לפני שנים ספורות ניגש לוי אבן־חביב לאודישן של תוכנית ריאליטי בישול פופולרית. השופטים אהבו את תבשיליו והוא עבר שלב בקלות, אבל אז אמרו לו: "עכשיו עבור לתחקירנית ותן לה סיפור טוב". באותו רגע החליט לפרוש מהתוכנית היוקרתית.
- חבבו את "לאשה" בפייסבוק
"באותה תקופה עדיין לא הייתי בשל לצאת מהארון ולחשוף את הסיפור שלי על המרקע בכל בית בישראל", הוא אומר. עכשיו, לאחר שהפך לאחד הבשלנים הפופולריים באתר "יאמי", שהוא פלטפורמה לבשלנים ביתיים, ניאות לחשוף לראשונה את סיפור אהבתו לאילן כהן, בן זוגו זה 11 שנים, ולספר על הקשר החם והמיוחד עם גרושותיהם, עם הילדים של שניהם, הנכדות והמשפחה המורחבת, שכולם יחד מהווים משפחה אחת גדולה ומאושרת.
הריאיון איתם מתקיים בביתם, בשכונת רמת־הטייסים, בדרום־מזרח תל־אביב. הבית החמים והמטופח פונה לגינה שופעת עצי פרי. המטבח הקטן יחסית בוהק בניקיונו, הסירים מצוחצחים וחלק ממנו מחופה וילונות כדי ליצור הפרדה בין האזור הפרטי לאזור העבודה הקשורה לעסק, שנקרא "לוי יבשל". אילן מגיש תה עם נענע מהגינה ועוגת גזר משובחת במיוחד, במהלך השיחה הם משלימים ומדייקים זה את זה, וכשלוי מפרט משהו שנראה לאילן חושפני מדי, אילן מאותת לו לעצור.
התנסות ראשונה עם גבר
לוי אבן־חביב (51) נולד בקריית־ביאליק, בן בכור לאב ממוצא טורקי ולאם מרוקאית. "הייתה לי ילדות מדהימה", הוא מספר. "גדלתי במשפחה מסורתית והקצנתי בגיל צעיר לכיוון הדת. הייתי תלמיד מצטיין, התפללתי שלוש פעמים ביום, נמנעתי מטלוויזיה, ביום שישי הכנתי גזירי נייר טואלט כדי שלא אצטרך לחטוא בתלישתו בשבת. בגיל 13, אחרי בר־המצווה, כאילו נפתח חלון אחר בחיי. הורדתי את הכיפה ועברתי במעבר חד מהעולם הדתי לחילוני. בהמשך התחלתי עם בחורות, עישנתי, התעניינתי בבילויים ובחבר'ה".
בגיל 17, במועדון ריקודים, הכיר את רֶבֵּקָה, שהייתה
אז בת 15. "התאהבתי לגמרי", הוא מספר. "כשהייתי חייל בן 20 והיא הייתה בת 18 נישאנו מתוך אהבה גדולה, ואז נולדו אדם (31), היום נשוי ואב לשתיים, ואחריו מישל (25). אחרי השחרור פניתי לכיוון של אופנה, שבו התמדתי עד לפני שלוש שנים".
גיל 27, הוא מספר, היה נקודת מפנה בחייו. "אחד העובדים בחנות הבגדים שניהלתי בחיפה הזמין אותי אליו הביתה, ושם נולדה ההתנסות הראשונה שלי עם גבר. יצאתי משם בסוג של היי. באותו ערב הרגשתי את האני האמיתי שלי, אבל חזרתי הביתה כאילו כלום, כלפי חוץ ואולי גם כלפי עצמי. היחסים עם הבחור ההוא לא נמשכו. במשך שנתיים נשארתי נשוי לאישה מדהימה שאהבתי, אב לשני ילדים מקסימים, נורמטיבי לחלוטין. אבל לאט־לאט הבנתי שבעצם אני שייך לעולם אחר, שאני אוהב גברים".
הפתעת את עצמך?
"לא. אבל התלבטתי ביני לבין עצמי: האם אני מפרק את המשפחה ומגלה לאשתי ולעולם שסביבי? האם אני נשאר שם וחי בשקר? זה היה נורא. בסופו של דבר סיפרתי לאשתי".
איך היא קיבלה את זה?
"אני חושב שעוד קודם היא התחילה להבין שקורה משהו. ברגעים הראשונים לא ראיתי הלם או כעס מצדה. הכעסים באו אחר כך, כשעיכלה ממש. היא כנראה הרגישה מרומה, ואני חושב שזו הרגשה טבעית, אף שלא בגדתי בה ולא ניהלתי רומן, אלא יצאתי לכיוון אחר. ארבעה חודשים אחרי אותה שיחה התגרשנו, בצורה חברית מאוד ויפה. כשבאנו לרבנות להתגרש, חשבו שאנחנו באים להירשם לנישואים".
איך הסברתם לילדים?
"הם היו קטנים, אז לא היה צורך לפרט להם את הסיבה לפירוק המשפחה.
תקופה מסוימת המשכתי לגור בקריות והייתי מאוד מעורב בחייהם, וגם כשעברתי לתל־אביב המשכתי במעורבות. להפך, אפילו התחברנו יותר. היחסים עם רבקה תמיד היו טובים. היא קוראת לאמי 'אמא' ויש לה קשר חם והדוק עם המשפחה המורחבת שלי".
איך המשפחה המסורתית שלך קיבלה את השינוי?
"בהתחלה הם היו בהלם. אפילו הלכו לרבנים בשביל 'להעביר את המחלה'. אבל אני חושב שהבהרתי להם שאני שלם עם עצמי. עם השנים הכל הסתדר. הבינו שנשארתי אותו לוי והכל בינינו זורם יפה מאוד".
רבקה אלפסי, גרושתו של לוי, זוכרת היטב את הרגע שבו סיפר לה לוי את סודו. "זה היה רגע קשה שאני לא יכולה לשכוח אף על פי שעברו מאז 24 שנים", אומרת רבקה (49), גרושתו של לוי אבן־חביב, סטייליסטית ברשת האופנה "מיה אינספריישן".
חשדת בזמנו?
"הרגשתי שמשהו קורה ביחסים בינינו, אבל ממש לא הבנתי במה מדובר. איך יכולתי? לוי היה הגבר הראשון בחיי. הכרנו כשהייתי בת 15, בגיל 18 וחצי נישאתי לו ובגיל 19 וחצי כבר הייתי אמא. הייתי ילדה תמימה והכל התנהל כאילו בסדר. ואז, יום אחד, כשהייתי בת 27, בעלי לקח אותי לבית קפה וסיפר לי שהוא אוהב גברים.
היה לו מאוד קשה להגיד את זה. הבנתי ממנו שההבנה הכבידה על לבו הרבה זמן לפני שהוא הוציא את זה החוצה. ואז הוא אמר שהוא רוצה להתגרש. העולם שלי התרסק. בנוסף לזה שהייתי חסרת מקצוע, עם שני ילדים קטנים, אהבתי אותו מאוד. הוא לימד אותי, גידל אותי, נתן לי הכל... באותו רגע לא יכולתי לקלוט ובטח לא לעכל. אפילו חשבתי לעצמי, אולי עדיף שנישאר נשואים ושיצא גם עם גברים, אבל הוא אמר שזה לא יהיה טוב לשנינו, והוא צדק".
מניסיונך, מה פוגע יותר, בגידת בן זוג עם אישה או עם גבר?
"את לא יכולה לתאר לעצמך כמה הכאב יותר עמוק כשבעלך עוזב בשביל אהבת גברים. לקח לי הרבה שנים וטיפולים להתגבר על זה, ועד היום יש לי שרידים מהטראומה הזאת. כמה שיגידו עליי שאני יפה, ייצוגית, מוצלחת וזוהרת, אביט בראי ואחשוב לעצמי: 'אבל למה בכל זאת בעלי העדיף גברים על פניי?' היום אני מבינה שזה חזק ממנו, אבל חוסר הביטחון שלי נשאר. במשך השנים היו לי שלוש מערכות יחסים ארוכות, אבל לא מצאתי עדיין גבר כמוהו: אבא מדהים, נשמה טהורה, חבר נהדר. אני מאחלת לעצמי שהגבר הבא יהיה בדיוק כמו לוי, רק לא גיי".
איך את מסבירה את העובדה שהיחסים ביניכם כל כך טובים?
"ראשית, לוי לא זנח אותי גם אחרי השבר. הוא הבין, תמך והמשיך להיות אבא מסור. היום הוא גם סבא נפלא לשתי הנכדות שלנו, עמית (3) ועומר (שנה). אנחנו ממשיכים להיות משפחה וחוגגים אירועים וחגים ביחד. גם לאילן, בן זוגו, אני מאוד מחוברת. הכרתי גם את שני בני הזוג הקודמים שלו, אבל לא התחברתי אליהם כמו לאילן. אצל לוי ואילן המשפחה היא ערך עליון".
לוי, איך הכרת את אילן?
"במסיבת יום הולדת אצל חבר משותף. לא הייתי אז בזוגיות.
ראיתי לפניי חתיך מדהים, התחלנו סמול טוק והחלפנו מספרי טלפון".
אילן מעיר בחיוך: "זה לא מדויק. למחרת ביקשת מהחבר המשותף את מספר הטלפון שלי".
וכשהוא טלפן, ידעת מי זה?
"אי־אפשר להתבלבל בקול שלו", אומר אילן ומוסיף: "לוי היה ההתנסות הראשונה שלי עם גבר".
אילן היה אז בן 39, גרוש ואב לשלוש בנות (היום בנות 25, 20, 15). "אחד הדברים שמשכו אותי אל לוי היה הסטטוס המשותף שלנו", הוא מסביר. "אני זוכר שכשיצאתי ממנו אמרתי לחבר שלוי הוא כמוני: גרוש, אב לילדים, איש משפחה. זה היה לי חשוב וזה חשוב לשנינו באותה מידה. לא הייתי יכול לחיות עם מישהו שלא מבין את חשיבות המשפחה בחיי".
אילן כהן (50), נולד וגדל בתל־אביב כילד שביעי במשפחה "מפנקת, אוהבת ומחבקת". את אתי, גרושתו, הכיר בניו־יורק, לאחר שירותו הצבאי. "כשהתיידדנו היא הייתה עם בן זוג ואני עם בת זוג. בלי קשר, מערכות היחסים הזוגיים של שנינו דעכו והקשר ביננו התחזק", הוא מספר.
הם נישאו ב־1991 בישראל וחזרו לארצות־הברית, שם נולדו שתי בנותיהם
הגדולות. ב־1999 שבו ארצה ואחרי שנה עברו לגור ביישוב מתן שליד כפר־סבא. אילן היה סוכן ביטוח, אתי פתחה מספרה ואז נולדה בתם השלישית. "חיינו את החלום הבורגני בהתגלמותו: בית, שלוש בנות, כלב", מחייך אילן. "אולם הזוגיות הלכה ודעכה. ב־2005 עזבתי, בהסכמה ובהבנה הדדית. אתי והילדות נשארו בבית שלנו, בסביבה המוכרת. זה בהחלט היה משבר, אבל צלחנו אותו. אני המשכתי לבוא הביתה, לקחת את הבנות לחוגים, להיות מעורב, ועד היום אתי ואני מקבלים החלטות משותפות".
כשנה אחרי הפרידה עבר אילן לתל־אביב, עבד כתועמלן בחברת תרופות וכמנהל מכירות בחברה גדולה, ובהמשך עבר לתחום יצוא ויבוא של תערוכות אמנות והוא שותף בעמותה המייצגת אמנות ישראלית בשווייץ, "אבל כיום אלה עיסוקים על אש נמוכה", הוא מציין. לפני 11 שנים, כאמור, פגש את לוי והשניים הפכו לזוג.
אילן, איך קיבלה המשפחה את הזוגיות שלך עם גבר?
"כשהתחלתי להגיע איתו לפגישות משפחתיות הוא הוצג כחבר וכולם התאהבו בו. אמא שלי אפילו הציעה לשדך אותו לאחותי הגרושה", הוא צוחק. "וגם כשהבינו, פרגנו לנו. כששתי בנותיי הבוגרות הגיעו לי"ב, לקחתי כל אחת מהן לשיחה וסיפרתי להן את האמת עלינו.
עכשיו, לקראת הכתבה הזו, תיאמתי עם אתי גרושתי, אספתי את בתי הצעירה מבית הספר וישבתי איתה בבית קפה. שאלתי אותה איך היא רואה את לוי ואותי והיא אמרה: 'אבא, אני יודעת ואני אוהבת אתכם'. תגובתה הפתיעה ושימחה אותי מאוד".
לפני שש שנים עברו השניים ממרכז תל־אביב לביתם הנוכחי. "רוב החברים שלנו סטרייטים ובעלי משפחות", אומר אילן. "אנחנו לא מבלים במועדונים ומעדיפים את החיים השקטים שלנו ואת הקשרים המשפחתיים החמים. זה היה ועודנו אחד הדברים החשובים שקישרו בינינו".
וידוי בבי קפה
גרושתו של אילן, אתי כהן (49), מעצבת שיער ובעלת מספרה, שמעה שאילן התאהב בגבר שנה אחרי שנפרדו. "באותה תקופה אילן התגורר ביישוב סמוך והגיע הרבה הביתה", היא משחזרת. "היות שהפרידה הייתה בהסכמה הדדית, נשארנו ביחסים טובים. באותו יום הוא בא, כדרכו, ישבנו לקפה בחצר היפה, הוא סיפר לי שיש לו אהבה חדשה והוסיף שמדובר בגבר".
היית בהלם?
"ממש לא. הרגשתי בסדר עם העניין. הוא לא סיפר לי מי הגבר, אבל היום אני יכולה להבין למה התאהב בלוי".
היית מרגישה אחרת ונפגעת אם הוא היה מתאהב באישה?
"באותה תקופה הוא כבר לא היה בעלי למעשה, אז לא היה פה אלמנט הפגיעה. מבחינתי לא שינה לי אם הוא התאהב בגבר או באישה. אולי, בעצם, באישה הייתי מקנאה יותר".
ואיך את מסבירה את מערכת היחסים החמה שיש ביניכם גם כיום?
"אנחנו חברים טובים מגיל 24. מבחינתי הוא לא עשה שום דבר רע, להפך. הוא אבא נהדר והבחירה שלו בזוגיות מצוינת. לא יכולתי לבקש טוב יותר. יש ביניהם חברות יפה, לוי ואני מסתדרים, הילדות קיבלו את זה בצורה
בוגרת והיחסים בין כולנו טובים. לי, אישית, יש בונוס גדול", היא צוחקת: "אילן מגיע אלינו הביתה פעם בשבוע וכל שבת שנייה, ומביא מלא מטעמים שלוי שולח. אני אוהבת במיוחד את תבשיל הפרגיות עם פטריות וערמונים, סלט קינואה ודגים חריפים ואת החלות שאילן אופה. לא פעם אני מתקשרת אל לוי ומבקשת מתכון, אבל תמיד האוכל שלו יוצא יותר טעים".
לעסק "לוי יבשל", המהווה כיום את ציר חייהם ועיסוקם היומיומי, הגיעו השניים לפני שלוש שנים. "החנות לאופנת גברים שניהלתי 18 שנה בכיכר המדינה נסגרה ובמשך כשנה ישבתי בבית, התפנקתי ובישלתי ארוחות לחברים ולבני משפחה. באחד הימים, כשהתלבטתי בנושא חזרה לעבודה, אילן שאל אם אני מעדיף לחזור לאופנה או לעסוק בבישול. שנייה אחת לקח לי להגיד: בישול. בצבא הייתי טבח, אבל לא למדתי בישול במסגרת מסודרת, והיום אני מגדיר את עצמי בשלן".
אילן: "מראש היה ברור שלוי יבשל ואני אהיה 'שר החוץ', ואני גם אופה עוגות, לחמניות וחלות. יצרתי כרטיסי ביקור והפצתי בין חברים את הבשורה שלוי מבשל. מהר מאוד התחילו להגיע הזמנות, השם עבר מפה לאוזן".
המטבח הקטן עבר הסבה ואבזור לשם הפיכתו למקצועי, בפינות שונות של הבית נוספו שטחי אחסון ומקפיאים. העסק התרחב במיוחד מאז שהצטרפו לאתר "יאמי" לפני כשנה וחצי (שבו כ־50 בשלנים שונים מרחבי הארץ מציעים את תבשיליהם). "במסגרת האתר עברנו סדנה להתאמת מנות, קיבלנו ייעוץ לתפריט, למדנו לתמחר מנות ועוד".
אילן אחראי על האריזות, המשלוחים והקשר עם לקוחותיהם המתפרשים בין הרצליה, כפר־סבא, ראשון־לציון ונס־ציונה, ולוי מוסיף: "אני מתאים את עצמי לטרנדים קולינריים, אבל עדיין שומר על הבישול המרוקאי האותנטי. הייתה לקוחה שביקשה: 'תרגש את חמותי המרוקאית'. זה אתגר גדול לבשל למרוקאית, ושהיא תאהב את זה".
עשו מנוי ללאשה
