לא מוגדרת הפרעה. התמכרות לאלכוהול או התמכרות להימורים כן, וזה לא. יש פה הרבה פוליטיקה. תחשבי מה יקרה, אם נגדיר עכשיו 5-2 אחוזים מאוכלוסיית ארצות־הברית כחולים, זה הרי מיליוני אנשים".

 

האם התמכרות בהכרח מובילה לבגידה?

"לרוב, אבל לא בהכרח. יש הרבה בוגדים שמתרצים את זה בהתמכרות, אבל הם לא באמת מכורים. זה סיפור שהם מספרים לעצמם, שלא יהיו להם ייסורי מצפון".

 

השבוע בדוכנים
(השבוע בדוכנים)
 
הצג:
כל התגובות לכתבה "המנטור הדתי של המכורים לסקס: אנחנו מתמכרים לפורנו כמו לסוכר "
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ביגדיל
RUNY